Question 1

Que dit-on en arrivant à l’endroit où un miracle a eu lieu (Siman 218) ?

Accepted Answer

Le Choulhan Aroukh, Orah Haïm 218:1 : « הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל כגון מעברות הים ומעברות הירדן ומעברות נחלי ארנון ואבני אלגביש של בית חורון » (שו״ע או״ח רי״ח:א), et l’on bénit « שעשה נסים לאבותינו במקום הזה » (שו״ע או״ח רי״ח:א). C’est la Michna : « הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל, אומר: ברוך … שעשה נסים לאבותינו במקום הזה » (משנה ברכות פרק ט משנה א), que la Guemara rattache à Yitro : « מנא הני מילי? אמר רבי יוחנן, דאמר קרא: ויאמר יתרו ברוך ה׳ אשר הציל וגו׳ » (ברכות נ״ד ע״א). La bénédiction est entière : « ובין ברכה זו ובין שאר ברכות הראיה הרי הם כשאר ברכות וכולם בהזכרת שם ומלכות » (שו״ע או״ח רי״ח:א), et la Michna Beroura ajoute « וכן צריך לומר נמי אתה ואלהינו כמו בשאר ברכות גמורות » (משנה ברורה, מ״ב רי״ח:ט). Encore faut-il être à l’endroit exact : « הנה בעיקר דבריו שצריך לראות דוקא מקום הנס ביחוד משמע כן גם משאר פוסקים וכ״כ רש״י בד״ה מעברות » (ביאור הלכה סימן רי״ח).

Question 2

Un miracle qui m’est arrivé personnellement : qui doit bénir (Siman 218) ?

Accepted Answer

Le Choulhan Aroukh, Orah Haïm 218:4 tranche : « הרואה מקום שנעשה נס ליחיד אינו מברך אבל הוא עצמו מברך שעשה לי נס במקום הזה וכל יוצאי יריכו גם כן מברכין שעשה נס לאבי במקום הזה » (שו״ע או״ח רי״ח:ד). C’est la conclusion de la Guemara : « אמרי: אניסא דרבים — כולי עלמא מיחייבי לברוכי, אניסא דיחיד — איהו חייב לברוכי » (ברכות נ״ד ע״א), après l’histoire de l’homme sauvé d’un lion, à qui Rava dit : « אתא לקמיה דרבא, ואמר ליה: כל אימת דמטית להתם — בריך ברוך שעשה לי נס במקום הזה » (ברכות נ״ד ע״א). Jusqu’à quelle génération ? La Michna Beroura rapporte : « עיין בא״ר שהכריע דבנו ובן בנו צריכין לברך בין שנולדו קודם שקרה הנס ובין שנולדו לאחר מכן משום כבוד אביהם » (משנה ברורה, מ״ב רי״ח:טז), tandis que l’Aroukh haChoulhan restreint : « ולכן לדינא נראה לעניות דעתי דרק בנו ובן בנו חייבים לברך בשם ומלכות, ולא שארי הדורות » (ערוך השלחן או״ח סימן רי״ח). Et personne d’autre : « גם זה פשוט דזולת יוצאי ירכו אין שום אחד רשאי לברך אנס דאידך ואפילו בעל על אשתו או אשה אבעלה » (ביאור הלכה סימן רי״ח).

Question 3

Être sauvé d’un accident, est-ce un « miracle » au sens du Siman 218 ?

Accepted Answer

C’est exactement la question du dernier séif : « יש אומרים שאינו מברך על נס אלא בנס שהוא יוצא ממנהג העולם » (שו״ע או״ח רי״ח:ט), et le Mehaber conclut « ויש חולק וטוב לברך בלא הזכרת שם ומלכות » (שו״ע או״ח רי״ח:ט). Le Magen Avraham s’étonnait qu’on puisse contester : « לא מצאתי מי שחולק דהיאך יעלה על הדעת להקרא נס דבר שהוא בדרך הטבע » (מגן אברהם או״ח סימן רי״ח), et le Gaon de Vilna de même : « וכן הגר״א תמה דא״כ כל יולדת תהא צריכה לברך שעשה לי נסים וכמו כן בניה לעולם » (ביאור הלכה סימן רי״ח). Le Beour Halakha rétablit pourtant la divergence : « רק דלשיטה א׳ בעינן דוקא שהנס של הצלה יהיה דוקא למעלה מדרך הטבע כנסי אבותינו ולשיטה ב׳ כל דבר שמזמין ה׳ ברגע זו בדרך התולדה ג״כ מקרי נס » (ביאור הלכה סימן רי״ח). En pratique la Michna Beroura sépare les deux bénédictions : « ומ״מ בשעה שאירע לו ההצלה צריך לברך ברכת הגומל » (משנה ברורה, מ״ב רי״ח:לא), et ajoute pour la reconnaissance : « כתבו האחרונים מי שנעשה לו נס יש לו להפריש לצדקה כפי השגת ידו ויחלק ללומדי תורה » (משנה ברורה, מ״ב רי״ח:לב).

Séif	Cas	Din	Détail
א׳	מקום נס של ישראל	✦ שעשה נסים לאבותינו במקום הזה	הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל — כגון מעברות הים ומעברות הירדן ומעברות נחלי ארנון ואבני אלגביש של בית חורון ואבן שביקש עוג לזרוק על ישראל ואבן שישב עליה משה בעת מלחמת עמלק וחומת יריחו — מברך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה ; וכל ברכות הראיה בהזכרת שם ומלכות.
ב׳	נס לקצת ישראל	אין מברכין עליו	על נס שנעשה לקצת ישראל, כל זמן שלא נעשה לכל ישראל או לרובן, ואפילו נעשה לקצת שבטים — אין מברכין עליו.
ג׳	זמן הברכה	✦ משלשים לשלשים יום	כל אלו הדברים אינם אלא כשרואה אותם משלשים לשלשים יום, ואז הם חובה כמו בפעם ראשונה.
ד׳	נס של יחיד	הוא ויוצאי יריכו	הרואה מקום שנעשה בו נס ליחיד אינו מברך ; אבל הוא עצמו מברך שעשה לי נס במקום הזה, וכל יוצאי יריכו מברכין שעשה נס לאבי במקום הזה.
ה׳	נסים הרבה	✦ ויכלול כולם בברכה אחת	מי שנעשו לו נסים הרבה, בהגיעו לאחד מכל המקומות שנעשה לו נס, צריך להזכיר כל שאר המקומות ולכלול את כולם בברכה אחת.
ו׳	נס של רבו	כשם שמברך על נס של אביו	על נס של רבו צריך לברך כשם שהוא מברך על נס של אביו. הגה: יש אומרים שהוא הדין אם רואה את האדם שנעשה לו הנס — מברך עליו כמו שמברך על המקום שנעשה בו הנס (אבודרהם).
ז׳	אדם מסוים	✦ שעשה נס לצדיקים במקום הזה	על נס של אדם מסוים, כיואב בן צרויה וחביריו, וכן על נס של אדם שנתקדש בו שם שמים, כגון דניאל וחביריו — מברך ; לפיכך הרואה גוב אריות של דניאל וכבשן האש של חנניה מישאל ועזריה מברך שעשה נס לצדיקים במקום הזה.
ח׳	אשתו של לוט	דיין האמת · זוכר הצדיקים	הרואה אשתו של לוט מברך שתים: עליה אומר דיין האמת, ועל לוט אומר זוכר הצדיקים.
ט׳	גדר הנס	✦ יוצא ממנהג העולם	יש אומרים שאין מברכין על נס אלא בנס היוצא ממנהג העולם ; אבל נס שהוא מנהג העולם ותולדתו, כגון שבאו גנבים בלילה ובא לידי סכנה וניצול — אינו חייב לברך ; ויש חולק, וטוב לברך בלא הזכרת שם ומלכות.

Cas	Source	Conduite	Idée maîtresse
מקום נס של ישראל	מחבר · סעיף א׳ · מ״ב רי״ח:ט	✦ מברך בשם ומלכות	Le lieu du salut d’Israël appelle une bénédiction entière, avec Nom et Royauté — comme toute bénédiction.
נס שאינו ניכר מתוך המקום	מג״א · מ״ב רי״ח:ז	בנסי אבות אין מברכין	Pour un miracle des pères, le lieu doit encore porter quelque chose du miracle ; pour son propre miracle, il suffit d’y être arrivé.
בתוך שלושים יום	מחבר · סעיף ג׳ · מ״ב רי״ח:יא-יב	✦ אינו מברך	Les trente jours ne sont pas une convenance : bénir avant terme est une bénédiction en vain.
נס שנעשה לי	מחבר · סעיף ד׳ · מ״ב רי״ח:טו	שעשה לי נס במקום הזה	Le passant ne bénit pas ; la bénédiction suit celui que le miracle a sauvé, non le lieu qui l’a vu.
בנו ובן בנו	מ״ב רי״ח:טז-יז · ערוך השלחן	✦ מברכין, ומעבר לזה נחלקו	Fils et petit-fils bénissent, la formule changeant avec le degré ; au-delà, l’Aroukh haChoulhan s’abstient.
הצלה בדרך הטבע	מחבר · סעיף ט׳ · מ״ב רי״ח:לא-לב	בלא הזכרת שם ומלכות	Un sauvetage naturel ne prend pas la bénédiction du lieu, mais il appelle le הגומל, une charité et un jour d’action de grâce.

Siman 218 — ברכות הנעשים על הנסים : les bénédictions dites sur les miracles