Home › Orach Chaim — Daily › Siman רי״ח › Level 3 — Master Synthesis

✦ ❖ ✦ D A A T · L E V E L 3 — M A S T E R S Y N T H E S I S ✦ ❖ ✦

Siman רי״ח

ברכות הנעשים על הנסים

The blessings said over miracles. שעשה נסים לאבותינו במקום הזה ; ניסא דרבים וניסא דיחיד ; משלשים לשלשים ; יוצאי יריכו ; רבו ואדם מסוים ; אשתו של לוט ; וגדר הנס
Structured review, rapid memorisation, and practice

Source: Shulchan Aruch, Orach Chaim רי״ח — ט׳ סעיפים (nine seifim)
Compiled by: רב יוסף חיים סממה · DAAT
For students who have mastered Levels 1 and 2
daattorah.com

📑 Plan of the synthesis

The central axiom — the thread of the Siman
Master table of the ט׳ סעיפים
הסוגיא — the talmudic source
שעשה נסים לאבותינו במקום הזה — seifim 1-3
נס של יחיד ויוצאי יריכו — seifim 4-5
נס של רבו ושל אדם מסוים — seifim 6-7
אשתו של לוט — seif 8
גדר הנס — seif 9
Golden rules
Mnemonic
Pitfalls to avoid
Practice

1. The central axiom — the thread of the Siman

Universal principle of Siman רי״ח:

This siman (ט׳ סעיפים) opens the ברכות הראיה and poses a single question in nine forms: who must bless, over which deliverance, and in which place? The Gemara gave the key in one line — «אמרי: אניסא דרבים — כולי עלמא מיחייבי לברוכי, אניסא דיחיד — איהו חייב לברוכי» (ברכות נ״ד ע״א): a miracle of the many obliges all Israel; a miracle of one man obliges him alone. Everything follows from this. What did not save a majority of Israel remains a private miracle (seif 2). A private miracle belongs to the man it saved and to his descendants (seif 4). One’s teacher, a famous man, and one through whom the Name was sanctified enter the regime of one’s father (seifim 6-7). And two safeguards frame the whole: time — «כל אלו הדברי׳ אינם אלא כשרואה אותם משלשי׳ לשלשים יום ואז הם חובה כמו בפעם ראשונה» (שו״ע או״ח רי״ח:ג) — and definition — «יש אומרים שאינו מברך על נס אלא בנס שהוא יוצא ממנהג העולם אבל נס שהוא מנהג העולם ותולדתו כגון שבאו גנבים בלילה ובא לידי סכנה וניצול וכיוצא בזה אינו חייב לברך ויש חולק וטוב לברך בלא הזכרת שם ומלכות» (שו״ע או״ח רי״ח:ט).

💡 The universal key: two regimes and two safeguards:

The division — «אמרי: אניסא דרבים — כולי עלמא מיחייבי לברוכי, אניסא דיחיד — איהו חייב לברוכי» (ברכות נ״ד ע״א).
The boundary of “public” — «וכתב הר״י דניסא דרבים היינו שנעשה לכל ישראל או רובן אבל שלא נעשה לרוב ישראל נקרא ניסא דיחיד» (בית יוסף או״ח סימן רי״ח).
The safeguard of time — «חוץ מיום שראה וחוץ מיום שעומד בו עתה» (משנה ברורה, מ״ב רי״ח:יא); and before that term «וקודם לכן אסור וברכתו לבטלה» (משנה ברורה, מ״ב רי״ח:יב).
The safeguard of definition — «רק דלשיטה א׳ בעינן דוקא שהנס של הצלה יהיה דוקא למעלה מדרך הטבע כנסי אבותינו ולשיטה ב׳ כל דבר שמזמין ה׳ ברגע זו בדרך התולדה ג״כ מקרי נס» (ביאור הלכה סימן רי״ח).

2. Master table of the ט׳ סעיפים

The ט׳ סעיפים divide the ground: the first three govern the blessing of a public miracle — over which places, for whom, how often; the next two the blessing of a private miracle; the two after that extend it to one’s teacher and to a famous man; the eighth gives a case with two blessings; and the last measures the word itself.

Seif	Case	Core of the halachah	Marker
א׳	מקום שנעשו בו נסים לישראל	«הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל כגון מעברות הים ומעברות הירדן ומעברות נחלי ארנון ואבני אלגביש של בית חורון ואבן שבקש עוג לזרוק על ישראל ואבן שישב עליה משה בעת מלחמת עמלק וחומת יריחו מברך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה ובין ברכה זו ובין שאר ברכות הראיה הרי הם כשאר ברכות וכולם בהזכרת שם ומלכות» (שו״ע או״ח רי״ח:א)	שעשה נסים לאבותינו
ב׳	נס לקצת ישראל	«על נס שנעשה לקצת ישראל כל זמן שלא נעשה לכל ישראל או רובן ואפי׳ נעשה לקצת שבטים אין מברכין עליו» (שו״ע או״ח רי״ח:ב)	רובן
ג׳	משלשים לשלשים יום	«כל אלו הדברי׳ אינם אלא כשרואה אותם משלשי׳ לשלשים יום ואז הם חובה כמו בפעם ראשונה» (שו״ע או״ח רי״ח:ג)	משלשים לשלשים
ד׳	נס של יחיד ויוצאי יריכו	«הרואה מקום שנעשה נס ליחיד אינו מברך אבל הוא עצמו מברך שעשה לי נס במקום הזה וכל יוצאי יריכו גם כן מברכין שעשה נס לאבי במקום הזה» (שו״ע או״ח רי״ח:ד)	יוצאי יריכו
ה׳	נסים הרבה בברכה אחת	«מי שנעשו לו נסים הרבה בהגיעו לאחד מכל המקומות שנעשה לו נס צריך להזכיר כל שאר המקומות ויכלול כלם בברכה אחת» (שו״ע או״ח רי״ח:ה)	בברכה אחת
ו׳	נס של רבו	«על נס של רבו צריך לברך כשם שהוא מברך על נס של אביו» (שו״ע או״ח רי״ח:ו)	כנס של אביו
ז׳	אדם מסוים ונתקדש בו שם שמים	«על נס של אדם מסוים כיואב בן צרויה וחביריו וכן על נס של אדם שנתקדש בו שם שמים כגון דניאל וחביריו מברך לפיכך הרואה גוב אריות של דניאל וכבשן האש של חנניה מישאל ועזריה מברך שעשה נס לצדיקים במקום הזה» (שו״ע או״ח רי״ח:ז)	שעשה נס לצדיקים
ח׳	אשתו של לוט	«הרואה אשתו של לוט מברך שתים עליה אומר בא״י אמ״ה דיין האמת ועל לוט אומר בא״י אמ״ה זוכר הצדיקים» (שו״ע או״ח רי״ח:ח)	דיין האמת · זוכר הצדיקים
ט׳	גדר הנס	«יש אומרים שאינו מברך על נס אלא בנס שהוא יוצא ממנהג העולם אבל נס שהוא מנהג העולם ותולדתו כגון שבאו גנבים בלילה ובא לידי סכנה וניצול וכיוצא בזה אינו חייב לברך ויש חולק וטוב לברך בלא הזכרת שם ומלכות» (שו״ע או״ח רי״ח:ט)	יוצא ממנהג העולם

⚖ Master table of the ט׳ סעיפים

נס לכל ישראל → everyone blesses → נס לקצת ישראל → only those concerned → נס של יחיד → he and his descendants → נס של רבו או אדם מסוים → as for his father → בתוך שלשים יום → no blessing → נס שהוא מנהג העולם → without Name and Kingship.

3. הסוגיא — the talmudic source

📖 המשנה — «הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל, אומר: ברוך … שעשה נסים לאבותינו במקום הזה» (משנה ברכות פרק ט משנה א) : the Mishnah fixes the blessing and its object — a place.

↓

❓ מנא הני מילי — «מנא הני מילי? אמר רבי יוחנן, דאמר קרא: ויאמר יתרו ברוך ה׳ אשר הציל וגו׳» (ברכות נ״ד ע״א) : the Gemara ties it to Yitro’s blessing, who praised for a deliverance that was not his own.

⚖️ הברייתא — «תנו רבנן: הרואה מעברות הים, ומעברות הירדן, מעברות נחלי ארנון, אבני אלגביש במורד בית חורון, ואבן שבקש לזרוק עוג מלך הבשן על ישראל, ואבן שישב עליה משה בשעה שעשה יהושע מלחמה בעמלק, ואשתו של לוט, וחומת יריחו שנבלעה במקומה — על כולן צריך שיתן הודאה ושבח לפני המקום» (ברכות נ״ד ע״א) : the baraita lists the places, and it is almost word for word seif 1.

↓

🦁 מעשה דההוא גברא — «והא ההוא גברא דהוה קא אזיל בעבר ימינא. נפל עליה אריא, אתעביד ליה ניסא ואיתצל מיניה» (ברכות נ״ד ע״א) ; «אתא לקמיה דרבא, ואמר ליה: כל אימת דמטית להתם — בריך ברוך שעשה לי נס במקום הזה» (ברכות נ״ד ע״א) : the man saved from the lion, and Rava’s instruction: whenever he passes there again.

✅ המסקנא — «אמרי: אניסא דרבים — כולי עלמא מיחייבי לברוכי, אניסא דיחיד — איהו חייב לברוכי» (ברכות נ״ד ע״א) : the two regimes of the whole siman, in one line.

4. שעשה נסים לאבותינו במקום הזה — seifim 1-3

📜 לשון מרן — «הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל כגון מעברות הים ומעברות הירדן ומעברות נחלי ארנון ואבני אלגביש של בית חורון ואבן שבקש עוג לזרוק על ישראל ואבן שישב עליה משה בעת מלחמת עמלק וחומת יריחו מברך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה ובין ברכה זו ובין שאר ברכות הראיה הרי הם כשאר ברכות וכולם בהזכרת שם ומלכות» (שו״ע או״ח רי״ח:א).

📍 ניכר הנס מתוך המקום — «משמע לכאורה דדוקא כגון הנך שניכר הנס מתוך המקום אבל בלא״ה כגון סביב ירושלים שנפלה מחנה סנחריב אין מברכין כמ״ש התוס׳ והמרדכי מיהו על נס שלו אפילו אינו ניכר מתוך המקום מברך» (מגן אברהם או״ח סימן רי״ח) ; «מיהו על נס שלו אפי׳ אין ניכר מתוך המקום כל שמגיע למקום ששם קרה הנס מברך» (משנה ברורה, מ״ב רי״ח:ז) : for a miracle of the fathers the place must still carry something of it; for one’s own miracle, not.

↓

👥 ניסא דרבים — «וכתב הר״י דניסא דרבים היינו שנעשה לכל ישראל או רובן אבל שלא נעשה לרוב ישראל נקרא ניסא דיחיד» (בית יוסף או״ח סימן רי״ח) ; «על נס שנעשה לקצת ישראל כל זמן שלא נעשה לכל ישראל או רובן ואפי׳ נעשה לקצת שבטים אין מברכין עליו» (שו״ע או״ח רי״ח:ב) : short of a majority of Israel the miracle stays private — even if it saved whole tribes.

🗓️ משלשים לשלשים — «כל אלו הדברי׳ אינם אלא כשרואה אותם משלשי׳ לשלשים יום ואז הם חובה כמו בפעם ראשונה» (שו״ע או״ח רי״ח:ג) ; «חוץ מיום שראה וחוץ מיום שעומד בו עתה» (משנה ברורה, מ״ב רי״ח:יא) ; «וקודם לכן אסור וברכתו לבטלה» (משנה ברורה, מ״ב רי״ח:יב) : thirty full days between two sightings; and blessing early is a blessing in vain.

5. נס של יחיד ויוצאי יריכו — seifim 4-5

🙋 לשון מרן — «הרואה מקום שנעשה נס ליחיד אינו מברך אבל הוא עצמו מברך שעשה לי נס במקום הזה וכל יוצאי יריכו גם כן מברכין שעשה נס לאבי במקום הזה» (שו״ע או״ח רי״ח:ד).

🚶 העובר אינו מברך — «הרואה מקום שנעשה נס ליחיד או להרבה יחידים - אינו מברך» (ערוך השלחן או״ח סימן רי״ח) ; «וכבר מבואר בס״ב דכל זמן שלא נעשה נס לרוב ישראל כיחיד דיינינן ליה» (משנה ברורה, מ״ב רי״ח:יד) : the passer-by does not bless: the blessing follows the person saved, not the place.

↓

👪 יוצאי יריכו — «עיין בא״ר שהכריע דבנו ובן בנו צריכין לברך בין שנולדו קודם שקרה הנס ובין שנולדו לאחר מכן משום כבוד אביהם ומנכד ואילך אין מברכין אא״כ נולדו אבותיהם אחר שקרה הנס לאביהם הראשון דבזה הם שותפים כולם באותו הנס» (משנה ברורה, מ״ב רי״ח:טז) ; «זה קאי על בן ומבן הבן ואילך יברך שעשה נס לאבותי או לאבי אבא» (משנה ברורה, מ״ב רי״ח:יז) ; «ולכן לדינא נראה לעניות דעתי דרק בנו ובן בנו חייבים לברך בשם ומלכות, ולא שארי הדורות» (ערוך השלחן או״ח סימן רי״ח) : son and grandson bless, the wording changing with the degree; beyond that the Aruch haShulchan refrains.

🧭 נסים הרבה — «ע״כ דקדק בטור כל שאר המקומות כו׳ והיינו שעשה לי נס במקום הזה ובמקום פלוני וגוף הנס אין צריך להזכיר כנ״ל נכון» (ט״ז או״ח סימן רי״ח) ; «מי שנעשו לו נסים הרבה בהגיעו לאחד מכל המקומות שנעשה לו נס צריך להזכיר כל שאר המקומות ויכלול כלם בברכה אחת» (שו״ע או״ח רי״ח:ה) ; «וצריך להזכיר מתחלה מקום שעומד בו ואח״כ יזכיר שארי מקומות» (משנה ברורה, מ״ב רי״ח:יט) : several rescues, one blessing — beginning with the place where one stands.

6. נס של רבו ושל אדם מסוים — seifim 6-7

🎓 נס של רבו — «על נס של רבו צריך לברך כשם שהוא מברך על נס של אביו» (שו״ע או״ח רי״ח:ו) ; «ונוסחתו ברוך וכו׳ שעשה נס לרבי במקום הזה ומיירי ברבו מובהק ופשוט דדוקא הוא אבל בניו אינם מחוייבים בכבוד רבו ואין מברכים אניסו» (משנה ברורה, מ״ב רי״ח:כ) : the principal teacher, because of the honour owed him; and that duty does not pass to the disciple’s children.

👁️ הגהת הרמ״א — «הגה י״א דה״ה אם רואה האדם שנעשה לו הנס מברך עליו כמו שמברך על המקום שנעשה בו הנס. (אבודרהם)» (רמ״א או״ח רי״ח:ו) ; «ולפ״ז כל שלשים שלא ראה לאותו האיש כשפוגע בו אח״כ חייב לברך ונוסח הברכה ברוך אתה וכו׳ שעשה נס לאבי או לרבי ובאדם מסויים יברך שעשה נס לאדם הזה או ברוך שעשה לך נס» (משנה ברורה, מ״ב רי״ח:כב) ; «ונראה דאין יכול לברך רק כל זמן שרואהו להמקום אבל אם עבר כבר ואינו רואה אותו הפסיד ברכתו כמו בשמע רעמים לקמן בסימן רכ״ז ס״ג עי״ש» (ביאור הלכה סימן רי״ח) : the person saved counts as the place — as long as one still sees him.

↓

👑 אדם מסוים — «על נס של אדם מסוים כיואב בן צרויה וחביריו וכן על נס של אדם שנתקדש בו שם שמים כגון דניאל וחביריו מברך לפיכך הרואה גוב אריות של דניאל וכבשן האש של חנניה מישאל ועזריה מברך שעשה נס לצדיקים במקום הזה» (שו״ע או״ח רי״ח:ז) ; «שהיה מפורסם בכל ישראל לראש ולשלטון ועיין בבה״ל» (משנה ברורה, מ״ב רי״ח:כג) ; «ר״ל ע״י הנס לפיכך חשוב נס זה יותר וצריך כל אחד לברך עליו וכדמסיים לפיכך וכו׳ ועיין בבה״ל» (משנה ברורה, מ״ב רי״ח:כד) : two distinct titles: fame throughout Israel, or the sanctification of the Name.

⚠️ למעשה — «ולכן נ״ל דלא יברך דספק ברכות להקל ועוד אפשר דבעינן דוקא כיואב שיצא טבעו בכל העולם ובעו״ה אין אנו עתה כיוצא בו» (מגן אברהם או״ח סימן רי״ח) ; «וע״כ הנכון בודאי למעשה כדעת המגן אברהם דהיום אין נוהג ברכה זו» (ביאור הלכה סימן רי״ח) : the poskim hold that no man of Yoav’s stature is found today — and in doubt one does not bless.

7. אשתו של לוט — seif 8

🧂 לשון מרן — «הרואה אשתו של לוט מברך שתים עליה אומר בא״י אמ״ה דיין האמת ועל לוט אומר בא״י אמ״ה זוכר הצדיקים» (שו״ע או״ח רי״ח:ח).

❓ קושיית הגמרא — «בשלמא כולהו — ניסא, אלא אשתו של לוט פורענותא הוא! — דאמר ברוך … דיין האמת» (ברכות נ״ד ע״ב) ; «והא הודאה ושבח קתני! תני: על לוט ועל אשתו מברכים שתים. על אשתו אומר ברוך … דיין האמת, ועל לוט אומר ברוך … זוכר את הצדיקים» (ברכות נ״ד ע״ב) : the baraita spoke of praise, and the pillar of salt is a punishment: hence two blessings.

↓

💡 זוכר הצדיקים — «אמר רבי יוחנן: אפילו בשעת כעסו של הקדוש ברוך הוא, זוכר את הצדיקים, שנאמר: ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה וגו׳» (ברכות נ״ד ע״ב) ; «שזכר הקב״ה את אברהם כדכתיב ויזכור אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה וגו׳» (משנה ברורה, מ״ב רי״ח:כח) : Lot was saved through the remembrance of Avraham — that is what the second blessing says.

🔗 ברכה דרך אגב — «ואע״פ שאין רואה קברו של לוט דכשרואה אותה נזכר גם מנס בעלה ומש״כ ועל לוט ר״ל בשביל לוט» (משנה ברורה, מ״ב רי״ח:כז) ; «ונראה דהברכה על לוט הוא רק דרך אגב, דמפני שמברך על אשתו לכן ממילא מזכיר את לוט גם כן, אבל בלא זה לא היה שייך ברכה על זה» (ערוך השלחן או״ח סימן רי״ח) : one does not see Lot, but his wife recalls him; without that sight there would be no blessing.

8. גדר הנס — seif 9

📏 לשון מרן — «יש אומרים שאינו מברך על נס אלא בנס שהוא יוצא ממנהג העולם אבל נס שהוא מנהג העולם ותולדתו כגון שבאו גנבים בלילה ובא לידי סכנה וניצול וכיוצא בזה אינו חייב לברך ויש חולק וטוב לברך בלא הזכרת שם ומלכות» (שו״ע או״ח רי״ח:ט).

📖 המקור — «כתב הר״ד אבודרהם בשם הרא״ש מלוניל שאין מברכין על נס אלא בנס שהוא יוצא ממנהג העולם אבל נס שהוא מנהג העולם ותולדתו כגון שבאו עליו גנבים בלילה ובא לידי סכנה וניצל וכיוצא בזה אינו חייב לברך» (בית יוסף או״ח סימן רי״ח) : the Mechaber copies the Abudraham in the name of the Rosh of Lunel — hence the יש אומרים.

↓

🔍 הדוגמאות — «כגון עובדא דנזכר בש״ס באחד שהלך במדבר והיה בסכנת מיתה מחמת צמא ואיתרחיש ליה ניסא ונפק ליה מעין מים וכיוצא בזה» (משנה ברורה, מ״ב רי״ח:כט) ; «ג״כ כדרך מנהג העולם דהיינו שצעק לעזרה או שנזדמנו ב״א שם וברחו» (משנה ברורה, מ״ב רי״ח:ל) : a spring in the desert, against thieves who flee because someone shouted.

⚖️ מי חולק — «לא מצאתי מי שחולק דהיאך יעלה על הדעת להקרא נס דבר שהוא בדרך הטבע» (מגן אברהם או״ח סימן רי״ח) ; «וכן הגר״א תמה דא״כ כל יולדת תהא צריכה לברך שעשה לי נסים וכמו כן בניה לעולם» (ביאור הלכה סימן רי״ח) ; «רק דלשיטה א׳ בעינן דוקא שהנס של הצלה יהיה דוקא למעלה מדרך הטבע כנסי אבותינו ולשיטה ב׳ כל דבר שמזמין ה׳ ברגע זו בדרך התולדה ג״כ מקרי נס» (ביאור הלכה סימן רי״ח) : nobody blesses over the ordinary course of nature; the argument is about a real rescue by natural means.

🙏 ולמעשה — «כשיגיע שם בפעם אחר ברכת שעשה לי נסים ומ״מ בשעה שאירע לו ההצלה צריך לברך ברכת הגומל דבברכת הגומל לא קפדינן כולי האי שיהיה נס גמור וכדלקמן בסוף סי׳ רי״ט בדעה הראשונה דהסכימו עליה הרבה אחרונים» (משנה ברורה, מ״ב רי״ח:לא) ; «ואם כי יש לתרץ דבריו, אך לדינא אין נפקא מינה, ואין מברכים רק על הנס היוצא מגדר הטבעי» (ערוך השלחן או״ח סימן רי״ח) : the blessing of the place is said only over what exceeds nature; the rest calls for הגומל.

9. Golden rules

The 4 golden rules of Siman רי״ח

The blessing of the place — «הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל כגון מעברות הים ומעברות הירדן ומעברות נחלי ארנון ואבני אלגביש של בית חורון ואבן שבקש עוג לזרוק על ישראל ואבן שישב עליה משה בעת מלחמת עמלק וחומת יריחו מברך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה ובין ברכה זו ובין שאר ברכות הראיה הרי הם כשאר ברכות וכולם בהזכרת שם ומלכות» (שו״ע או״ח רי״ח:א).
The division of the two regimes — «אמרי: אניסא דרבים — כולי עלמא מיחייבי לברוכי, אניסא דיחיד — איהו חייב לברוכי» (ברכות נ״ד ע״א).
The rhythm — «כל אלו הדברי׳ אינם אלא כשרואה אותם משלשי׳ לשלשים יום ואז הם חובה כמו בפעם ראשונה» (שו״ע או״ח רי״ח:ג).
The measure of the word — «יש אומרים שאינו מברך על נס אלא בנס שהוא יוצא ממנהג העולם אבל נס שהוא מנהג העולם ותולדתו כגון שבאו גנבים בלילה ובא לידי סכנה וניצול וכיוצא בזה אינו חייב לברך ויש חולק וטוב לברך בלא הזכרת שם ומלכות» (שו״ע או״ח רי״ח:ט).

10. Mnemonic

For whom · Where · When · What — the four questions of Siman רי״ח

① לְמִי ? — for whom was the miracle done — for all Israel, for one man, for my father, for my teacher?
② הֵיכָן ? — am I at the very spot, and is the miracle still visible there?
③ מָתַי ? — have thirty days passed since the last time?
④ מַה נִּקְרָא נֵס ? — does the rescue depart from the ordinary course of the world?

«אמרי: אניסא דרבים — כולי עלמא מיחייבי לברוכי, אניסא דיחיד — איהו חייב לברוכי» (ברכות נ״ד ע״א) — the dividing line of the whole siman.
«וכן צריך לומר נמי אתה ואלהינו כמו בשאר ברכות גמורות» (משנה ברורה, מ״ב רי״ח:ט) — a blessing of sight is a full blessing.
«חוץ מיום שראה וחוץ מיום שעומד בו עתה» (משנה ברורה, מ״ב רי״ח:יא) — how the thirty days are counted.
«ואם כי יש לתרץ דבריו, אך לדינא אין נפקא מינה, ואין מברכים רק על הנס היוצא מגדר הטבעי» (ערוך השלחן או״ח סימן רי״ח) — what remains in practice from the last seif.

11. Pitfalls to avoid

❌ Pitfall 1: Blessing again over the same place within thirty days.
→ «וקודם לכן אסור וברכתו לבטלה» (משנה ברורה, מ״ב רי״ח:יב)

❌ Pitfall 2: Treating as a public miracle a rescue that did not touch a majority of Israel.
→ «על נס שנעשה לקצת ישראל כל זמן שלא נעשה לכל ישראל או רובן ואפי׳ נעשה לקצת שבטים אין מברכין עליו» (שו״ע או״ח רי״ח:ב) ; «וכתב הר״י דניסא דרבים היינו שנעשה לכל ישראל או רובן אבל שלא נעשה לרוב ישראל נקרא ניסא דיחיד» (בית יוסף או״ח סימן רי״ח)

❌ Pitfall 3: Blessing over the miracle of someone from whom one does not descend.
→ «וכבר מבואר בס״ב דכל זמן שלא נעשה נס לרוב ישראל כיחיד דיינינן ליה» (משנה ברורה, מ״ב רי״ח:יד) ; «גם זה פשוט דזולת יוצאי ירכו אין שום אחד רשאי לברך אנס דאידך ואפילו בעל על אשתו או אשה אבעלה» (ביאור הלכה סימן רי״ח)

❌ Pitfall 4: Applying today the blessing of the “distinguished man”.
→ «ולכן נ״ל דלא יברך דספק ברכות להקל ועוד אפשר דבעינן דוקא כיואב שיצא טבעו בכל העולם ובעו״ה אין אנו עתה כיוצא בו» (מגן אברהם או״ח סימן רי״ח) ; «וע״כ הנכון בודאי למעשה כדעת המגן אברהם דהיום אין נוהג ברכה זו» (ביאור הלכה סימן רי״ח)

12. Practice

Case	Practice	Underlying halachah
① מקום נס של ישראל	One blesses שעשה נסים לאבותינו במקום הזה, with Name and Kingship	«הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל כגון מעברות הים ומעברות הירדן ומעברות נחלי ארנון ואבני אלגביש של בית חורון ואבן שבקש עוג לזרוק על ישראל ואבן שישב עליה משה בעת מלחמת עמלק וחומת יריחו מברך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה ובין ברכה זו ובין שאר ברכות הראיה הרי הם כשאר ברכות וכולם בהזכרת שם ומלכות» (שו״ע או״ח רי״ח:א)
② נס לקצת ישראל	No public blessing	«על נס שנעשה לקצת ישראל כל זמן שלא נעשה לכל ישראל או רובן ואפי׳ נעשה לקצת שבטים אין מברכין עליו» (שו״ע או״ח רי״ח:ב)
③ בתוך שלשים יום	One does not bless; after thirty days it is again an obligation	«כל אלו הדברי׳ אינם אלא כשרואה אותם משלשי׳ לשלשים יום ואז הם חובה כמו בפעם ראשונה» (שו״ע או״ח רי״ח:ג)
④ נס שנעשה לי	I bless שעשה לי נס במקום הזה; the passer-by does not	«הרואה מקום שנעשה נס ליחיד אינו מברך אבל הוא עצמו מברך שעשה לי נס במקום הזה וכל יוצאי יריכו גם כן מברכין שעשה נס לאבי במקום הזה» (שו״ע או״ח רי״ח:ד)
⑤ כמה מקומות	One blessing, beginning with the place where I stand	«מי שנעשו לו נסים הרבה בהגיעו לאחד מכל המקומות שנעשה לו נס צריך להזכיר כל שאר המקומות ויכלול כלם בברכה אחת» (שו״ע או״ח רי״ח:ה)
⑥ הצלה בדרך הטבע	No blessing of the place with Name and Kingship; one says הגומל	«יש אומרים שאינו מברך על נס אלא בנס שהוא יוצא ממנהג העולם אבל נס שהוא מנהג העולם ותולדתו כגון שבאו גנבים בלילה ובא לידי סכנה וניצול וכיוצא בזה אינו חייב לברך ויש חולק וטוב לברך בלא הזכרת שם ומלכות» (שו״ע או״ח רי״ח:ט)

✦ ❖ ✦ The 5 practical rules of Siman רי״ח in brief

The place of a miracle done for Israel calls for a full blessing — «הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל כגון מעברות הים ומעברות הירדן ומעברות נחלי ארנון ואבני אלגביש של בית חורון ואבן שבקש עוג לזרוק על ישראל ואבן שישב עליה משה בעת מלחמת עמלק וחומת יריחו מברך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה ובין ברכה זו ובין שאר ברכות הראיה הרי הם כשאר ברכות וכולם בהזכרת שם ומלכות» (שו״ע או״ח רי״ח:א).
Short of a majority of Israel there is no public blessing — «על נס שנעשה לקצת ישראל כל זמן שלא נעשה לכל ישראל או רובן ואפי׳ נעשה לקצת שבטים אין מברכין עליו» (שו״ע או״ח רי״ח:ב).
Thirty days between two blessings, and then it is obligatory again — «כל אלו הדברי׳ אינם אלא כשרואה אותם משלשי׳ לשלשים יום ואז הם חובה כמו בפעם ראשונה» (שו״ע או״ח רי״ח:ג).
A private miracle belongs to the man it saved and to his descendants — «הרואה מקום שנעשה נס ליחיד אינו מברך אבל הוא עצמו מברך שעשה לי נס במקום הזה וכל יוצאי יריכו גם כן מברכין שעשה נס לאבי במקום הזה» (שו״ע או״ח רי״ח:ד).
And one blesses with Name and Kingship only over what exceeds the course of the world — «יש אומרים שאינו מברך על נס אלא בנס שהוא יוצא ממנהג העולם אבל נס שהוא מנהג העולם ותולדתו כגון שבאו גנבים בלילה ובא לידי סכנה וניצול וכיוצא בזה אינו חייב לברך ויש חולק וטוב לברך בלא הזכרת שם ומלכות» (שו״ע או״ח רי״ח:ט).

🎓 Summary of the study path

Level	Content	Acquired
🌱 Level 1 — Base	Text of the ט׳ סעיפים, fluent rendering, explanation	Overall understanding
⚡ Level 2 — Lamdan	סוגיית ברכות נ״ד ; חקירת ההודאה והראייה ; ניכר הנס מתוך המקום ; אדם מסוים ובעיא דלא איפשטא ; גדר הנס	Deep pilpul
✨ Level 3 — Synthesis	Master table of the ט׳ סעיפים, diagrams, golden rules, mnemonic	Practical mastery + review

💡 Suggested next steps:

Reread Siman רי״ח in the Shulchan Aruch itself (Hebrew)
Consult Level 4 — Daat HaRav (the Alter Rebbe): this siman is a bridge page — the Alter Rebbe did not write it in his Shulchan Aruch HaRav; it points back to Levels 1-3 and to the Alter Rebbe’s Siddur
Study the Mishnah Berurah and the Beur Halachah on this siman (see simanim 217, 219)
Reflect on the dividing line of the siman: why does the deliverance of one man oblige him alone, while Israel’s obliges all his sons a thousand years later?

~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן רי״ח · Level 3 — Master Synthesis
daattorah.com

📖Join the chavrusa