דף הבית › אורח חיים — יום-יום › סימן ר״כ · 220 › רמה 3 — סיכום מקיף

✦ ❖ ✦ ד ע ת · ר מ ה 3 — ס י כ ו ם מ ק י ף ✦ ❖ ✦

סימן ר״כ

הטבת החלום ותעניתו

הטבת החלום ותעניתו. הטבת חלום ; חלמא טבא חזאי ; ג׳ הפוכות, ג׳ פדויות וג׳ שלומות ; תענית חלום ; ובו ביום ואפילו בשבת
חזרה מסודרת, שינון מהיר, וההנהגה למעשה

המקור: שולחן ערוך, אורח חיים ר״כ — ב׳ סעיפים
עריכה: רב יוסף חיים סממה · DAAT
ללומדים שכבר עברו על רמות 1 ו-2
daattorah.com

📑 תכנית הסיכום

היסוד המרכזי — קו הסימן
טבלת האב של ב׳ הסעיפים
הסוגיא — שתי המימרות
הטבת חלום — סעיף א׳
נוסח ההטבה — שלוש פעמים או שבע
מתי מטיבין — עת ההטבה
תענית חלום — סעיף ב׳
ובו ביום ואפילו בשבת — הגהת הרמ״א
כללי זהב
סימן זיכרון
מכשלות שיש להיזהר מהן
ההנהגה למעשה

1. היסוד המרכזי — קו הסימן

היסוד הכללי של סימן ר״כ:

סימן זה (ב׳ סעיפים) אינו עוסק לא בסימני החלומות ולא בפתרונם: הוא פותח באדם שחלומו הותירו עצוב, ונותן לו שני מעשים. הראשון דיבור — לא לקרוא את החלום אלא להופכו, שהרי והאמר רב חסדא חלמא דלא מפשר כאגרתא דלא מקריא (ברכות נ״ה ע״ב). והשני תענית, יפה תענית לבטל חלום רע כאש לנעורת (שו״ע או״ח ר״כ:ב). והרמ״א נתן בו את המידה היחידה שבסימן: ודוקא בו ביום ואפי׳ בשבת וע׳ לקמן סי׳ רפ״ח (רמ״א או״ח ר״כ:ב) — בו ביום, ואפילו בשבת. וכל השאר — בפני מי, כמה פעמים, באיזו שעה, ומה מחירה בשבת — אינו אלא יישומם של שני מעשים אלו.

💡 המפתח: עובדה אחת, שני מעשים ומידה אחת:

העובדה — היינו אפילו אין בו משמעות לרע (משנה ברורה, מ״ב ר״כ:א).
המעשה הראשון — הרואה חלום ונפשו עגומה עליו יטיבנו באפי תלתא דרחימו ליה (פי׳ שאוהבים אותו) ולימא באפייהו חלמא טבא חזאי ולימרו אינהו טבא הוא וטבא להוי וכו׳ (שו״ע או״ח ר״כ:א).
המעשה השני — יפה תענית לבטל חלום רע כאש לנעורת (שו״ע או״ח ר״כ:ב).
המידה — ודוקא בו ביום ואפי׳ בשבת וע׳ לקמן סי׳ רפ״ח (רמ״א או״ח ר״כ:ב).

2. טבלת האב של ב׳ הסעיפים

ב׳ הסעיפים מחלקים ביניהם את החומר: הראשון תרופת הדיבור, השני תרופת התענית, והגהת הרמ״א קובעת את הזמן היחיד שבסימן.

סעיף	המקרה	עיקר ההלכה	סימן
א׳	הטבת חלום	הרואה חלום ונפשו עגומה עליו יטיבנו באפי תלתא דרחימו ליה (פי׳ שאוהבים אותו) ולימא באפייהו חלמא טבא חזאי ולימרו אינהו טבא הוא וטבא להוי וכו׳ (שו״ע או״ח ר״כ:א)	יטיבנו באפי תלתא
ב׳	תענית חלום	יפה תענית לבטל חלום רע כאש לנעורת (שו״ע או״ח ר״כ:ב)	כאש לנעורת
הגהה	ובו ביום ואפילו בשבת	ודוקא בו ביום ואפי׳ בשבת וע׳ לקמן סי׳ רפ״ח (רמ״א או״ח ר״כ:ב)	ודוקא בו ביום

⚖ 2. טבלת האב של ב׳ הסעיפים

חלום → אין פותרין אותו → נפשו עגומה עליו → בפני שלושה אוהבים → הטבת חלום → והרוצה לבטלו → תענית חלום → אך רק בו ביום → ובלא תשובה אין כלום.

3. הסוגיא — שתי המימרות

📖 סוגיית ברכות — אמר רב הונא בר אמי אמר רבי פדת אמר רבי יוחנן: הרואה חלום ונפשו עגומה, ילך ויפתרנו בפני שלשה (ברכות נ״ה ע״ב) : תחילה העמידה הגמרא פתרון בפני שלושה.

❓ הקושיא על ״יפתרנו״ — והאמר רב חסדא חלמא דלא מפשר כאגרתא דלא מקריא (ברכות נ״ה ע״ב) : והקשתה על אותה תיבה עצמה: חלום שלא נפתר אינו פועל.

↓

✅ המסקנה — אלא אימא: יטיבנו בפני שלשה (ברכות נ״ה ע״ב) : וחזרה בה — לא לפתור אלא להטיב.

📜 סדר המעשה — ולימרו שלש הפוכות, ושלש פדויות, ושלש שלומות (ברכות נ״ה ע״ב) : ואחר הלחש תשעה פסוקים: היפוך, פדיון ושלום.

🔥 סוגיית שבת — ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: יפה תענית לחלום כאש לנעורת. אמר רב חסדא: ובו ביום. ואמר רב יוסף: אפילו בשבת (שבת י״א ע״א) : סוגיא שנייה ומעשה שני: תענית, בו ביום, ואפילו בשבת.

⚖️ ומחירה — מאי תקנתיה? אמר רב נחמן בר יצחק: ליתיב תעניתא לתעניתא (ברכות ל״א ע״ב) : אלא שחוב השבת עומד, ונפרע בתענית שנייה.

4. הטבת חלום — סעיף א׳

💭 לשון מרן — הרואה חלום ונפשו עגומה עליו יטיבנו באפי תלתא דרחימו ליה (פי׳ שאוהבים אותו) ולימא באפייהו חלמא טבא חזאי ולימרו אינהו טבא הוא וטבא להוי וכו׳ (שו״ע או״ח ר״כ:א) : כל הסעיף בשורה אחת.

😔 נפשו עגומה עליו — היינו אפילו אין בו משמעות לרע (משנה ברורה, מ״ב ר״כ:א) : די בכובד הלב ; אין צריך שהחלום בישר דבר.

↓

👥 מי המטיבין — מצוה להמצא עם הג׳ להיטיב מפני שמשיב את נפשו בזה ואף בשבת יכול להיטיב חלום (משנה ברורה, מ״ב ר״כ:ג) : שלושה אוהבים ולא שלושה דיינים — והנמנה עמהם עושה מצוה.

📜 נוסח הטור — לייתי שלשה דרחמי ליה ולימא באנפייהו חלמא טבא חזאי ולימרו הנך טבא הוא וטבא ליהוי רחמנא לישוייה לטב שבע זימנין יגזרון עליה מן שמיא דליהוי טבא טבא הוא וטבא ליהוי (טור או״ח סימן ר״כ) : הנוסח כולו, שמרן לא העתיקו.

5. נוסח ההטבה — שלוש פעמים או שבע

7️⃣ מקור הספק — ונוהגים לאומרו ז׳ פעמים ויאמרו ג׳ הפוכות וג׳ פדויות וג׳ שלומות (טור או״ח סימן ר״כ) : הטור מוסר את המנהג: שבע פעמים, ואחריו תשעת הפסוקים.

📚 שתי הדרכים — וכתבו התוספות שבע זימנין ליגזרו עליה כך הוא הלחש וי״מ דשבע זימנין צ״ל חלמא טבא חזאי וכן לענות אחריו אבל ר״י לא היה רגיל לאומרו רק ג״פ עד כאן והעולם נהגו לאמרו ז׳ פעמים (בית יוסף או״ח סימן ר״כ) : לתוספות ״שבע זימנין״ מגוף הלחש ; והר״י לא אמר אלא שלוש.

↓

⚖️ דרך המגן אברהם — שבע זימנין וכו׳ י״א דכך הוא הלחש וא״צ לאומרו רק ג״פ כדרך כל הלחשים, וי״א דצ״ל טבא הוא וטבא ליהוי ז״פ לכן אומרים טבא הוא וטבא ליהוי ד״פ ואח״כ אומרי׳ אותו עם שבע זימנין ג״פ ובזה יוצ׳ ידי שני הדיעו׳ (מגן אברהם או״ח סימן ר״כ) : והמגן אברהם צירף: ארבע פעמים, ואחריהן שלוש עם ״שבע זימנין״.

✅ וההכרעה — ולא שצריך לומר שבע פעמים, אלא שלוש פעמים, אבל הטור כתב דנוהגים לאומרו ז׳ פעמים (ערוך השלחן או״ח סימן ר״כ) : וערוך השלחן נקט שלוש, והזכיר את מנהג הטור.

🍞 הפסוק החותם — כתב הכלבו ואח״כ אומרים לו לך אכול בשמחה לחמך וכתב הר״מ נ״ע בשם רבי יהודה החסיד שאין לאמרו לפי שיש בראשי תיבות אבל אבל אומרים לו לך בשמחה אכול לחמך (בית יוסף או״ח סימן ר״כ) : הפסוק החותם, ומפני מה הפכו את תיבותיו.

6. מתי מטיבין — עת ההטבה

🌅 בשחרית — וטוב שייטיב בשחרית כי זריזין מקדימין למצוה אך אז לא יאמרו לו לך אכול בשמחה וגו׳ אם לא כשאין מתענה (משנה ברורה, מ״ב ר״כ:ב) : בשחרית מפני זריזין מקדימין — ואז בלא הפסוק החותם למי שמתענה.

🌙 או לערב — וזהו כשמטיבין לו לערב אחר התענית ובשל״ה כתוב שיטיבו לו בשחרית כי מיד שקבל עליו התענית נתקבל לפני המקום (מגן אברהם או״ח סימן ר״כ) : והמנהג האחר: לערב, אחר התענית.

↓

📖 ובסידורים — וכבר נדפסה הנוסחא בסידורים, וייטיב החלום אחר תפלת שחרית או קודם התפלה (ערוך השלחן או״ח סימן ר״כ) : הנוסח נדפס בסידורים, ואומרים אותו סמוך לשחרית.

🧠 וכוונת החולם — ויזכור החלום במחשבתו בשעת הטבה (משנה ברורה, מ״ב ר״כ:ב) : וצריך החולם שיהא החלום נתון במחשבתו.

7. תענית חלום — סעיף ב׳

🔥 לשון מרן — יפה תענית לבטל חלום רע כאש לנעורת (שו״ע או״ח ר״כ:ב) : שורה אחת, ומשל אחד.

📜 לשון הגמרא — ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: יפה תענית לחלום כאש לנעורת. אמר רב חסדא: ובו ביום. ואמר רב יוסף: אפילו בשבת (שבת י״א ע״א) : לשון הגמרא, עם שתי התוספות שהרמ״א יקבען בהגהתו.

↓

⚖️ חובה או רשות — ומ״מ אין מחויב להתענות אלא רשות (משנה ברורה, מ״ב ר״כ:ז) : הרמב״ם כתב ״צריך להתענות״ ; והאחרונים עשאוה רשות.

🔁 ובלא תשובה — אבל דוקא כשעושה תשובה עמו כי התענית מועיל כמו קרבן לחטא מה קרבן אינו מועיל בלי תשובה שנאמר זבח רשעים תועבה אף תענית חלום וכו׳ (משנה ברורה, מ״ב ר״כ:ו) : התענית פועלת כקרבן — וקרבן בלא תשובה אינו כלום.

🤱 ומי אינו מתענה — עוברות ומניקות אין להורות להם להתענות רק יפדו בממון (משנה ברורה, מ״ב ר״כ:ה) : עוברות ומניקות אינן מתענות ופודות בממון.

8. ובו ביום ואפילו בשבת — הגהת הרמ״א

📅 לשון ההגהה — ודוקא בו ביום ואפי׳ בשבת וע׳ לקמן סי׳ רפ״ח (רמ״א או״ח ר״כ:ב) : המידה היחידה שבסימן.

💡 טעמו של הטור — גרסינן בפ״ק דשבת א״ר יפה תענית לחלום כאש לנעורת פירוש לבטלו א״ר חסדא ובו ביום הלכך יכול להתענות אפי׳ בשבת על חלום רע שזהו תענוג שלו לבטל חלום רע שחלם (טור או״ח סימן ר״כ) : ההימנעות עצמה היא עונגו של זה.

↓

⚠️ ומחירה — ואמר רבי אלעזר משום רבי יוסי בן זמרא: כל היושב בתענית בשבת קורעים לו גזר דינו של שבעים שנה. ואף על פי כן חוזרין ונפרעין ממנו דין עונג שבת (ברכות ל״א ע״ב) : גזר הדין נקרע, אך חובת היום עומדת.

🔁 והתקנה — מותר להתענות בו תענית חלום כדי שיקרע גזר דינו וצריך להתענות ביום ראשון כדי שיתכפר לו מה שביטל עונג שבת ואם תשש כחו ואינו יכול להתענות שני ימים רצופים לא יתענה ביום ראשון ויתענה אח״כ (שו״ע או״ח רפ״ח:ד) : סימן רפ״ח קובע את התשלום, ומיקל למי שאין בו כוח.

🕰️ ובזמן הזה — וי״א שבזמן הזה אין להתענות תענית חלום בשבת שאין אנו בקיאין בפתרון חלומות לידע איזה טוב ואיזה רע (שו״ע או״ח רפ״ח:ה) : משנתמעטה הבקיאות בפתרון חלומות, נתרחקו ממנה.

🙏 ותפילתו — המתענה בשבת אומר עננו אחר סיום תפלתו בלא חתימה וכוללו באלהי נצור (שו״ע או״ח רפ״ח:ו) : והמתענה בשבת כולל עננו באלהי נצור.

9. כללי זהב

ארבעת כללי הזהב של סימן ר״כ

המידה — הרואה חלום ונפשו עגומה עליו יטיבנו באפי תלתא דרחימו ליה (פי׳ שאוהבים אותו) ולימא באפייהו חלמא טבא חזאי ולימרו אינהו טבא הוא וטבא להוי וכו׳ (שו״ע או״ח ר״כ:א).
הסוגיא — והאמר רב חסדא חלמא דלא מפשר כאגרתא דלא מקריא (ברכות נ״ה ע״ב).
התענית — יפה תענית לבטל חלום רע כאש לנעורת (שו״ע או״ח ר״כ:ב).
והזמן — ודוקא בו ביום ואפי׳ בשבת וע׳ לקמן סי׳ רפ״ח (רמ״א או״ח ר״כ:ב).

10. סימן זיכרון

עובדה · דיבור · תענית · זמן — ארבעת שלביו של סימן ר״כ

① מה קרה? — חלום, ונפש שנשארה כבדה ממנו — ודי בכך.
② מה אומרים? — שלושה אוהבים אומרים טובה על החלום, ואין פותרין.
③ מה עושים? — הרוצה מתענה, והתענית באה עם חזרה בתשובה.
④ מתי? — בו ביום — ומשעבר, אין עוד תענית חלום.

אלא אימא: יטיבנו בפני שלשה (ברכות נ״ה ע״ב) — החזרה שממנה יצא כל סעיף א׳.
והאמר רב חסדא חלמא דלא מפשר כאגרתא דלא מקריא (ברכות נ״ה ע״ב) — הטעם שאין פותרין.
ומ״מ אין מחויב להתענות אלא רשות (משנה ברורה, מ״ב ר״כ:ז) — מילים אחדות שמכריעות את סעיף ב׳.
וכללו של דבר: לא ירגיל אדם בכאלה, וטוב לפני אלהים ימלט ממנה (ערוך השלחן או״ח סימן ר״כ) — האזהרה החותמת את לימוד הסימן.

11. מכשלות שיש להיזהר מהן

❌ מכשלה 1: לחשוב שההטבה פתרון החלום היא.
→ והאמר רב חסדא חלמא דלא מפשר כאגרתא דלא מקריא (ברכות נ״ה ע״ב) ; אלא אימא: יטיבנו בפני שלשה (ברכות נ״ה ע״ב).

❌ מכשלה 2: לחשוב שצריך חלום רע במפורש.
→ היינו אפילו אין בו משמעות לרע (משנה ברורה, מ״ב ר״כ:א) ; מצוה להמצא עם הג׳ להיטיב מפני שמשיב את נפשו בזה ואף בשבת יכול להיטיב חלום (משנה ברורה, מ״ב ר״כ:ג).

❌ מכשלה 3: לחשוב שתענית חלום חובה היא, או שהיא פועלת לבדה.
→ ומ״מ אין מחויב להתענות אלא רשות (משנה ברורה, מ״ב ר״כ:ז) ; אבל דוקא כשעושה תשובה עמו כי התענית מועיל כמו קרבן לחטא מה קרבן אינו מועיל בלי תשובה שנאמר זבח רשעים תועבה אף תענית חלום וכו׳ (משנה ברורה, מ״ב ר״כ:ו).

❌ מכשלה 4: לחשוב שתענית בשבת אין לה המשך.
→ ואמר רבי אלעזר משום רבי יוסי בן זמרא: כל היושב בתענית בשבת קורעים לו גזר דינו של שבעים שנה. ואף על פי כן חוזרין ונפרעין ממנו דין עונג שבת (ברכות ל״א ע״ב) ; מותר להתענות בו תענית חלום כדי שיקרע גזר דינו וצריך להתענות ביום ראשון כדי שיתכפר לו מה שביטל עונג שבת ואם תשש כחו ואינו יכול להתענות שני ימים רצופים לא יתענה ביום ראשון ויתענה אח״כ (שו״ע או״ח רפ״ח:ד).

12. ההנהגה למעשה

המקרה	ההנהגה	ההלכה שביסוד
① חלום שנפשו עגומה עליו	מטיבין לו בפני שלושה אוהבים	הרואה חלום ונפשו עגומה עליו יטיבנו באפי תלתא דרחימו ליה (פי׳ שאוהבים אותו) ולימא באפייהו חלמא טבא חזאי ולימרו אינהו טבא הוא וטבא להוי וכו׳ (שו״ע או״ח ר״כ:א)
② מי המטיבין	שלושה אוהביו ; והנמנה עמהם עושה מצוה	מצוה להמצא עם הג׳ להיטיב מפני שמשיב את נפשו בזה ואף בשבת יכול להיטיב חלום (משנה ברורה, מ״ב ר״כ:ג)
③ כמה פעמים	שלוש או שבע כמנהג המקום	לשון זה צריך שיאמרוהו העונים ג׳ פעמים וי״א דיאמרוהו ז׳ פעמים (משנה ברורה, מ״ב ר״כ:ד)
④ מתי מטיבין	בשחרית, או לערב אחר התענית	וטוב שייטיב בשחרית כי זריזין מקדימין למצוה אך אז לא יאמרו לו לך אכול בשמחה וגו׳ אם לא כשאין מתענה (משנה ברורה, מ״ב ר״כ:ב)
⑤ תענית חלום	רשות ולא חובה, ועם תשובה	ומ״מ אין מחויב להתענות אלא רשות (משנה ברורה, מ״ב ר״כ:ז)
⑥ בשבת	בו ביום — אך המנהג נתרחק ממנה	ודוקא בו ביום ואפי׳ בשבת וע׳ לקמן סי׳ רפ״ח (רמ״א או״ח ר״כ:ב)

✦ ❖ ✦ חמשת עיקרי המעשה של סימן ר״כ בקצרה

חלום שנפשו עגומה עליו אינו נקרא אלא נהפך — אלא אימא: יטיבנו בפני שלשה (ברכות נ״ה ע״ב).
שלושה אוהבים די בהם, והנמנה עמהם עושה מצוה — מצוה להמצא עם הג׳ להיטיב מפני שמשיב את נפשו בזה ואף בשבת יכול להיטיב חלום (משנה ברורה, מ״ב ר״כ:ג).
הלחש נאמר שלוש פעמים או שבע כמנהג — לשון זה צריך שיאמרוהו העונים ג׳ פעמים וי״א דיאמרוהו ז׳ פעמים (משנה ברורה, מ״ב ר״כ:ד).
התענית רשות, ואינה כלום בלא חזרה בתשובה — אבל דוקא כשעושה תשובה עמו כי התענית מועיל כמו קרבן לחטא מה קרבן אינו מועיל בלי תשובה שנאמר זבח רשעים תועבה אף תענית חלום וכו׳ (משנה ברורה, מ״ב ר״כ:ו).
ואין לה אלא יום אחד: אותו יום עצמו — ודוקא בו ביום ואפי׳ בשבת וע׳ לקמן סי׳ רפ״ח (רמ״א או״ח ר״כ:ב).

🎓 סיכום מסלול הלימוד

הרמה	התוכן	הקנין
🌱 רמה 1 — בסיס	לשון ב׳ הסעיפים, ביאור שוטף והסבר	הבנה כללית
⚡ רמה 2 — למדן	שתי הסוגיות ; חקירת ההודעה והפה ; ג׳ פעמים או ז׳ ; חובה או רשות	פלפול מעמיק
✨ רמה 3 — סיכום	טבלת האב של ב׳ הסעיפים, תרשימים, כללי זהב וסימן זיכרון	שליטה מעשית וחזרה

💡 המלצות להמשך:

לחזור ולקרוא את סימן ר״כ בשולחן ערוך עצמו
לעיין ברמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן): סימן זה הוא דף מעבר — אדמו״ר הזקן לא כתבו בשולחן ערוך שלו ; והפניה לרמות 1-3 ולסידור אדמו״ר הזקן
ללמוד את המגן אברהם, המשנה ברורה וערוך השלחן על סימן זה (ועיין סימנים רי״ט · 219, רכ״א · 221), ואת סימן רפ״ח שאליו הפנה הרמ״א
להתבונן במידת הסימן: מפני מה קדם דיבור לתענית, ומפני מה אין לה אלא יום אחד?

~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן ר״כ · רמה 3 — סיכום מקיף
daattorah.com

📖להצטרף לחברותא