Les grands thèmes du Siman
Structure du Siman — les י״ג סעיפים
| Séif | Cas | Din | Détail |
|---|---|---|---|
| א׳ | מרקוליס ושאר עבודה זרה | ✦ שנתן ארך אפים לעוברי רצונו | הרואה מרקוליס או שאר עבודה זרה מברך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו ; ואם ראה אותו בתוך שלושים יום אינו חוזר ומברך. הגה: והאידנא אין מברכים ברכה זו, שהרי אנו מגודלים ביניהם ורואים אותו תמיד. |
| ב׳ | מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה | שעקר עבודה זרה מארצנו | בארץ ישראל מברך שעקר עבודה זרה מארצנו, ובחוצה לארץ שעקר עבודה זרה מהמקום הזה ; ובשתיהן מוסיף כשם שעקרת אותה מהמקום הזה כן תעקור אותה מכל המקומות והשב לב עובדיהם לעבדך. הגה: נעקרה ממקום אחד וניתנה במקום אחר — על מקום העקירה מברך שעקר, ועל מקום הנתינה שנתן ארך אפים. |
| ג׳ | בבל הרשעה | ✦ שהחריב בבל הרשעה | הרואה בבל הרשעה מברך שהחריב בבל הרשעה ; ראה ביתו של נבוכדנצר — שהחריב ביתו של נבוכדנצר הרשע ; ראה גוב אריות או כבשן האש — שעשה נס לצדיקים במקום הזה. ועיין לעיל סימן רי״ח סעיף ז. |
| ד׳ | המקום שנוטלין ממנו עפר | ברוך אומר ועושה ברוך גוזר ומקיים | מקום שבבבל שכל בהמה העוברת עליו אינה יכולה לזוז משם אלא אם כן נותנים עליה מעפר המקום ההוא, והוא סימן קללה לה — אומר ברוך אומר ועושה ברוך גוזר ומקיים. |
| ה׳ | ששים רבוא מישראל | ✦ חכם הרזים | הרואה ששים רבוא מישראל ביחד מברך חכם הרזים ; ואם הם גויים אומר את הכתוב בושה אמכם חפרה יולדתכם הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה. |
| ו׳ | חכמי ישראל | שחלק מחכמתו ליראיו | הרואה חכמי ישראל מברך שחלק מחכמתו ליראיו. |
| ז׳ | חכמי אומות העולם | ✦ שנתן מחכמתו לבשר ודם | הרואה חכמי אומות העולם, שחכמים בחכמות העולם, מברך שנתן מחכמתו לבשר ודם. |
| ח׳ | מלכים | שחלק מכבודו · שנתן מכבודו | על מלכי ישראל מברך שחלק מכבודו ליראיו, ועל מלכי אומות העולם שנתן מכבודו לבשר ודם. |
| ט׳ | לראות מלכים | ✦ מצוה להשתדל | מצוה להשתדל לראות מלכים, ואפילו מלכי אומות העולם. |
| י׳ | בתי ישראל | מציב גבול אלמנה · דיין האמת | הרואה בתי ישראל ביישובן, כגון בישוב בית שני, מברך מציב גבול אלמנה ; ובחורבנן — ברוך דיין האמת. |
| י״א | בתי הגויים | ✦ בית גאים יסח ה׳ | הרואה בתי גויים בישובן אומר בית גאים יסח ה׳, ובחורבנן אל נקמות ה׳. |
| י״ב | קברי ישראל | אשר יצר אתכם בדין | הרואה קברי ישראל מברך אשר יצר אתכם בדין וכו׳ ; ועל קברי גויים אומר בושה אמכם וגו׳. |
| י״ג | כלל שלושים יום | ✦ אינו חוזר ומברך | כל ברכות הראיה — אם חזר וראה אותו דבר בתוך שלושים יום, אינו חוזר ומברך. |
ברכות הראיה — la conduite au quotidien
| Cas | Source | Conduite | Idée maîtresse |
|---|---|---|---|
| מרקוליס ובתי עבודה זרה | מחבר · רמ״א · סעיף א׳ · מ״ב רכ״ד:ב-ג | ✦ האידנא אין מברכין | La bénédiction existe, mais l’habitude l’a éteinte : nous avons grandi au milieu de ces lieux et nous les voyons sans cesse. |
| ששים רבוא מישראל | מחבר · סעיף ה׳ · ב״י · ערוך השלחן | חכם הרזים | Une foule de six cent mille Juifs : la bénédiction porte sur la diversité même des visages et des pensées, que Lui seul connaît. |
| חכמי ישראל וחכמי אומות העולם | מחבר · סעיפים ו׳-ז׳ · ט״ז · מ״ב רכ״ד:י | ✦ שחלק · שנתן | Deux verbes différents pour deux sagesses : Israël reçoit une part, les nations un don — et le Taz explique pourquoi. |
| מלכים ושלטונים | מחבר · סעיפים ח׳-ט׳ · מ״ב רכ״ד:יא-יג | מברך, ואפילו סומא | On bénit sur un roi, et même un aveugle bénit — signe que la bénédiction répond à l’événement autant qu’au regard. |
| בתי ישראל ביישובן | מחבר · סעיף י׳ · מ״ב רכ״ד:יד · ערוך השלחן | ✦ לא נהגנו בברכה זו | Rachi, le Rif et le Beit Yossef ne lisent pas le même mot « maisons » : dans ce doute, on s’abstient de bénir. |
| קברי ישראל | מחבר · סעיף י״ב · מ״ב רכ״ד:טז · ערוך השלחן | אשר יצר אתכם בדין | Sur un cimetière juif — et non sur une tombe isolée, car la formule est au pluriel ; et l’on revient bénir si des tombes s’y sont ajoutées. |
Questions fréquentes — Siman רכ״ד
Faut-il bénir en passant devant un lieu de culte étranger (Siman 224) ?
Le Choulhan Aroukh, Orah Haïm 224:1 pose la bénédiction : « הרואה מרקוליס או שאר עכו״ם אומר ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם שנתן ארך אפים לעוברי רצונו » (שו״ע או״ח רכ״ד:א), et sa source est une braïta : « תנו רבנן: הרואה מרקוליס, אומר: ברוך … שנתן ארך אפים לעוברי רצונו » (ברכות נ״ז ע״ב). Mais le Rama la retire de l’usage : « והאידנא אין מברכים זאת הברכה שהרי אנו מגודלים ביניהם ורואים אותו תמיד » (רמ״א או״ח רכ״ד:א). La Michna Beroura élargit la règle du Mehaber — « אפילו בית ע״ג [ב״י] וב״ח פי׳ דוקא כשרואה אותה בגלוי » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ד:ב) — et explique pourquoi la bénédiction est éteinte : « דאפילו הולך לעיר אחרת וראה שם ע״ג אינו מברך כיון דראה את מין זה תוך למ״ד בעירו » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ד:ג). L’Aroukh haChoulhan en donne le sens : « כלומר שלא תחשוב מדהיא מתקיימת זמן הרבה אינו חושש לה כביכול, אלא שזהו ממדת ארך אפים, שהקדוש ברוך הוא מאריך אפו וגבי דיליה » (ערוך השלחן או״ח סימן רכ״ד).
Voir une foule immense de Juifs : que dit-on (Siman 224) ?
Le Mehaber tranche : « הרואה ששים רבוא מישראל ביחד אומר ברוך אתה ה׳ אמ״ה חכם הרזים ואם הם עכו״ם אומר » (שו״ע או״ח רכ״ד:ה). La braïta en donne la raison : « תנו רבנן: הרואה אוכלוסי ישראל, אומר: ברוך … חכם הרזים — שאין דעתם דומה זה לזה, ואין פרצופיהן דומים זה לזה » (ברכות נ״ח ע״א), et le chiffre : « תנא: אין אוכלוסא פחותה מששים רבוא » (ברכות נ״ח ע״א). La Michna Beroura résume : « שאין דעתן דומין זה לזה ואין פרצופיהן דומין זה לזה והוא יודע מה בלב כל אלו האוכלוסין » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ד:ח). Le Tour rapportait une extension que le Mehaber n’a pas retenue : « ואם רואה אפילו אחד שהוא מופלג בחכמה יברך חכם הרזים » (טור או״ח סימן רכ״ד), en ajoutant aussitôt « וי״א שאין בזמן הזה מי שראוי לברך עליו כך » (טור או״ח סימן רכ״ד).
Un roi, un chef d’État en visite : est-ce qu’on bénit (Siman 224) ?
Oui, et il y a même un devoir d’aller le voir : « על מלכי ישראל אומר ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם שחלק מכבודו ליראיו ועל מלכי אומות העולם עכו״ם אומר ברוך שנתן מכבודו לבשר ודם » (שו״ע או״ח רכ״ד:ח), puis « מצוה להשתדל לראות מלכים אפילו מלכי אומות העולם » (שו״ע או״ח רכ״ד:ט). La Guemara en donne le motif : « אמר רבי יוחנן: לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל. ולא לקראת מלכי ישראל בלבד, אלא אפילו לקראת מלכי אומות העולם, שאם יזכה — יבחין בין מלכי ישראל למלכי אומות העולם » (ברכות נ״ח ע״א). Fait remarquable, la vue n’est pas indispensable : « ומשמע בגמרא אפילו סומא כשיודע שהמלך עובר מברך ועיין בפמ״ג שמצדד דאם הוא סומא שלא ראה מאורות מימיו יברך בלא שם ומלכות » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ד:יא). Pour les autorités inférieures, la Michna Beroura mesure : « ועל השרים שממנה המלך בכל עיר ועיר טוב וישר לברך בלא שם ומלכות » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ד:יב).