The main themes of the Siman
Structure of the Siman — the י״ג סעיפים
| Seif | Case | Ruling | Detail |
|---|---|---|---|
| א׳ | מרקוליס ושאר עבודה זרה | ✦ שנתן ארך אפים לעוברי רצונו | הרואה מרקוליס או שאר עבודה זרה מברך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו ; ואם ראה אותו בתוך שלושים יום אינו חוזר ומברך. הגה: והאידנא אין מברכים ברכה זו, שהרי אנו מגודלים ביניהם ורואים אותו תמיד. |
| ב׳ | מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה | שעקר עבודה זרה מארצנו | בארץ ישראל מברך שעקר עבודה זרה מארצנו, ובחוצה לארץ שעקר עבודה זרה מהמקום הזה ; ובשתיהן מוסיף כשם שעקרת אותה מהמקום הזה כן תעקור אותה מכל המקומות והשב לב עובדיהם לעבדך. הגה: נעקרה ממקום אחד וניתנה במקום אחר — על מקום העקירה מברך שעקר, ועל מקום הנתינה שנתן ארך אפים. |
| ג׳ | בבל הרשעה | ✦ שהחריב בבל הרשעה | הרואה בבל הרשעה מברך שהחריב בבל הרשעה ; ראה ביתו של נבוכדנצר — שהחריב ביתו של נבוכדנצר הרשע ; ראה גוב אריות או כבשן האש — שעשה נס לצדיקים במקום הזה. ועיין לעיל סימן רי״ח סעיף ז. |
| ד׳ | המקום שנוטלין ממנו עפר | ברוך אומר ועושה ברוך גוזר ומקיים | מקום שבבבל שכל בהמה העוברת עליו אינה יכולה לזוז משם אלא אם כן נותנים עליה מעפר המקום ההוא, והוא סימן קללה לה — אומר ברוך אומר ועושה ברוך גוזר ומקיים. |
| ה׳ | ששים רבוא מישראל | ✦ חכם הרזים | הרואה ששים רבוא מישראל ביחד מברך חכם הרזים ; ואם הם גויים אומר את הכתוב בושה אמכם חפרה יולדתכם הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה. |
| ו׳ | חכמי ישראל | שחלק מחכמתו ליראיו | הרואה חכמי ישראל מברך שחלק מחכמתו ליראיו. |
| ז׳ | חכמי אומות העולם | ✦ שנתן מחכמתו לבשר ודם | הרואה חכמי אומות העולם, שחכמים בחכמות העולם, מברך שנתן מחכמתו לבשר ודם. |
| ח׳ | מלכים | שחלק מכבודו · שנתן מכבודו | על מלכי ישראל מברך שחלק מכבודו ליראיו, ועל מלכי אומות העולם שנתן מכבודו לבשר ודם. |
| ט׳ | לראות מלכים | ✦ מצוה להשתדל | מצוה להשתדל לראות מלכים, ואפילו מלכי אומות העולם. |
| י׳ | בתי ישראל | מציב גבול אלמנה · דיין האמת | הרואה בתי ישראל ביישובן, כגון בישוב בית שני, מברך מציב גבול אלמנה ; ובחורבנן — ברוך דיין האמת. |
| י״א | בתי הגויים | ✦ בית גאים יסח ה׳ | הרואה בתי גויים בישובן אומר בית גאים יסח ה׳, ובחורבנן אל נקמות ה׳. |
| י״ב | קברי ישראל | אשר יצר אתכם בדין | הרואה קברי ישראל מברך אשר יצר אתכם בדין וכו׳ ; ועל קברי גויים אומר בושה אמכם וגו׳. |
| י״ג | כלל שלושים יום | ✦ אינו חוזר ומברך | כל ברכות הראיה — אם חזר וראה אותו דבר בתוך שלושים יום, אינו חוזר ומברך. |
ברכות הראיה — practice day to day
| Case | Source | Practice | Governing idea |
|---|---|---|---|
| מרקוליס ובתי עבודה זרה | מחבר · רמ״א · סעיף א׳ · מ״ב רכ״ד:ב-ג | ✦ האידנא אין מברכין | The blessing exists, but habit has extinguished it: we grew up among such places and see them constantly. |
| ששים רבוא מישראל | מחבר · סעיף ה׳ · ב״י · ערוך השלחן | חכם הרזים | A crowd of six hundred thousand Jews: the blessing is on the very difference of faces and of minds, which He alone knows. |
| חכמי ישראל וחכמי אומות העולם | מחבר · סעיפים ו׳-ז׳ · ט״ז · מ״ב רכ״ד:י | ✦ שחלק · שנתן | Two different verbs for two wisdoms: Israel receives a portion, the nations a gift — and the Taz explains why. |
| מלכים ושלטונים | מחבר · סעיפים ח׳-ט׳ · מ״ב רכ״ד:יא-יג | מברך, ואפילו סומא | One blesses over a king, and even a blind man blesses — a sign that the blessing answers the event as much as the sight. |
| בתי ישראל ביישובן | מחבר · סעיף י׳ · מ״ב רכ״ד:יד · ערוך השלחן | ✦ לא נהגנו בברכה זו | Rashi, the Rif and the Beit Yosef do not read the word “houses” alike: in that doubt one refrains from blessing. |
| קברי ישראל | מחבר · סעיף י״ב · מ״ב רכ״ד:טז · ערוך השלחן | אשר יצר אתכם בדין | Over a Jewish cemetery — not over a single grave, for the wording is plural; and one blesses again if graves have been added. |
Frequently asked questions — Siman רכ״ד
Does one bless when passing a place of foreign worship (Siman 224)?
The Shulchan Aruch, Orach Chaim 224:1 lays down the blessing: « הרואה מרקוליס או שאר עכו״ם אומר ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם שנתן ארך אפים לעוברי רצונו » (שו״ע או״ח רכ״ד:א), and its source is a baraita: « תנו רבנן: הרואה מרקוליס, אומר: ברוך … שנתן ארך אפים לעוברי רצונו » (ברכות נ״ז ע״ב). The Rama, however, removes it from practice: « והאידנא אין מברכים זאת הברכה שהרי אנו מגודלים ביניהם ורואים אותו תמיד » (רמ״א או״ח רכ״ד:א). The Mishna Berura widens the Mechaber’s ruling — « אפילו בית ע״ג [ב״י] וב״ח פי׳ דוקא כשרואה אותה בגלוי » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ד:ב) — and explains why the blessing has lapsed: « דאפילו הולך לעיר אחרת וראה שם ע״ג אינו מברך כיון דראה את מין זה תוך למ״ד בעירו » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ד:ג). The Aruch haShulchan gives its meaning: « כלומר שלא תחשוב מדהיא מתקיימת זמן הרבה אינו חושש לה כביכול, אלא שזהו ממדת ארך אפים, שהקדוש ברוך הוא מאריך אפו וגבי דיליה » (ערוך השלחן או״ח סימן רכ״ד).
Seeing an enormous crowd of Jews: what does one say (Siman 224)?
The Mechaber rules: « הרואה ששים רבוא מישראל ביחד אומר ברוך אתה ה׳ אמ״ה חכם הרזים ואם הם עכו״ם אומר » (שו״ע או״ח רכ״ד:ה). The baraita gives the reason: « תנו רבנן: הרואה אוכלוסי ישראל, אומר: ברוך … חכם הרזים — שאין דעתם דומה זה לזה, ואין פרצופיהן דומים זה לזה » (ברכות נ״ח ע״א), and the figure: « תנא: אין אוכלוסא פחותה מששים רבוא » (ברכות נ״ח ע״א). The Mishna Berura sums it up: « שאין דעתן דומין זה לזה ואין פרצופיהן דומין זה לזה והוא יודע מה בלב כל אלו האוכלוסין » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ד:ח). The Tur carried an extension the Mechaber did not adopt: « ואם רואה אפילו אחד שהוא מופלג בחכמה יברך חכם הרזים » (טור או״ח סימן רכ״ד), adding at once « וי״א שאין בזמן הזה מי שראוי לברך עליו כך » (טור או״ח סימן רכ״ד).
A king or a head of state on a visit: does one bless (Siman 224)?
Yes, and there is even a duty to go and see him: « על מלכי ישראל אומר ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם שחלק מכבודו ליראיו ועל מלכי אומות העולם עכו״ם אומר ברוך שנתן מכבודו לבשר ודם » (שו״ע או״ח רכ״ד:ח), and then « מצוה להשתדל לראות מלכים אפילו מלכי אומות העולם » (שו״ע או״ח רכ״ד:ט). The Gemara gives the motive: « אמר רבי יוחנן: לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל. ולא לקראת מלכי ישראל בלבד, אלא אפילו לקראת מלכי אומות העולם, שאם יזכה — יבחין בין מלכי ישראל למלכי אומות העולם » (ברכות נ״ח ע״א). Remarkably, sight is not indispensable: « ומשמע בגמרא אפילו סומא כשיודע שהמלך עובר מברך ועיין בפמ״ג שמצדד דאם הוא סומא שלא ראה מאורות מימיו יברך בלא שם ומלכות » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ד:יא). For lesser authorities the Mishna Berura measures: « ועל השרים שממנה המלך בכל עיר ועיר טוב וישר לברך בלא שם ומלכות » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ד:יב).