Les grands thèmes du Siman
Structure du Siman — les י׳ סעיפים
| Séif | Cas | Din | Détail |
|---|---|---|---|
| א׳ | ראיית חבירו | ✦ שהחיינו / מחיה מתים | הרואה את חבירו לאחר שלשים יום אומר שהחיינו ; ואחר י״ב חודש מברך מחיה מתים — והוא שחביב עליו הרבה ושמח בראייתו. |
| ב׳ | מי שלא ראהו מעולם | אינו מברך | מי שלא ראה את חבירו מעולם ושלח לו כתבים — אינו מברך על ראייתו. ובהגהת הרמ״א: ברכת שפטרני מעונשו של זה על בן שנעשה בר מצוה, וטוב לברך בלא שם ומלכות. |
| ג׳ | פרי חדש | ✦ שהחיינו | הרואה פרי חדש מתחדש משנה לשנה מברך שהחיינו, אפילו רואהו ביד חבירו או על האילן ; ונהגו שלא לברך עד שעת אכילה. |
| ד׳ | שני מיני גודגדניות | חוזר ומברך | אם בירך שהחיינו על שיריזא״ש, כשיאכל גינדא״ש חוזר ומברך שהחיינו — והם כשני מיני גודגדניות. |
| ה׳ | ענבים ויין חדש | אינו חוזר ומברך | אם בירך שהחיינו על ענבים, כשישתה יין חדש אינו חוזר ומברך. |
| ו׳ | פרי שאינו מתחדש | אינו מברך | פרי שאינו מתחדש משנה לשנה — אפילו אם יש ימים רבים שלא אכל ממנו, אינו מברך שהחיינו ; ובהגהה: פרי שמתחדש ב״פ בשנה מברכין עליו. |
| ז׳ | בוסר | עד גמר הפרי | אינו מברך שהחיינו על הבוסר אלא כשהבשילו האשכולות ענבים, וכן בכל פרי אחר גמרו. |
| ח׳ | בריות משונות | ✦ משנה הבריות | הרואה כושי וגיחור והלווקן והקפח והננס והדרקונה ופתויי הראש, ואת הפיל ואת הקוף — מברך בא״י אמ״ה משנה הבריות. |
| ט׳ | חיגר, קטע, סומא | משנה הבריות / דיין האמת | אם הם ממעי אמם — משנה הבריות ; ואם נשתנה אח״כ — דיין האמת ; ואינו מברך אלא פעם ראשונה. ובהגהה: וי״א משלשים יום לשלשים יום. |
| י׳ | אילנות ובריות נאות | ✦ שככה לו בעולמו | הרואה אילנות טובות ובריות נאות — אפילו עכו״ם או בהמה — אומר בא״י אמ״ה שככה לו בעולמו, ואינו מברך אלא פעם ראשונה. |
ברכות הראיה — la conduite au quotidien
| Cas | Source | Conduite | Idée maîtresse |
|---|---|---|---|
| ראיית חבירו לאחר ל׳ יום | מחבר · סעיף א׳ · מ״ב רכ״ה:א | ✦ שהחיינו | La joie de revoir un visage aimé se dit dans la formule du temps donné — et sans distinguer homme ou femme. |
| לאחר י״ב חודש | מחבר · סעיף א׳ · מ״ב רכ״ה:ד | מחיה מתים | Au-delà de douze mois, la formule change : elle dit qu’un homme a traversé un jugement et vit encore. |
| שעת ברכת הפרי | מחבר · סעיף ג׳ · מ״ב רכ״ה:יא | ✦ בשעת אכילה | La bénédiction fut instituée sur la vue ; l’usage l’a fixée au moment de manger, sans que celui qui bénit à la vue perde rien. |
| שני זנים במין אחד | מחבר · סעיף ד׳ · מ״ב רכ״ה:יד | שתי שמחות | Deux variétés distinctes de goût sont deux joies distinctes, et chacune appelle sa bénédiction. |
| ירק חדש ולחם חדש | הגהת הרמ״א · סעיף ו׳ · מ״ב רכ״ה:יח | ✦ אין מברכין | Là où l’œil ne distingue pas le nouveau de l’ancien, il n’y a pas de renouvellement à bénir. |
| בריה משונה | מחבר · סעיפים ח׳-ט׳ · ט״ז | פעם ראשונה בלבד | L’étonnement ne se répète pas : c’est la première vue qui porte la bénédiction. |
Questions fréquentes — Siman רכ״ה
Que dit-on en revoyant quelqu’un après trente jours (Siman 225) ?
Le Choulhan Aroukh, Orah Haïm 225:1 pose deux seuils : « הרואה את חבירו לאחר שלשים יום אומר שהחיינו ואחר י״ב חודש מברך מחיה מתים והוא שחביב עליו הרבה ושמח בראייתו » (שו״ע או״ח רכ״ה:א). C’est la parole de Rabbi Yehochoua ben Lévi : « אמר רבי יהושע בן לוי: הרואה את חבירו לאחר שלשים יום, אומר: ״ברוך … שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה״. לאחר שנים עשר חדש, אומר: ״ברוך … מחיה המתים״. » (ברכות נ״ח ע״ב), et la Guemara donne aussitôt la mesure des douze mois : « אמר רב: אין המת משתכח מן הלב אלא לאחר שנים עשר חדש. » (ברכות נ״ח ע״ב). Trois précisions accompagnent la règle. La personne d’abord : « ואין חילוק בין איש לאשה והיינו אם רואה אשתו ואמו בתו ואחותו כיון שהוא שמח ונהנה בראייתם » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ה:א). La formule ensuite, qui est une vraie bénédiction : « וכל אלו הברכות הוא בשם ומלכות ואפילו ברכת מחיה מתים » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ה:ג). Et le cas de celui dont on a reçu des nouvelles entre-temps : « ואם קיבל ממנו כתב או שאנשים הודיעוהו משלומו יש דעות באחרונים וספק ברכות להקל » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ה:ב). Le séif 2 ferme la porte à qui ne l’a jamais vu : « מי שלא ראה את חבירו מעולם ושלח לו כתבים אע״פ שהוא נהנה בראייתו אינו מברך על ראייתו » (שו״ע או״ח רכ״ה:ב).
Quand dit-on Chéhé’héyanou sur un fruit nouveau (Siman 225) ?
Le séif 3 donne la règle et l’usage dans la même ligne : « הרואה פרי חדש מתחדש משנה לשנה מברך שהחיינו אפילו רואהו ביד חבירו או על האילן ונהגו שלא לברך עד שעת אכילה » (שו״ע או״ח רכ״ה:ג). La bénédiction fut donc instituée sur la vue — « הרואה פרי המתחדש משנה לשנה בתחלת ראיתו מברך שהחינו » (רמב״ם הלכות ברכות פרק י הלכה ב) — et la Michna Beroura en donne le motif : « דעיקרה נתקן על שמחת הלב שמשמח על צמיחת פרי חדש » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ה:י). L’usage l’a pourtant déplacée au repas : « דמי שאין לבו שמח בראייתו רק באכילתו לכו״ע מברך רק אאכילתו ולכך נהגו תמיד בזה משום לא פלוג » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ה:יא). Le Rama garantit les deux bouts : « ומי שבירך בשעת ראייה לא הפסיד » (שו״ע או״ח רכ״ה:ג) et « ואם לא בירך בראייה ראשונה יכול לברך בראייה שניה » (שו״ע או״ח רכ״ה:ג). Reste la maturité : « ואין לברך עד שנגמר תשלום גידול הפירי » (שו״ע או״ח רכ״ה:ג), que le séif 7 redit pour le verjus : « אינו מברך שהחיינו על הבוסר אלא כשהבשילו האשכולות ענבים וכן בכל פרי אחר גמרו » (שו״ע או״ח רכ״ה:ז).
Que dit-on devant une personne dont l’apparence est hors du commun (Siman 225) ?
Deux bénédictions, et c’est la naissance qui les départage. Le séif 9 : « אם הם ממעי אמם מברך משנה הבריות ואם נשתנה אח״כ מברך דיין האמת » (שו״ע או״ח רכ״ה:ט) — c’est la réponse que la Guemara donne à sa propre contradiction : « לא קשיא: הא ממעי אמו, הא בתר דאיתיליד. דיקא נמי, דקתני דומיא דקטע. שמע מינה. » (ברכות נ״ח ע״ב). La réserve du séif — « ויש מי שאומר דדוקא על מי שמצטער עליו » (שו״ע או״ח רכ״ה:ט) — ne porte, expliquent le Taz et la Michna Beroura, que sur דיין האמת : « קאי על ברכת דיין האמת דאינו שייך אלא למי שמצטער ומצדיק הדין אבל ברכת משנה הבריות לא שייך במצטער דוקא מידי דהוי אפיל וקוף » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ה:כז). Enfin, la bénédiction ne se répète pas : « ואינו מברך אלא פעם ראשונה שהשינוי עליו גדול מאוד » (שו״ע או״ח רכ״ה:ט), et le Rama rapporte l’autre usage : « וי״א משלשים יום לשלשים יום » (שו״ע או״ח רכ״ה:ט), sur quoi la Michna Beroura tranche : « ולמעשה יש להורות דיברך אחר ל׳ בלא שם ומלכות » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ה:ל).