סימן רכ״ד — דיני ברכות פרטיות

מרן קובע את הברכה: « הרואה מרקוליס או שאר עכו״ם אומר ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם שנתן ארך אפים לעוברי רצונו » (שו״ע או״ח רכ״ד:א), ומקורה בברייתא: « תנו רבנן: הרואה מרקוליס, אומר: ברוך … שנתן ארך אפים לעוברי רצונו » (ברכות נ״ז ע״ב). אלא שהרמ״א הוציאה מן המנהג: « והאידנא אין מברכים זאת הברכה שהרי אנו מגודלים ביניהם ורואים אותו תמיד » (רמ״א או״ח רכ״ד:א). והמשנה ברורה הרחיבה את דין מרן — « אפילו בית ע״ג [ב״י] וב״ח פי׳ דוקא כשרואה אותה בגלוי » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ד:ב) — וביארה מפני מה בטלה הברכה: « דאפילו הולך לעיר אחרת וראה שם ע״ג אינו מברך כיון דראה את מין זה תוך למ״ד בעירו » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ד:ג). וערוך השלחן נתן טעם בברכה: « כלומר שלא תחשוב מדהיא מתקיימת זמן הרבה אינו חושש לה כביכול, אלא שזהו ממדת ארך אפים, שהקדוש ברוך הוא מאריך אפו וגבי דיליה » (ערוך השלחן או״ח סימן רכ״ד).

פסק מרן: « הרואה ששים רבוא מישראל ביחד אומר ברוך אתה ה׳ אמ״ה חכם הרזים ואם הם עכו״ם אומר » (שו״ע או״ח רכ״ד:ה). והברייתא נתנה את הטעם: « תנו רבנן: הרואה אוכלוסי ישראל, אומר: ברוך … חכם הרזים — שאין דעתם דומה זה לזה, ואין פרצופיהן דומים זה לזה » (ברכות נ״ח ע״א), ואת השיעור: « תנא: אין אוכלוסא פחותה מששים רבוא » (ברכות נ״ח ע״א). וכן במשנה ברורה: « שאין דעתן דומין זה לזה ואין פרצופיהן דומין זה לזה והוא יודע מה בלב כל אלו האוכלוסין » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ד:ח). והטור הביא הרחבה שלא העתיקה מרן: « ואם רואה אפילו אחד שהוא מופלג בחכמה יברך חכם הרזים » (טור או״ח סימן רכ״ד), וסיים מיד « וי״א שאין בזמן הזה מי שראוי לברך עליו כך » (טור או״ח סימן רכ״ד).

כן, ואף מצוה להשתדל לראותו: « על מלכי ישראל אומר ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם שחלק מכבודו ליראיו ועל מלכי אומות העולם עכו״ם אומר ברוך שנתן מכבודו לבשר ודם » (שו״ע או״ח רכ״ד:ח), ואחריו « מצוה להשתדל לראות מלכים אפילו מלכי אומות העולם » (שו״ע או״ח רכ״ד:ט). והגמרא נתנה את הטעם: « אמר רבי יוחנן: לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל. ולא לקראת מלכי ישראל בלבד, אלא אפילו לקראת מלכי אומות העולם, שאם יזכה — יבחין בין מלכי ישראל למלכי אומות העולם » (ברכות נ״ח ע״א). ודבר מופלא: אין הראייה מעכבת — « ומשמע בגמרא אפילו סומא כשיודע שהמלך עובר מברך ועיין בפמ״ג שמצדד דאם הוא סומא שלא ראה מאורות מימיו יברך בלא שם ומלכות » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ד:יא). ובשרים שלמטה מן המלך שיערה המשנה ברורה: « ועל השרים שממנה המלך בכל עיר ועיר טוב וישר לברך בלא שם ומלכות » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ד:יב).