The major themes of the Siman
Structure of the Siman — the י׳ סעיפים
| Seif | Case | Din | Detail |
|---|---|---|---|
| א׳ | ראיית חבירו | ✦ שהחיינו / מחיה מתים | הרואה את חבירו לאחר שלשים יום אומר שהחיינו ; ואחר י״ב חודש מברך מחיה מתים — והוא שחביב עליו הרבה ושמח בראייתו. |
| ב׳ | מי שלא ראהו מעולם | אינו מברך | מי שלא ראה את חבירו מעולם ושלח לו כתבים — אינו מברך על ראייתו. ובהגהת הרמ״א: ברכת שפטרני מעונשו של זה על בן שנעשה בר מצוה, וטוב לברך בלא שם ומלכות. |
| ג׳ | פרי חדש | ✦ שהחיינו | הרואה פרי חדש מתחדש משנה לשנה מברך שהחיינו, אפילו רואהו ביד חבירו או על האילן ; ונהגו שלא לברך עד שעת אכילה. |
| ד׳ | שני מיני גודגדניות | חוזר ומברך | אם בירך שהחיינו על שיריזא״ש, כשיאכל גינדא״ש חוזר ומברך שהחיינו — והם כשני מיני גודגדניות. |
| ה׳ | ענבים ויין חדש | אינו חוזר ומברך | אם בירך שהחיינו על ענבים, כשישתה יין חדש אינו חוזר ומברך. |
| ו׳ | פרי שאינו מתחדש | אינו מברך | פרי שאינו מתחדש משנה לשנה — אפילו אם יש ימים רבים שלא אכל ממנו, אינו מברך שהחיינו ; ובהגהה: פרי שמתחדש ב״פ בשנה מברכין עליו. |
| ז׳ | בוסר | עד גמר הפרי | אינו מברך שהחיינו על הבוסר אלא כשהבשילו האשכולות ענבים, וכן בכל פרי אחר גמרו. |
| ח׳ | בריות משונות | ✦ משנה הבריות | הרואה כושי וגיחור והלווקן והקפח והננס והדרקונה ופתויי הראש, ואת הפיל ואת הקוף — מברך בא״י אמ״ה משנה הבריות. |
| ט׳ | חיגר, קטע, סומא | משנה הבריות / דיין האמת | אם הם ממעי אמם — משנה הבריות ; ואם נשתנה אח״כ — דיין האמת ; ואינו מברך אלא פעם ראשונה. ובהגהה: וי״א משלשים יום לשלשים יום. |
| י׳ | אילנות ובריות נאות | ✦ שככה לו בעולמו | הרואה אילנות טובות ובריות נאות — אפילו עכו״ם או בהמה — אומר בא״י אמ״ה שככה לו בעולמו, ואינו מברך אלא פעם ראשונה. |
ברכות הראיה — practice day to day
| Case | Source | Practice | Governing idea |
|---|---|---|---|
| ראיית חבירו לאחר ל׳ יום | מחבר · סעיף א׳ · מ״ב רכ״ה:א | ✦ שהחיינו | The joy of seeing a beloved face again is said in the formula of time granted — with no distinction between man and woman. |
| לאחר י״ב חודש | מחבר · סעיף א׳ · מ״ב רכ״ה:ד | מחיה מתים | Beyond twelve months the formula changes: it says that a man has passed through a judgment and still lives. |
| שעת ברכת הפרי | מחבר · סעיף ג׳ · מ״ב רכ״ה:יא | ✦ בשעת אכילה | The blessing was instituted on sight; custom fixed it at the moment of eating, and one who blesses at the sight loses nothing. |
| שני זנים במין אחד | מחבר · סעיף ד׳ · מ״ב רכ״ה:יד | שתי שמחות | Two varieties differing in taste are two distinct joys, and each calls for its own blessing. |
| ירק חדש ולחם חדש | הגהת הרמ״א · סעיף ו׳ · מ״ב רכ״ה:יח | ✦ אין מברכין | Where the eye cannot tell new from old, there is no renewal to bless. |
| בריה משונה | מחבר · סעיפים ח׳-ט׳ · ט״ז | פעם ראשונה בלבד | Astonishment is not repeated: it is the first sight that carries the blessing. |
Frequently asked questions — Siman רכ״ה
What does one say on seeing someone again after thirty days (Siman 225)?
The Shulchan Aruch, Orach Chaim 225:1 sets two thresholds: « הרואה את חבירו לאחר שלשים יום אומר שהחיינו ואחר י״ב חודש מברך מחיה מתים והוא שחביב עליו הרבה ושמח בראייתו » (שו״ע או״ח רכ״ה:א). This is the teaching of Rabbi Yehoshua ben Levi: « אמר רבי יהושע בן לוי: הרואה את חבירו לאחר שלשים יום, אומר: ״ברוך … שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה״. לאחר שנים עשר חדש, אומר: ״ברוך … מחיה המתים״. » (ברכות נ״ח ע״ב), and the Gemara at once supplies the measure of twelve months: « אמר רב: אין המת משתכח מן הלב אלא לאחר שנים עשר חדש. » (ברכות נ״ח ע״ב). Three qualifications accompany the rule. First, the person: « ואין חילוק בין איש לאשה והיינו אם רואה אשתו ואמו בתו ואחותו כיון שהוא שמח ונהנה בראייתם » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ה:א). Then the formula, which is a full blessing: « וכל אלו הברכות הוא בשם ומלכות ואפילו ברכת מחיה מתים » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ה:ג). And the case of one who received news of him meanwhile: « ואם קיבל ממנו כתב או שאנשים הודיעוהו משלומו יש דעות באחרונים וספק ברכות להקל » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ה:ב). Seif 2 closes the door on one he has never seen: « מי שלא ראה את חבירו מעולם ושלח לו כתבים אע״פ שהוא נהנה בראייתו אינו מברך על ראייתו » (שו״ע או״ח רכ״ה:ב).
When does one say Shehecheyanu on a new fruit (Siman 225)?
Seif 3 gives the law and the custom in a single line: « הרואה פרי חדש מתחדש משנה לשנה מברך שהחיינו אפילו רואהו ביד חבירו או על האילן ונהגו שלא לברך עד שעת אכילה » (שו״ע או״ח רכ״ה:ג). The blessing was therefore instituted on seeing — « הרואה פרי המתחדש משנה לשנה בתחלת ראיתו מברך שהחינו » (רמב״ם הלכות ברכות פרק י הלכה ב) — and the Mishnah Berurah gives the reason: « דעיקרה נתקן על שמחת הלב שמשמח על צמיחת פרי חדש » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ה:י). Custom nevertheless moved it to the meal: « דמי שאין לבו שמח בראייתו רק באכילתו לכו״ע מברך רק אאכילתו ולכך נהגו תמיד בזה משום לא פלוג » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ה:יא). The Rama guards both ends: « ומי שבירך בשעת ראייה לא הפסיד » (שו״ע או״ח רכ״ה:ג) and « ואם לא בירך בראייה ראשונה יכול לברך בראייה שניה » (שו״ע או״ח רכ״ה:ג). Ripeness remains: « ואין לברך עד שנגמר תשלום גידול הפירי » (שו״ע או״ח רכ״ה:ג), which seif 7 repeats for unripe grapes: « אינו מברך שהחיינו על הבוסר אלא כשהבשילו האשכולות ענבים וכן בכל פרי אחר גמרו » (שו״ע או״ח רכ״ה:ז).
What does one say before a person whose appearance is unusual (Siman 225)?
Two blessings, and birth is what divides them. Seif 9: « אם הם ממעי אמם מברך משנה הבריות ואם נשתנה אח״כ מברך דיין האמת » (שו״ע או״ח רכ״ה:ט) — this is the Gemara’s own resolution of its contradiction: « לא קשיא: הא ממעי אמו, הא בתר דאיתיליד. דיקא נמי, דקתני דומיא דקטע. שמע מינה. » (ברכות נ״ח ע״ב). The qualification in the seif — « ויש מי שאומר דדוקא על מי שמצטער עליו » (שו״ע או״ח רכ״ה:ט) — applies, according to the Taz and the Mishnah Berurah, only to דיין האמת: « קאי על ברכת דיין האמת דאינו שייך אלא למי שמצטער ומצדיק הדין אבל ברכת משנה הבריות לא שייך במצטער דוקא מידי דהוי אפיל וקוף » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ה:כז). Finally, the blessing is not repeated: « ואינו מברך אלא פעם ראשונה שהשינוי עליו גדול מאוד » (שו״ע או״ח רכ״ה:ט), while the Rama records the other custom: « וי״א משלשים יום לשלשים יום » (שו״ע או״ח רכ״ה:ט), on which the Mishnah Berurah rules: « ולמעשה יש להורות דיברך אחר ל׳ בלא שם ומלכות » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ה:ל).