Les grands thèmes du Siman
Structure du Siman — les ג׳ סעיפים
| Séif | Cas | Din | Détail |
|---|---|---|---|
| א׳ | הרשימה ונוסח הברכה | ✦ עושה מעשה בראשית | על ימים ונהרות הרים וגבעות ומדבריות — על כל אחד מהם אומר ברוך אתה יי אמ״ה עושה מעשה בראשית ; ועל הים הגדול, והוא הים שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים, אומר עושה הים הגדול. |
| ב׳ | אלו נהרות | לא כל הנהרות — וגם לא בכל מקום | לא על כל הנהרות מברך אלא על ארבע נהרות דכתיבי בקרא כמו חדקל ופרת ; והוא שראה אותם במקום שלא נשתנה מהלכם ע״י אדם. |
| ג׳ | אלו הרים וגבעות | ✦ המשונים בלבד | ולא על כל הרים וגבעות מברך אלא דוקא על הרים וגבעות המשונים וניכרת גבורת הבורא בהם. |
ברכות הראייה — la conduite au quotidien
| Cas | Source | Conduite | Idée maîtresse |
|---|---|---|---|
| הרואה את הים | מחבר · סעיף א׳ · מ״ב רכ״ח:ב | ✦ עושה מעשה בראשית | Sur une mer ordinaire, la formule commune du séif ; et la Michna Beroura rappelle que toutes ces bénédictions ne se disent que de trente jours en trente jours. |
| הים הגדול | מחבר · מגן אברהם · מ״ב רכ״ח:ב | מחלוקת — ואין מברכין בסתם | Le Mehaber y voit la Méditerranée, beaucoup d’Aharonim l’océan ; devant la divergence, l’Aroukh haChoulhan et le Kaf haHaim s’en tiennent à עושה מעשה בראשית. |
| נהר גדול וידוע | סעיף ב׳ · מ״ב רכ״ח:ד · ערוך השלחן | ✦ מברך | Non les quatre fleuves seuls : tout fleuve aussi grand qu’eux et connu comme étant des jours du commencement. |
| נהר שהוסב מהלכו | סעיף ב׳ · מגן אברהם · מ״ב רכ״ח:ה | אין מברכין מאותו מקום והלאה | Là où l’on a creusé et détourné le cours, ce n’est plus l’œuvre du commencement ; et dans le doute, l’Eliya Rabba incline à ne pas bénir. |
| ים שהמשיכוהו בני אדם | מ״ב רכ״ח:ו | ✦ אין מברכין על אותו מקום | La même règle vaut pour les mers reliées de main d’homme ; mais pour les mers, on n’a pas à s’en inquiéter par défaut. |
| הר או גבעה רגילים | סעיף ג׳ · בית יוסף · ערוך השלחן | אין מברכין | Seuls les monts extraordinaires — par leur hauteur, dit l’Aroukh haChoulhan — et où la puissance du Créateur se reconnaît. |
Questions fréquentes — Siman רכ״ח
Quelle bénédiction dit-on en voyant la mer, un fleuve ou une montagne (Siman 228) ?
Le Choulhan Aroukh, Orah Haïm 228:1 range cinq choses sous une même formule : « על ימים ונהרות הרים וגבעות ומדבריות אומר ברוך אתה יי אמ״ה עושה מעשה בראשית » (שו״ע או״ח רכ״ח:א) La michna disait déjà : « עַל הֶהָרִים, וְעַל הַגְּבָעוֹת, וְעַל הַיַּמִּים, וְעַל הַנְּהָרוֹת, וְעַל הַמִּדְבָּרוֹת, אוֹמֵר בָּרוּךְ עוֹשֵׂה מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. » (משנה ברכות פרק ט משנה ב) Pourquoi cette formule-ci, et non celle du siman précédent ? La Michna Beroura répond : « פי׳ כיון שיסדן מאז ושבחו של מקום הוא כשאנו מכירין היום דבר שאנו יודעין שהמקום בראו מששת ימי בראשית ועדיין הוא קיים » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ח:א) et elle ajoute la raison négative : « ואין שייך לברך עליהם שכחו וגבורתו מלא עולם כמו על רוחות ורעמים דהתם הם נראים ונשמעים למרחוק אבל ימים ונהרות כל אחד במקומו » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ח:א) Le Rambam donne en outre la fréquence : « עַל הֶהָרִים וְעַל הַגְּבָעוֹת עַל הַיַּמִּים וְעַל הַמִּדְבָּרוֹת וְעַל הַנְּהָרוֹת אִם רָאָה אַחַת מֵהֶן מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם לִשְׁלֹשִׁים יוֹם מְבָרֵךְ עוֹשֶׂה בְּרֵאשִׁית. » (רמב״ם הלכות ברכות פרק י הלכה טו) et la Michna Beroura la rappelle pour tout le siman : « ודע דכל הברכות האלו אינן אלא כשרואה אותן משלשים יום לשלשים יום » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ח:ב)
Qu’est-ce que le « ים הגדול », et quelle bénédiction lui revient (Siman 228) ?
Le Mehaber l’identifie et lui donne une bénédiction propre : « ועל הים הגדול והוא הים שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים אומר ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם עושה הים הגדול » (שו״ע או״ח רכ״ח:א) La michna est la source de cette bénédiction séparée : « רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הָרוֹאֶה אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל, בִּזְמַן שֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ לִפְרָקִים. » (משנה ברכות פרק ט משנה ב) Mais beaucoup d’Aharonim ne suivent pas cette identification : « אבל הרבה אחרונים פליגי על המחבר וס״ל דדוקא על ים אוקינוס שהוא הים הגדול שבכל הימים שמקיף את כל העולם עליו קבעו ברכה בפני עצמו מפני גדלו אבל על ים שעוברין בו לא״י לא נקרא לענין זה ים הגדול ומברכין עליו כמו על שאר ימים » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ח:ב) Le Magen Avraham est le plus net : « ובל״ח הוכיח שאין מברכין ע״ז רק על הים אוקינוס המקיף העולם » (מגן אברהם או״ח סימן רכ״ח) et il lit autrement la responsa du Roch que le Beit Yossef invoquait : « אבל תשו׳ הרא״ש הית׳ שלא יברך אלא על אוקינוס והיינו אותו שמקיף העולם » (מגן אברהם או״ח סימן רכ״ח) L’Aroukh haChoulhan, qui penche pourtant pour le Beit Yossef, conclut en pratique : « ולפי זה למעשה נראה לברך על כולם ׳עושה מעשה בראשית׳, אפילו על הים שאצל ארץ ישראל, וגם על האוקיינוס מפני שינוי הפירושים ודו״ק » (ערוך השלחן או״ח סימן רכ״ח) et le Kaf haHaim dit la même chose : « ומ״מ כיון דאיכא פלוגתא יש לברך עושה מ״ב דבזה יוצא אליבא דכ״ע » (כף החיים או״ח סימן רכ״ח)
Sur quels fleuves et quelles montagnes bénit-on au juste (Siman 228) ?
Le séif 2 restreint les fleuves : « לא על כל הנהרות מברך אלא על ארבע נהרות דכתיבי בקרא כמו חדקל ופרת » (שו״ע או״ח רכ״ח:ב) et ajoute une seconde condition, de lieu : « והוא שראה אותם במקום שלא נשתנה מהלכם ע״י אדם » (שו״ע או״ח רכ״ח:ב) La Michna Beroura élargit la première restriction : « לאו דוקא אלו אלא ה״ה כל הנהרות שהן גדולות כמו אלו הד׳ נהרות ושיהיו ידועים שהם מימי בראשית כמו אלו ולא נתהוו אח״כ מברך » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ח:ד) et explique la seconde : « פי׳ דבמקום שחפרו ושינו מהלכו של הנהר לדרך אחרת אין מברכין מאותו המקום והלאה דשם לאו מעשה בראשית הוא » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ח:ה) Le séif 3 restreint les monts : « ולא על כל הרים וגבעות מברך אלא דוקא על הרים וגבעות המשונים וניכרת גבורת הבורא בהם: » (שו״ע או״ח רכ״ח:ג) dont le Beit Yossef donne la source : « כתב הרד״א בשם ה״ר שמשון דדוקא בהרים וגבעות המשונים וניכרת גבורת הבורא בהן וכן נהרות המשונים כגון פרת וחדקל מברך ברכה זו » (בית יוסף או״ח סימן רכ״ח) et l’Aroukh haChoulhan la mesure concrète : « והדבר פשוט דבעינן הרים וגבעות משונים בגובהם, כמו הררי אלף והרי פיראנ״א והר קאזבע״ק והרי אררט וכדומה, ונהרות גם כן שיהיו גדולות שיש להם שם בעולם, ולא נהרות קטנות שאין להם שם בעולם. » (ערוך השלחן או״ח סימן רכ״ח)