The major themes of the Siman
Structure of the Siman — the ג׳ סעיפים
| Seif | Case | Din | Detail |
|---|---|---|---|
| א׳ | הרשימה ונוסח הברכה | ✦ עושה מעשה בראשית | על ימים ונהרות הרים וגבעות ומדבריות — על כל אחד מהם אומר ברוך אתה יי אמ״ה עושה מעשה בראשית ; ועל הים הגדול, והוא הים שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים, אומר עושה הים הגדול. |
| ב׳ | אלו נהרות | לא כל הנהרות — וגם לא בכל מקום | לא על כל הנהרות מברך אלא על ארבע נהרות דכתיבי בקרא כמו חדקל ופרת ; והוא שראה אותם במקום שלא נשתנה מהלכם ע״י אדם. |
| ג׳ | אלו הרים וגבעות | ✦ המשונים בלבד | ולא על כל הרים וגבעות מברך אלא דוקא על הרים וגבעות המשונים וניכרת גבורת הבורא בהם. |
ברכות הראייה — conduct in daily life
| Case | Source | Conduct | Governing idea |
|---|---|---|---|
| הרואה את הים | מחבר · סעיף א׳ · מ״ב רכ״ח:ב | ✦ עושה מעשה בראשית | On an ordinary sea, the common wording of the seif; and the Mishnah Berurah recalls that all these blessings are said only from thirty days to thirty days. |
| הים הגדול | מחבר · מגן אברהם · מ״ב רכ״ח:ב | Disputed — and no separate blessing by default | The Mechaber takes it to be the Mediterranean, many Acharonim the ocean; faced with the divergence, the Aruch HaShulchan and the Kaf HaChaim keep to עושה מעשה בראשית. |
| נהר גדול וידוע | סעיף ב׳ · מ״ב רכ״ח:ד · ערוך השלחן | ✦ One blesses | Not the four rivers alone: any river as great as they are and known to be from the days of creation. |
| נהר שהוסב מהלכו | סעיף ב׳ · מגן אברהם · מ״ב רכ״ח:ה | No blessing from that place onward | Where the course was dug out and diverted it is no longer the work of the beginning; and in doubt the Eliya Rabba inclines not to bless. |
| ים שהמשיכוהו בני אדם | מ״ב רכ״ח:ו | ✦ No blessing on that place | The same rule applies to seas joined by human hands; but for seas we need not be concerned by default. |
| הר או גבעה רגילים | סעיף ג׳ · בית יוסף · ערוך השלחן | No blessing | Only extraordinary mountains — in their height, says the Aruch HaShulchan — and where the Creator's might is recognisable. |
Frequently asked questions — Siman רכ״ח
Which blessing does one say on seeing the sea, a river or a mountain (Siman 228)?
Shulchan Aruch, Orach Chaim 228:1 puts five things under one wording: « על ימים ונהרות הרים וגבעות ומדבריות אומר ברוך אתה יי אמ״ה עושה מעשה בראשית » (שו״ע או״ח רכ״ח:א) The mishnah already said: « עַל הֶהָרִים, וְעַל הַגְּבָעוֹת, וְעַל הַיַּמִּים, וְעַל הַנְּהָרוֹת, וְעַל הַמִּדְבָּרוֹת, אוֹמֵר בָּרוּךְ עוֹשֵׂה מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. » (משנה ברכות פרק ט משנה ב) Why this wording and not that of the previous siman? The Mishnah Berurah answers: « פי׳ כיון שיסדן מאז ושבחו של מקום הוא כשאנו מכירין היום דבר שאנו יודעין שהמקום בראו מששת ימי בראשית ועדיין הוא קיים » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ח:א) and it adds the negative reason: « ואין שייך לברך עליהם שכחו וגבורתו מלא עולם כמו על רוחות ורעמים דהתם הם נראים ונשמעים למרחוק אבל ימים ונהרות כל אחד במקומו » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ח:א) The Rambam further gives the frequency: « עַל הֶהָרִים וְעַל הַגְּבָעוֹת עַל הַיַּמִּים וְעַל הַמִּדְבָּרוֹת וְעַל הַנְּהָרוֹת אִם רָאָה אַחַת מֵהֶן מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם לִשְׁלֹשִׁים יוֹם מְבָרֵךְ עוֹשֶׂה בְּרֵאשִׁית. » (רמב״ם הלכות ברכות פרק י הלכה טו) and the Mishnah Berurah repeats it for the whole siman: « ודע דכל הברכות האלו אינן אלא כשרואה אותן משלשים יום לשלשים יום » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ח:ב)
What is the « ים הגדול », and which blessing belongs to it (Siman 228)?
The Mechaber identifies it and gives it a blessing of its own: « ועל הים הגדול והוא הים שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים אומר ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם עושה הים הגדול » (שו״ע או״ח רכ״ח:א) The mishnah is the source of that separate blessing: « רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הָרוֹאֶה אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל, בִּזְמַן שֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ לִפְרָקִים. » (משנה ברכות פרק ט משנה ב) But many Acharonim do not accept the identification: « אבל הרבה אחרונים פליגי על המחבר וס״ל דדוקא על ים אוקינוס שהוא הים הגדול שבכל הימים שמקיף את כל העולם עליו קבעו ברכה בפני עצמו מפני גדלו אבל על ים שעוברין בו לא״י לא נקרא לענין זה ים הגדול ומברכין עליו כמו על שאר ימים » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ח:ב) The Magen Avraham is the plainest: « ובל״ח הוכיח שאין מברכין ע״ז רק על הים אוקינוס המקיף העולם » (מגן אברהם או״ח סימן רכ״ח) and he reads the Rosh's responsum, which the Beit Yosef invoked, otherwise: « אבל תשו׳ הרא״ש הית׳ שלא יברך אלא על אוקינוס והיינו אותו שמקיף העולם » (מגן אברהם או״ח סימן רכ״ח) The Aruch HaShulchan, though he leans to the Beit Yosef, concludes in practice: « ולפי זה למעשה נראה לברך על כולם ׳עושה מעשה בראשית׳, אפילו על הים שאצל ארץ ישראל, וגם על האוקיינוס מפני שינוי הפירושים ודו״ק » (ערוך השלחן או״ח סימן רכ״ח) and the Kaf HaChaim says the same: « ומ״מ כיון דאיכא פלוגתא יש לברך עושה מ״ב דבזה יוצא אליבא דכ״ע » (כף החיים או״ח סימן רכ״ח)
On which rivers and which mountains does one actually bless (Siman 228)?
Seif 2 restricts the rivers: « לא על כל הנהרות מברך אלא על ארבע נהרות דכתיבי בקרא כמו חדקל ופרת » (שו״ע או״ח רכ״ח:ב) and adds a second condition, of place: « והוא שראה אותם במקום שלא נשתנה מהלכם ע״י אדם » (שו״ע או״ח רכ״ח:ב) The Mishnah Berurah widens the first restriction: « לאו דוקא אלו אלא ה״ה כל הנהרות שהן גדולות כמו אלו הד׳ נהרות ושיהיו ידועים שהם מימי בראשית כמו אלו ולא נתהוו אח״כ מברך » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ח:ד) and explains the second: « פי׳ דבמקום שחפרו ושינו מהלכו של הנהר לדרך אחרת אין מברכין מאותו המקום והלאה דשם לאו מעשה בראשית הוא » (משנה ברורה, מ״ב רכ״ח:ה) Seif 3 restricts the mountains: « ולא על כל הרים וגבעות מברך אלא דוקא על הרים וגבעות המשונים וניכרת גבורת הבורא בהם: » (שו״ע או״ח רכ״ח:ג) whose source the Beit Yosef gives: « כתב הרד״א בשם ה״ר שמשון דדוקא בהרים וגבעות המשונים וניכרת גבורת הבורא בהן וכן נהרות המשונים כגון פרת וחדקל מברך ברכה זו » (בית יוסף או״ח סימן רכ״ח) and the Aruch HaShulchan its concrete measure: « והדבר פשוט דבעינן הרים וגבעות משונים בגובהם, כמו הררי אלף והרי פיראנ״א והר קאזבע״ק והרי אררט וכדומה, ונהרות גם כן שיהיו גדולות שיש להם שם בעולם, ולא נהרות קטנות שאין להם שם בעולם. » (ערוך השלחן או״ח סימן רכ״ח)