דף הבית › אורח חיים — יום-יום › סימן רל״ג › רמה 3 — סיכום מקיף

✦ ❖ ✦ ד ע ת · ר מ ה 3 — ס י כ ו ם מ ק י ף ✦ ❖ ✦

סימן רל״ג

זמן תפלת המנחה

זמן תפלת המנחה. מנחה גדולה ומנחה קטנה ; פלג המנחה ; דעבד כמר עבד ; שעות זמניות ; סוף הזמן ; נטילת ידים
חזרה מסודרת, זכירה מהירה, וההנהגה למעשה

המקור: שולחן ערוך, אורח חיים רל״ג — ב׳ סעיפים
עריכה: רב יוסף חיים סממה · דעת
ללומדים שכבר קנו את רמות 1 ו-2
daattorah.com

📑 תוכנית הסיכום

הכלל המרכזי — קו הסימן
טבלת אב של ב׳ הסעיפים
הסוגיא — השאלה השורשית
מנחה גדולה ומנחה קטנה — סעיף א׳
פלג המנחה ודעבד כמר עבד — סעיף א׳
שעות זמניות — הגהת הרמ״א
סוף זמן המנחה — עד היכן?
נטילת ידים לתפלה — סעיף ב׳
מה שהאחרונים מצמצמים
כללי זהב
סימן לזיכרון
מכשולים להיזהר מהם
ההנהגה למעשה

1. הכלל המרכזי — קו הסימן

הכלל המרכזי של סימן רל״ג:

אין הסימן הזה (ב׳ סעיפים) אוסר דבר אלא קובע מקום. וכל ענינו רעיון אחד — שעתה של תפלה מן המזבח באה. תפלת המנחה כנגד תמיד של בין הערבים: מכאן פתיחתה (שש שעות ומחצה, השעה המוקדמת שהתורה מתירה בה שחיטתו), מכאן עיקר זמנה (תשע ומחצה, שעת הקרבתו בכל יום), ומכאן סופה השנוי במחלוקת (לרבנן עד הערב, ולרבי יהודה עד הפלג). והגמרא לא הכריעה, ומרן הפך את אי-ההכרעה להנהגה: בחר — ועמוד בבחירתך. וסעיף ב׳ מוסיף את הדבר היחיד שאינו נמדד בשעות: נטילת ידים.

💡 המפתח: ב׳ סעיפים ועיקרון אחד:

מנחה גדולה — «מי שהתפלל תפלת המנחה לאחר שש שעות ומחצה ולמעלה יצא» (שו״ע או״ח רל״ג:א).
מנחה קטנה — «ועיקר זמנה מט׳ שעות ומחצה ולמעלה עד הלילה לרבנן ולרבי יהודה עד פלג המנחה שהוא עד סוף י״א שעות חסר רביע» (שו״ע או״ח רל״ג:א).
דעבד כמר עבד — «ואסיקנא דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד והוא שיעשה לעולם כחד מינייהו» (שו״ע או״ח רל״ג:א).
שעות זמניות — «ומשערינן שעות אלו לפי ענין היום ואף אם היום ארוך משערינן לי״ב שעות והם נקראים שעות זמניות וכן כל מקום ששערו חכמים בשעות משערינן בשעות אלו» (שו״ע או״ח רל״ג:א).
נטילת ידים — «אם יש לו מים צריך ליטול ידיו כדי להתפלל אע״פ שאינו יודע להן שום לכלוך ולא יברך» (שו״ע או״ח רל״ג:ב).

2. טבלת אב של ב׳ הסעיפים

ב׳ הסעיפים חולקים את הענין לשני חלקים: שעות התפלה ותביעת העקביות (א׳), והידים הנטולות קודם שיתחיל (ב׳).

סעיף	הענין	לב ההלכה	סימן
א׳	מנחה גדולה	«מי שהתפלל תפלת המנחה לאחר שש שעות ומחצה ולמעלה יצא» (שו״ע או״ח רל״ג:א)	משש שעות ומחצה — יצא
א׳	מנחה קטנה	«ועיקר זמנה מט׳ שעות ומחצה ולמעלה עד הלילה לרבנן ולרבי יהודה עד פלג המנחה שהוא עד סוף י״א שעות חסר רביע» (שו״ע או״ח רל״ג:א)	מט׳ שעות ומחצה — עיקר
א׳	הגהת הרמ״א	«ומשערינן שעות אלו לפי ענין היום ואף אם היום ארוך משערינן לי״ב שעות והם נקראים שעות זמניות וכן כל מקום ששערו חכמים בשעות משערינן בשעות אלו» (שו״ע או״ח רל״ג:א)	שעות זמניות
א׳	דעבד כמר עבד	«ואסיקנא דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד והוא שיעשה לעולם כחד מינייהו» (שו״ע או״ח רל״ג:א)	לעולם כחד מינייהו
א׳	הנוהג כרבנן	«שאם עושה כרבנן ומתפלל מנחה עד הלילה שוב אינו יכול להתפלל ערבית מפלג המנחה ולמעלה» (שו״ע או״ח רל״ג:א)	אין ערבית מפלג
א׳	הנוהג כרבי יהודה	«ואם עושה כר׳ יהודה ומתפלל ערבית מפלג המנחה ולמעלה צריך ליזהר שלא יתפלל מנחה באותה שעה» (שו״ע או״ח רל״ג:א)	אין מנחה אחר הפלג
א׳	מנהג העולם	«ועכשיו שנהגו להתפלל תפלת המנחה עד הלילה אין להתפלל תפלת ערבית קודם שקיעת החמה» (שו״ע או״ח רל״ג:א)	אין ערבית קודם השקיעה
א׳	בדיעבד ושעת הדחק	«ואם בדיעבד התפלל תפלת ערבית מפלג המנחה ולמעלה יצא ובשעת הדחק יכול להתפלל תפלת ערבית מפלג המנחה ולמעלה» (שו״ע או״ח רל״ג:א)	יצא
א׳	הגהת הרמ״א — ולדידן	«ולדידן במדינות אלו שנוהגין להתפלל ערבית מפלג המנחה אין לו להתפלל מנחה אחר כך ובדיעבד או בשעת הדחק יצא אם מתפלל מנחה עד הלילה דהיינו צאת הכוכבים» (שו״ע או״ח רל״ג:א)	עד צאת הכוכבים
ב׳	נטילת ידים	«אם יש לו מים צריך ליטול ידיו כדי להתפלל אע״פ שאינו יודע להן שום לכלוך ולא יברך» (שו״ע או״ח רל״ג:ב)	ולא יברך
ב׳	העומד מלמודו	«ואפי׳ עומד מלמודו יטול ידיו לתפלה» (שו״ע או״ח רל״ג:ב)	יטול לתפלה
ב׳	אין מים מזומנים	«ואם אין לו מים מזומנים אינו צריך ליטול» (שו״ע או״ח רל״ג:ב)	אינו צריך ליטול

⚖ 2. טבלת אב של ב׳ הסעיפים

כנגד תמיד של בין הערבים → שש ומחצה — יצא → תשע ומחצה — עיקר → פלג המנחה או הלילה → לעולם כחד מינייהו → שעות זמניות → ולפני הכל? → נטילת ידים.

3. הסוגיא — השאלה השורשית

📖 תפלות כנגד תמידין — «רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד תְּמִידִין תִּקְּנוּם.» (ברכות כ״ו ע״ב) : שורש כל הסימן — שעת התפלה מן שעת הקרבן

⏳ שני זמני המנחה — «וְאֵיזוֹ הִיא מִנְחָה גְדוֹלָה מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה וּלְמַעְלָה. וְאֵיזוֹ הִיא מִנְחָה קְטַנָּה מִתֵּשַׁע שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה וּלְמַעְלָה.» (ברכות כ״ו ע״ב) : הברייתא נותנת שני זמנים: גדולה וקטנה

🌇 טעם רבנן — «וּמִפְּנֵי מָה אָמְרוּ תְּפִלַּת הַמִּנְחָה עַד הָעֶרֶב — שֶׁהֲרֵי, תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם קָרֵב וְהוֹלֵךְ עַד הָעֶרֶב.» (ברכות כ״ו ע״ב) : עד הערב, שעד אז היה אפשר להקריבו

⚖️ טעם רבי יהודה — «רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: פְּלַג הַמִּנְחָה אַחֲרוֹנָה אָמְרוּ, וְהִיא אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת חָסֵר רְבִיעַ.» (ברכות כ״ו ע״ב) : עד הפלג, שבפועל כבר הקריבוהו

🔍 ראיה ודחיה — «אָמַר רַב חִסְדָּא: נֶחְזֵי אֲנַן, מִדְּרַב מְצַלֵּי שֶׁל שַׁבָּת בְּעֶרֶב שַׁבָּת מִבְּעוֹד יוֹם, שְׁמַע מִינַּהּ הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה.» (ברכות כ״ז ע״א) ; «אַדְּרַבָּה מִדְּרַב הוּנָא וְרַבָּנַן לָא הֲווֹ מְצַלּוּ עַד אוּרְתָּא, שְׁמַע מִינַּהּ אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה.» (ברכות כ״ז ע״א) : אמורא אחד הקדים ואחד איחר — והראיה נדחית

🔔 מסקנת הסוגיא — «הַשְׁתָּא דְּלָא אִתְּמַר הִלְכְתָא לָא כְּמָר וְלָא כְּמָר, דַּעֲבַד כְּמָר — עֲבַד, וְדַעֲבַד כְּמָר — עֲבַד.» (ברכות כ״ז ע״א) : לא כמר ולא כמר: כל אחד בוחר — ומכאן נולדת תביעת העקביות

4. מנחה גדולה ומנחה קטנה — סעיף א׳

👤 לשון מרן — «מי שהתפלל תפלת המנחה לאחר שש שעות ומחצה ולמעלה יצא» (שו״ע או״ח רל״ג:א) : שש ומחצה מוציאות ידי חובה — אבל הלשון ״יצא״ ולא ״מתפלל״

🕘 עיקר הזמן — «ועיקר זמנה מט׳ שעות ומחצה ולמעלה עד הלילה לרבנן ולרבי יהודה עד פלג המנחה שהוא עד סוף י״א שעות חסר רביע» (שו״ע או״ח רל״ג:א) : תשע ומחצה: שעת התמיד שבכל יום

📜 שיטת הרמב״ם — «הָא לָמַדְתָּ שֶׁזְּמַן מִנְחָה גְּדוֹלָה מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה עַד תֵּשַׁע שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה. וּזְמַן מִנְחָה קְטַנָּה מִתֵּשַׁע שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה עַד שֶׁיִּשָּׁאֵר מִן הַיּוֹם שָׁעָה וּרְבִיעַ. וְיֵשׁ לוֹ לְהִתְפַּלֵּל אוֹתָהּ עַד שֶׁתִּשְׁקַע הַחַמָּה:» (רמב״ם הלכות תפלה פרק ג הלכה ד) : שני הזמנים, וסוף בשקיעת החמה

📚 שיטת הטור — «ומדברי רבינו נראה דזמן מנחה לכתחלה הוא מו׳ שעות ומחצה ולמעלה» (בית יוסף או״ח סימן רל״ג) : לטור, שש ומחצה פותחות את הזמן עצמו ולא את הכשרות בלבד

✍️ הכרעת מרן — «זה דעת רמב״ם משמע דוקא בדיעבד יצא וכ׳ בית יוסף שמדברי הטור והרא״ש משמע דזמן מנחה לכתחלה הוא מו׳ שעות ומחצה ולמעלה וכאן סתם כרמב״ם» (ט״ז או״ח סימן רל״ג) : הט״ז קורא את ההכרעה: מרן סתם כרמב״ם

🍽️ מנחה גדולה לכתחלה — «ועכ״פ אם רוצה לאכול או לצאת לדרך או שעתה יוכל להתפלל עם הצבור ואם ימתין על מ״ק לא יהיה לו מנין לכו״ע מותר להתפלל לכתחלה משש שעות ומחצה ולמעלה» (משנה ברורה, מ״ב רל״ג:א) : סעודה, דרך או מנין: ומתפלל מוקדם לכתחלה

⛔ קודם שש ומחצה — «משמע דמקודם לכן לא יצא אפילו דיעבד» (משנה ברורה, מ״ב רל״ג:ב) : קודם לכן עדיין אין זמן — ונחלקו האחרונים בחזרה

5. פלג המנחה ודעבד כמר עבד — סעיף א׳

📏 שיעור הפלג — «שזמן מנחה קטנה הוא שתי שעות ומחצה [דהלא הוא מט׳ שעות ומחצה עד סוף י״ב שעות] ונמצא דפלג המנחה הוא שעה שלמה ועוד רביע:» (משנה ברורה, מ״ב רל״ג:ג) : מנחה קטנה שתי שעות ומחצה, וחציה שעה ורביע

⚖️ קולא וחומרא — «ויש לכל אחד משניהם קולא וחומרא היינו דלענין מנחה דעת ר׳ יהודה אינה אלא לחומרא דאין להתפלל מנחה רק עד פלג המנחה» (משנה ברורה, מ״ב רל״ג:ה) ; «ולרבנן הוי קולא לענין תפלת המנחה דמתפללין עד הערב וממילא חומרא לענין תפלת הערב דאין להתפלל קודם חשיכה:» (משנה ברורה, מ״ב רל״ג:ה) : אין אחת מן הדעות מחמירה סתם: כל אחת מחמירה בצד אחד ומקילה בשני

🔗 טעם החיוב — «דכיון דמחשיב אותו יום לענין תפלת המנחה אינו יכול לעשותו לילה לענין תפלת ערבית» (טור או״ח סימן רל״ג) : אי אפשר לשעה אחת שתהא יום למנחה ולילה לערבית

🧭 ביאור ערוך השלחן — «והסכימו רבותינו דהכי פירושו: שאין הכוונה שפעם יעשה כרבנן ופעם כרבי יהודה, אלא הרשות בידו לנהוג תמיד או כרבנן או כרבי יהודה.» (ערוך השלחן או״ח סימן רל״ג) : אין הבחירה יומית אלא הנהגה קבועה

🚫 תרתי דסתרי — «פ׳ שלא ינהוג פעם כך ופעם כך משום דהוה תרתי דסתרי אפילו למחר ומכ״ש שלא יתפלל ביום אחד מנחה אחר פלג כרבנן וערבית קודם צה״כ:» (משנה ברורה, מ״ב רל״ג:ו) : המשנה ברורה מרחיבה את החיוב אף למחר

🕍 קולת הצבור — «אבל צבור שהתפללו מנחה וכשילכו לביתם יהיה טורח לקבצם שנית לתפלת ערב ויתבטל תפלת הצבור לגמרי הקילו האחרונים שמותר להתפלל ערבית סמוך למנחה» (משנה ברורה, מ״ב רל״ג:יא) : כשקשה לקבץ את הצבור פעמיים — הקילו האחרונים

🖊️ הגהת הרמ״א — «ולדידן במדינות אלו שנוהגין להתפלל ערבית מפלג המנחה אין לו להתפלל מנחה אחר כך ובדיעבד או בשעת הדחק יצא אם מתפלל מנחה עד הלילה דהיינו צאת הכוכבים» (שו״ע או״ח רל״ג:א) : במקום שנוהגין ערבית מפלג — אין מתפללין מנחה אחריו

📅 ואף ביום אחר — «ר״ל אפילו ביום אחר לא יתפלל מנחה אחר פלג כיון דתמיד מחזיק אותו זמן לזמן תפלת הערב אפילו אם בדעתו באותו היום להתפלל מעריב אחר צאת הכוכבים:» (משנה ברורה, מ״ב רל״ג:יב) : שאותה שעה נעשית לו לילה לעולם

6. שעות זמניות — הגהת הרמ״א

🖊️ לשון הרמ״א — «ומשערינן שעות אלו לפי ענין היום ואף אם היום ארוך משערינן לי״ב שעות והם נקראים שעות זמניות וכן כל מקום ששערו חכמים בשעות משערינן בשעות אלו» (שו״ע או״ח רל״ג:א) : שעות הסימן חלקי יום הן ולא שעות שעון

🧮 ביאור המשנה ברורה — «היינו כל חשבון השעות הנ״ל בין למנחה גדולה בין למנחה קטנה ופלג המנחה דחשבינן בשעות היום מחלקינן היום בין ארוך בין קצר לי״ב חלקים וכל חלק נקרא שעה» (משנה ברורה, מ״ב רל״ג:ד) : החשבון לשתי המנחות ולפלג כאחד

❄️ קיץ וחורף — «כלומר כיון דהיום הוא תמיד י״ב שעות, אם כן בחורף שהיום קצר וכשתחלקו לי״ב שעות בעל כורחנו השעות הם קטנות, ולהיפך בקיץ שהיום גדול השעות הם גדולות» (ערוך השלחן או״ח סימן רל״ג) : השעה מתארכת בקיץ ומתקצרת בחורף

🕛 וחצות במקומה — «ודע דחצות היום תמיד שוה בקיץ ובחורף» (ערוך השלחן או״ח סימן רל״ג) : חצות אינה זזה: אורך השעה הוא המשתנה

🌅 שיטה ראשונה — «ושיעור י״ב שעות היום דמשערינן בו יש מחלוקת בין הפוסקים די״א דחשבינן מעמוד השחר עד צאת הכוכבים» (משנה ברורה, מ״ב רל״ג:ד) : מעמוד השחר עד צאת הכוכבים — היום ארוך ושעותיו מאוחרות

🌄 שיטה שנייה — «וי״א דחשבינן הי״ב שעות מנץ החמה עד שקיעתה וממילא לר׳ יהודה אינו מותר להתפלל מנחה רק עד שעה ורביע קודם השקיעה ולרבנן עד השקיעה:» (משנה ברורה, מ״ב רל״ג:ד) : מהנץ עד השקיעה — היום קצר ושעותיו מוקדמות

📐 הכרעת ערוך השלחן — «וחשבון הי״ב שעות מתחיל מנץ החמה עד השקיעה» (ערוך השלחן או״ח סימן רל״ג) : וכבר הביא המגן אברהם דעה זו עצמה

7. סוף זמן המנחה — עד היכן?

🌆 עד הלילה — לאו דוקא — «ודע דמש״כ עד הלילה לרבנן לאו דוקא דהא לערך רבע שעה קודם צאת הכוכבים לכו״ע בכלל בין השמשות הוא» (משנה ברורה, מ״ב רל״ג:ב) : רבע שעה קודם הכוכבים — כבר בספק

🌫️ שקיעת החמה שבמחבר — «ר״ל סוף שקיעה שהוא לדעת המחבר בסי׳ רס״א זמן מועט קודם צאת הכוכבים» (משנה ברורה, מ״ב רל״ג:ט) : מרן נקט סוף שקיעה, סמוך לצאת הכוכבים

✅ לכתחלה — «ולכן לכתחלה צריך כל אדם ליזהר להתפלל קודם שקיעת החמה דוקא דהיינו שיגמור תפלתו בעוד שלא נתכסה השמש מעינינו ומוטב להתפלל בזמנה ביחידות מלהתפלל אח״כ בצבור» (משנה ברורה, מ״ב רל״ג:יד) : לגמור קודם שתתכסה החמה — ביחידות ולא באיחור בצבור

🔄 בדיעבד — «ובדיעבד יוכל לסמוך על דעת המקילים להתפלל אחר שקיעה עד רבע שעה קודם צה״כ» (משנה ברורה, מ״ב רל״ג:יד) : אחר השקיעה, עד רבע שעה קודם הכוכבים

⭐ הגבול המוחלט — «אכן אם כבר נראו כוכבים כבר עבר זמן מנחה בודאי דזהו סימן ללילה» (משנה ברורה, מ״ב רל״ג:יד) : נראה כוכב — עבר זמן המנחה

⚠️ דמדומי חמה — «לָיְיטִי עֲלַהּ בְּמַעְרְבָא אַמַּאן דִּמְצַלֵּי עִם דִּמְדּוּמֵי חַמָּה.» (ברכות כ״ט ע״ב) : המכוון לרגע האחרון — נטרפת לו השעה

🗣️ זעקת ערוך השלחן — «ולבד זה יש לצעוק על מנהג מדינתינו שמאחרין תפלת מנחה עד השקיעה ממש» (ערוך השלחן או״ח סימן רל״ג) : ומסקנתו: שלא להתפלל מנחה אחר השקיעה

8. נטילת ידים לתפלה — סעיף ב׳

💧 לשון מרן — «אם יש לו מים צריך ליטול ידיו כדי להתפלל אע״פ שאינו יודע להן שום לכלוך ולא יברך» (שו״ע או״ח רל״ג:ב) : מים שבידו מחייבין, אף שאינו יודע לכלוך — ובלא ברכה

🙏 לשתי התפלות — «בין לתפילת המנחה בין לתפלת ערבית דמצוה ליטול ידיו לתפלה:» (משנה ברורה, מ״ב רל״ג:טו) : למנחה ולערבית כאחת

🔒 ולא הסיח דעתו — «ואם נטל ידיו לתפלת המנחה ולא הסיח דעתו משמירתן אין צריך ליטול ידיו לתפלת ערבית:» (משנה ברורה, מ״ב רל״ג:טז) : השומר ידיו אינו חוזר ונוטל

📖 הגהת הרמ״א — «ואפי׳ עומד מלמודו יטול ידיו לתפלה» (שו״ע או״ח רל״ג:ב) : ואפילו העומד מלמודו — הנטילה לתפלה ולא מפני לכלוך

🍞 נטילת אכילה — «ואפילו נטל ידיו לאכילה ואכל ולא הסיח דעתו צריך נטילה לתפלה שאין נטילתו לאכילה עולה לתפלה אבל נטילת שחרית שנטל כשקם ממטתו ולא הסיח דעתו עולה לו לתפלה:» (משנה ברורה, מ״ב רל״ג:יט) : נטילת אכילה אינה עולה, ונטילת שחרית עולה

🏜️ אין מים מזומנים — «ואם אין לו מים מזומנים אינו צריך ליטול» (שו״ע או״ח רל״ג:ב) : אין מחזרין אחר מים בסתם ידים

🧼 ומה יעשה — «אלא ינקה ידיו בכל מידי דמנקי. וכ״ז בסתם ידים אבל אם נגע ידיו במקום מטונף או עשה צרכיו צריך לחזור אחר מים אף בתפלת מנחה ומעריב וכמו בתפלת שחרית» (משנה ברורה, מ״ב רל״ג:כ) : מנקה בכל מידי דמנקי — חוץ מידים שנגעו במקום מטונף

9. מה שהאחרונים מצמצמים

📉 המרחק שבין הלשון למעשה — «ועכשיו ברוב המדינות מתפללים מנחה עד הערב, וממילא דאין מתפללין ערבית קודם הלילה.» (ערוך השלחן או״ח סימן רל״ג) : ערוך השלחן מעיד שהמנהג הלך אחר רבנן

🕰️ לכתחלה קודם פלג המנחה — «אך מה נוכל לעשות שקשה לקבץ עשרה קודם פלג המנחה, ומי שיכול לעשות כן או המתפלל ביחידות, מצוה וחובה להתפלל קודם פלג המנחה.» (ערוך השלחן או״ח סימן רל״ג) : ושהמעכב האמיתי הוא המנין ולא ההלכה

🙇 לימוד זכות — «אך לימוד הזכות הוא דטרדתינו מפרנסתינו גדולה מאוד ד׳ ירחם, ולכן מאחרין. ומכל מקום הירא את דבר ד׳ יתאמץ להתפלל מקודם» (ערוך השלחן או״ח סימן רל״ג) : טרדת הפרנסה מבארת את האיחור ואינה מצדיקה אותו

🔎 ומיהו — «ולכן בוודאי יש לחוש לדבריו וליזהר שלא להתפלל מנחה אחר השקיעה.» (ערוך השלחן או״ח סימן רל״ג) : ומסיק לחוש לשיטת הרמב״ם

⚖️ תרתי דסתרי ביום אחד — «מיהו נראה דאם ביום אחד יתפלל מנחה וערבית בפלג המחנה - לא יצא, דהוי תרתי דסתרי ביום אחד.» (ערוך השלחן או״ח סימן רל״ג) : ודעתו חמורה מדעת המשנה ברורה

👤 יחיד שלא התפלל בבית הכנסת — «ויחיד שלא התפלל בב״הכ ימתין עד הלילה» (מגן אברהם או״ח סימן רל״ג) : המגן אברהם: בלא צבור אין טעם להקדים ערבית

🕯️ ומקורו במגן אברהם — «ועכשיו נוהגין להתפלל מנחה ומעריב סמוכין זה לזה כי סוברין כרבנן ומה שמתפללין ערבית קודם הלילה היינו מפני הדוחק שטורח הוא לאסוף הצבור שנית» (מגן אברהם או״ח סימן רל״ג) : שקורא לדוחק בשמו: קושי אסיפת הצבור

10. כללי זהב

ארבעת כללי הזהב של סימן רל״ג

הזמן — «ועיקר זמנה מט׳ שעות ומחצה ולמעלה עד הלילה לרבנן ולרבי יהודה עד פלג המנחה שהוא עד סוף י״א שעות חסר רביע» (שו״ע או״ח רל״ג:א).
העקביות — «ואסיקנא דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד והוא שיעשה לעולם כחד מינייהו» (שו״ע או״ח רל״ג:א).
השעות — «ומשערינן שעות אלו לפי ענין היום ואף אם היום ארוך משערינן לי״ב שעות והם נקראים שעות זמניות וכן כל מקום ששערו חכמים בשעות משערינן בשעות אלו» (שו״ע או״ח רל״ג:א).
הידים — «אם יש לו מים צריך ליטול ידיו כדי להתפלל אע״פ שאינו יודע להן שום לכלוך ולא יברך» (שו״ע או״ח רל״ג:ב).

11. סימן לזיכרון

שש · תשע · הפלג · הידים — ארבעת סימני סימן רל״ג

① שש ומחצה — גבול הדיעבד, מתמיד שמן התורה.
② תשע ומחצה — עיקר הזמן, מתמיד שבכל יום.
③ פלג המנחה — שעה ורביע קודם סוף היום ; והבוחר בו עומד בו.
④ נטילת ידים — במים שבידו, בלא ברכה, ובלא לחזר אחריהם.

ארבעת המשפטים שיש לזכור בעל פה

«וְאֵיזוֹ הִיא מִנְחָה גְדוֹלָה מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה וּלְמַעְלָה. וְאֵיזוֹ הִיא מִנְחָה קְטַנָּה מִתֵּשַׁע שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה וּלְמַעְלָה.» (ברכות כ״ו ע״ב)
«רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: פְּלַג הַמִּנְחָה אַחֲרוֹנָה אָמְרוּ, וְהִיא אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת חָסֵר רְבִיעַ.» (ברכות כ״ו ע״ב)
«הַשְׁתָּא דְּלָא אִתְּמַר הִלְכְתָא לָא כְּמָר וְלָא כְּמָר, דַּעֲבַד כְּמָר — עֲבַד, וְדַעֲבַד כְּמָר — עֲבַד.» (ברכות כ״ז ע״א)
«לָיְיטִי עֲלַהּ בְּמַעְרְבָא אַמַּאן דִּמְצַלֵּי עִם דִּמְדּוּמֵי חַמָּה.» (ברכות כ״ט ע״ב)

12. מכשולים להיזהר מהם

❌ 1 : לחשוב ש״שש שעות ומחצה״ נקראות בשעון.
→ «ומשערינן שעות אלו לפי ענין היום ואף אם היום ארוך משערינן לי״ב שעות והם נקראים שעות זמניות וכן כל מקום ששערו חכמים בשעות משערינן בשעות אלו» (שו״ע או״ח רל״ג:א)

❌ 2 : להתפלל מנחה אחר הפלג וערבית קודם הלילה, באותו יום עצמו.
→ «אבל אם באותו היום גופא התפלל מנחה אחר פלג שוב אסור לו להתפלל ערבית קודם הלילה דהוי תרתי דסתרי באותו יום גופא» (משנה ברורה, מ״ב רל״ג:יא)

❌ 3 : לאחר את המנחה ״עד הלילה״ ולסבור שהדין מתירו.
→ «ולכן לכתחלה צריך כל אדם ליזהר להתפלל קודם שקיעת החמה דוקא דהיינו שיגמור תפלתו בעוד שלא נתכסה השמש מעינינו ומוטב להתפלל בזמנה ביחידות מלהתפלל אח״כ בצבור» (משנה ברורה, מ״ב רל״ג:יד)

❌ 4 : לצאת ולחפש מים רחוקים ולהעביר את הזמן.
→ «ואם אין לו מים מזומנים אינו צריך ליטול» (שו״ע או״ח רל״ג:ב)

13. ההנהגה למעשה

הענין	ההנהגה	יסוד ההלכה
① קודם החצי שעה שאחר חצות	עדיין אין מתפללין מנחה	«משמע דמקודם לכן לא יצא אפילו דיעבד» (משנה ברורה, מ״ב רל״ג:ב)
② צורך אמיתי קודם מנחה קטנה	מנחה גדולה לכתחלה	«ועכ״פ אם רוצה לאכול או לצאת לדרך או שעתה יוכל להתפלל עם הצבור ואם ימתין על מ״ק לא יהיה לו מנין לכו״ע מותר להתפלל לכתחלה משש שעות ומחצה ולמעלה» (משנה ברורה, מ״ב רל״ג:א)
③ יום רגיל	מכוונין למנחה קטנה	«ועיקר זמנה מט׳ שעות ומחצה ולמעלה עד הלילה לרבנן ולרבי יהודה עד פלג המנחה שהוא עד סוף י״א שעות חסר רביע» (שו״ע או״ח רל״ג:א)
④ הנוהג כרבנן	אין ערבית קודם השקיעה	«ועכשיו שנהגו להתפלל תפלת המנחה עד הלילה אין להתפלל תפלת ערבית קודם שקיעת החמה» (שו״ע או״ח רל״ג:א)
⑤ הנוהג כרבי יהודה	אין מנחה אחר הפלג	«ואם עושה כר׳ יהודה ומתפלל ערבית מפלג המנחה ולמעלה צריך ליזהר שלא יתפלל מנחה באותה שעה» (שו״ע או״ח רל״ג:א)
⑥ צבור שקשה לקבצו	ערבית סמוכה למנחה	«אבל צבור שהתפללו מנחה וכשילכו לביתם יהיה טורח לקבצם שנית לתפלת ערב ויתבטל תפלת הצבור לגמרי הקילו האחרונים שמותר להתפלל ערבית סמוך למנחה» (משנה ברורה, מ״ב רל״ג:יא)
⑦ החמה שוקעת	גומר קודם שתתכסה	«ולכן לכתחלה צריך כל אדם ליזהר להתפלל קודם שקיעת החמה דוקא דהיינו שיגמור תפלתו בעוד שלא נתכסה השמש מעינינו ומוטב להתפלל בזמנה ביחידות מלהתפלל אח״כ בצבור» (משנה ברורה, מ״ב רל״ג:יד)
⑧ קודם שיתחיל	נוטל ידיו ואינו מברך	«אם יש לו מים צריך ליטול ידיו כדי להתפלל אע״פ שאינו יודע להן שום לכלוך ולא יברך» (שו״ע או״ח רל״ג:ב)

✦ ❖ ✦ חמשת עיקרי סימן רל״ג בקצרה

שעת התפלה מן שעת הקרבן — «רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד תְּמִידִין תִּקְּנוּם.» (ברכות כ״ו ע״ב).
שש ומחצה מוציאות, ותשע ומחצה הן העיקר — «ועיקר זמנה מט׳ שעות ומחצה ולמעלה עד הלילה לרבנן ולרבי יהודה עד פלג המנחה שהוא עד סוף י״א שעות חסר רביע» (שו״ע או״ח רל״ג:א).
הבוחר באחת הדעות עומד בה לעולם — «ואסיקנא דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד והוא שיעשה לעולם כחד מינייהו» (שו״ע או״ח רל״ג:א).
השעות נמדדות לפי אורך היום — «ומשערינן שעות אלו לפי ענין היום ואף אם היום ארוך משערינן לי״ב שעות והם נקראים שעות זמניות וכן כל מקום ששערו חכמים בשעות משערינן בשעות אלו» (שו״ע או״ח רל״ג:א).
נוטלין ידים קודם התפלה בלא ברכה — «אם יש לו מים צריך ליטול ידיו כדי להתפלל אע״פ שאינו יודע להן שום לכלוך ולא יברך» (שו״ע או״ח רל״ג:ב).

🎓 סיכום מסלול הלימוד

רמה	תוכן	הקנין
🌱 רמה 1 — בסיס	לשון ב׳ הסעיפים, ביאור שוטף והסבר	הבנה כוללת
⚡ רמה 2 — למדן	זמן גמור או הכשר בדיעבד ; מחלוקת הטור והרמב״ם ; גדר דעבד כמר עבד ; שתי מדידות השעות	פלפול מעמיק
✨ רמה 3 — סיכום	טבלת אב של ב׳ הסעיפים, תרשימים, כללי זהב וסימן לזיכרון	שליטה מעשית וחזרה

💡 ההמשך המומלץ:

לחזור ולקרוא את סימן רל״ג בשולחן ערוך עצמו
לעיין ברמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן): סימן זה הוא דף-מעבר — אדמו״ר הזקן לא כתבו בשולחן ערוך שלו ; והפניה לרמות 1-3 ולסידורו
ללמוד משנה ברורה וביאור הלכה על סימן זה (ועיין סימן רל״ב · 232, סימן רל״ד · 234)
להתבונן בשאלת סעיף א׳: מפני מה הניחה הגמרא את הבחירה פתוחה ולא הכריעה?

~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן רל״ג · רמה 3 — סיכום מקיף
daattorah.com

📖להצטרף לחברותא