דף הבית › אורח חיים — יום-יום › סימן רל״ד › רמה 3 — סיכום

✦ ❖ ✦ ד ע ת · ר מ ה 3 — ס י כ ו ם מ ק י ף ✦ ❖ ✦

סימן רל״ד

הרוצה להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה

הרוצה להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה. חובה ורשות ; תפלת נדבה ; אשרי שקודם מנחה ; פרשת התמיד ; שכח ולא התפלל מנחה
חזרה מסודרת, זיכרון מהיר, וההנהגה למעשה

המקור: שולחן ערוך, אורח חיים רל״ד — ב׳ סעיפים
עריכה: רב יוסף חיים סממה · דעת
ללומדים שכבר קנו את רמות 1 ו-2
daattorah.com

📑 תוכנית הסיכום

הכלל המרכזי — קו הסימן
טבלת אב של ב׳ הסעיפים
הסוגיא — השאלה השורשית
חובה ורשות — סעיף א׳
תפלת נדבה — סעיף א׳
אשרי שקודם מנחה — הגהת הרמ״א
פרשת התמיד — הגהת הרמ״א
שכח ולא התפלל מנחה — סעיף ב׳
מה שהאחרונים מצמצמים
כללי זהב
סימן לזיכרון
מכשולים להיזהר מהם
ההנהגה למעשה

1. הכלל המרכזי — קו הסימן

כלל הסימן רל״ד:

אין סימן זה (ב׳ סעיפים) מדבר בזמנים — שכבר דיבר בהם הסימן שלפניו — אלא בשם ובגדר. שני בני אדם מתפללין באותו יום שתי תפלות: האחד התפלל מנחה יתירה, והשני לא התפלל מנחה כלל. את הראשון מלמד הסימן שאין משתי תפלותיו אלא אחת חובה והשנייה רשות, ומעמיד עליה תנאים כה גבוהים עד שאפשר שיימנע. ואת השני משלים בערב, ובלבד שלא יהפוך את הסדר ושיסמן באשרי מה באה העמידה השנייה לעשות. קו אחד: אין הקובע את מנין התפלות אלא את שמה של כל אחת מהן.

💡 המפתח: ב׳ סעיפים, שני בני אדם:

הַחוֹבָה וְהָרְשׁוּת — «הרוצה להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה אין ראוי לו להתפלל רשות אלא הגדולה» (שו״ע או״ח רל״ד:א).
תְּנַאי הָרְשׁוּת — «אבל אין ראוי להתפלל תפלת רשות אא״כ מכיר בעצמו שהוא זהיר וזריז ואמיד בדעתו לכוין בתפלתו מראש ועד סוף בלא היסח הדעת» (שו״ע או״ח רל״ד:א).
אַשְׁרֵי וּפָרָשַׁת הַתָּמִיד — «יש שכתבו שנהגו לומר פרשת התמיד קודם אשרי של תפלת המנחה נגד תמיד של בין הערבים ומנהג יפה הוא» (שו״ע או״ח רל״ד:א).
הַתַּשְׁלוּמִין — «אם שכח ולא התפלל מנחה מתפלל ערבית שתים ואומר אשרי קודם תפלה שהיא תשלומין לתפלת המנחה» (שו״ע או״ח רל״ד:ב).

2. טבלת אב של ב׳ הסעיפים

ב׳ הסעיפים חולקים את הענין לשני חלקים: גדרן של שתי המנחות ותנאי הרשות (א׳, ועמו הגהת הרמ״א במה שבפתח התפלה), ותשלומי המנחה שנשכחה (ב׳).

סעיף	הענין	לב ההלכה	סימן
א׳	הרוצה בשתי המנחות	«הרוצה להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה אין ראוי לו להתפלל רשות אלא הגדולה» (שו״ע או״ח רל״ד:א)	אין רשות אלא הגדולה
א׳	התפלל הגדולה חובה	«ואם יתפלל הגדולה חובה לא יתפלל הקטנה כי אם רשות» (שו״ע או״ח רל״ד:א)	הקטנה — רשות
א׳	תנאי תפלת רשות	«אבל אין ראוי להתפלל תפלת רשות אא״כ מכיר בעצמו שהוא זהיר וזריז ואמיד בדעתו לכוין בתפלתו מראש ועד סוף בלא היסח הדעת» (שו״ע או״ח רל״ד:א)	זהיר · זריז · אמיד בדעתו
א׳	ואם אינו מכוין	«אבל אם אינו מכוין בה יפה קרינן ביה למה לי רוב זבחיכם» (שו״ע או״ח רל״ד:א)	למה לי רוב זבחיכם
א׳	הגהת הרמ״א — אשרי	«אין לומר אשרי שקודם מנחה אלא כשיש מנין בב״ה כדי שיאמרו עליו הקדיש שלפני תפלת המנחה» (שו״ע או״ח רל״ד:א)	אשרי במנין, מפני הקדיש
א׳	הגהת הרמ״א — פרשת התמיד	«יש שכתבו שנהגו לומר פרשת התמיד קודם אשרי של תפלת המנחה נגד תמיד של בין הערבים ומנהג יפה הוא» (שו״ע או״ח רל״ד:א)	קודם אשרי
ב׳	שכח ולא התפלל מנחה	«אם שכח ולא התפלל מנחה מתפלל ערבית שתים ואומר אשרי קודם תפלה שהיא תשלומין לתפלת המנחה» (שו״ע או״ח רל״ד:ב)	ערבית שתים, ואשרי לפני השנייה

⚖ 2. טבלת אב של ב׳ הסעיפים

שתי מנחות → אחת חובה → והשנייה רשות → ותנאי הרשות — כוונה → ובפתח התפלה — אשרי במנין → ופרשת התמיד קודם לו → ומי שלא התפלל כלל? → ערבית שתים.

3. הסוגיא — השאלה השורשית

📖 ולואי שיתפלל אדם — «וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: וּלְוַאי שֶׁיִּתְפַּלֵּל אָדָם כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ» (ברכות כ״א ע״א) : יסודה של תפלת הנדבה — לעולם יכול אדם להוסיף ולהתפלל

🔑 תנאי החידוש — «הִתְפַּלֵּל וְנִכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּמָצָא צִבּוּר שֶׁמִּתְפַּלְּלִין, אִם יָכוֹל לְחַדֵּשׁ בָּהּ דָּבָר — יַחְזוֹר וְיִתְפַּלֵּל, וְאִם לָאו — אַל יַחְזוֹר וְיִתְפַּלֵּל» (ברכות כ״א ע״א) : אלא שתפלה נשנית בלא חידוש אינה תפלה נוספת

⚖️ ובסתם — אינו חוזר — «סָפֵק הִתְפַּלֵּל סָפֵק לֹא הִתְפַּלֵּל — אֵינוֹ חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל» (ברכות כ״א ע״א) : הספק אינו מחייב חזרה: התוספת צריכה כוונה ויסוד

📜 לשון הרמב״ם — «תְּפִלּוֹת אֵלּוּ אֵין פּוֹחֲתִין מֵהֶן אֲבָל מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶם. אִם רָצָה אָדָם לְהִתְפַּלֵּל כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ. וְכָל אוֹתָן הַתְּפִלּוֹת שֶׁיּוֹסִיף כְּמוֹ מַקְרִיב נְדָבוֹת. לְפִיכָךְ צָרִיךְ שֶׁיְּחַדֵּשׁ דָּבָר בְּכָל בְּרָכָה וּבְרָכָה מִן הָאֶמְצָעִיּוֹת מֵעֵין הַבְּרָכוֹת» (רמב״ם הלכות תפלה פרק א הלכה ט) : שלוש התפלות רצפה הן ; והמוסיף — נדבה היא, ונדבה טעונה סימן

⏳ זמני שתי המנחות — «הָא לָמַדְתָּ שֶׁזְּמַן מִנְחָה גְּדוֹלָה מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה עַד תֵּשַׁע שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה. וּזְמַן מִנְחָה קְטַנָּה מִתֵּשַׁע שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה עַד שֶׁיִּשָּׁאֵר מִן הַיּוֹם שָׁעָה וּרְבִיעַ» (רמב״ם הלכות תפלה פרק ג הלכה ד) : שני זמנים לתפלה אחת — ומכאן נולדה שאלת הסימן

🕒 עיקר הזמן — «מי שהתפלל תפלת המנחה לאחר שש שעות ומחצה ולמעלה יצא ועיקר זמנה מט׳ שעות ומחצה ולמעלה עד הלילה לרבנן» (שו״ע או״ח רל״ג:א) : מרן קבע בסימן הקודם שעיקר הזמן מתשע ומחצה

🔔 ספק התשלומין — «אִיבַּעְיָא לְהוּ: טָעָה וְלֹא הִתְפַּלֵּל מִנְחָה, מַהוּ שֶׁיִּתְפַּלֵּל עַרְבִית שְׁתַּיִם?» (ברכות כ״ו ע״א) ; «אֲבָל הָכָא תְּפִלָּה בִּמְקוֹם קׇרְבָּן הִיא, וְכֵיוָן דְּעָבַר יוֹמוֹ בָּטַל קׇרְבָּנוֹ. אוֹ דִילְמָא כֵּיוָן דִּצְלוֹתָא רַחֲמֵי הִיא, כׇּל אֵימַת דְּבָעֵי מְצַלֵּי וְאָזֵיל» (ברכות כ״ו ע״א) : תפלה כקרבן שבטל עם יומו, או תפלה כרחמים שלעולם אפשר לבקשם?

✅ ומסקנא — «טָעָה וְלֹא הִתְפַּלֵּל מִנְחָה — מִתְפַּלֵּל עַרְבִית שְׁתַּיִם, וְאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם דְּעָבַר יוֹמוֹ בָּטַל קׇרְבָּנוֹ» (ברכות כ״ו ע״א) : המנחה שהוחמצה נשלמת בערב — והוא מקור סעיף ב׳

4. חובה ורשות — סעיף א׳

👤 לשון מרן — «הרוצה להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה אין ראוי לו להתפלל רשות אלא הגדולה» (שו״ע או״ח רל״ד:א) : משתי המנחות, הנתונה לנדבה היא הגדולה

🔁 ואם הפך — «ואם יתפלל הגדולה חובה לא יתפלל הקטנה כי אם רשות» (שו״ע או״ח רל״ד:א) : בדיעבד, מי שעשה את הגדולה חובתו, אין הקטנה אלא נדבה

📜 שורשו ברמב״ם — «נָהֲגוּ אֲנָשִׁים הַרְבֵּה לְהִתְפַּלֵּל גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה וְהָאַחַת רְשׁוּת. וְהוֹרוּ מִקְצָת הַגְּאוֹנִים שֶׁאֵין רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל רְשׁוּת אֶלָּא הַגְּדוֹלָה. וְכֵן הַדִּין נוֹתֵן מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּנֶגֶד דָּבָר שֶׁאֵינוֹ תָּדִיר בְּכָל יוֹם. וְאִם הִתְפַּלֵּל הַגְּדוֹלָה חוֹבָה לֹא יִתְפַּלֵּל קְטַנָּה אֶלָּא רְשׁוּת» (רמב״ם הלכות תפלה פרק ג הלכה ג) : הטעם טעם הקרבן: אין מנחה גדולה מכוונת כנגד התדיר

💡 טעם הקדימה — «דאף דלעולם מתפללין החוב מקודם ואח״כ הרשות הכא קודם תשע ומחצה לא הגיע עוד עיקר זמן מנחה שעיקר זמנה לכתחלה הוא מט׳ ומחצה ולמעלה שהיה זמן הקרבת התמיד בכל יום» (משנה ברורה, מ״ב רל״ד:ב) : והמשנה ברורה נתנה טעם של שעה: עדיין לא בא עיקר הזמן

❓ קושיית ערוך השלחן — «ואין לתמוה איך יקדים הרשות קודם החוב, הא אפילו בתשלומי תפלה שהיא חובה אין להקדימה קודם החיובית» (ערוך השלחן או״ח סימן רל״ד) : אין מקדימין רשות לחובה — ואף תשלומין אין מקדימין לחיובית

🗝️ ותירוצו — «כל שכן שאין להקדים נדבה לחובה, דיש לומר דהכא כיון דעיקר החיוב הוא בזמן מנחה קטנה» (ערוך השלחן או״ח סימן רל״ד) : אין הכלל אלא בשתים שבנות שעה אחת ; וכאן לא הגיעה שעת החובה

📝 התפלל בסתם — «ובסתמא [שלא כוון בהדיא לשם נדבה] נמי נראה דעולה לשם חובה ויתפלל השניה לשם נדבה אם ירצה» (משנה ברורה, מ״ב רל״ד:ג) : בלא כוונה מפורשת, הראשונה עולה לחובה

⚔️ דעת הרא״ש — «ואתם שאתם נוהגין כמותו מסתבר כיון שהגיע שש שעות ומחצה שהוא זמן מנחה הראשונה חובה והשנייה נדבה» (טור או״ח סימן רל״ד) ; «וזהו שלא כדברי הרמב״ם שפסק שיתפלל הראשונה נדבה» (ערוך השלחן או״ח סימן רל״ד) : לרא״ש הראשונה חובה והשנייה נדבה — היפוכו של הרמב״ם

5. תפלת נדבה — סעיף א׳

🚪 לשון מרן — «אבל אין ראוי להתפלל תפלת רשות אא״כ מכיר בעצמו שהוא זהיר וזריז ואמיד בדעתו לכוין בתפלתו מראש ועד סוף בלא היסח הדעת» (שו״ע או״ח רל״ד:א) : שלוש מידות נדרשות קודם שיפתח בה

⚠️ ואם אינו מכוין — «אבל אם אינו מכוין בה יפה קרינן ביה למה לי רוב זבחיכם» (שו״ע או״ח רל״ד:א) : ואם לאו — הרי היא בכלל הזבחים שאמר עליהם הנביא שאין בהם חפץ

📖 ובסימן ק״ז · 107 — «הרוצה להתפלל תפלת נדבה צריך שיהא מכיר את עצמו זריז וזהיר ואמוד בדעתו שיוכל לכוין בתפלתו מראש ועד סוף אבל אם אינו יכול לכוין יפה קרינן ביה למה לי רוב זבחיכ׳ והלואי שיוכל לכוין בג׳ תפלו׳ הקבועות ליום» (שו״ע או״ח ק״ז:ד) : כבר העמיד מרן את התנאי עצמו במקומו

🆕 תנאי החידוש — «חדוש זה שאמרנו הוא שיחדש איזה דבר בכל ברכה מהאמצעיות מעין הברכות ואם חידש אפי׳ בברכה אחת דיו כדי להודיע שהיא נדבה ולא חובה» (שו״ע או״ח ק״ז:ב) : ושם הוסיף את החידוש — ודי בברכה אחת מן האמצעיות

🤔 ספיקת המשנה ברורה — «ובריש סימן ק״ז משמע דבעינן ג״כ שיחדש בה דבר ואפשר דהיכא שהוא מכיר בעצמו שיכוין היטב ותפלה טובה היא לא בעינן חידוש אבל מלישנא דטור לא משמע הכי» (משנה ברורה, מ״ב רל״ד:ד) : האם צריך את שניהם, או שמא הכוונה פוטרת מן החידוש?

📚 לשון הטור — «אבל נ״ל שיש לאדם ליזהר שלא יתפלל תפלת נדבה אם לא שיוכל לחדש בה דבר וגם צריך שיהא מכיר עצמו זהיר וזריז ואמיד בדעתו לכוין בתפלתו מראש ועד סוף בלא היסח הדעת» (טור או״ח סימן רל״ד) : והטור הצריך את שניהם כאחד — וממנו נטל מרן את לשונו

⚔️ מחלוקת קדומה — «והשיב לדברי רבני צרפת ואשכנז אין לו לאדם להתפלל תפלת נדבה שלא תיקנו אלא ג׳ תפלות ביום אבל רב אלפס כתב שיכול אדם להתפלל תפלת נדבה» (טור או״ח סימן רל״ד) : רבני צרפת ואשכנז לא קיבלו תפלת נדבה כלל ; והרי״ף קיבלה

🚫 ובציבור — «אין צבור מתפללין תפלת נדבה כלל» (שו״ע או״ח ק״ז:ג) : לציבור לא ניתנה רשות זו מעולם — אין הנדבה אלא ליחיד

6. אשרי שקודם מנחה — הגהת הרמ״א

🖊️ הגהת הרמ״א — «אין לומר אשרי שקודם מנחה אלא כשיש מנין בב״ה כדי שיאמרו עליו הקדיש שלפני תפלת המנחה» (שו״ע או״ח רל״ד:א) : אשרי שקודם מנחה אינו נאמר אלא בעשרה

📜 טעם האמירה — «כיון שתפלת המנחה אין שום דבר לפניה ואינו מדרך ארץ לבוא ולהתפלל תיכף» (ערוך השלחן או״ח סימן רל״ד) : אין נכנסין לתפלה בלא אמירת דבר לפניה

🔗 ועניינו לקדיש — «ואף על גב דאין קדיש בלא אמירת דבר לפניו, אך הלא בכאן יש דבר לפניה, והיינו אמירת ׳אשרי׳» (ערוך השלחן או״ח סימן רל״ד) : אלא שתפקידו כאן להיות הדבר שעליו נאמר הקדיש

🔟 ולפיכך — «ולכן יזהרו לומר ׳אשרי׳ בעשרה, דעל אמירת קדיש צריכין עשרה שיאמרו דבר» (ערוך השלחן או״ח סימן רל״ד) : ובלא עשרה אין קדיש — ואשרי מאבד את עניינו

🔄 בא המנין לאחר מכן — «ואם אמרו בלא מנין ואח״כ בא מנין יאמרו מזמור א׳ ואח״כ יאמרו קדיש» (משנה ברורה, מ״ב רל״ד:ה) : אומרים מזמור בפני העשרה, ועליו אומרים את הקדיש

🕍 הטעם — «דהא עיקר טעם קדיש על הלימוד הוא משום שנתקדש השם ברבים וא״כ בעינן שיהיו עשרה בבהמ״ד בעת הלימוד» (משנה ברורה, מ״ב רל״ד:ה) : לפי שהקדיש מקדש את השם ברבים: אף הדבר צריך שיהא ברבים

📐 וטעם אחר לט״ז — «עמ״ש בסי׳ נ״ה ס״ג ע״ז דהטעם משום שלא יפסיק לכתחלה בין אשרי להקדיש אבל אין הטעם דא״ל קדיש על מה שאמר בלא מנין» (ט״ז או״ח סימן רל״ד) : לט״ז חשש הרמ״א משום ההפסק שבין אשרי לקדיש

⏱️ ומה שאין אשרי עולה בו — «וטוב ג״כ לומר פטום הקטורת אך כ״ז אם לא יעבור זמן תפלה אבל אם יש חשש שיעבור זמן תפלה אפילו אשרי ידלג ובעו״ה יש אנשים שנכשלין בזה» (משנה ברורה, מ״ב רל״ד:ו) : ואין מאבדין את זמן העמידה מפני אשרי

7. פרשת התמיד — הגהת הרמ״א

🖊️ הגהת הרמ״א — «יש שכתבו שנהגו לומר פרשת התמיד קודם אשרי של תפלת המנחה נגד תמיד של בין הערבים ומנהג יפה הוא» (שו״ע או״ח רל״ד:א) : פרשת התמיד נאמרת קודם אשרי, כנגד תמיד של בין הערבים

📜 מקורו — «וכ׳ הרד״א בשם הר״י שמצוה לומר קודם אשרי פרשת את קרבני לחמי וכן נהגו וגם נוהגין לומר גם כן מזמור מה ידידות משכנותיך» (בית יוסף או״ח סימן רל״ד) : הבית יוסף נתן את מקורו, וצירף אליו מזמור שני

🔥 טעמו — «ויש נוהגים לומר פרשת התמיד וקטרת קודם ׳אשרי׳, ומנהג יפה ונכון הוא, שהקריבו תמיד של בין הערבים וקטרת כמו בשחרית, ולמה לא נשלם פרים שפתינו, ולכן המדקדקים נוהגים לאומרם בכל יום קודם המנחה» (ערוך השלחן או״ח סימן רל״ד) : אף לבין הערבים היה קרבנו כשחרית: ודברינו באים במקומו

❓ קושיית הט״ז — «ול״נ שי״ל אחר אשרי כי פ׳ זו היא במקום שחיטתו וזריקתו של התמיד ותפלת י״ח היא במקום הקטרתו על המזבח לשרפו» (ט״ז או״ח סימן רל״ד) : אם הפרשה במקום שחיטה וזריקה, ראוי שתסמוך לעמידה

📗 ודעה כזאת במגן אברהם — «ומ״ע בתשו׳ סימן י״ד כתב בשם הזוהר לאומרה אחר אשרי» (מגן אברהם או״ח סימן רל״ד) : והמגן אברהם הביא דעה כזאת בשם הזוהר

🗝️ תשובת ערוך השלחן — «ובאמת ׳אשרי׳ אינה תפלה אלא שבחו יתברך» (ערוך השלחן או״ח סימן רל״ד) : אין אשרי תפלה אלא שבח: ונפל יסוד הראיה

✅ והכרעת המנהג — «ט״ז ומ״א כתבו לומר אחר אשרי אבל אין המנהג כן» (משנה ברורה, מ״ב רל״ד:ז) ; «ויש רוצים לומר דפרשת התמיד היא אחר ׳אשרי׳» (ערוך השלחן או״ח סימן רל״ד) : המנהג הלך אחר הרמ״א, ושני האחרונים נשארו יחידים

⏰ ובשעת הדחק — «ודע דאם אירע סיבה שאיחר עד קרוב להשקיעה, יעמוד בתפלה מיד ולא יאמר לא ׳אשרי׳ ולא פרשת התמיד והקטרת, ואין דוחין העיקר מפני הטפל» (ערוך השלחן או״ח סימן רל״ד) : ובשעה דחוקה אין הפרשה ואין אשרי מעכבין את העמידה

8. שכח ולא התפלל מנחה — סעיף ב׳

👤 לשון מרן — «אם שכח ולא התפלל מנחה מתפלל ערבית שתים ואומר אשרי קודם תפלה שהיא תשלומין לתפלת המנחה» (שו״ע או״ח רל״ד:ב) : שתי עמידות בערב, ואשרי ביניהן

📖 מקורו בגמרא — «טָעָה וְלֹא הִתְפַּלֵּל מִנְחָה — מִתְפַּלֵּל עַרְבִית שְׁתַּיִם, וְאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם דְּעָבַר יוֹמוֹ בָּטַל קׇרְבָּנוֹ» (ברכות כ״ו ע״א) : אין המנחה שהוחמצה בטלה בשקיעת היום

🔢 סדר השתיים — «טעה או נאנס ולא התפלל שחרית מתפלל מנחה שתים הראשונה מנחה והשני׳ לתשלומין ואם היפך לא יצא ידי תפלה שהיא תשלומין וצריך לחזור ולהתפלל אותה» (שו״ע או״ח ק״ח:א) : כלל סימן ק״ח · 108: הראשונה לשעה והשנייה לתשלומין

⛔ ואם הפך — «אם שכח מלהתפלל מנחה - מתפלל ערבית שתים, הראשונה לחובה והשנייה לתשלומין, ואם היפך - לא יצא» (ערוך השלחן או״ח סימן רל״ד) : המהפך לא יצא ידי התשלומין וצריך לחזור

❓ דעת מהר״י — «כתוב בכתבי מהר״י סימן נ״ט שאם עבר זמן המנחה ורוצה להתפלל ערבית שאין אומר אשרי דהואיל וכבר עבר זמן המנחה א״כ היום כלה והולך לו ולא מצינו תשלומין לאשרי» (בית יוסף או״ח סימן רל״ד) : לדעתו עבר היום, ועמו אשרי שלו

🗝️ ותשובת הריב״ש — «והריב״ש כתב בתשובה שנכון הדבר. לומר אשרי אחר תפלת ערבית קודם תפלה שהיא תשלומין לתפלת המנחה כדי שיהא בזה היכר שהתפלה היא תשלום תפלת המנחה ואין בזה משום עבר יומו כמו שאין כן בתפלה עצמה» (בית יוסף או״ח סימן רל״ד) : אין אשרי כאן חובה אלא היכר: מגלה מה היא העמידה השנייה

🚦 שוכח ומזיד — «שכח ולא התפלל מנחה מתפלל ערבית שתים הראשונה של ערבית והשניה לתשלומי מנחה ודוקא שכח אבל הזיד ולא התפלל אין לו תשלומין» (טור או״ח סימן רל״ד) ; «אָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — שֶׁבִּטֵּל בְּמֵזִיד» (ברכות כ״ו ע״א) : לא דיבר הסעיף אלא בשוכח ; והמזיד — בסימן ק״ח · 108

🎖️ ומה שנפסד בכל אופן — «כּוּלֵּי יוֹמָא מְצַלֵּי וְאָזֵיל, עַד חֲצוֹת, יָהֲבִי לֵיהּ שְׂכַר תְּפִלָּה בִּזְמַנָּהּ, מִכָּאן וְאֵילָךְ, שְׂכַר תְּפִלָּה — יָהֲבִי לֵיהּ, שְׂכַר תְּפִלָּה בִּזְמַנָּהּ — לָא יָהֲבִי לֵיהּ» (ברכות כ״ו ע״א) : התשלומין מחזירין את התפלה ולא את שכר התפלה בזמנה

9. מה שהאחרונים מצמצמים

🔒 תפלת נדבה בזמן הזה — «ובאמת מימינו לא שמענו זה, והלואי שנעמוד בתפלת חובה. ולכן בזמן הזה חלילה להתפלל תפלת נדבה, וכן יש להורות» (ערוך השלחן או״ח סימן רל״ד) : ערוך השלחן אינו מסתפק בהרתעה אלא מורה שלא לעשות כן

😔 וכבר רמז הטור — «והלואי שיוכל לכוין בג׳ תפלות שתיקנו חכמים» (טור או״ח סימן רל״ד) : וכבר הודה הטור: והלואי שנעמוד בשלוש תפלות החובה

🔍 ומה שהניחה המשנה ברורה בספק — «ובריש סימן ק״ז משמע דבעינן ג״כ שיחדש בה דבר ואפשר דהיכא שהוא מכיר בעצמו שיכוין היטב ותפלה טובה היא לא בעינן חידוש אבל מלישנא דטור לא משמע הכי» (משנה ברורה, מ״ב רל״ד:ד) : הדרך היחידה להקל — לפטור מן החידוש — לא הוכרעה

📿 ופיטום הקטורת — «וטוב ג״כ לומר פטום הקטורת אך כ״ז אם לא יעבור זמן תפלה אבל אם יש חשש שיעבור זמן תפלה אפילו אשרי ידלג ובעו״ה יש אנשים שנכשלין בזה» (משנה ברורה, מ״ב רל״ד:ו) : כל תוספת שקודם מנחה טובה — ובלבד שלא תעלה בזמן התפלה

🕍 סדר החזרה במנחה — «אבל הספרדים אין נוהגים לחזור ש״ץ התפלה במנחה אלא מתפלל ש״ץ עם הציבור בקול רם ואומר קדושה וברכת אתה קדוש ואח״כ אומר האמצעיות בלחש עם הציבור ומתחיל רצה בקול רם וגומר תפלתו בקול רם ומנהג האשכנזים הוא הנכון» (בית יוסף או״ח סימן רל״ד) : הבית יוסף תיאר שני מנהגים בחזרה, ואמר איזה נראה לו

🔔 וקדיש תתקבל — «וכתבו הפוסקים דאם התפללו מנחה סמוך לחשיכה ונמשכו באמירת אבינו מלכנו או שארי תחנונים אחר התפלה עד שחשיכה אין לומר קדיש תתקבל שהתפלה היתה ביום אחר» (משנה ברורה, מ״ב רל״ד:ז) ; «אבל אם אירע שהתפלה עצמה נמשכה בלילה [וכמו תפלת נעילה] אומרים קדיש תתקבל» (משנה ברורה, מ״ב רל״ד:ז) : חשכה בשעת התחנונים — אין אומרים קדיש תתקבל ; נמשכה התפלה עצמה — אומרים

10. כללי זהב

ארבעת כללי הזהב של סימן רל״ד

הַחוֹבָה — «הרוצה להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה אין ראוי לו להתפלל רשות אלא הגדולה» (שו״ע או״ח רל״ד:א).
הָרְשׁוּת — «אבל אין ראוי להתפלל תפלת רשות אא״כ מכיר בעצמו שהוא זהיר וזריז ואמיד בדעתו לכוין בתפלתו מראש ועד סוף בלא היסח הדעת» (שו״ע או״ח רל״ד:א).
אַשְׁרֵי — «אין לומר אשרי שקודם מנחה אלא כשיש מנין בב״ה כדי שיאמרו עליו הקדיש שלפני תפלת המנחה» (שו״ע או״ח רל״ד:א).
הַתַּשְׁלוּמִין — «אם שכח ולא התפלל מנחה מתפלל ערבית שתים ואומר אשרי קודם תפלה שהיא תשלומין לתפלת המנחה» (שו״ע או״ח רל״ד:ב).

11. סימן לזיכרון

כמה · איזו · במה · ואם שכחתי — ארבע שאלות סימן רל״ד

① כמה? — אין משתי המנחות אלא אחת חובה ; והשנייה נדבה.
② איזו? — הקטנה חובה והגדולה נדבה — כלשון מרן.
③ במה? — נדבה נקנית בכוונה מראש ועד סוף, ובחידוש.
④ ואם שכחתי? — ערבית, ואחריה אשרי, ואחריו העמידה השנייה — בסדר זה ולא באחר.

ארבע הלשונות שיש לשננן

«נָהֲגוּ אֲנָשִׁים הַרְבֵּה לְהִתְפַּלֵּל גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה וְהָאַחַת רְשׁוּת. וְהוֹרוּ מִקְצָת הַגְּאוֹנִים שֶׁאֵין רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל רְשׁוּת אֶלָּא הַגְּדוֹלָה. וְכֵן הַדִּין נוֹתֵן מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּנֶגֶד דָּבָר שֶׁאֵינוֹ תָּדִיר בְּכָל יוֹם. וְאִם הִתְפַּלֵּל הַגְּדוֹלָה חוֹבָה לֹא יִתְפַּלֵּל קְטַנָּה אֶלָּא רְשׁוּת» (רמב״ם הלכות תפלה פרק ג הלכה ג)
«הִתְפַּלֵּל וְנִכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּמָצָא צִבּוּר שֶׁמִּתְפַּלְּלִין, אִם יָכוֹל לְחַדֵּשׁ בָּהּ דָּבָר — יַחְזוֹר וְיִתְפַּלֵּל, וְאִם לָאו — אַל יַחְזוֹר וְיִתְפַּלֵּל» (ברכות כ״א ע״א)
«אבל אין ראוי להתפלל תפלת רשות אא״כ מכיר בעצמו שהוא זהיר וזריז ואמיד בדעתו לכוין בתפלתו מראש ועד סוף בלא היסח הדעת» (שו״ע או״ח רל״ד:א)
«טָעָה וְלֹא הִתְפַּלֵּל מִנְחָה — מִתְפַּלֵּל עַרְבִית שְׁתַּיִם, וְאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם דְּעָבַר יוֹמוֹ בָּטַל קׇרְבָּנוֹ» (ברכות כ״ו ע״א)

12. מכשולים להיזהר מהם

❌ 1 : לחשוב שמנחה קטנה היא ה״רשות״ מפני שהיא מאוחרת.
→ «נָהֲגוּ אֲנָשִׁים הַרְבֵּה לְהִתְפַּלֵּל גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה וְהָאַחַת רְשׁוּת. וְהוֹרוּ מִקְצָת הַגְּאוֹנִים שֶׁאֵין רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל רְשׁוּת אֶלָּא הַגְּדוֹלָה. וְכֵן הַדִּין נוֹתֵן מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּנֶגֶד דָּבָר שֶׁאֵינוֹ תָּדִיר בְּכָל יוֹם. וְאִם הִתְפַּלֵּל הַגְּדוֹלָה חוֹבָה לֹא יִתְפַּלֵּל קְטַנָּה אֶלָּא רְשׁוּת» (רמב״ם הלכות תפלה פרק ג הלכה ג)

❌ 2 : לסבור שאפשר להוסיף עמידה בכל עת שיחפוץ.
→ «אבל אין ראוי להתפלל תפלת רשות אא״כ מכיר בעצמו שהוא זהיר וזריז ואמיד בדעתו לכוין בתפלתו מראש ועד סוף בלא היסח הדעת» (שו״ע או״ח רל״ד:א)

❌ 3 : לומר אשרי שקודם מנחה מתוך מחשבה שהוא עומד לעצמו.
→ «אין לומר אשרי שקודם מנחה אלא כשיש מנין בב״ה כדי שיאמרו עליו הקדיש שלפני תפלת המנחה» (שו״ע או״ח רל״ד:א)

❌ 4 : להקדים את תשלומי המנחה לתפלת ערבית.
→ «טעה או נאנס ולא התפלל שחרית מתפלל מנחה שתים הראשונה מנחה והשני׳ לתשלומין ואם היפך לא יצא ידי תפלה שהיא תשלומין וצריך לחזור ולהתפלל אותה» (שו״ע או״ח ק״ח:א)

❌ 5 : להתעכב על פרשת התמיד עד שיעבור זמן התפלה.
→ «וטוב ג״כ לומר פטום הקטורת אך כ״ז אם לא יעבור זמן תפלה אבל אם יש חשש שיעבור זמן תפלה אפילו אשרי ידלג ובעו״ה יש אנשים שנכשלין בזה» (משנה ברורה, מ״ב רל״ד:ו)

13. ההנהגה למעשה

הענין	ההנהגה	עיקר ההלכה
① שתי מנחות	אין אחת מהן חובה אלא אחת ; והשנייה נדבה	«הרוצה להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה אין ראוי לו להתפלל רשות אלא הגדולה» (שו״ע או״ח רל״ד:א)
② התפלל הגדולה חובה	אין הקטנה אלא נדבה	«ואם יתפלל הגדולה חובה לא יתפלל הקטנה כי אם רשות» (שו״ע או״ח רל״ד:א)
③ התפלל בסתם	הראשונה עלתה לחובה	«ובסתמא [שלא כוון בהדיא לשם נדבה] נמי נראה דעולה לשם חובה ויתפלל השניה לשם נדבה אם ירצה» (משנה ברורה, מ״ב רל״ד:ג)
④ תנאי הנדבה	זהירות, זריזות, וכוונה מראש ועד סוף	«אבל אין ראוי להתפלל תפלת רשות אא״כ מכיר בעצמו שהוא זהיר וזריז ואמיד בדעתו לכוין בתפלתו מראש ועד סוף בלא היסח הדעת» (שו״ע או״ח רל״ד:א)
⑤ חידוש	די בחידוש בברכה אחת מן האמצעיות	«חדוש זה שאמרנו הוא שיחדש איזה דבר בכל ברכה מהאמצעיות מעין הברכות ואם חידש אפי׳ בברכה אחת דיו כדי להודיע שהיא נדבה ולא חובה» (שו״ע או״ח ק״ז:ב)
⑥ אשרי ביחיד	אין אומרים — שלקדיש הוא בא	«אין לומר אשרי שקודם מנחה אלא כשיש מנין בב״ה כדי שיאמרו עליו הקדיש שלפני תפלת המנחה» (שו״ע או״ח רל״ד:א)
⑦ פרשת התמיד	קודם אשרי, וכן המנהג	«יש שכתבו שנהגו לומר פרשת התמיד קודם אשרי של תפלת המנחה נגד תמיד של בין הערבים ומנהג יפה הוא» (שו״ע או״ח רל״ד:א)
⑧ שכח מנחה	ערבית, אשרי, ואחריו העמידה השנייה	«אם שכח ולא התפלל מנחה מתפלל ערבית שתים ואומר אשרי קודם תפלה שהיא תשלומין לתפלת המנחה» (שו״ע או״ח רל״ד:ב)

✦ ❖ ✦ חמשת עיקרי סימן רל״ד בקצרה

משתי המנחות אין אחת חובה אלא אחת — «הרוצה להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה אין ראוי לו להתפלל רשות אלא הגדולה» (שו״ע או״ח רל״ד:א).
ומה שאינו חובה אינו חינם: תפלת הרשות נקנית בכוונה — «אבל אין ראוי להתפלל תפלת רשות אא״כ מכיר בעצמו שהוא זהיר וזריז ואמיד בדעתו לכוין בתפלתו מראש ועד סוף בלא היסח הדעת» (שו״ע או״ח רל״ד:א).
וידוע מה דמותה של נדבה שלא הובאה כראוי — «אבל אם אינו מכוין בה יפה קרינן ביה למה לי רוב זבחיכם» (שו״ע או״ח רל״ד:א).
אשרי שקודם מנחה לקדיש הוא בא, ולפיכך למנין — «אין לומר אשרי שקודם מנחה אלא כשיש מנין בב״ה כדי שיאמרו עליו הקדיש שלפני תפלת המנחה» (שו״ע או״ח רל״ד:א).
והמנחה שנשכחה נשלמת בערב בעמידה שנייה — «אם שכח ולא התפלל מנחה מתפלל ערבית שתים ואומר אשרי קודם תפלה שהיא תשלומין לתפלת המנחה» (שו״ע או״ח רל״ד:ב).

🎓 סיכום מסלול הלימוד

רמה	התוכן	הקניין
🌱 רמה 1 — בסיס	לשון ב׳ הסעיפים, ביאור שוטף והסבר	הבנה כללית
⚡ רמה 2 — למדן	חקירת הרשות: השעה או הקרבן ; רמב״ם וגאונים כנגד הרא״ש ; קושיית ערוך השלחן ; ריב״ש כנגד מהר״י	פלפול מעמיק
✨ רמה 3 — סיכום	טבלת אב של ב׳ הסעיפים, תרשימים, כללי זהב וסימן לזיכרון	שליטה מעשית וחזרה

💡 המשך מוצע:

לחזור ולקרוא את סימן רל״ד בשולחן ערוך עצמו
לעיין ברמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן): סימן זה עמוד־גשר הוא — אדמו״ר הזקן לא כתבו בשולחן ערוך שלו ; והפנייה לרמות 1-3 ולסידורו
ללמוד משנה ברורה וביאור הלכה על סימן זה (ועיין סימנים סימן רל״ג · 233, סימן רל״ה · 235)
להתבונן בשאלת סעיף א׳: מפני מה התפלה שאדם מוסיף חמורה בתנאיה מן התפלה שהוא חייב בה?

~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן רל״ד · רמה 3 — סיכום מקיף
daattorah.com

📖להצטרף לחברותא