✦ ❖ ✦ ד ע ת · ר מ ה 3 — ס י כ ו ם ✦ ❖ ✦
סימן רל״ז
סדר תפלת ערבית
סדר תפלת ערבית. הדין — אין ש״צ חוזר התפלה ; הטעם — תפלת ערבית רשות ; האידנא — לא אלים מנהגא ; הסדר — והוא רחום, ברכו, קריאת שמע ; ההגה — ואין נופלין על פניהם
חזרה מסודרת, זכירה מהירה, והנהגה למעשה
📑 סדר הסיכום
- הציר המרכזי — קו הסימן
- טבלת האב של הסעיף האחד
- תפלת ערבית רשות — השורש שבגמרא
- אין חזרת הש״ץ — הדין וטעמו
- האידנא דקבעוה חובה — מה שלא שינה המנהג
- סדר תפלת ערבית — הסדר כלשון הטור
- והוא רחום — טעמי הפתיחה
- ואין נופלין על פניהם — ההגה והמנהגים
- כללי זהב
- סימן לזכירה
- מכשולים נפוצים
- ההנהגה למעשה
1. הציר המרכזי — קו הסימן
הכלל הגדול שבסימן רל״ז:
סימן זה (סעיף אחד) כותרתו כותרת של סדר שלם, ואינו פוסק אלא נקודה אחת — אלא שאותה נקודה יוצאת משם הלכתי החל על כל תפלת הערב. (1) הדין — « אין ש״צ חוזר התפלה בתפלת ערבית » (שו״ע או״ח רל״ז:א). (2) הטעם — « ואינו חוזר להתפלל בקול רם ערבית לפי שאין תפלת ערבית חובה » (רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים פרק ט הלכה ט). (3) המסתעף — « לפיכך לא יברך ברכות לבטלה שאין כאן אדם שנתחיב בהם כדי להוציאו ידי חובתו » (רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים פרק ט הלכה ט). (4) מה שחידש המנהג — « ואין תפלת ערבית חובה כתפלת שחרית ומנחה ואף על פי כן נהגו כל ישראל בכל מקומות מושבותיהם להתפלל ערבית וקבלוה עליהם כתפלת חובה » (רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים פרק א הלכה ו). (5) ומה שלא נשתנה — « ואפילו האידנא דקבעוה חובה מ״מ לא אלים מנהגא לשויוה חובה כדי לאטרוחי צבורא להחזיר הש״ץ התפלה » (משנה ברורה, מ״ב רל״ז:א).
סימן זה (סעיף אחד) כותרתו כותרת של סדר שלם, ואינו פוסק אלא נקודה אחת — אלא שאותה נקודה יוצאת משם הלכתי החל על כל תפלת הערב. (1) הדין — « אין ש״צ חוזר התפלה בתפלת ערבית » (שו״ע או״ח רל״ז:א). (2) הטעם — « ואינו חוזר להתפלל בקול רם ערבית לפי שאין תפלת ערבית חובה » (רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים פרק ט הלכה ט). (3) המסתעף — « לפיכך לא יברך ברכות לבטלה שאין כאן אדם שנתחיב בהם כדי להוציאו ידי חובתו » (רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים פרק ט הלכה ט). (4) מה שחידש המנהג — « ואין תפלת ערבית חובה כתפלת שחרית ומנחה ואף על פי כן נהגו כל ישראל בכל מקומות מושבותיהם להתפלל ערבית וקבלוה עליהם כתפלת חובה » (רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים פרק א הלכה ו). (5) ומה שלא נשתנה — « ואפילו האידנא דקבעוה חובה מ״מ לא אלים מנהגא לשויוה חובה כדי לאטרוחי צבורא להחזיר הש״ץ התפלה » (משנה ברורה, מ״ב רל״ז:א).
💡 המפתח: תפלה שאין אדם מחויב בה — אין צריך שליח ציבור להוציא בה את מי שאינו יודע:
- הסוגיא — « תפלת ערבית רבן גמליאל אומר חובה רבי יהושע אומר רשות אמר אביי הלכה כדברי האומר חובה ורבא אמר הלכה כדברי האומר רשות » (ברכות כ״ז ע״ב)
- הרמב״ם — « לפיכך לא יברך ברכות לבטלה שאין כאן אדם שנתחיב בהם כדי להוציאו ידי חובתו » (רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים פרק ט הלכה ט)
- המשנה ברורה — « שאין תפלת ערבית חובה רק מצוה ולא נתחייב בה אדם שיצטרך הש״ץ להוציאו ידי חובתו » (משנה ברורה, מ״ב רל״ז:א)
- ההגה — « ואין נופלין על פניהם לאחר ערבית » (רמ״א או״ח רל״ז:א)
2. טבלת האב של הסעיף האחד
אין בסימן אלא סעיף אחד, ואותו סעיף נקרא בארבעה מהלכים: הכותרת, הדין, טעמו, וההגה.
| המהלך | הענין | עיקר ההלכה | הסימן |
|---|---|---|---|
| רישא | הכותרת | « סדר תפלת ערבית. ובו סעיף אחד » (שו״ע או״ח רל״ז:א) | סדר תפלת ערבית |
| גוף הסעיף | הדין | « אין ש״צ חוזר התפלה בתפלת ערבית » (שו״ע או״ח רל״ז:א) | אין חזרה |
| הטעם | רשות | « ואינו חוזר להתפלל בקול רם ערבית לפי שאין תפלת ערבית חובה » (רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים פרק ט הלכה ט) | תפלת ערבית רשות |
| הגה | דברי הרמ״א | « ואין נופלין על פניהם לאחר ערבית » (רמ״א או״ח רל״ז:א) | נפילת אפים |
⚖ 2. טבלת האב של הסעיף האחד
תפלת ערבית רשות → אין כאן מחויב → אין את מי להוציא → אין ש״צ חוזר התפלה → ואף האידנא לא אלים מנהגא → ואין נופלין על פניהם.3. תפלת ערבית רשות — השורש שבגמרא
📚 המחלוקת —
« תפלת ערבית רבן גמליאל אומר חובה רבי יהושע אומר רשות אמר אביי הלכה כדברי האומר חובה ורבא אמר הלכה כדברי האומר רשות » (ברכות כ״ז ע״ב).
📖 המעשה —
« מעשה בתלמיד אחד שבא לפני רבי יהושע אמר לו תפלת ערבית רשות או חובה אמר ליה רשות » (ברכות כ״ז ע״ב).
↓
🕮 הרמב״ם —
« ואינו חוזר להתפלל בקול רם ערבית לפי שאין תפלת ערבית חובה » (רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים פרק ט הלכה ט).
📜 הגר״א —
« שאין תפלת ערבית חובה לפיכך לא יברך לבטלה שאין כאן אדם שנתחייב בהם כדי להוציאו י״ח » (ביאור הגר״א או״ח רל״ז).
4. אין חזרת הש״ץ — הדין וטעמו
📜 הסעיף —
« אין ש״צ חוזר התפלה בתפלת ערבית » (שו״ע או״ח רל״ז:א).
🕮 טעמו —
« לפיכך לא יברך ברכות לבטלה שאין כאן אדם שנתחיב בהם כדי להוציאו ידי חובתו » (רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים פרק ט הלכה ט).
↓
🔎 המשנה ברורה —
« שאין תפלת ערבית חובה רק מצוה ולא נתחייב בה אדם שיצטרך הש״ץ להוציאו ידי חובתו » (משנה ברורה, מ״ב רל״ז:א).
📕 הפרישה —
« לפי שאינה חובה ואין בב״ה מי שנתחייב בה שיהא צריך להוציאו » (פרישה או״ח רל״ז).
⚖️ הממה נפשך —
« ואפילו לדברי הגאונים שאמרו שאם התפלל פעם אחת קבלה עליו חובה אם התפלל בקי הוא ואין ש״צ מוציאו ואם אינו בקי ולא התפלל פטור הוא » (בית יוסף או״ח סימן רל״ז) ;
« כיון שהתפלל פ״א ע״כ הוא בקי ואין צריך לש״ץ ואם אינו בקי ע״כ לא התפלל בשום פעם » (מחצית השקל על אורח חיים רל״ז:א).
5. האידנא דקבעוה חובה — מה שלא שינה המנהג
📖 המנהג עשה את ערבית חובה —
« ואין תפלת ערבית חובה כתפלת שחרית ומנחה ואף על פי כן נהגו כל ישראל בכל מקומות מושבותיהם להתפלל ערבית וקבלוה עליהם כתפלת חובה » (רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים פרק א הלכה ו).
⚖️ ואף על פי כן —
« ואפילו האידנא דקבעוה חובה מ״מ לא אלים מנהגא לשויוה חובה כדי לאטרוחי צבורא להחזיר הש״ץ התפלה » (משנה ברורה, מ״ב רל״ז:א).
↓
📜 הב״ח —
« כיון דמדינא אינה חובה אלא רשות ולכן לא תיקנו מתחלה שיחזור הש״ץ תפלת ערבית אע״פ שאח״כ נהגו וקבעוה חובה מ״מ התקנה במקומה עומדת » (ב״ח או״ח סימן רל״ז).
🔎 אליה רבה —
« פירוש דוקא כשאומרים פעם אחת הוא דקיבלו לחובה אבל כשלא אמרו מעולם לא » (אליה רבה רל״ז:ג) ;
« והאידנא דקבעו חובה אפילו לא התפלל כלל מכל מקום לא אלים מנהגא לשוויה חובה כדי לאטרוחי ציבורא להחזיר השליח ציבור התפילה » (אליה רבה רל״ז:ג).
📕 ערוך השלחן —
« ואפילו לכמה מהראשונים שכתבו שכבר קבלנו עלינו כולנו לחובה, מכל מקום לעניין חזרת שליח הציבור לא קבלנו עלינו » (ערוך השלחן רל״ז:ג) ;
« אך באמת יש טעמים נסתרים על מה שאין חזרת שליח הציבור בלילה » (ערוך השלחן רל״ז:ג).
6. סדר תפלת ערבית — הסדר כלשון הטור
📖 הסדר כלשון הטור —
« ואומר ש״צ ברכו ועונין ברוך ה׳ המבורך וקורין ק״ש וברכותיה ויראו עינינו וקדיש ומתפללין הציבור בלחש » (טור או״ח סימן רל״ז).
📜 וחתימתו —
« וכתב הרמב״ם ז״ל הטעם לפי שאינה חובה ואומר קדיש ונפטרין לבתיהן לשלום » (טור או״ח סימן רל״ז).
↓
🔕 מה שחסר בערב —
« ואין אומרים קדושה בלילה, ורק שליח הציבור אומר קדיש שלם » (ערוך השלחן רל״ז:ג).
🎵 המזמור שקודם התפלה —
« נהגו בקצת מקומות לומר שיר המעלות הנה ברכו וכו׳ קודם מעריב משום דאמרינן רגיל לקרות קורא דצריך לקרות שמע מתוך ד״ת » (משנה ברורה, מ״ב רל״ז:ב) ;
« והא דאמרינן מזמור זה יותר מאחרים משום דכתיב ביה העומדים בבית ה׳ בלילות » (משנה ברורה, מ״ב רל״ז:ב).
⏱️ וגבולו —
« ולפי זה נראה כשנמשכה מנחה עד הלילה ומתפללין מיד מעריב אין אומרים המזמור » (אליה רבה רל״ז:ד).
🕯️ אחר התפלה —
« וכתב עוד שבערב אחר שגומרין תפלת ערבית נוהגין לומר פטום הקטורת שאומרים אותו זכר למקדש וקטורת היה גם בערב » (טור או״ח סימן רל״ז) ;
« אבל השיר שהיו אומרים במקדש אין לומר בערב שלא היו אומרים אותו במקדש בערב » (טור או״ח סימן רל״ז).
7. והוא רחום — טעמי הפתיחה
① אין קרבן בערב —
« סדר תפלת ערבית אומר והוא רחום ותיקנו לאומרו לפי שבשחרית ומנחה יש תמידין שמכפרין אבל ערבית שאין תמיד לכפר תקנו לומר והוא רחום » (טור או״ח סימן רל״ז).
② המלקות —
« ויש אומרים לפי שנהגו ללקות ערבית לאחר שחטאו כל היום ובמלקות מתכפר להם לכך נהגו לומר אחר המלקות והוא רחום » (טור או״ח סימן רל״ז).
↓
③ מנין התיבות —
« וגם מפני שאומרים אותו ג״פ בשעת המלקות כי יש בו י״ג תיבות הרי לג׳ פעמים ט״ל תיבות כמנין המלקות » (טור או״ח סימן רל״ז).
📕 הכלבו שבבית יוסף —
« לעולם לא לן אדם בירושלים ובידו עון שתמיד הבקר מכפר עונות הלילה ותמיד הערב מכפר עונות היום » (בית יוסף או״ח סימן רל״ז) ;
« ולכך תיקנו ערבית ושחרית לחלות פני המקום שיכפר עונותינו יומם ולילה » (בית יוסף או״ח סימן רל״ז).
🕯️ ובשבת —
« ולכן אין אומרים בשבת, כי יש לרשעים מנוחה בגיהנום בשבת ואין שולטים » (אליה רבה רל״ז:א).
8. ואין נופלין על פניהם — ההגה והמנהגים
📜 ההגה —
« ואין נופלין על פניהם לאחר ערבית » (רמ״א או״ח רל״ז:א).
📖 המנהג ההפוך שבטור —
« שמותר ליפול על אפים לבקש רחמים אחר תפלת ערבית אפילו בציבור » (טור או״ח סימן רל״ז) ;
« וכן המנהג בבבל שנופלין על פניהם בערבית חוץ מערב שבת » (טור או״ח סימן רל״ז).
↓
✍️ תשובת הרמ״א —
« והמנהג אינו כן וכ״כ האגור ויש בו טעם ע״פ הקבלה » (דרכי משה או״ח רל״ז) ;
« המנהג אינו כן וכ״כ האגור ואיכא טעם נכון ע״פ הקבלה » (ב״ח או״ח סימן רל״ז).
🔎 היקף הדין —
« ואפילו התפללו ערבית מבע״י אין נופלין דכבר שויא לילה » (משנה ברורה, מ״ב רל״ז:ב) ;
« ואפילו תפלה שהוא מתפלל לשם תשלומין של תפלת מנחה ג״כ אין ליפול » (משנה ברורה, מ״ב רל״ז:ב).
📕 הכלל הכולל —
« אין נפילת אפים בלילה ובלילי אשמורת נוהגים ליפול על פניהם שהוא קרוב ליום » (שו״ע או״ח קל״א:ג).
9. כללי זהב
חמשת כללי הזהב שבסימן רל״ז
- הדין — « אין ש״צ חוזר התפלה בתפלת ערבית » (שו״ע או״ח רל״ז:א)
- הטעם — « ואינו חוזר להתפלל בקול רם ערבית לפי שאין תפלת ערבית חובה » (רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים פרק ט הלכה ט)
- המסתעף — « לפיכך לא יברך ברכות לבטלה שאין כאן אדם שנתחיב בהם כדי להוציאו ידי חובתו » (רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים פרק ט הלכה ט)
- האידנא — « ואפילו האידנא דקבעוה חובה מ״מ לא אלים מנהגא לשויוה חובה כדי לאטרוחי צבורא להחזיר הש״ץ התפלה » (משנה ברורה, מ״ב רל״ז:א)
- ההגה — « ואין נופלין על פניהם לאחר ערבית » (רמ״א או״ח רל״ז:א)
10. סימן לזכירה
רשות · אין מחויב · אין חזרה · אין נפילה — ארבעת מהלכי סימן רל״ז
- ① רשות — אין תפלת הערב חובה כשתי התפלות האחרות.
- ② אין מחויב — ומשום כך אין כאן אדם שהשליח ציבור צריך להוציאו.
- ③ אין חזרה — ולפיכך אין חזרה — ואף אין קדושה בלילה.
- ④ אין נפילה — וההגה מוסיפה: אין נופלין על פניהם לאחר ערבית.
- « אין ש״צ חוזר התפלה בתפלת ערבית » (שו״ע או״ח רל״ז:א) — הדין
- « ואינו חוזר להתפלל בקול רם ערבית לפי שאין תפלת ערבית חובה » (רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים פרק ט הלכה ט) — הטעם
- « ואפילו האידנא דקבעוה חובה מ״מ לא אלים מנהגא לשויוה חובה כדי לאטרוחי צבורא להחזיר הש״ץ התפלה » (משנה ברורה, מ״ב רל״ז:א) — מה שלא שינה המנהג
- « ואין נופלין על פניהם לאחר ערבית » (רמ״א או״ח רל״ז:א) — ההגה
11. מכשולים נפוצים
❌ 1 : לחשוב שרשות פירושה שאפשר לדלג על ערבית.
→ הרמב״ם כתב היפוכו: « ואין תפלת ערבית חובה כתפלת שחרית ומנחה ואף על פי כן נהגו כל ישראל בכל מקומות מושבותיהם להתפלל ערבית וקבלוה עליהם כתפלת חובה » (רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים פרק א הלכה ו). ולמעשה — כהוראת הרב.
→ הרמב״ם כתב היפוכו: « ואין תפלת ערבית חובה כתפלת שחרית ומנחה ואף על פי כן נהגו כל ישראל בכל מקומות מושבותיהם להתפלל ערבית וקבלוה עליהם כתפלת חובה » (רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים פרק א הלכה ו). ולמעשה — כהוראת הרב.
❌ 2 : לחשוב שהואיל וערבית חובה בזמן הזה, ראוי שתחזור החזרה.
→ המשנה ברורה: « ואפילו האידנא דקבעוה חובה מ״מ לא אלים מנהגא לשויוה חובה כדי לאטרוחי צבורא להחזיר הש״ץ התפלה » (משנה ברורה, מ״ב רל״ז:א), והב״ח: « כיון דמדינא אינה חובה אלא רשות ולכן לא תיקנו מתחלה שיחזור הש״ץ תפלת ערבית אע״פ שאח״כ נהגו וקבעוה חובה מ״מ התקנה במקומה עומדת » (ב״ח או״ח סימן רל״ז).
→ המשנה ברורה: « ואפילו האידנא דקבעוה חובה מ״מ לא אלים מנהגא לשויוה חובה כדי לאטרוחי צבורא להחזיר הש״ץ התפלה » (משנה ברורה, מ״ב רל״ז:א), והב״ח: « כיון דמדינא אינה חובה אלא רשות ולכן לא תיקנו מתחלה שיחזור הש״ץ תפלת ערבית אע״פ שאח״כ נהגו וקבעוה חובה מ״מ התקנה במקומה עומדת » (ב״ח או״ח סימן רל״ז).
❌ 3 : לצפות לקדושה בתפלת ערבית.
→ ערוך השלחן: « ואין אומרים קדושה בלילה, ורק שליח הציבור אומר קדיש שלם » (ערוך השלחן רל״ז:ג).
→ ערוך השלחן: « ואין אומרים קדושה בלילה, ורק שליח הציבור אומר קדיש שלם » (ערוך השלחן רל״ז:ג).
❌ 4 : לחשוב שנפילת אפים תלויה רק בשעת שקיעת החמה.
→ המשנה ברורה: « ואפילו התפללו ערבית מבע״י אין נופלין דכבר שויא לילה » (משנה ברורה, מ״ב רל״ז:ב), וכן: « ואפילו תפלה שהוא מתפלל לשם תשלומין של תפלת מנחה ג״כ אין ליפול » (משנה ברורה, מ״ב רל״ז:ב).
→ המשנה ברורה: « ואפילו התפללו ערבית מבע״י אין נופלין דכבר שויא לילה » (משנה ברורה, מ״ב רל״ז:ב), וכן: « ואפילו תפלה שהוא מתפלל לשם תשלומין של תפלת מנחה ג״כ אין ליפול » (משנה ברורה, מ״ב רל״ז:ב).
❌ 5 : לחשוב שחזרה על ברכו בשביל מאחר הויא הפסק.
→ השולחן ערוך בסימן שלפניו: « וכן יכול לומר ברכו להוציא מי שלא שמע ולא הוי הפסק » (שו״ע או״ח רל״ו:ב).
→ השולחן ערוך בסימן שלפניו: « וכן יכול לומר ברכו להוציא מי שלא שמע ולא הוי הפסק » (שו״ע או״ח רל״ו:ב).
12. ההנהגה למעשה
| המקרה | ההנהגה | עיקר ההלכה |
|---|---|---|
| ① מנין שסיים תפלת לחש של ערבית | אין חוזרין | « אין ש״צ חוזר התפלה בתפלת ערבית » (שו״ע או״ח רל״ז:א) |
| ② שואל: מפני מה | לפי שתפלת ערבית רשות | « ואינו חוזר להתפלל בקול רם ערבית לפי שאין תפלת ערבית חובה » (רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים פרק ט הלכה ט) |
| ③ טוען: והלא הכל מתפללין ערבית | אין המנהג מטריח את הציבור בחזרה | « ואפילו האידנא דקבעוה חובה מ״מ לא אלים מנהגא לשויוה חובה כדי לאטרוחי צבורא להחזיר הש״ץ התפלה » (משנה ברורה, מ״ב רל״ז:א) |
| ④ אחר ערבית | אין אומרים תחנון | « ואין נופלין על פניהם לאחר ערבית » (רמ״א או״ח רל״ז:א) |
| ⑤ התפלל ערבית מבעוד יום | אף בזה אין אומרים תחנון | « ואפילו התפללו ערבית מבע״י אין נופלין דכבר שויא לילה » (משנה ברורה, מ״ב רל״ז:ב) |
| ⑥ משלים תפלת מנחה בערב | אף בזה אין אומרים תחנון | « ואפילו תפלה שהוא מתפלל לשם תשלומין של תפלת מנחה ג״כ אין ליפול » (משנה ברורה, מ״ב רל״ז:ב) |
| ⑦ מאחר שלא שמע ברכו | חוזרין ואומרין | « וכן יכול לומר ברכו להוציא מי שלא שמע ולא הוי הפסק » (שו״ע או״ח רל״ו:ב) |
✦ ❖ ✦ חמש ההנהגות למעשה שבסימן רל״ז בקיצור
- אין חוזרין על התפלה בערב — « אין ש״צ חוזר התפלה בתפלת ערבית » (שו״ע או״ח רל״ז:א)
- ולדעת את הטעם — « ואינו חוזר להתפלל בקול רם ערבית לפי שאין תפלת ערבית חובה » (רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים פרק ט הלכה ט)
- ואין המנהג משנה בזה — « ואפילו האידנא דקבעוה חובה מ״מ לא אלים מנהגא לשויוה חובה כדי לאטרוחי צבורא להחזיר הש״ץ התפלה » (משנה ברורה, מ״ב רל״ז:א)
- ואין אומרים תחנון אחר ערבית — « ואין נופלין על פניהם לאחר ערבית » (רמ״א או״ח רל״ז:א)
- וחוזרין ואומרין ברכו למאחר — « וכן יכול לומר ברכו להוציא מי שלא שמע ולא הוי הפסק » (שו״ע או״ח רל״ו:ב)
🎓 סיכום מסלול הלימוד
| הרמה | התוכן | הקנין |
|---|---|---|
| 🌱 רמה 1 — בסיס | לשון הסעיף האחד, ביאור שוטף והסבר | הבנה כללית |
| ⚡ רמה 2 — למדן | סוגיית ברכות כ״ז ע״ב ; גדר ביטול החזרה ; האידנא דקבעוה חובה ; והוא רחום ; ההפסקה לומר ברכו ; נפילת אפים | עיון ופלפול |
| ✨ רמה 3 — סיכום | טבלת האב של הסעיף האחד, תרשימים, כללי זהב, סימן לזכירה | שליטה למעשה וחזרה |
💡 המשך מוצע:
- לחזור ולקרוא את סימן רל״ז בשולחן ערוך שלפניך
- לעיין בדף המעבר של רמה 4 — דעת הרב: אדמו״ר הזקן לא כתב סימן זה בשולחן ערוך שלו
- ללמוד את המשנה ברורה והאחרונים על סימן זה (ועיין סימנים רל״ו · 236, רל״ח · 238)
- ולהתבונן בשורה « ואין תפלת ערבית חובה כתפלת שחרית ומנחה ואף על פי כן נהגו כל ישראל בכל מקומות מושבותיהם להתפלל ערבית וקבלוה עליהם כתפלת חובה » (רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים פרק א הלכה ו): מנהג שנתפשט בכל ישראל מחייב, ואינו עושה תקנה
~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה
סימן רל״ז · רמה 3 — סיכום
daattorah.com
DAAT · רב יוסף חיים סממה
סימן רל״ז · רמה 3 — סיכום
daattorah.com
דעת — © התשפ״ו / 2026 · חזרה לדף הראשי · סימן רל״ז · 237 · ♥ תמיכה