דף הבית ‹ אורח חיים — יום-יום ‹ סימן רל״ו · 236 ‹ רמה 3 — סיכום מקיף

✦ ❖ ✦ ד ע ת · ר מ ה 3 — ס י כ ו ם מ ק י ף ✦ ❖ ✦

סימן רל״ו

דין ברכות ק״ש של ערבית

ברכות קריאת שמע של ערבית. שתים לפניה ושתים לאחריה ; סמיכת גאולה לתפלה ; י״ח פסוקים ויראו עינינו ; תפלה בציבור ; אמן אחר ברכת עצמו
חזרה מסודרת, זכירה מהירה, וההנהגה למעשה

המקור: שולחן ערוך, אורח חיים רל״ו — ד׳ סעיפים
עריכה: רב יוסף חיים סממה · דעת
ללומדים שכבר עברו את רמות 1 ו-2
daattorah.com

📑 מהלך הסיכום

הכלל הגדול — קו הסימן
טבלת האב של ד׳ הסעיפים
הסוגיא — שורש השאלה
שתים לפניה ושתים לאחריה — סעיף א׳
סמיכת גאולה לתפלה — סעיף ב׳
י״ח פסוקים ויראו עינינו — סעיף ב׳
תפלה בציבור — סעיף ג׳
אמן אחר ברכת עצמו — סעיף ד׳
מה שהאחרונים מדקדקים בו
כללי זהב
סימני זכרון
מכשולים שיש להיזהר מהם
ההנהגה למעשה

1. הכלל הגדול — קו הסימן

הכלל הגדול של סימן רל״ו:

סימן זה (ד׳ סעיפים) דן בברכות קריאת שמע של ערבית, ודן בהן סביב דרישה אחת: שתהא ברכת הגאולה נוגעת בתפלה. וארבע תולדות לדבר. תחילה המניין: שתים לפניה ושתים לאחריה — והרביעית, השכיבנו, אין לה בן זוג בשחרית. ואחריו האיסור: אין מספרין בין גאולה לתפלה, ואף לא בין יראו עינינו לתפלה. ואחריו גבול האיסור: מה שהוא צורך תפלה אינו מפסיקה. ולבסוף גבול הדרישה עצמה: מפני הציבור נדחית הסמיכה.

💡 המפתח: ד׳ סעיפים ודרישה אחת:

שתים לפניה ושתים לאחריה — « בערב מברך שתים לפני ק״ש ושתים לאחריה » (שו״ע או״ח רל״ו:א).
סמיכת גאולה לתפלה — « אין לספר בין גאולה דערבית לתפלה » (שו״ע או״ח רל״ו:ב).
צורך תפלה — « ומיהו מה שמכריז ש״צ ר״ח בין קדיש לתפלת ערבית לא הוי הפסק כיון שהוא צורך תפלה » (שו״ע או״ח רל״ו:ב).
תפלה בציבור — « מצא צבור שקראו קריאת שמע ורוצים לעמוד בתפלה יתפלל עמהם ואח״כ יקרא ק״ש עם ברכותיה » (שו״ע או״ח רל״ו:ג).
אמן אחר ברכת עצמו — « אחר שומר עמו ישראל אומר אמן אחר ברכת עצמו ולא יענה אמן אחר ברכת המלך בכבודו » (שו״ע או״ח רל״ו:ד).

2. טבלת האב של ד׳ הסעיפים

ד׳ הסעיפים מחלקים את החומר לארבעה: מניין הברכות (א), איסור הסיפור ויוצאיו (ב), הבחירה שבין הציבור לסמיכה (ג), ועניית אמן בברכה האחרונה (ד).

סעיף	הענין	עיקר ההלכה	סימן
א׳	מנין הברכות	« בערב מברך שתים לפני ק״ש ושתים לאחריה » (שו״ע או״ח רל״ו:א)	שתים ושתים
ב׳	אין לספר	« אין לספר בין גאולה דערבית לתפלה » (שו״ע או״ח רל״ו:ב)	גאולה לתפלה
ב׳	ואף בפסוקים	« ואף הנוהגין לומר י״ח פסוקים ויראו עינינו אין להפסיק בין יראו עינינו לתפלה » (שו״ע או״ח רל״ו:ב)	יראו עינינו
ב׳	הכרזת ראש חודש	« ומיהו מה שמכריז ש״צ ר״ח בין קדיש לתפלת ערבית לא הוי הפסק כיון שהוא צורך תפלה » (שו״ע או״ח רל״ו:ב)	צורך תפלה
ב׳	אמירת ברכו	« וכן יכול לומר ברכו להוציא מי שלא שמע ולא הוי הפסק » (שו״ע או״ח רל״ו:ב)	להוציא מי שלא שמע
ב׳	הגהת הרמ״א	« ראיתי מדקדקים נהגו לעמוד כשאומרים הי״ח פסוקים של ברוך ה׳ לעולם וכו׳ ומנהג יפה הוא כי נתקנו במקום תפלת י״ח וע״כ ראוי לעמוד בהן כמו בתפלה » (שו״ע או״ח רל״ו:ב)	מעומד — מנהג יפה
ג׳	מצא צבור	« מצא צבור שקראו קריאת שמע ורוצים לעמוד בתפלה יתפלל עמהם ואח״כ יקרא ק״ש עם ברכותיה » (שו״ע או״ח רל״ו:ג)	יתפלל עמהם
ד׳	עניית אמן	« אחר שומר עמו ישראל אומר אמן אחר ברכת עצמו ולא יענה אמן אחר ברכת המלך בכבודו » (שו״ע או״ח רל״ו:ד)	ולא אחר המלך בכבודו

⚖ 2. טבלת האב של ד׳ הסעיפים

שתים ושתים ← גאל ישראל ← השכיבנו ← כגאולה אריכתא ← י״ח פסוקים ← יראו עינינו ← ומכאן ואילך אף לא מלה ← שמונה עשרה.

3. הסוגיא — שורש השאלה

📖 מימרא דרבי יוחנן — « דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵיזֶהוּ בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא — זֶה הַסּוֹמֵךְ גְּאוּלָּה לִתְפִלָּה שֶׁל עַרְבִית. » (ברכות ד׳ ע״ב) : מקור כל הסימן: גאולה של ערבית צריכה לנגוע בתפלה של ערבית

⚖️ ולעומתו ריב״ל — « רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אוֹמֵר: תְּפִלּוֹת בָּאֶמְצַע תִּקְּנוּם. » (ברכות ד׳ ע״ב) : לדידו התפלות באמצע נתקנו — בין קריאת שמע של ערב לשל בוקר

🧠 במאי קא מפלגי — סברא — « דְּרַבִּי יוֹחָנָן סָבַר גְּאוּלָּה מֵאוּרְתָּא נָמֵי הָוֵי, אֶלָּא גְּאוּלָּה מְעַלַּיְיתָא לָא הָוְיָא אֶלָּא עַד צַפְרָא. » (ברכות ד׳ ע״ב) : לרבי יוחנן יש גאולה אף מאורתא, אלא שהמעולה אינה אלא עד צפרא

📜 ומצד הכתוב — « וְאִיבָּעֵית אֵימָא קְרָא, וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ, דִּכְתִיב ״בְּשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ״. » (ברכות ד׳ ע״ב) : שניהם מקרא אחד דרשו והוציאו ממנו שני סדרים

🔗 דרשת רבי יוחנן — « רַבִּי יוֹחָנָן סָבַר: מַקִּישׁ שְׁכִיבָה לְקִימָה, מָה קִימָה — קְרִיאַת שְׁמַע וְאַחַר כָּךְ תְּפִלָּה, אַף שְׁכִיבָה נָמֵי — קְרִיאַת שְׁמַע וְאַחַר כָּךְ תְּפִלָּה. » (ברכות ד׳ ע״ב) : מקיש שכיבה לקימה: קריאת שמע ואחר כך תפלה

🛏️ דרשת ריב״ל — « רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי סָבַר: מַקִּישׁ שְׁכִיבָה לְקִימָה: מָה קִימָה — קְרִיאַת שְׁמַע סָמוּךְ לְמִטָּתוֹ, אַף שְׁכִיבָה נָמֵי — קְרִיאַת שְׁמַע סָמוּךְ לְמִטָּתוֹ. » (ברכות ד׳ ע״ב) : לדידו ההיקש על סמיכות המטה הוא ולא על הסדר

❓ קושיית מר בריה דרבינא — « מֵתִיב מָר בְּרֵיהּ דְּרָבִינָא, בָּעֶרֶב מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וּשְׁתַּיִם לְאַחֲרֶיהָ. וְאִי אָמְרַתְּ בָּעֵי לִסְמוֹךְ, הָא לָא קָא סָמֵךְ גְּאוּלָּה לִתְפִלָּה, דְּהָא בָּעֵי לְמֵימַר ״הַשְׁכִּיבֵנוּ״! » (ברכות ד׳ ע״ב) : אם צריך לסמוך — הרי השכיבנו מפסיק

✅ והתירוץ — « אָמְרִי: כֵּיוָן דְּתַקִּינוּ רַבָּנַן ״הַשְׁכִּיבֵנוּ״ — כִּגְאוּלָּה אֲרִיכְתָּא דָּמְיָא. » (ברכות ד׳ ע״ב) : מה שתקנו חכמים במקום זה אינו חציצה אלא הארכה

🌅 וראיה משחרית — « אֶלָּא הָתָם כֵּיוָן דְּתַקִּינוּ רַבָּנַן לְמֵימַר ״ה׳ שְׂפָתַי תִּפְתָּח״ — כִּתְפִלָּה אֲרִיכְתָּא דָּמְיָא. הָכָא נָמֵי, כֵּיוָן דְּתַקִּינוּ רַבָּנַן לְמֵימַר ״הַשְׁכִּיבֵנוּ״ — כִּגְאוּלָּה אֲרִיכְתָּא דָּמְיָא. » (ברכות ד׳ ע״ב) : אף בשחרית אין הפסוק שבאמצע חוצץ

📕 ולהלכה ברמב״ם — « וְאַף עַל פִּי שֶׁמְּבָרֵךְ הַשְׁכִּיבֵנוּ אַחַר גָּאַל יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ הֶפְסֵק בֵּין גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה וַהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן כִּבְרָכָה אַחַת אֲרֻכָּה » (רמב״ם הלכות תפלה פרק ז הלכה יח) : שתי הברכות כברכה אחת ארוכה

4. שתים לפניה ושתים לאחריה — סעיף א׳

👤 לשון מרן — « בערב מברך שתים לפני ק״ש ושתים לאחריה » (שו״ע או״ח רל״ו:א) : שורה אחת, וכל המניין בה

📖 המשנה — « מַתְנִי׳ בַּשַּׁחַר מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וְאַחַת לְאַחֲרֶיהָ. וּבָעֶרֶב מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וּשְׁתַּיִם לְאַחֲרֶיהָ. אַחַת אֲרוּכָּה וְאַחַת קְצָרָה. » (ברכות י״א ע״א) : שלוש בשחרית וארבע בערבית

🕎 חשבון הירושלמי — « ירושלמי ר׳ יוסי בר בון בשם ריב״ל ע״ש שבע ביום הללתיך כלו׳ שבשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב שתים לפניה ושתים לאחריה הרי ז׳ » (בית יוסף או״ח סימן רל״ו) : שלוש וארבע — שבע ביום

📕 וברמב״ם — « הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ. בַּיּוֹם מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וְאַחַת לְאַחֲרֶיהָ. וּבַלַּיְלָה מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וּשְׁתַּיִם לְאַחֲרֶיהָ. » (רמב״ם הלכות קריאת שמע פרק א הלכה ה) : אותה חלוקה, בלשון כלל

🌙 השתים שלפניה — « אשר בדברו וכו׳ ואהבת עולם ואינה פותחת בברוך דהויא סמוכה לראשונה » (משנה ברורה, מ״ב רל״ו:ב) : אשר בדברו ואהבת עולם

🎼 והשתים שלאחריה — « ראשונה אמת ואמונה ואינה פותחת בברוך דהויא סמוכה לחברתה דק״ש לא הוי הפסק וחותם בא״י גאל ישראל ולא גואל ישראל כמו בתפלה משום שנתקנה על הגאולה שעברה » (משנה ברורה, מ״ב רל״ו:ג) : אמת ואמונה, וחתימתה לשעבר: גאל ישראל

🛡️ והרביעית — « וברכה שניה השכיבנו וחותם שומר עמו ישראל לעד מפני שלילה צריכין שימור מן המזיקין » (משנה ברורה, מ״ב רל״ו:ג) : הלילה צריך שימור — וזו הברכה שאין לה בן זוג בשחרית

🕯️ ומעניין גאולה היא — « כתב הר״י הטעם דהשכיבנו כגאולה אריכתא דמיא מפני שכשעבר השם לנגוף את מצרים היו מפחדים ומתפללים לשם יתברך שיקיים דברו שלא יתן המשחית לבא אל בתיהם לנגוף וכנגד אותה תפלה תקנו לומר השכיבנו הילכך מעין גאולה הוי » (בית יוסף או״ח סימן רל״ו) : תפלת ליל יציאת מצרים, שנקבעה לברכה

✍️ נוסח החתימה — « ומנהג ספרד שלא לומר ה׳ צבאות וכו׳ אל חי וכו׳ אלא מסיימין תיכף אחרי מבדיל בין יום וכו׳ ברוך אתה וכו׳ כי היכי דלהוי מעין חתימה סמוך לחתימה וכן נכון » (משנה ברורה, מ״ב רל״ו:ב) : נוסח ספרד מסמיך את החתימה למעין החתימה

⏸️ מקום ההפסק — « ויש להפסיק בין ברקיע כרצונו לבין בורא יום ולילה דכרצונו קאי אדלעיל » (משנה ברורה, מ״ב רל״ו:ב) : מפסיקין קודם בורא יום ולילה

5. סמיכת גאולה לתפלה — סעיף ב׳

👤 לשון מרן — « אין לספר בין גאולה דערבית לתפלה » (שו״ע או״ח רל״ו:ב) : עיקר האיסור שבסימן

📌 והטעם — « שגם בערבית מצוה לסמוך גאולה לתפלה » (משנה ברורה, מ״ב רל״ו:ד) : מצות הסמיכה נוהגת אף בערבית

➕ ואף בפסוקים — « ואף הנוהגין לומר י״ח פסוקים ויראו עינינו אין להפסיק בין יראו עינינו לתפלה » (שו״ע או״ח רל״ו:ב) : האיסור נמשך עד סוף יראו עינינו

🔔 הכרזת ראש חודש — « ומיהו מה שמכריז ש״צ ר״ח בין קדיש לתפלת ערבית לא הוי הפסק כיון שהוא צורך תפלה » (שו״ע או״ח רל״ו:ב) : צורך תפלה אינו מפסיק את התפלה

📣 אמירת ברכו — « וכן יכול לומר ברכו להוציא מי שלא שמע ולא הוי הפסק » (שו״ע או״ח רל״ו:ב) : ואומרו להוציא מי שלא שמע

📚 מקור ההיתר — « וכתב הרשב״א בתשובה שמה שמכריז ש״צ בין קדיש לתפלה דערבית ואומר ר״ח אין מוחין בידו שאין זה הפסק כיון שהוא צורך תפלה » (בית יוסף או״ח סימן רל״ו) : הרשב״א, שהביאו הבית יוסף

🔎 עד היכן — « ולאו דוקא לקרוא ולהכריז שהוא ר״ח שהוא דאורייתא או להכריז טל ומטר שאם יטעו צריך לחזור אלא אפילו להכריז על הנסים שפיר דמי » (משנה ברורה, מ״ב רל״ו:ז) : אף על הנסים, שאין חוזרין עליו

⛔ והיכן פוסק — « ודוקא במקום זה יכול להפסיק אבל כשהוא עומד בברכת ק״ש בין הפרקים אסור לו להכריז שום דבר » (משנה ברורה, מ״ב רל״ו:ז) : בתוך ברכות קריאת שמע — אין מכריזין כלל

🌗 ובשחרית — « ר״ל דשם בהג״ה מבואר דדוקא בערבית מקילינן לזה אבל לא בשחרית » (משנה ברורה, מ״ב רל״ו:ט) : ההיתר נאמר בערבית ולא בשחרית

🤫 ולמעשה — « וכיון דגם בערבית יש חיוב לסמוך גאולה לתפלה, לכן יש ליזהר שלא לדבר בין ברכת ׳שומר עמו ישראל לעד׳ ובין שמונה עשרה » (ערוך השלחן או״ח סימן רל״ו) : מסוף הברכה הרביעית עד תיבה ראשונה של שמונה עשרה — שתיקה

6. י״ח פסוקים ויראו עינינו — סעיף ב׳

🌾 טעם הרא״ש — « ומה שנוהגין להפסיק בפסוקים ויראו עינינו וקדיש לפי שבימים ראשונים היו בתי כנסיות שלהם בשדות והיו יראים להתאחר שם עד זמן תפלת ערבית ותיקנו לומר פסוקים אלו שיש בהם י״ח אזכרות כנגד י״ח ברכות שיש בתפלת ערבית ונפטרין בקדיש » (טור או״ח סימן רל״ו) : בתי הכנסיות היו בשדות, והיו יראים מן הלילה

⏳ טעם התוספות — « ואנו שאומרים יראו עינינו ופסוקים אחרים אחר השכיבנו הואיל והתקינו להו רבנן ה״ל גאולה אריכתא דתקינו לומר זה שבתוך כך יתפלל חבירו גם הוא ולא ילך מב״ה עד שיגמור כל אחד תפלתו » (בית יוסף או״ח סימן רל״ו) : כדי שיגמור האיטי את תפלתו קודם שילכו האחרים

📖 טעם הר״י — « אבל הר״י נתן טעם למנהג שבתחלה שהיתה תפלה ערבית רשות היו אומרים אלו הפסוקים שיש בהם י״ח הזכרות כנגד י״ח ברכות וחותמין עליהם ואומרים קדיש ויוצאים ואח״כ אע״פ שקבעוה חובה נשאר הדבר כמו המנהג הראשון ולא הוי הפסקה בין גאולה לתפלה כיון שמתחילה אדעתא דהכי קבעוה חובה לא מיקרי הפסקה » (בית יוסף או״ח סימן רל״ו) : כשהיתה ערבית רשות היו הפסוקים במקום תפלה

🧵 וסיכומם — « אך מיהו על כל פנים אחרי שנתפשטה תקנה זו נעשה תקנה קבועה, וכגאולה אריכתא דמי » (ערוך השלחן או״ח סימן רל״ו) : שלושה טעמים ותולדה אחת: תקנה קבועה

🔗 ולפיכך אינם הפסק — « דאותן פסוקים לא מקרי הפסק כיון דתקינו לאומרם הו״ל כגאולה אריכתא » (משנה ברורה, מ״ב רל״ו:ו) : מה שנתקן שם מן הגאולה הוא

🖊️ הגהת הרמ״א — « ראיתי מדקדקים נהגו לעמוד כשאומרים הי״ח פסוקים של ברוך ה׳ לעולם וכו׳ ומנהג יפה הוא כי נתקנו במקום תפלת י״ח וע״כ ראוי לעמוד בהן כמו בתפלה » (שו״ע או״ח רל״ו:ב) : מעומד, כתפלה שהם עומדים במקומה

🪑 ודעת רבים — « והרבה אחרונים כתבו דיותר טוב שלא לעמוד כדי להראות שאין רוצה לצאת בזה ידי חובת תפלת י״ח אך כשמתפלל עם הצבור וקורא אח״כ ק״ש וברכותיה אז יוכל לומר ברוך ה׳ וכו׳ מעומד » (משנה ברורה, מ״ב רל״ו:י) : מיושב, שלא ייראה כיוצא בהם

🧭 סברת הט״ז — « לע״ד נראה שהאומרם במיושב שפיר דמי דאם האומרם מעומד נתכוין שיהיה זה במקום י״ח א״כ יצא ידי תפלת ערבית והיאך יתפלל אחר כך ערבית שנית » (ט״ז או״ח סימן רל״ו) : אם במקום תפלה הם — היאך יתפלל אחר כך?

🔢 דקדוק הנוסח — « שיש לומר הושיענו אלהי ישענו והוא פסוק בדברי הימים ולא יאמר הושיענו ה׳ אלהי ישענו דא״כ הוא מוסיף על י״ח אזכרות » (משנה ברורה, מ״ב רל״ו:י) : י״ח אזכרות ולא י״ט

🕯️ בשבת ויום טוב — « ולכן בשבתות וימים טובים לא נהגו לומר אלו הפסוקים, מפני שאין מתפללים י״ח ברכות, וגם בהם לא היתה היראה כל כך, דשבת עצמו שומר את ישראל » (ערוך השלחן או״ח סימן רל״ו) : אין אומרים אותם — והקדיש נשאר

7. תפלה בציבור — סעיף ג׳

👤 לשון מרן — « מצא צבור שקראו קריאת שמע ורוצים לעמוד בתפלה יתפלל עמהם ואח״כ יקרא ק״ש עם ברכותיה » (שו״ע או״ח רל״ו:ג) : מתפלל עמהם וקורא אחר כך

⚖️ והטעם — « דתפלת הצבור עדיפא ממסמך גאולה לתפלה דערבית » (משנה ברורה, מ״ב רל״ו:יב) : תפלת הציבור עדיפה מן הסמיכה

📚 מקורו — « ונראה שמי שנכנס לב״ה ומצא ציבור שקראו את שמע ורוצה לעמוד בתפלה יתפלל עמהם ואח״כ יקרא את שמע עם ברכותיה ואע״פ שאינו סומך גאולה לתפלה מוטב שיתפלל עם הציבור ולא יסמוך משיסמוך ויתפלל ביחיד » (בית יוסף או״ח סימן רל״ו) : מוטב שיתפלל עמהם ולא יסמוך

🌍 וראיה מארץ ישראל — « בא״י עושים כן מתפללין של ערבית ואח״כ קורין את שמע בזמנה ולא איכפת להו למיסמך גאולה של ערבית לתפלה של ערבית » (בית יוסף או״ח סימן רל״ו) : שם התפללו ערבית וקראו קריאת שמע בזמנה

⏱️ ומסקנת הבית יוסף שם — « וחזינן דק״ש בעונתה דהיינו בצאת הכוכבים עדיף ממיסמך גאולה לתפלה היכא דלא אפשר לצלויי » (בית יוסף או״ח סימן רל״ו) : קריאת שמע בעונתה קודמת לסמיכה היכא דלא אפשר

🖋️ והט״ז — « הטעם דטפי עדיף להתפלל עם הצבור ממה שיסמוך גאולה לתפילה של ערבית » (ט״ז או״ח סימן רל״ו) : הטעם, בלא אריכות

⚠️ והתנאי — « אבל כ״ז דוקא כשהוא משער שלא יוכל להשיג אח״כ מנין להתפלל עמהם דאל״ה אין לו לבטל מצות סמיכת גאולה לתפלה » (משנה ברורה, מ״ב רל״ו:יב) : אם יהיה לו מנין אחר — אינו מבטל את הסמיכה

✂️ עצה טובה — « ואם הם עוסקים עדיין בברכות ק״ש והוא משער שעד שיגיעו הצבור לשמ״ע יוכל לומר ק״ש וברכותיה עד שומר עמו ישראל לעד יעשה כן וידלג ברוך ה׳ לעולם וכו׳ ויתפלל שמ״ע עם הצבור דאותן הפסוקים אינן אלא מנהג ויש גדולים שסוברים שאין לאומרו ולכן מוטב לדלג כדי לקיים תפלה בצבור עם סמיכת גאולה לתפלה » (משנה ברורה, מ״ב רל״ו:יא) : לדלג את הפסוקים, שאינם אלא מנהג, ולהרויח שתיהן

🚫 ואין משלימין — « ואין צריך לאומרם אחר כך, דלא נתקנו אלא אחר ברכות קריאת שמע ולא בפני עצמן » (ערוך השלחן או״ח סימן רל״ו) : אין להם מקום אלא במקומם

🕐 ומי שלא התפלל מנחה — « עוד כתבו במקומות שמקדימין להתפלל ערבית מבע״י ובא לבהכ״נ בשעה שמתחילין ברכו והוא לא התפלל מנחה יתפלל מנחה בעוד שהם קורין ק״ש וברכותיה ואח״כ יתפלל ערבית עם הצבור ואח״כ יקרא ק״ש וברכותיה בלילה » (משנה ברורה, מ״ב רל״ו:יא) : מנחה בעוד שקורין, ערבית עמהם, וקריאת שמע בלילה

8. אמן אחר ברכת עצמו — סעיף ד׳

👤 לשון מרן — « אחר שומר עמו ישראל אומר אמן אחר ברכת עצמו ולא יענה אמן אחר ברכת המלך בכבודו » (שו״ע או״ח רל״ו:ד) : אחר הרביעית — כן ; אחר שלאחריה — לא

📕 שורשו ברמב״ם — « כָּל הָעוֹנֶה אָמֵן אַחַר בִּרְכוֹתָיו הֲרֵי זֶה מְגֻנֶּה. וְהָעוֹנֶה אַחַר בְּרָכָה שֶׁהִיא סוֹף בְּרָכוֹת אַחֲרוֹנוֹת הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. כְּגוֹן אַחַר בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן וְאַחַר בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל עַרְבִית. » (רמב״ם הלכות ברכות פרק א הלכה טז) : אין עונין אחר עצמו אלא בסוף ברכות אחרונות

🔍 ודקדוק הבית יוסף — « ונראה מדבריו דאינו עונה אמן אחר המלך בכבודו משום דסיום הברכות הוא בשומר את עמו ישראל דומיא דעונה אמן אחר בונה ירושלים אע״פ שיש אחריה ברכת הטוב והמטיב » (בית יוסף או״ח סימן רל״ו) : כברכת המזון: אחר בונה ירושלים ולא אחר שלאחריה

① טעם הראשון — « שהוא סיום ברכת ק״ש ואזיל המחבר לטעמיה » (משנה ברורה, מ״ב רל״ו:יג) : סיום ברכות קריאת שמע היא

② טעם השני — « כי היא אינה שייך לברכת ק״ש והויא ככל ברכה מיוחדת שאין עונה אמן אחר ברכת עצמו » (משנה ברורה, מ״ב רל״ו:יד) : ושלאחריה ברכה בפני עצמה

🎯 כוונת החתימה — « באומרו תמיד ימלוך עלינו לא יהיה כונתו בלשון בקשה שמתפלל שימלוך עלינו דהיינו לקרב הגאולה שאין תפלה בחתימת הברכה אלא יהיה כונתו בלשון שבח שהקב״ה ימלוך לעולם » (משנה ברורה, מ״ב רל״ו:טו) : תמיד ימלוך עלינו — שבח ולא בקשה

📝 ומקורו — « וכתבו הג״מ שא״ל ימלוך לשון בקשה שאין תפלה בחתימת הברכה וצ״ל פי׳ שבח שהקב״ה ימלוך לעולם » (מגן אברהם או״ח סימן רל״ו) : המגן אברהם בשם הגהות מיימוניות

🖊️ הפניית הרמ״א — « ר״ל ששם כתב הרמ״א שבמדינותינו אין נוהגין לענות אחר ברכת עצמו אפילו אחר ברכת שומר עמו ישראל לעד » (משנה ברורה, מ״ב רל״ו:טז) : במדינותיו אין עונין אחר עצמו כלל

📗 ולשון הרמ״א שם — « ויש אומרים שאין עונין אמן רק אחר ברכת בונה ירושלים בברכת המזון וכן המנהג פשוט במדינות אלו ואין לשנות » (שו״ע או״ח רט״ו:א) : ואין יוצא מן הכלל אלא בונה ירושלים

🔁 ומכל מקום הוסיף — « ובמקומות שנהגו לענות אמן אחר יהללוך וישתבח יענה ג״כ אחר ברכת שומר עמו ישראל לעד » (שו״ע או״ח רט״ו:א) : ובמקום שעונין אחר יהללוך — עונין אף כאן

9. מה שהאחרונים מדקדקים בו

🚷 אחר ברכו — « צריך ליזהר מאד שלא לספר אחר ברכו דערבית אפילו קודם שהתחיל לברך הברכה ראשונה אם דעתו להתפלל אז מעריב עם הצבור » (משנה ברורה, מ״ב רל״ו:א) : המשנה ברורה מעידה שרבים נכשלין כבר מן הברכו

🕯️ והוא רחום — « והמנהג לומר והוא רחום קודם תפלת ערבית » (משנה ברורה, מ״ב רל״ו:א) : המנהג הפותח את תפלת ערבית

📐 בין הפרקים — « ויראה לי דבי״ח פסוקים אלו בין פסוק לפסוק הוי כבין הפרקים, רק מן ׳יראו עינינו׳ עד גמר הברכה הוי כאמצע הפרק » (ערוך השלחן או״ח סימן רל״ו) : בין פסוק לפסוק — כן ; מן יראו עינינו — לא

🧱 ובתוך הברכות — « ונ״ל דבין הפרקי׳ דינן כמו בשחרית דדוק׳ בין גאול׳ לתפלה יש מקילין משום דתפלת ערבית רשות אבל בין ק״ש וברכותי׳ חובה לכ״ע » (מגן אברהם או״ח סימן רל״ו) : בתוך הברכות — ערבית כשחרית ממש

🕍 הקדיש — « ולכן אפילו הספרדים שאין אומרים פסוקים אלו, מכל מקום קדיש אומרים, מפני שקדיש הוה עיקר הגאולה » (ערוך השלחן או״ח סימן רל״ו) : אף במקום שאין אומרים הפסוקים — הקדיש נשאר

🔒 ואמן אחר עצמו — « אבל כבר נתבאר שם דאנחנו אין נוהגין כלל לענות ׳אמן׳ אחר ברכת עצמו, לבד בברכת המזון ב׳בונה ירושלים׳ » (ערוך השלחן או״ח סימן רל״ו) : אמן אחד בלבד אחר עצמו במנהג אשכנז

⏰ ומי שימתין למנין — « אכן אם יהיה לו לתפלת ערבית מנין בלילה ימתין בתפלת מנחה להתפלל בשעה שהצבור מתפללין ערבית ותפלת ערבית יתפלל אח״כ כדינה עם צבור בלילה » (משנה ברורה, מ״ב רל״ו:יא) : מוטב להמתין למנין שבלילה מלהתפלל ערבית קודם זמנה

10. כללי זהב

ארבעת כללי הזהב של סימן רל״ו

המניין — « בערב מברך שתים לפני ק״ש ושתים לאחריה » (שו״ע או״ח רל״ו:א).
הסמיכה — « ואף הנוהגין לומר י״ח פסוקים ויראו עינינו אין להפסיק בין יראו עינינו לתפלה » (שו״ע או״ח רל״ו:ב).
הציבור — « מצא צבור שקראו קריאת שמע ורוצים לעמוד בתפלה יתפלל עמהם ואח״כ יקרא ק״ש עם ברכותיה » (שו״ע או״ח רל״ו:ג).
האמן — « אחר שומר עמו ישראל אומר אמן אחר ברכת עצמו ולא יענה אמן אחר ברכת המלך בכבודו » (שו״ע או״ח רל״ו:ד).

11. סימני זכרון

כמה · מה · מי · כיצד — ארבע שאלות הסימן

① כמה? — שתים לפניה ושתים לאחריה ; ועם השחרית — שבע.
② מה? — שלא להכניס דבר בין הגאולה לתפלה.
③ מי? — חוץ ממה שהוא צורך תפלה: ראש חודש, ברכו.
④ כיצד? — ואם הציבור כבר עומדים — מתפלל עמהם.

ארבע הלשונות שיש לדעת על פה

« דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵיזֶהוּ בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא — זֶה הַסּוֹמֵךְ גְּאוּלָּה לִתְפִלָּה שֶׁל עַרְבִית. » (ברכות ד׳ ע״ב)
« אָמְרִי: כֵּיוָן דְּתַקִּינוּ רַבָּנַן ״הַשְׁכִּיבֵנוּ״ — כִּגְאוּלָּה אֲרִיכְתָּא דָּמְיָא. » (ברכות ד׳ ע״ב)
« שגם בערבית מצוה לסמוך גאולה לתפלה » (משנה ברורה, מ״ב רל״ו:ד)
« דתפלת הצבור עדיפא ממסמך גאולה לתפלה דערבית » (משנה ברורה, מ״ב רל״ו:יב)

12. מכשולים שיש להיזהר מהם

❌ 1 : לחשוב שסמיכת גאולה לתפלה אינה אלא בשחרית.
→ « שגם בערבית מצוה לסמוך גאולה לתפלה » (משנה ברורה, מ״ב רל״ו:ד)

❌ 2 : לחשוב שהאיסור נפסק בסוף שומר עמו ישראל.
→ « ואף הנוהגין לומר י״ח פסוקים ויראו עינינו אין להפסיק בין יראו עינינו לתפלה » (שו״ע או״ח רל״ו:ב)

❌ 3 : לחשוב שהכרזה של צורך מותרת בכל מקום שבברכות קריאת שמע.
→ « ודוקא במקום זה יכול להפסיק אבל כשהוא עומד בברכת ק״ש בין הפרקים אסור לו להכריז שום דבר » (משנה ברורה, מ״ב רל״ו:ז)

❌ 4 : לוותר על הסמיכה בשעה שיזדמן לו מנין אחר אחר כך.
→ « אבל כ״ז דוקא כשהוא משער שלא יוכל להשיג אח״כ מנין להתפלל עמהם דאל״ה אין לו לבטל מצות סמיכת גאולה לתפלה » (משנה ברורה, מ״ב רל״ו:יב)

❌ 5 : לענות אמן אחר המלך בכבודו כמו אחר הברכה הרביעית.
→ « כי היא אינה שייך לברכת ק״ש והויא ככל ברכה מיוחדת שאין עונה אמן אחר ברכת עצמו » (משנה ברורה, מ״ב רל״ו:יד)

13. ההנהגה למעשה

הענין	ההנהגה	המקור
① מנין הברכות	שתים לפני קריאת שמע ושתים לאחריה	« בערב מברך שתים לפני ק״ש ושתים לאחריה » (שו״ע או״ח רל״ו:א)
② אחר ברכו	אין מספרין, ואף קודם הברכה הראשונה	« צריך ליזהר מאד שלא לספר אחר ברכו דערבית אפילו קודם שהתחיל לברך הברכה ראשונה אם דעתו להתפלל אז מעריב עם הצבור » (משנה ברורה, מ״ב רל״ו:א)
③ בין גאולה לתפלה	שתיקה, מחתימת הברכה הרביעית ועד התפלה	« אין לספר בין גאולה דערבית לתפלה » (שו״ע או״ח רל״ו:ב)
④ י״ח פסוקים ויראו עינינו	האיסור נמשך עד גמר הברכה	« ואף הנוהגין לומר י״ח פסוקים ויראו עינינו אין להפסיק בין יראו עינינו לתפלה » (שו״ע או״ח רל״ו:ב)
⑤ הכרזת ראש חודש	מותרת — צורך תפלה היא	« ומיהו מה שמכריז ש״צ ר״ח בין קדיש לתפלת ערבית לא הוי הפסק כיון שהוא צורך תפלה » (שו״ע או״ח רל״ו:ב)
⑥ ברכו למי שלא שמע	מותר, ואינו הפסק	« וכן יכול לומר ברכו להוציא מי שלא שמע ולא הוי הפסק » (שו״ע או״ח רל״ו:ב)
⑦ עמידה בי״ח פסוקים	מנהג יפה לרמ״א ; ורבים יושבים	« ראיתי מדקדקים נהגו לעמוד כשאומרים הי״ח פסוקים של ברוך ה׳ לעולם וכו׳ ומנהג יפה הוא כי נתקנו במקום תפלת י״ח וע״כ ראוי לעמוד בהן כמו בתפלה » (שו״ע או״ח רל״ו:ב)
⑧ מצא צבור עומדים בתפלה	מתפלל עמהם ואחר כך קורא ק״ש וברכותיה	« מצא צבור שקראו קריאת שמע ורוצים לעמוד בתפלה יתפלל עמהם ואח״כ יקרא ק״ש עם ברכותיה » (שו״ע או״ח רל״ו:ג)
⑨ אמן אחר שומר עמו ישראל	למרן עונה ; ולרמ״א מנהג אחר	« אחר שומר עמו ישראל אומר אמן אחר ברכת עצמו ולא יענה אמן אחר ברכת המלך בכבודו » (שו״ע או״ח רל״ו:ד)

✦ ❖ ✦ חמשת עיקרי סימן רל״ו בקצרה

בערבית ארבע ברכות ולא שלוש — « בערב מברך שתים לפני ק״ש ושתים לאחריה » (שו״ע או״ח רל״ו:א).
הגאולה צריכה לנגוע בתפלה אף בערבית — « שגם בערבית מצוה לסמוך גאולה לתפלה » (משנה ברורה, מ״ב רל״ו:ד).
האיסור נמשך עד גמר יראו עינינו — « ואף הנוהגין לומר י״ח פסוקים ויראו עינינו אין להפסיק בין יראו עינינו לתפלה » (שו״ע או״ח רל״ו:ב).
מה שהוא צורך תפלה אינו מפסיקה — « ומיהו מה שמכריז ש״צ ר״ח בין קדיש לתפלת ערבית לא הוי הפסק כיון שהוא צורך תפלה » (שו״ע או״ח רל״ו:ב).
מפני הציבור נדחית הסמיכה — « מצא צבור שקראו קריאת שמע ורוצים לעמוד בתפלה יתפלל עמהם ואח״כ יקרא ק״ש עם ברכותיה » (שו״ע או״ח רל״ו:ג).

🎓 סיכום מסלול הלימוד

הרמה	התוכן	הקנין
🌱 רמה 1 — בסיס	לשון ד׳ הסעיפים, ביאור שוטף והסבר	הבנה כללית
⚡ רמה 2 — למדן	מחלוקת רבי יוחנן וריב״ל ; חקירת גאולה אריכתא ; שלושת טעמי י״ח הפסוקים ; מחלוקת העמידה	עיון ופלפול
✨ רמה 3 — סיכום	טבלת האב, תרשימים, כללי זהב וסימני זכרון	שליטה למעשה וחזרה

💡 המשך הלימוד:

לחזור ולקרוא את סימן רל״ו בשולחן ערוך עצמו
לעיין ברמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן): סימן זה עמוד-גשר הוא — אדמו״ר הזקן לא כתבו בשולחן ערוך שלו ; והפניה לרמות 1-3 ולסידורו
ללמוד משנה ברורה וביאור הלכה על סימן זה (ועיין סימנים סימן רל״ה · 235, סימן רל״ז · 237)
להתבונן בשאלת סעיף ב׳: מפני מה אין ברכה שתקנוה חכמים מפסקת את מה שהיא מפרידה?

~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן רל״ו · רמה 3 — סיכום מקיף
daattorah.com

📖להצטרף לחברותא