סימן רל״ח · 238 — לקבוע עתים לתורה בלילה: מעלת לימוד הלילה, והחק שמשלימין קודם אור הבוקר

זהו לשון הסעיף הראשון: « צריך ליזהר בלמוד הלילה יותר מבשל יום והמבטלו עונשו מרובה » (שו״ע או״ח רל״ח:א). וטעמו בטור: « ובענין לימוד הלילה יותר ויותר מבשל יום בני הזהר כמו שאמרו חז״ל אין רינה של תורה אלא בלילה שנאמר קומי רוני בלילה » (טור או״ח סימן רל״ח), וסמכו על הגמרא: « אמר רבי שמעון בן לקיש לא איברי סיהרא אלא לגירסא » (עירובין ס״ה ע״א). וכן קיצרה המשנה ברורה: « כדאמרינן לא איברי לילא אלא לגירסא וכיון דלכך נברא הלילה ע״כ צריך ליזהר בה יותר » (משנה ברורה, מ״ב רל״ח:א). ושורש הדבר ברמב״ם: « אף על פי שמצוה ללמד ביום ובלילה אין אדם למד רב חכמתו אלא בלילה » (רמב״ם הלכות תלמוד תורה פרק ג הלכה יג). ולמעשה — כהוראת הרב.

כתב מרן: « והמבטלו עונשו מרובה » (שו״ע או״ח רל״ח:א), וביארו הטור מצד איכות השעות: « הלכך כיון ששעות הלילה נוחין ורצויין ללמוד המבטלן עונשו מרובה » (טור או״ח סימן רל״ח). והמשנה ברורה הביאה את מקורו: « כל בית שאין ד״ת נשמעין בו בלילה אש אוכלתו » (משנה ברורה, מ״ב רל״ח:ב), והוא לשון רבי אלעזר: « ואמר רבי אלעזר כל בית שאין דברי תורה נשמעים בו בלילה אש אוכלתו » (סנהדרין צ״ב ע״א). וכן שנה ערוך השלחן: « ולכן צריך ליזהר בלימוד הלילה יותר מביום, והמבטלו עונשו מרובה » (ערוך השלחן רל״ח:ב). ולמעשה — כהוראת הרב.

על כך בא הסעיף השני: « אם יש לו חק קבוע ללמוד כך וכך ליום והיה טרוד ביום ולא השלימו ישלימנו בלילה מיד » (שו״ע או״ח רל״ח:ב). ומקורו במעשה רב אחא בר יעקב שהביא הטור: « רב אחא בר יעקב יזיף ביממא ופרע בליליא » (טור או״ח סימן רל״ח). וביארה המשנה ברורה את תיבת מיד: « כלומר אפילו בלילות הקצרים מחוייב להיות ניעור בלילה כדי להשלים חוקו ולא יאחר זה עד יום מחר כי יום של אחריו מחוייב בפני עצמו ונמצא דיום זה לא השלים חוקו והוי מעוות לא יוכל לתקון » (משנה ברורה, מ״ב רל״ח:ד). וערוך השלחן פירשה בדרך אחרת: « אין הכוונה מיד שתכנס הלילה, דמנא לן לומר כן » (ערוך השלחן רל״ח:ג), ואמר: « אלא הכוונה שישלים מיד בלילה ולא יניח למחר, וכן משמע בטור ע״ש » (ערוך השלחן רל״ח:ג). ולפי שהקביעות שנוהג בה אדם הרי היא כנדר, כתב המגן אברהם: « דהוי נדר ולכן יתנה בתחלה שלא יהיה עליו נדר » (מגן אברהם רל״ח:א). ולמעשה — כהוראת הרב.