קורא על מטתו פרשה ראשונה של שמע ומברך המפיל חבלי שינה על עיני וכו׳: הגה ויקרא ק״ש סמוך למטתו ואין אוכלים ושותים ולא מדברים אחר קריאת שמע על מטתו אלא ישן מיד שנאמר אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה (כל בו רוקח ורבינו ירוחם נ״ב ח״ב) ועיין לעיל סי׳ ס״ג אי מותר לקרות כשהוא שוכב ואם קרא קריאת שמע ולא יוכל לישן מיד אז חוזר וקורא כמה פעמים זה אחר זה עד שישתקע בשינה ושיהיה קריאתו סמוך לשינתו (הגהות מיי׳ פ״ז) ואין מברכין על ק״ש של ערבית (הגהות מיי׳ פ״ז וב״י בשם תוס׳ פ׳ כל הבשר) ואומר יושב בסתר עליון ואומר ה׳ מה רבו צרי עד לה׳ הישועה ואומר ברוך ה׳ ביום ברוך ה׳ בלילה ברוך ה׳ בשכבנו ברוך ה׳ בקומנו ויאמר ה׳ אל השטן יגער ה׳ בך השטן וכו׳ ה׳ שומרך וכו׳ מעתה ועד עולם בידך אפקיד רוחי וכו׳ יברכך ה׳ וכו׳ עד וישם לך שלום ואומ׳ השכיבנו עד סמוך לחתימה:
כשיפשוט חלוקו לא יהפכנו ממטה למעלה שאם כן נמצא גופו ערום אלא יפשטנו דרך ראשו ויכסה עצמו בסדינו מתחת ויכנס במטתו:
Les concepts-clés du Siman
Structure du Siman — les ב׳ סעיפים en cinq moments
| Moment | Objet | Din | Détail |
|---|---|---|---|
| רישא | הכותרת | ✦ דין ק״ש על מטתו. ובו ב סעיפים | Le titre annonce deux seifim ; le Beer haGola y renvoie à Berakhot, Chevouot et Chabbat (באר הגולה או״ח רל״ט). |
| סעיף א׳ | המצוה והברכה | ✦ קורא על מטתו פרשה ראשונה של שמע ומברך המפיל | La lecture et la bénédiction, dans l'ordre de la Guemara (ברכות ס׳ ע״ב) — l'ordre inverse chez le Rambam (רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים פרק ז הלכה א). |
| הגה | דברי הרמ״א | ואין אוכלים ושותים ולא מדברים | Sa source est le Kol Bo, le Rokéah et Rabbénou Yerouham, rapportés par le Beit Yossef (בית יוסף או״ח סימן רל״ט). |
| סיפא | פסוקי השמירה | ✦ ואומר יושב בסתר עליון | Le שיר של פגעים de Chevouot (שבועות ט״ו ע״ב) ; leur statut est un usage et non une obligation (משנה ברורה, מ״ב רל״ט:ט). |
| סעיף ב׳ | הצניעות | ✦ כשיפשוט חלוקו לא יהפכנו ממטה למעלה | Repris mot pour mot du Tour (טור או״ח סימן רל״ט), sur le modèle de Rabbi Yossé (שבת קי״ח ע״ב). |
דין ק״ש על מטתו — la conduite au quotidien
| Cas | Source | Conduite | Idée maîtresse |
|---|---|---|---|
| קרא בבית הכנסת | מחבר · סעיף א׳ | ✦ חוזר וקורא על מטתו | La lecture du soir ne dispense pas de celle du lit — ce sont deux choses différentes. |
| כמה קורא | ברכות ס׳ ע״ב | פרשה ראשונה | La Guemara borne la lecture au début de la seconde parasha ; l'usage de tout lire vient du compte de רמ״ח תיבות. |
| התפלל ערבית מבעוד יום | משנה ברורה, מ״ב רל״ט:א | ✦ קורא כל הפרשיות | Ici la lecture redevient un acquittement d'obligation, et non plus une simple garde. |
| היכן מקום הברכה | משנה ברורה, מ״ב רל״ט:ב | כפי טבעו | La règle n'est pas un ordre fixe mais une distance : la bénédiction doit toucher le sommeil. |
| אחר הברכה | רמ״א או״ח רל״ט:א | ✦ אין אוכלים ושותים ולא מדברים | Ce qui rompt l'adjacence, c'est l'acte — non le temps passé assis en silence. |
| פושט בגדיו | שו״ע או״ח רל״ט:ב | דרך ראשו | On se couche et l'on se couvre d'abord ; le vêtement s'ôte sous le drap. |
Questions fréquentes — Siman רל״ט
Faut-il redire le Chema sur son lit si on l'a déjà dit à la synagogue (Siman 239) ?
Oui, et c'est le cœur du siman : « קורא על מטתו פרשה ראשונה של שמע ומברך המפיל חבלי שינה על עיני וכו׳ » (שו״ע או״ח רל״ט:א). Sa racine est la mimra de Rabbi Yehochoua ben Levi : « אע״פ שקרא אדם ק״ש בביהכ״נ מצוה לקרותו על מטתו » (ברכות ד׳ ע״ב), avec son verset : « רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה » (ברכות ד׳ ע״ב). Mais ce n'est pas une seconde obligation : « דהאי ק״ש שעל מטתו אינו אלא משום שמירה ואינו יוצא בה » (מחצית השקל על אורח חיים רל״ט:ב), et c'est pourquoi le Echel Avraham en tire trois conséquences d'un coup : « הא דאין מברכין לקרות שמע דאינה מצות אלא להגן ומהאי טעמא ת״ח אין צריך לקרות וכן די נמי בפרשה ראשונה » (אשל אברהם או״ח סימן רל״ט). Pour la pratique, on suit son Rav.
La bénédiction המפיל se dit-elle avant ou après le Chema (Siman 239) ?
Le Mehaber la place après : « קורא על מטתו פרשה ראשונה של שמע ומברך המפיל חבלי שינה על עיני וכו׳ » (שו״ע או״ח רל״ט:א), et le Magen Avraham en donne la raison : « משמע דברכת המפיל יאמר אחר שמע כדי שתהא הברכ׳ סמוכה לשינה וכן עיקר » (מגן אברהם רל״ט:ב). Le Rambam fait l'inverse : « כשיכנס אדם למטתו לישן בלילה מברך » (רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים פרק ז הלכה א), puis : « וקורא פרשה ראשונה מקריאת שמע וישן » (רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים פרק ז הלכה ב). Le Aroukh haChoulhan s'en étonne : « ותימא על הרמב״ם ששינה מלשון הגמרא » (ערוך השלחן רל״ט:ב). Le Kaf haHaïm atteste l'usage reçu : « דמנהגינו עכשיו לומר המפיל קודם שמע » (כף החיים רל״ט:ו). Et la Michna Beroura ne tranche pas entre les deux mais entre les hommes : « ונראה דלמעשה יתנהג האדם כפי טבעו דהיינו אם טבעו להרדם באמצע ק״ש טוב יותר שיקדים ברכת המפיל מה דאפשר ואם אין טבעו לזה טוב יותר לאחר ברכת המפיל עד לבסוף » (משנה ברורה, מ״ב רל״ט:ב). Pour la pratique, on suit son Rav.
Que dit le second séif du Siman 239 sur la manière de se déshabiller ?
Il quitte la parole pour le corps : « כשיפשוט חלוקו לא יהפכנו ממטה למעלה שאם כן נמצא גופו ערום אלא יפשטנו דרך ראשו ויכסה עצמו בסדינו מתחת ויכנס במטתו » (שו״ע או״ח רל״ט:ב). Il vient mot pour mot du Tour : « ויפשוט בגדיו וכשיגיע לחלוק לא יהפכנו ממטה למעלה שא״כ נמצא גופו ערום אלא יפשיטנו דרך ראשו ויכסה עצמו בסדינו מתחת ויכנס במטתו » (טור או״ח סימן רל״ט), qui prenait pour modèle Rabbi Yossé : « כמו שהיה מתפאר רבי יוסי מעולם לא ראו קורות ביתי שפתי חלוקי » (טור או״ח סימן רל״ט) — et la Guemara elle-même : « מימי לא ראו קורות ביתי אימרי חלוקי » (שבת קי״ח ע״ב). Le Aroukh haChoulhan décrit la manœuvre : « אם ישן ערום, לא יפשוט חלוקו בישיבתו, שיהא נמצא ערום בגלוי, אלא ישכב במטתו ויכסה את עצמו בסדין, ויפשוט החלוק דרך ראשו מעט מעט וכל מה שמפשיט מכסהו הסדין » (ערוך השלחן רל״ט:ז). Pour la pratique, on suit son Rav.