קורא על מטתו פרשה ראשונה של שמע ומברך המפיל חבלי שינה על עיני וכו׳: הגה ויקרא ק״ש סמוך למטתו ואין אוכלים ושותים ולא מדברים אחר קריאת שמע על מטתו אלא ישן מיד שנאמר אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה (כל בו רוקח ורבינו ירוחם נ״ב ח״ב) ועיין לעיל סי׳ ס״ג אי מותר לקרות כשהוא שוכב ואם קרא קריאת שמע ולא יוכל לישן מיד אז חוזר וקורא כמה פעמים זה אחר זה עד שישתקע בשינה ושיהיה קריאתו סמוך לשינתו (הגהות מיי׳ פ״ז) ואין מברכין על ק״ש של ערבית (הגהות מיי׳ פ״ז וב״י בשם תוס׳ פ׳ כל הבשר) ואומר יושב בסתר עליון ואומר ה׳ מה רבו צרי עד לה׳ הישועה ואומר ברוך ה׳ ביום ברוך ה׳ בלילה ברוך ה׳ בשכבנו ברוך ה׳ בקומנו ויאמר ה׳ אל השטן יגער ה׳ בך השטן וכו׳ ה׳ שומרך וכו׳ מעתה ועד עולם בידך אפקיד רוחי וכו׳ יברכך ה׳ וכו׳ עד וישם לך שלום ואומ׳ השכיבנו עד סמוך לחתימה:
כשיפשוט חלוקו לא יהפכנו ממטה למעלה שאם כן נמצא גופו ערום אלא יפשטנו דרך ראשו ויכסה עצמו בסדינו מתחת ויכנס במטתו:
The key concepts of the Siman
Structure of the Siman — the ב׳ סעיפים in five movements
| Movement | Subject | Ruling | Detail |
|---|---|---|---|
| רישא | הכותרת | ✦ דין ק״ש על מטתו. ובו ב סעיפים | The heading announces two seifim; the Be'er haGolah refers here to Berakhot, Shevuot and Shabbat (באר הגולה או״ח רל״ט). |
| סעיף א׳ | המצוה והברכה | ✦ קורא על מטתו פרשה ראשונה של שמע ומברך המפיל | Reading and blessing, in the Gemara's order (ברכות ס׳ ע״ב) — the reverse order in the Rambam (רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים פרק ז הלכה א). |
| הגה | דברי הרמ״א | ואין אוכלים ושותים ולא מדברים | Its source is the Kol Bo, the Rokeach and Rabbenu Yeruham, reported by the Beit Yosef (בית יוסף או״ח סימן רל״ט). |
| סיפא | פסוקי השמירה | ✦ ואומר יושב בסתר עליון | The שיר של פגעים of Shevuot (שבועות ט״ו ע״ב); their standing is custom, not obligation (משנה ברורה, מ״ב רל״ט:ט). |
| סעיף ב׳ | הצניעות | ✦ כשיפשוט חלוקו לא יהפכנו ממטה למעלה | Taken word for word from the Tur (טור או״ח סימן רל״ט), after the model of Rabbi Yose (שבת קי״ח ע״ב). |
דין ק״ש על מטתו — everyday conduct
| Case | Source | Conduct | Governing idea |
|---|---|---|---|
| קרא בבית הכנסת | מחבר · סעיף א׳ | ✦ חוזר וקורא על מטתו | The evening reading does not exempt one from the bedtime reading — they are two different things. |
| כמה קורא | ברכות ס׳ ע״ב | פרשה ראשונה | The Gemara limits the reading to the start of the second parashah; the custom of reading it all comes from the count of רמ״ח תיבות. |
| התפלל ערבית מבעוד יום | משנה ברורה, מ״ב רל״ט:א | ✦ קורא כל הפרשיות | Here the reading becomes a discharge of duty again, and no longer a mere guard. |
| היכן מקום הברכה | משנה ברורה, מ״ב רל״ט:ב | כפי טבעו | The rule is not a fixed order but a distance: the blessing must touch sleep. |
| אחר הברכה | רמ״א או״ח רל״ט:א | ✦ אין אוכלים ושותים ולא מדברים | What breaks the adjacency is the act — not time spent sitting in silence. |
| פושט בגדיו | שו״ע או״ח רל״ט:ב | דרך ראשו | One lies down and covers oneself first; the garment is removed beneath the sheet. |
Frequently asked questions — Siman רל״ט
Must one say the Shema again upon one's bed if it was already said in synagogue (Siman 239)?
Yes, and that is the heart of the siman: « קורא על מטתו פרשה ראשונה של שמע ומברך המפיל חבלי שינה על עיני וכו׳ » (שו״ע או״ח רל״ט:א). Its root is Rabbi Yehoshua ben Levi's statement: « אע״פ שקרא אדם ק״ש בביהכ״נ מצוה לקרותו על מטתו » (ברכות ד׳ ע״ב), with its verse: « רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה » (ברכות ד׳ ע״ב). But it is not a second obligation: « דהאי ק״ש שעל מטתו אינו אלא משום שמירה ואינו יוצא בה » (מחצית השקל על אורח חיים רל״ט:ב), which is why the Eshel Avraham draws three consequences at once: « הא דאין מברכין לקרות שמע דאינה מצות אלא להגן ומהאי טעמא ת״ח אין צריך לקרות וכן די נמי בפרשה ראשונה » (אשל אברהם או״ח סימן רל״ט). For practice, one relies on one's Rav.
Is the blessing המפיל said before or after the Shema (Siman 239)?
The Mechaber places it after: « קורא על מטתו פרשה ראשונה של שמע ומברך המפיל חבלי שינה על עיני וכו׳ » (שו״ע או״ח רל״ט:א), and the Magen Avraham gives the reason: « משמע דברכת המפיל יאמר אחר שמע כדי שתהא הברכ׳ סמוכה לשינה וכן עיקר » (מגן אברהם רל״ט:ב). The Rambam does the reverse: « כשיכנס אדם למטתו לישן בלילה מברך » (רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים פרק ז הלכה א), and then: « וקורא פרשה ראשונה מקריאת שמע וישן » (רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים פרק ז הלכה ב). The Arukh haShulchan wonders at it: « ותימא על הרמב״ם ששינה מלשון הגמרא » (ערוך השלחן רל״ט:ב). The Kaf haChaim attests the received usage: « דמנהגינו עכשיו לומר המפיל קודם שמע » (כף החיים רל״ט:ו). And the Mishnah Berurah decides not between the views but between men: « ונראה דלמעשה יתנהג האדם כפי טבעו דהיינו אם טבעו להרדם באמצע ק״ש טוב יותר שיקדים ברכת המפיל מה דאפשר ואם אין טבעו לזה טוב יותר לאחר ברכת המפיל עד לבסוף » (משנה ברורה, מ״ב רל״ט:ב). For practice, one relies on one's Rav.
What does the second seif of Siman 239 say about undressing?
It moves from speech to the body: « כשיפשוט חלוקו לא יהפכנו ממטה למעלה שאם כן נמצא גופו ערום אלא יפשטנו דרך ראשו ויכסה עצמו בסדינו מתחת ויכנס במטתו » (שו״ע או״ח רל״ט:ב). It comes word for word from the Tur: « ויפשוט בגדיו וכשיגיע לחלוק לא יהפכנו ממטה למעלה שא״כ נמצא גופו ערום אלא יפשיטנו דרך ראשו ויכסה עצמו בסדינו מתחת ויכנס במטתו » (טור או״ח סימן רל״ט), whose model was Rabbi Yose: « כמו שהיה מתפאר רבי יוסי מעולם לא ראו קורות ביתי שפתי חלוקי » (טור או״ח סימן רל״ט) — and the Gemara itself: « מימי לא ראו קורות ביתי אימרי חלוקי » (שבת קי״ח ע״ב). The Arukh haShulchan describes the manoeuvre: « אם ישן ערום, לא יפשוט חלוקו בישיבתו, שיהא נמצא ערום בגלוי, אלא ישכב במטתו ויכסה את עצמו בסדין, ויפשוט החלוק דרך ראשו מעט מעט וכל מה שמפשיט מכסהו הסדין » (ערוך השלחן רל״ט:ז). For practice, one relies on one's Rav.