✦ ❖ ✦
DAAT · LEVEL 1 — INTRODUCTION
Siman רל״ט · The Shema said upon one’s bed
דין ק״ש על מטתו — the first parashah of the Shema and the blessing המפיל at bedtime; eating, drinking and speaking afterwards; the protective verses; and the modest way of removing one’s tunic
סימן רל״ט · ב׳ סעיפים
דין ק״ש על מטתו
🌱 Introductory level · מתחילים
✦ ❖ ✦
Siman 238 — לקבוע עתים לתורה בלילה — required fixing times for Torah at night. This one takes a man slightly later: at the very moment he goes to bed. It holds two seifim — one on the bedtime Shema and its blessing, the other on modesty while undressing — with, between them, what may no longer intervene and the protective verses, followed by practical cases.
Subject: דין ק״ש על מטתו — המצוה, הברכה, ההפסק, הפסוקים, והצניעות
Source: שולחן ערוך אורח חיים סימן רל״ט · ב׳ סעיפים
Compilation: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
Two seifim, and two acts of the evening. The Mechaber writes:
« קורא על מטתו פרשה ראשונה של שמע ומברך המפיל חבלי שינה על עיני וכו׳ » (שו״ע או״ח רל״ט:א). The Rema’s gloss closes the door behind that reading:
« ויקרא ק״ש סמוך למטתו ואין אוכלים ושותים ולא מדברים אחר קריאת שמע על מטתו אלא ישן מיד שנאמר אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה » (רמ״א או״ח רל״ט:א). And the second seif moves from speech to the body:
« כשיפשוט חלוקו לא יהפכנו ממטה למעלה שאם כן נמצא גופו ערום אלא יפשטנו דרך ראשו ויכסה עצמו בסדינו מתחת ויכנס במטתו » (שו״ע או״ח רל״ט:ב). summary: this siman does not settle the evening prayer — that was settled in the preceding simanim — it settles the passage from the day into sleep. We study here at the level of principle; for personal conduct, one relies on one’s Rav’s ruling.
📑 Plan of the study
A. הסעיפים — the two seifim, their text and their translation
B. מצוה לקרותה על מטתו — the talmudic root, and why it is a שמירה
C. פרשה ראשונה — how much one reads, and what changes if one prayed Arvit early
D. ברכת המפיל — before the Shema or after it — and what to do if sleep does not come
E. סמוך למטתו — no more eating, no more drinking, no more speaking
F. חוזר וקורא · ואין מברכין — re-reading until sleep, and why there is no blessing
G. פסוקי השמירה — יושב בסתר עליון and the verses that follow
H. סעיף ב׳ — הפשטת החלוק — modesty at the moment of lying down
1-3. Practical cases — and review questions
A. הסעיפים — the text of the two seifim
קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה — “the Shema of the bed”. It is not the evening Shema, the one discharged at nightfall: it is a second reading, said as one falls asleep. Its nature is not that of an obligation to be discharged but of a guard —
« דהאי ק״ש שעל מטתו אינו אלא משום שמירה ואינו יוצא בה » (מחצית השקל על אורח חיים רל״ט:ב) — and from that almost the whole siman follows: no blessing of a mitzvah, no requirement of posture, but a requirement of adjacency to sleep.
The first seif — קריאת שמע וברכת המפיל
דין ק״ש על מטתו. ובו ב סעיפים:
קורא על מטתו פרשה ראשונה של שמע ומברך המפיל חבלי שינה על עיני וכו׳: הגה ויקרא ק״ש סמוך למטתו ואין אוכלים ושותים ולא מדברים אחר קריאת שמע על מטתו אלא ישן מיד שנאמר אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה (כל בו רוקח ורבינו ירוחם נ״ב ח״ב) ועיין לעיל סי׳ ס״ג אי מותר לקרות כשהוא שוכב ואם קרא קריאת שמע ולא יוכל לישן מיד אז חוזר וקורא כמה פעמים זה אחר זה עד שישתקע בשינה ושיהיה קריאתו סמוך לשינתו (הגהות מיי׳ פ״ז) ואין מברכין על ק״ש של ערבית (הגהות מיי׳ פ״ז וב״י בשם תוס׳ פ׳ כל הבשר) ואומר יושב בסתר עליון ואומר ה׳ מה רבו צרי עד לה׳ הישועה ואומר ברוך ה׳ ביום ברוך ה׳ בלילה ברוך ה׳ בשכבנו ברוך ה׳ בקומנו ויאמר ה׳ אל השטן יגער ה׳ בך השטן וכו׳ ה׳ שומרך וכו׳ מעתה ועד עולם בידך אפקיד רוחי וכו׳ יברכך ה׳ וכו׳ עד וישם לך שלום ואומ׳ השכיבנו עד סמוך לחתימה:
The law of the Shema said upon one’s bed. And it contains two seifim. Seif 1: he reads upon his bed the first parashah of the Shema, and he recites the blessing HaMapil — who casts the bonds of sleep upon my eyes, etc. Rema’s gloss: and let him read the Shema right beside his bed; and one does not eat, drink or speak after the Shema said upon one’s bed, but sleeps at once, for it is said: speak in your heart upon your bed, and be still, selah (Kol Bo, Rokeach, Rabbenu Yeruham); and see above at siman 63, whether one may read it lying down; and if he read the Shema and cannot fall asleep at once, then he goes back and reads it several times in succession until he sinks into sleep, so that his reading adjoins his sleep (Hagahot Maimoniyot, ch. 7); and one does not recite a blessing over the evening Shema (Hagahot Maimoniyot ch. 7, and Beit Yosef in the name of Tosafot, chapter Kol haBasar). And he says Yoshev beseter Elyon; and he says Hashem, how numerous are my foes, until: salvation is Hashem’s; and he says: blessed is Hashem by day, blessed is Hashem by night, blessed is Hashem when we lie down, blessed is Hashem when we rise; and Hashem shall say to the Satan: may Hashem rebuke you, Satan, etc.; Hashem is your keeper, etc.; from now and forever; into Your hand I entrust my spirit, etc.; may Hashem bless you, etc., until: and grant you peace; and he says Hashkivenu, up to close to its closing formula.
The second seif — כשיפשוט חלוקו
כשיפשוט חלוקו לא יהפכנו ממטה למעלה שאם כן נמצא גופו ערום אלא יפשטנו דרך ראשו ויכסה עצמו בסדינו מתחת ויכנס במטתו:
Seif 2: when he removes his tunic, let him not turn it up from below — for then his body would be left bare — but let him draw it off over his head; and let him cover himself with his sheet from underneath, and so enter his bed.
Where are we? The siman’s heading says it plainly:
« דין ק״ש על מטתו. ובו ב סעיפים » (שו״ע או״ח רל״ט:א). We are no longer in the synagogue but in the bedroom. The Tur opened the same way:
« וכשירצה לישן יקרא ק״ש דאריב״ל אע״פ שקרא ק״ש בבה״כ מצוה לקרותה על מטתו ודי בפרשה הראשונה » (טור או״ח סימן רל״ט).
A siman in two movements The first seif is entirely speech — Shema, blessing, verses; the second is entirely body:
« כשיפשוט חלוקו לא יהפכנו ממטה למעלה שאם כן נמצא גופו ערום אלא יפשטנו דרך ראשו ויכסה עצמו בסדינו מתחת ויכנס במטתו » (שו״ע או״ח רל״ט:ב). summary: one guards the soul during sleep, the other guards modesty at the moment of lying down.
What the Rema adds Four clarifications, all aimed at the same demand — that the reading touch sleep itself:
« ויקרא ק״ש סמוך למטתו ואין אוכלים ושותים ולא מדברים אחר קריאת שמע על מטתו אלא ישן מיד שנאמר אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה » (רמ״א או״ח רל״ט:א) ;
« ועיין לעיל סי׳ ס״ג אי מותר לקרות כשהוא שוכב » (רמ״א או״ח רל״ט:א) ;
« ואם קרא קריאת שמע ולא יוכל לישן מיד אז חוזר וקורא כמה פעמים זה אחר זה עד שישתקע בשינה ושיהיה קריאתו סמוך לשינתו » (רמ״א או״ח רל״ט:א) ;
« ואין מברכין על ק״ש של ערבית » (רמ״א או״ח רל״ט:א).
B. מצוה לקרותה על מטתו — the talmudic root
The source Rabbi Yehoshua ben Levi, in the first chapter of Berakhot:
« אע״פ שקרא אדם ק״ש בביהכ״נ מצוה לקרותו על מטתו » (ברכות ד׳ ע״ב). And the supporting verse:
« רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה » (ברכות ד׳ ע״ב).
What it guards against Rabbi Yitzchak gives two images:
« כל הקורא ק״ש על מטתו כאלו אוחז חרב של שתי פיות בידו » (ברכות ה׳ ע״א) ;
« כל הקורא קריאת שמע על מטתו מזיקין בדילין הימנו » (ברכות ה׳ ע״א). The Arukh haShulchan explains against what:
« והעניין שמתרחקים ממנו שלא יביאוהו לידי הרהורים רעים » (ערוך השלחן רל״ט:א).
The talmid chakham The Gemara exempts him:
« אם תלמיד חכם הוא אין צריך » (ברכות ה׳ ע״א), yet Abaye keeps a minimum:
« אמר אביי אף תלמיד חכם מיבעי ליה למימר חד פסוקא דרחמי » (ברכות ה׳ ע״א). The Arukh haShulchan repeats it:
« ואף תלמיד חכם צריך לומר חד פסוקא דרחמי » (ערוך השלחן רל״ט:א). summary: one who never leaves his learning is already guarded by it; even so, a verse of supplication remains.
Why this decides everything Because the reading is a guard and not a discharge of duty, the Eshel Avraham draws three consequences at once:
« הא דאין מברכין לקרות שמע דאינה מצות אלא להגן ומהאי טעמא ת״ח אין צריך לקרות וכן די נמי בפרשה ראשונה » (אשל אברהם או״ח סימן רל״ט). For practice, one relies on one’s Rav.
C. פרשה ראשונה — how much does one read?
What the Gemara says
« הנכנס לישן על מטתו אומר משמע ישראל עד והיה אם שמוע ואומר ברוך המפיל חבלי שינה על עיני ותנומה על עפעפי ומאיר לאישון בת עין » (ברכות ס׳ ע״ב). summary: from “Shema Yisrael” to the beginning of “Vehaya im shamoa” — hence the first parashah only.
And yet Rabbenu Chananel The Tur reports the opposite view:
« ור״ח כתב צריך לקרות גם והיה אם שמוע לפי שיש בה ובשכבך ובקומך וכן היה נוהג א״א ז״ל » (טור או״ח סימן רל״ט). The Beit Yosef explains its reason:
« ונראה שטעמו של ר״ח מפני שהיה גורס הנכנס לישן אומר שמע והיה אם שמוע » (בית יוסף או״ח סימן רל״ט).
The practice of the Acharonim The Magen Avraham cites the midrash:
« ור״י כתב עפ״י המדרש לומר כל ק״ש שהיא רמ״ח תיבות לשמור רמ״ח אבריו » (מגן אברהם רל״ט:א). The Ateret Zekenim says the same:
« ויש לקרות ק״ש עד גמירא לפי שיש בה רמ״ח תיבות ויציל רמ״ח איברים » (עטרת זקנים או״ח סימן רל״ט). And the Kaf haChaim:
« ורי״ו כתב ע״פ המדרש לומר כל ק״ש שהיא רמ״ח תיבות לשמור רמ״ח איבריו » (כף החיים רל״ט:א). The Eliyah Rabbah, however, records the opposite usage:
« ושיירי כנסת הגדולה כתב דפשט המנהג שלא לומר אלא פרשה אחת » (אליה רבה רל״ט:ב).
The case that changes everything One who prayed Arvit before nightfall is not in the same position:
« ואם התפלל ערבית מבעוד יום צריך לקרות כל הפרשיות ויכוין לצאת בהן המ״ע של ק״ש וגם המצוה של זכירת יציאת מצרים » (משנה ברורה, מ״ב רל״ט:א), and the Mishnah Berurah adds a general recommendation:
« וטוב לומר תמיד כל ק״ש שהיא רמ״ח תיבות » (משנה ברורה, מ״ב רל״ט:א). For practice, one relies on one’s Rav.
D. ברכת המפיל — where the blessing belongs
The Mechaber’s order
« קורא על מטתו פרשה ראשונה של שמע ומברך המפיל חבלי שינה על עיני וכו׳ » (שו״ע או״ח רל״ט:א). The Tur gave the same sequence:
« ואומר ברוך המפיל חבלי שינה על עיני ותנומה על עפעפי ומאיר לאישון בת עין » (טור או״ח סימן רל״ט), and the wording of the blessing comes from the Gemara itself:
« יהי רצון מלפניך ה׳ אלהי שתשכיבני לשלום ותן חלקי בתורתך » (ברכות ס׳ ע״ב).
The reverse order in the Rambam
« כשיכנס אדם למטתו לישן בלילה מברך » (רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים פרק ז הלכה א), and then:
« וקורא פרשה ראשונה מקריאת שמע וישן » (רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים פרק ז הלכה ב). The Arukh haShulchan wonders at it:
« ותימא על הרמב״ם ששינה מלשון הגמרא » (ערוך השלחן רל״ט:ב), and rules like our text:
« והטור והשולחן ערוך כתבו כלשון הגמרא, וכתבו שכן עיקר » (ערוך השלחן רל״ט:ב).
The reason on each side The Magen Avraham:
« משמע דברכת המפיל יאמר אחר שמע כדי שתהא הברכ׳ סמוכה לשינה וכן עיקר » (מגן אברהם רל״ט:ב), and he reports the other path:
« אבל הרמב״ם פ״ז והג״מ ס״ל שגם שמע אומר באחרונה » (מגן אברהם רל״ט:ב). The Eliyah Rabbah objects:
« הרי שרוב הפוסקים סבירא להו דאומרים הברכה קודם שמע » (אליה רבה רל״ט:ג). And the Kaf haChaim sums up the received practice:
« משמע מדברי הטור והש״ע דברכת המפיל יאמר אחר שמע אבל הרמב״ם פ״ז מה״ת כתב ברכת המפיל קודם » (כף החיים רל״ט:ו) ;
« דמנהגינו עכשיו לומר המפיל קודם שמע » (כף החיים רל״ט:ו).
What the Mishnah Berurah proposes
« מלשון השו״ע משמע דברכת המפיל אומר אחר ק״ש כדי שתהא הברכה סמוכה לשינה » (משנה ברורה, מ״ב רל״ט:ב) ;
« ומה שקורא אח״כ יושב בסתר ואינך כיון דהוי משום שמירה לא הוי הפסק » (משנה ברורה, מ״ב רל״ט:ב) ;
« ויש מאחרונים שהסכימו שיברך ברכת המפיל קודם ואח״כ ק״ש ויתר פסוקי דרחמי » (משנה ברורה, מ״ב רל״ט:ב). And its practical conclusion:
« ונראה דלמעשה יתנהג האדם כפי טבעו דהיינו אם טבעו להרדם באמצע ק״ש טוב יותר שיקדים ברכת המפיל מה דאפשר ואם אין טבעו לזה טוב יותר לאחר ברכת המפיל עד לבסוף » (משנה ברורה, מ״ב רל״ט:ב). summary: the rule is to bring the blessing as close to sleep as possible; each man, knowing his own sleep, decides from which side he brings it closer.
And if sleep does not come? The Eliyah Rabbah gives two answers:
« דברכת המפיל הוא על טבע שינה שאי אפשר שלא יישן » (אליה רבה רל״ט:ג) ;
« עוד יש לומר שהמפיל הוא על מנהגו של עולם כמו ברכת הנותן לשכוי בינה ואפילו לא יישן מברך » (אליה רבה רל״ט:ג). The Machatzit haShekel abridges:
« דהברכה היא על טבע הבריאה ואפי׳ לא יישן אין ברכתו לבטלה » (מחצית השקל על אורח חיים רל״ט:ג). The Kaf haChaim repeats:
« משום דברכת המפיל היא על טבע השינה ועל מנהגו של עולם כברכת הנותן לשכוי בינה » (כף החיים רל״ט:ז). But the Bi’ur Halakhah holds back:
« ועכ״פ נ״ל דאם מסתפק שמא לא יוכל אח״כ לישן בודאי אין כדאי לכתחלה לברך » (ביאור הלכה או״ח סימן רל״ט). For practice, one relies on one’s Rav.
E. סמוך למטתו — what may no longer intervene
The gloss
« ויקרא ק״ש סמוך למטתו ואין אוכלים ושותים ולא מדברים אחר קריאת שמע על מטתו אלא ישן מיד שנאמר אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה » (רמ״א או״ח רל״ט:א). Its source is the Kol Bo, which the Beit Yosef reports:
« כתב הכלבו נהגו כל ישראל שאין אוכלים ושותים ואין מדברים אחר ק״ש שאומרים על מטתן » (בית יוסף או״ח סימן רל״ט).
When exactly should one read? Two opposed usages, which the Magen Avraham sets side by side:
« דלא יקרא קריאת שמע כשיכנס לישן אלא כשרואה שהשינה באת עליו » (מגן אברהם רל״ט:ג) ;
« שיש לקרות מיד שמא תחטפנו שינה אח״כ ולא יקרא ואין לחוש משום הפסק אלא כשעושה דבר אחר בנתיים » (מגן אברהם רל״ט:ג). The Mishnah Berurah repeats them:
« ולא יקרא ק״ש כשיכנס לישן אלא כשרואה שהשינה באה עליו » (משנה ברורה, מ״ב רל״ט:ג). And the Kaf haChaim adds a reason for the second:
« עוד נראה לי הטעם דאי מאחר עד שיבא לו שינה לא יוכל לכוין בק״ש כפי הצורך וע״כ צריך להקדים » (כף החיים רל״ט:ט).
What counts as an interruption
« ואין לחוש משום הפסק אלא כשעושה ד״א בינתים אבל מה שיושב ודומם לא מקרי הפסק אף ששהה איזה זמן קודם שיישן » (משנה ברורה, מ״ב רל״ט:ג). The Eliyah Rabbah says the same:
« אבל אם יושב דומם אפילו יברך אותם קודם השינה זמן הרבה אין קפידא » (אליה רבה רל״ט:ה). summary: sitting silently is no interruption — it is the act, not the passing time, that breaks the adjacency.
In case of need
« ואם תאב לשתות או לדבר איזה ענין נחוץ נראה שמותר אך יחזור ויקרא פרשת שמע » (משנה ברורה, מ״ב רל״ט:ד), and at once the limit:
« אכן אם כבר אמר ברכת המפיל יזהר בזה כי יפסיק בין הברכה להשינה » (משנה ברורה, מ״ב רל״ט:ד). On marital relations the Magen Avraham writes:
« ואם צריך לשמש מטתו יטול ידיו ואחר כך יקרא ולפחות יאמר ברכת המפיל ושמע אחר התשמיש » (מגן אברהם רל״ט:ד), and the Mishnah Berurah:
« ואם צריך לשמש מטתו ירחץ עצמו מהש״ז שעליו ויטול ידיו ואח״כ יקרא » (משנה ברורה, מ״ב רל״ט:ה). For practice, one relies on one’s Rav.
F. חוזר וקורא · ואין מברכין — re-reading, and not blessing
Reading again until sleep
« ואם קרא קריאת שמע ולא יוכל לישן מיד אז חוזר וקורא כמה פעמים זה אחר זה עד שישתקע בשינה ושיהיה קריאתו סמוך לשינתו » (רמ״א או״ח רל״ט:א). Its source is the Yerushalmi, reported by the Beit Yosef:
« רבי זירא הוה קרי ק״ש והדר קרי כמה פעמים עד שיהא משתקע בשינה מכאן משמע שק״ש צריך שתהיה סוף קריאתה סמוך לשינה » (בית יוסף או״ח סימן רל״ט).
The Magen Avraham’s objection
« וא״כ מהתימא על רמ״א שכ׳ קורא וחוזר וקורא וכו׳ והוא נגד דעת הרב״י » (מגן אברהם רל״ט:ב). summary: in his view the Beit Yosef holds that the Shema is said first and the psalms after, so one cannot “go back” to the Shema. The Eliyah Rabbah answers that the re-reading covers the following verses too.
What may be re-read The Magen Avraham broadens it:
« ונ״ל דה״ה אם מהרהר בד״ת ש״ד דהא אמרינן בגמרא ת״ח א״צ לקרות ק״ש לפי שרגיל לחזור תמיד על גירסתו » (מגן אברהם רל״ט:ו). The Machatzit haShekel justifies it:
« דמי גרע מה שכבר קרא ק״ש מחד פסוקא אלא להשתקע בשינה די לו בהרהור תורה » (מחצית השקל על אורח חיים רל״ט:ו). And the Mishnah Berurah adds a caution:
« וראוי שלא לכפול פסוק ראשון » (משנה ברורה, מ״ב רל״ט:ז) — as at siman 61:
« כשקורא קריאת שמע על מטתו מותר לקרות כל הפרשה ולחזור ולקרותה ויש מי שאומר שגם בזה יש ליזהר מלומר פסוק ראשון » (שו״ע או״ח ס״א:י).
Why there is no blessing
« ואין מברכין על ק״ש של ערבית » (רמ״א או״ח רל״ט:א). The Beit Yosef gives the source:
« והתוס׳ כתבו בפ׳ כ״ה שאין לברך על ק״ש שלפני מטתו אקב״ו לקרות את שמע » (בית יוסף או״ח סימן רל״ט). The Ateret Zekenim states the meaning:
« אין מברכין על ק״ש של ערבית פי׳ אקב״ו על ק״ש אין לברך » (עטרת זקנים או״ח סימן רל״ט). The Mishnah Berurah:
« פי׳ אשר קדשנו במצותיו וצונו על ק״ש אין לברך ולאפוקי מדעת איזה פוסק שמצריך לברך » (משנה ברורה, מ״ב רל״ט:ח). The Bi’ur Halakhah gives the reason:
« דאף שאמרו מצוה לקרותה על מטתו מ״מ אין זה בכלל מצוה דרבנן שיהא שייך לברך עליה » (ביאור הלכה או״ח סימן רל״ט). The Arukh haShulchan puts it otherwise:
« ומה שאין מברכין על קריאת שמע שעל מטתו, הטעם פשוט דהחיוב אינו אלא בברכת המפיל, ולא שייך ברכה על ברכה » (ערוך השלחן רל״ט:ו).
G. פסוקי השמירה — the verses that follow the Shema
The Mechaber’s verses
« ואומר יושב בסתר עליון ואומר ה׳ מה רבו צרי עד לה׳ הישועה » (שו״ע או״ח רל״ט:א) ;
« ואומר ברוך ה׳ ביום ברוך ה׳ בלילה ברוך ה׳ בשכבנו ברוך ה׳ בקומנו » (שו״ע או״ח רל״ט:א) ;
« ויאמר ה׳ אל השטן יגער ה׳ בך השטן וכו׳ ה׳ שומרך וכו׳ מעתה ועד עולם בידך אפקיד רוחי וכו׳ » (שו״ע או״ח רל״ט:א) ;
« יברכך ה׳ וכו׳ עד וישם לך שלום ואומ׳ השכיבנו עד סמוך לחתימה » (שו״ע או״ח רל״ט:א).
Their name in the Gemara
« ושיר של פגעים ויש אומרין שיר של נגעים » (שבועות ט״ו ע״ב), and the first of them:
« יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן » (שבועות ט״ו ע״ב). The Arukh haShulchan explains:
« והוא נקרא שיר של פגעים שמגין מפני המזיקין » (ערוך השלחן רל״ט:ג).
The difficulty, and its answer
« רבי יהושע בן לוי אמר להו להני קראי וגאני » (שבועות ט״ו ע״ב) — the Gemara objects, then answers:
« אסור להתרפאות בדברי תורה להגן שאני » (שבועות ט״ו ע״ב). The Magen Avraham repeats it:
« ואף על גב דאסור להתרפאות בד״ת להגן שאני שלא יבא עליו ח״ו דבר רע » (מגן אברהם רל״ט:ז). Rashi, as the Beit Yosef cites him, describes the scene:
« שיר של פגעים וגני כשהוא הולך לישן בלילה » (בית יוסף או״ח סימן רל״ט).
Their standing The Mishnah Berurah:
« כל אלו הפסוקים שנהגו לאומרם הוא להגן שלא יבוא עליו ח״ו דבר רע » (משנה ברורה, מ״ב רל״ט:ט) ;
« ואם הוא חולה או אנוס די במה שיאמר פרשה ראשונה של ק״ש וברכת המפיל לבד » (משנה ברורה, מ״ב רל״ט:ט). The Magen Avraham says the same:
« ובאמת המזמורים אינן חיוב כלל רק שמע והמפיל רק שנהגו לאומרם » (מגן אברהם רל״ט:ב). summary: the Shema and the blessing are the substance; the psalms are a received custom, which yields to illness or constraint.
H. סעיף ב׳ — הפשטת החלוק: modesty at bedtime
The seif
« כשיפשוט חלוקו לא יהפכנו ממטה למעלה שאם כן נמצא גופו ערום אלא יפשטנו דרך ראשו ויכסה עצמו בסדינו מתחת ויכנס במטתו » (שו״ע או״ח רל״ט:ב). It comes word for word from the Tur:
« ויפשוט בגדיו וכשיגיע לחלוק לא יהפכנו ממטה למעלה שא״כ נמצא גופו ערום אלא יפשיטנו דרך ראשו ויכסה עצמו בסדינו מתחת ויכנס במטתו » (טור או״ח סימן רל״ט).
The model The Tur closes his siman on a saying of Rabbi Yose:
« כמו שהיה מתפאר רבי יוסי מעולם לא ראו קורות ביתי שפתי חלוקי » (טור או״ח סימן רל״ט), which the Beit Yosef repeats:
« כמו שהיה רבי יוסי מתפאר מעולם לא ראו קורות ביתי שפתי חלוקי » (בית יוסף או״ח סימן רל״ט). The Gemara itself says:
« מימי לא ראו קורות ביתי אימרי חלוקי » (שבת קי״ח ע״ב). summary: Rabbi Yose took pride that the beams of his house had never seen his undergarment — that is, he had never undressed in the open.
The act, described in detail The Arukh haShulchan gives the manoeuvre:
« אם ישן ערום, לא יפשוט חלוקו בישיבתו, שיהא נמצא ערום בגלוי, אלא ישכב במטתו ויכסה את עצמו בסדין, ויפשוט החלוק דרך ראשו מעט מעט וכל מה שמפשיט מכסהו הסדין » (ערוך השלחן רל״ט:ז). summary: one lies down first, covers oneself, and undresses beneath the sheet, little by little.
Why here Because the Shema has just been said, and the Talmud attaches other guards of the sleeper to the same moment:
« אסור לישן בבית יחידי וכל הישן בבית יחידי אחזתו לילית » (שבת קנ״א ע״ב). The Kaf haChaim specifies:
« ובית היינו חדר » (כף החיים רל״ט:יז). For practice, one relies on one’s Rav.
Practical cases
Case 1 — Arvit was prayed before nightfall
Situation: the minyan said Arvit early, before the stars appeared. At bedtime, what must one read?
Conduct: This is no longer the ordinary bedtime reading:
« ואם התפלל ערבית מבעוד יום צריך לקרות כל הפרשיות ויכוין לצאת בהן המ״ע של ק״ש וגם המצוה של זכירת יציאת מצרים » (משנה ברורה, מ״ב רל״ט:א). The Machatzit haShekel gives the principle behind it:
« דהאי ק״ש שעל מטתו אינו אלא משום שמירה ואינו יוצא בה » (מחצית השקל על אורח חיים רל״ט:ב) — a reading that only guards does not discharge an obligation, so here one must read in earnest. For practice, one relies on one’s Rav.
Case 2 — The Shema was said and sleep does not come
Situation: one read the first parashah, said the blessing, and sleep will not come.
Conduct: The Rema:
« ואם קרא קריאת שמע ולא יוכל לישן מיד אז חוזר וקורא כמה פעמים זה אחר זה עד שישתקע בשינה ושיהיה קריאתו סמוך לשינתו » (רמ״א או״ח רל״ט:א). The Magen Avraham broadens it:
« ונ״ל דה״ה אם מהרהר בד״ת ש״ד דהא אמרינן בגמרא ת״ח א״צ לקרות ק״ש לפי שרגיל לחזור תמיד על גירסתו » (מגן אברהם רל״ט:ו). The Machatzit haShekel:
« דמי גרע מה שכבר קרא ק״ש מחד פסוקא אלא להשתקע בשינה די לו בהרהור תורה » (מחצית השקל על אורח חיים רל״ט:ו). And the Mishnah Berurah warns:
« וראוי שלא לכפול פסוק ראשון » (משנה ברורה, מ״ב רל״ט:ז). For practice, one relies on one’s Rav.
Case 3 — Thirst after the blessing
Situation: the blessing המפיל has already been said, and one would like to drink.
Conduct: The rule is the Rema’s:
« ויקרא ק״ש סמוך למטתו ואין אוכלים ושותים ולא מדברים אחר קריאת שמע על מטתו אלא ישן מיד שנאמר אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה » (רמ״א או״ח רל״ט:א). The Mishnah Berurah opens a narrow door:
« ואם תאב לשתות או לדבר איזה ענין נחוץ נראה שמותר אך יחזור ויקרא פרשת שמע » (משנה ברורה, מ״ב רל״ט:ד), then closes it:
« אכן אם כבר אמר ברכת המפיל יזהר בזה כי יפסיק בין הברכה להשינה » (משנה ברורה, מ״ב רל״ט:ד). The Arukh haShulchan nonetheless notes that the interruption here is not as severe as with other blessings:
« והנה זהו וודאי דאין הכוונה שאחר ברכת המפיל אין הפסק עד השינה » (ערוך השלחן רל״ט:ו), and gives the reason:
« והטעם דהא שינה אינה ביד האדם » (ערוך השלחן רל״ט:ו). For practice, one relies on one’s Rav.
Review questions
Check your understanding:
- What are the two seifim of this siman, and what links them?
- In what way does the Shema of the bed differ, in its nature, from the evening Shema?
- Why is the talmid chakham exempt — and what must he say nonetheless?
- Is the blessing המפיל said before or after the Shema, and what single rule governs both views?
- What does it mean, in the second seif, not to turn one’s tunic up from below?
Going further
If you wish to go deeper into this siman:
📖Join the chavruta
- 📚 Level 2 — Lamdan: for the analysis — ק״ש שעל המטה — חובה או שמירה ; סדר הברכה — המפיל קודם או לאחריה ; ברכה שמא לא יישן ; ההפסק שבין הברכה לשינה ; סעיף ב׳ — הפשטת החלוק
- ✨ Level 3 — Synthesis: for review and rapid memorisation
- 🌉 Level 4 — Daat HaRav: bridge page — the Alter Rebbe did not write this siman in his Shulchan Arukh