Home › Orach Chayim — Daily › Siman רמ״א › Level 3 — Master Synthesis

✦ ❖ ✦ D A A T · L E V E L 3 — M A S T E R S Y N T H E S I S ✦ ❖ ✦

Siman רמ״א

שלא להשתין ערום בפני מטתו

Not to urinate unclothed before one's bed. הדין — אחד מהדברים ששונא הקב״ה ; המסתעף — מביא לידי עניות ; הלשון — ערום לאו דוקא ; השיעורים — דמהדר אפיה לפוריא, ובארעא
Structured review, quick memorisation, practical conduct

Source: Shulchan Arukh, Orach Chayim רמ״א — one seif
Compiled by: רב יוסף חיים סממה · DAAT
For students who have mastered Levels 1 and 2
daattorah.com

📑 Plan of the synthesis

The central axiom — the thread of the Siman
Master table of the one seif
שתי הברייתות — the two talmudic roots
ששונא הקב״ה — the Mishnah Berurah's reason
מביא לידי עניות — שרא דעניותא
ערום — לאו דוקא
השיעורים — לפוריא ולבראי, בארעא ובמנא
כפיית כלי ולאחר מעשה
Golden rules
Mnemonic
Pitfalls to avoid
Practical conduct

1. The central axiom — the thread of the Siman

The governing principle of Siman רמ״א:

This siman (סעיף אחד) rules on one conduct only, but teaches it twice, because it comes from two beraitot. (1) The ruling — « אחד מהדברים ששונא הקב״ה המשתין בפני מטתו ערום » (שו״ע או״ח רמ״א:א). (2) The reason — « מפני שרצון הקב״ה שיהיה האדם מתנהג בדרך נקיות וקדושה וזה מתנהג עצמו בדרך מיאוס וטינופת ולא יוכל להשרות שכינתו אצלו » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:א). (3) What follows from it — « המשתין לפני מטתו ערום מביא לידי עניות » (שו״ע או״ח רמ״א:א), and its reason: « דאמרינן בערבי פסחים קי״א דשרא דעניותא נבל שמיה ואוהב לשרות במקום מיאוס » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:ה). (4) The first limit — « ולא אמרן אלא דמהדר אפיה לפוריא » (שו״ע או״ח רמ״א:א), but « אבל לבראי לית לן בה » (שו״ע או״ח רמ״א:א). (5) The second limit — « ודמהדר אפיה לפוריא נמי לא אמרן אלא בארעא אבל במנא לית לן בה » (שו״ע או״ח רמ״א:א).

💡 The governing key: what makes the place repellent drives out what was to dwell there:

הברייתא הראשונה — « ארבעה דברים הקדוש ברוך הוא שונאן ואני איני אוהבן » (נדה ט״ז ע״ב)
הברייתא השנייה — « שלשה דברים מביאין את האדם לידי עניות ואלו הן המשתין מים בפני מטתו ערום ומזלזל בנטילת ידים ושאשתו מקללתו בפניו » (שבת ס״ב ע״ב)
הטעם — « מפני שרצון הקב״ה שיהיה האדם מתנהג בדרך נקיות וקדושה וזה מתנהג עצמו בדרך מיאוס וטינופת ולא יוכל להשרות שכינתו אצלו » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:א)
המסתעף — « דאמרינן בערבי פסחים קי״א דשרא דעניותא נבל שמיה ואוהב לשרות במקום מיאוס » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:ה)

2. Master table of the one seif

The siman has but one seif, yet that seif reads in four moments: the heading, the first clause, the second, and the two limits.

Moment	Subject	Core of the halakhah	Marker
רישא	הכותרת	« שלא להשתין ערום בפני מטתו. ובו סעיף אחד » (שו״ע או״ח רמ״א:א)	שלא להשתין ערום
לשון א׳	שנאת המקום	« אחד מהדברים ששונא הקב״ה המשתין בפני מטתו ערום » (שו״ע או״ח רמ״א:א)	ששונא הקב״ה
לשון ב׳	המסתעף	« המשתין לפני מטתו ערום מביא לידי עניות » (שו״ע או״ח רמ״א:א)	מביא לידי עניות
סיפא	השיעורים	« ודמהדר אפיה לפוריא נמי לא אמרן אלא בארעא אבל במנא לית לן בה » (שו״ע או״ח רמ״א:א)	בארעא ובמנא

⚖ 2. Master table of the one seif

המשתין לפני מטתו → מיאוס → שנאת המקום → שרא דעניותא שורה שם → מביא לידי עניות → ולא אמרן אלא דמהדר אפיה לפוריא ובארעא.

3. שתי הברייתות — the two talmudic roots

📚 The beraita in Niddah — « ארבעה דברים הקדוש ברוך הוא שונאן ואני איני אוהבן » (נדה ט״ז ע״ב).

📖 What it lists — « הנכנס לביתו פתאום ואין צריך לומר לבית חבירו והאוחז באמה ומשתין מים » (נדה ט״ז ע״ב) ; « ומשתין מים ערום לפני מטתו והמשמש מטתו בפני כל חי » (נדה י״ז ע״א).

↓

📜 The beraita in Shabbat — « שלשה דברים מביאין את האדם לידי עניות ואלו הן המשתין מים בפני מטתו ערום ומזלזל בנטילת ידים ושאשתו מקללתו בפניו » (שבת ס״ב ע״ב).

🕮 The Tur joins the two — « לא ישתין בפני מטתו ערום דד׳ דברים הקב״ה שונאן ואחד מהן המשתין מים לפני מטתו ערום » (טור או״ח סימן רמ״א) ; « וגרסינן בשבת בפרק במה אשה אמר רבי אמי ואמרי לה במתניתא תנא ג׳ דברים מביאין האדם לידי עניות ואלו הן המשתין מים לפני מטתו ערום וכו׳ » (טור או״ח סימן רמ״א).

4. ששונא הקב״ה — the Mishnah Berurah's reason

📜 The clause of the seif — « אחד מהדברים ששונא הקב״ה המשתין בפני מטתו ערום » (שו״ע או״ח רמ״א:א).

🕮 The Mishnah Berurah's reason — « מפני שרצון הקב״ה שיהיה האדם מתנהג בדרך נקיות וקדושה וזה מתנהג עצמו בדרך מיאוס וטינופת ולא יוכל להשרות שכינתו אצלו » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:א).

↓

🔎 The rule reaches beyond the bed — « ומכ״ש אם משתין מים לפני מקומות אחרים שצריכים להתנהג יותר בנקיות כגון לפני שלחנו וכיב״ז » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:ב).

📕 In the Eliyah Rabbah and the Kaf haChaim — « ומכל שכן במקומות אחרים כגון לפני שולחנו וכיוצא בו » (אליה רבה רמ״א:א) ; « ומכ״ש במקומות אחרים כגון לפני שלחנו וכיוצא בו » (כף החיים רמ״א:ב).

5. מביא לידי עניות — שרא דעניותא

📜 The second clause — « המשתין לפני מטתו ערום מביא לידי עניות » (שו״ע או״ח רמ״א:א).

📚 Its source — « שלשה דברים מביאין את האדם לידי עניות ואלו הן המשתין מים בפני מטתו ערום ומזלזל בנטילת ידים ושאשתו מקללתו בפניו » (שבת ס״ב ע״ב).

↓

🕮 The name, in the Beit Yosef — « שרא דעניותא נבל שמיה ונבל קרו ליה ואוהב מקום מיאוס ומשתין מים לפני מטתו היינו מיאוס » (בית יוסף או״ח סימן רמ״א).

🔎 In the Magen Avraham and the Mishnah Berurah — « דשרא דעניותא נביל שמיה ושורה במקום מיאוס » (מגן אברהם רמ״א:ב) ; « דאמרינן בערבי פסחים קי״א דשרא דעניותא נבל שמיה ואוהב לשרות במקום מיאוס » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:ה).

📕 A single reason, on the Derishah's reading — « והדרישה פירש ששנאת הקב״ה הוא מפני שקשה לעניות » (אליה רבה רמ״א:ב).

6. ערום — לאו דוקא

📜 What the Mishnah Berurah says — « לאו דוקא ערום אלא ה״ה אם היה לבוש אלא אורחא דמלתא נקט מתוך שהוא ערום אינו יוצא לחוץ להשתין » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:ג).

🕮 The reason, in Rashi's name — « ערום אורחא דמילתא נקיט מתוך שהוא ערום אינו יוצא לחוץ להשתין דטורח הוא לו ללבוש ולצאת » (בית יוסף או״ח סימן רמ״א).

↓

🔎 In the Magen Avraham and the Ateret Zekenim — « לאו דוקא אלא אורחא דמלתא נקט מתוך שהוא ערום אינו יוצא לחוץ להשתין » (מגן אברהם רמ״א:א) ; « אפילו אם הוא לבוש ומשתין לפני מטתו ונקט ערום אורחא דמילתא נקט » (עטרת זקנים או״ח רמ״א).

📕 Why the word recurs — « קיצור לשון הוא וכונתו עוד אחז״ל המשתין וכו׳ » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:ד).

📖 In the Arukh haShulchan — « ומשתין ערום לפני מטתו לאו דווקא ערום אלא אורחא דמילתא קתני דמתוך שהוא ערום מתעצל לילך לחוץ » (ערוך השלחן רמ״א:א) ; « ומשתין פירושו על הקרקע » (ערוך השלחן רמ״א:א).

7. השיעורים — לפוריא ולבראי, בארעא ובמנא

📜 The first limit — « ולא אמרן אלא דמהדר אפיה לפוריא » (שו״ע או״ח רמ״א:א) ; « אבל לבראי לית לן בה » (שו״ע או״ח רמ״א:א).

🕮 Its reason — « שהקלוח הולך וניתז למרחוק וממילא באשה אסור אפילו בכה״ג » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:ו) ; « שהקילוח ארוך וניתז למרחוק » (בית יוסף או״ח סימן רמ״א).

↓

📜 The second limit — « ודמהדר אפיה לפוריא נמי לא אמרן אלא בארעא אבל במנא לית לן בה » (שו״ע או״ח רמ״א:א).

🔎 In the Arukh haShulchan — « ודווקא כשמחזיר פניו להמטה אבל אם מחזיר פניו לחוץ לית לן בה דהקילוח יוצא לחוץ » (ערוך השלחן רמ״א:ב) ; « ודווקא כשמשתין על הארץ אבל כשמשתין בכלי לית לן בה » (ערוך השלחן רמ״א:ב).

📕 A perforated vessel — « ומשמע מזה דאם משתין בכלי מנוקב נמי מביא לידי עניות כיון דשותת בארץ והוי מיאוס » (כף החיים רמ״א:ה) ; « ומשמע נמי דאם מטיל לתוכו תיכף רביעית מים לית לן בה כיון דנתבטל המיאוס » (כף החיים רמ״א:ה).

📚 The two limits in the Gemara — « המשתין מים בפני מטתו ערום אמר רבא לא אמרן אלא דמהדר אפיה לפורייה אבל לבראי לית לן בה » (שבת ס״ב ע״ב) ; « ומהדר אפיה לפורייה נמי לא אמרן אלא לארעא אבל במנא לית לן בה » (שבת ס״ב ע״ב).

8. כפיית כלי ולאחר מעשה

📜 The talmid chakham — « ומ״מ ת״ח צריך שיכפה עליו כלי מלמעלה דא״א לו לת״ח בלא הרהור תורה » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:ז) ; « ומ״מ ת״ח צריך שיכפה עליו כלי כמ״ש ססי׳ פ״ז דא״א לו בלא הרהור תורה » (מגן אברהם רמ״א:ד).

🕮 The general rule, at siman 87 — « וכן אם כפה עליהם כלי אע״פ שהם עמו בבית הרי אלו כקבורים ומות׳ לקרות כנגדן » (שו״ע או״ח פ״ז:ג).

↓

🔎 In the Arukh haShulchan and the Kaf haChaim — « ותלמיד חכם צריך שיכפה עליו כלי או שיטיל מים בהכלי שיהא מותר להרהר בדברי תורה שאי אפשר לו לתלמיד חכם בלא הרהור תורה » (ערוך השלחן רמ״א:ב) ; « ונראה דת״ח לא דוקא אלא כל שהוא רגיל ללמוד צריך ליזהר בזה » (כף החיים רמ״א:ז).

📕 Afterwards — « וכשרוצה לברך אח״כ ברכת אשר יצר יטול ידיו וגם יחגור עצמו כדי שלא יהא לבו רואה את הערוה וירחיק את עצמו כדין ממקום המי רגלים אם אין הכלי מכוסה כדין » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:ח).

🕯️ The Tur's closing — « סליק סדר עבודת היום בעזרת צור נורא ואיום » (טור או״ח סימן רמ״א) ; « והאלקים יזכני לסיים הלכות שבת ועד גמירא » (מגן אברהם רמ״א:ד).

9. Golden rules

The 5 golden rules of Siman רמ״א

הדין — « אחד מהדברים ששונא הקב״ה המשתין בפני מטתו ערום » (שו״ע או״ח רמ״א:א)
הטעם — « מפני שרצון הקב״ה שיהיה האדם מתנהג בדרך נקיות וקדושה וזה מתנהג עצמו בדרך מיאוס וטינופת ולא יוכל להשרות שכינתו אצלו » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:א)
המסתעף — « המשתין לפני מטתו ערום מביא לידי עניות » (שו״ע או״ח רמ״א:א)
הלשון — « לאו דוקא ערום אלא ה״ה אם היה לבוש אלא אורחא דמלתא נקט מתוך שהוא ערום אינו יוצא לחוץ להשתין » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:ג)
השיעורים — « ודמהדר אפיה לפוריא נמי לא אמרן אלא בארעא אבל במנא לית לן בה » (שו״ע או״ח רמ״א:א)

10. Mnemonic

Two beraitot · One reason · Two limits — the four movements of Siman רמ״א

① שתי ברייתות — one conduct, taught in Niddah and in Shabbat.
② מיאוס — the reason: what repels drives out what was to dwell.
③ ערום לאו דוקא — the word describes the ordinary case, it is not a condition.
④ לפוריא ובארעא — two limits: the direction of the stream, and ground against vessel.

« אחד מהדברים ששונא הקב״ה המשתין בפני מטתו ערום » (שו״ע או״ח רמ״א:א) — the ruling
« מפני שרצון הקב״ה שיהיה האדם מתנהג בדרך נקיות וקדושה וזה מתנהג עצמו בדרך מיאוס וטינופת ולא יוכל להשרות שכינתו אצלו » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:א) — the reason
« המשתין לפני מטתו ערום מביא לידי עניות » (שו״ע או״ח רמ״א:א) — what follows
« ודמהדר אפיה לפוריא נמי לא אמרן אלא בארעא אבל במנא לית לן בה » (שו״ע או״ח רמ״א:א) — the second limit

11. Pitfalls to avoid

❌ 1 : Thinking the ruling applies only if one is actually unclothed.
→ « לאו דוקא ערום אלא ה״ה אם היה לבוש אלא אורחא דמלתא נקט מתוך שהוא ערום אינו יוצא לחוץ להשתין » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:ג) ; « לאו דוקא אלא אורחא דמלתא נקט מתוך שהוא ערום אינו יוצא לחוץ להשתין » (מגן אברהם רמ״א:א).

❌ 2 : Thinking the word מטתו bounds the whole rule.
→ « ומכ״ש אם משתין מים לפני מקומות אחרים שצריכים להתנהג יותר בנקיות כגון לפני שלחנו וכיב״ז » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:ב) ; « ומכל שכן במקומות אחרים כגון לפני שולחנו וכיוצא בו » (אליה רבה רמ״א:א).

❌ 3 : Thinking the position of the body alone removes the ruling.
→ « שהקלוח הולך וניתז למרחוק וממילא באשה אסור אפילו בכה״ג » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:ו) ; « שהקילוח ארוך וניתז למרחוק » (בית יוסף או״ח סימן רמ״א).

❌ 4 : Thinking any vessel whatever settles the matter.
→ « ומשמע מזה דאם משתין בכלי מנוקב נמי מביא לידי עניות כיון דשותת בארץ והוי מיאוס » (כף החיים רמ״א:ה) ; « ומשמע נמי דאם מטיל לתוכו תיכף רביעית מים לית לן בה כיון דנתבטל המיאוס » (כף החיים רמ״א:ה).

❌ 5 : Thinking the vessel exempts even the talmid chakham from covering it.
→ « ומ״מ ת״ח צריך שיכפה עליו כלי מלמעלה דא״א לו לת״ח בלא הרהור תורה » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:ז) ; « וכן אם כפה עליהם כלי אע״פ שהם עמו בבית הרי אלו כקבורים ומות׳ לקרות כנגדן » (שו״ע או״ח פ״ז:ג).

12. Practical conduct

Case	Conduct	Underlying halakhah
① Before one's bed	One does not do it	« אחד מהדברים ששונא הקב״ה המשתין בפני מטתו ערום » (שו״ע או״ח רמ״א:א)
② One asks why	Because the place becomes מאוס	« מפני שרצון הקב״ה שיהיה האדם מתנהג בדרך נקיות וקדושה וזה מתנהג עצמו בדרך מיאוס וטינופת ולא יוכל להשרות שכינתו אצלו » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:א)
③ One was clothed	The rule holds as well	« לאו דוקא ערום אלא ה״ה אם היה לבוש אלא אורחא דמלתא נקט מתוך שהוא ערום אינו יוצא לחוץ להשתין » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:ג)
④ Turned outward	The seif excludes it	« אבל לבראי לית לן בה » (שו״ע או״ח רמ״א:א)
⑤ On the ground or into a vessel	The vessel excludes it	« ודמהדר אפיה לפוריא נמי לא אמרן אלא בארעא אבל במנא לית לן בה » (שו״ע או״ח רמ״א:א)
⑥ The vessel is perforated	It is not within the exclusion	« ומשמע מזה דאם משתין בכלי מנוקב נמי מביא לידי עניות כיון דשותת בארץ והוי מיאוס » (כף החיים רמ״א:ה)
⑦ One who studies	He covers the vessel	« ומ״מ ת״ח צריך שיכפה עליו כלי מלמעלה דא״א לו לת״ח בלא הרהור תורה » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:ז)
⑧ Before saying אשר יצר	He washes his hands and girds himself	« וכשרוצה לברך אח״כ ברכת אשר יצר יטול ידיו וגם יחגור עצמו כדי שלא יהא לבו רואה את הערוה וירחיק את עצמו כדין ממקום המי רגלים אם אין הכלי מכוסה כדין » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:ח)

✦ ❖ ✦ The 5 practical rules of Siman רמ״א in brief

Not to relieve oneself before one's bed — « אחד מהדברים ששונא הקב״ה המשתין בפני מטתו ערום » (שו״ע או״ח רמ״א:א)
To know why — « מפני שרצון הקב״ה שיהיה האדם מתנהג בדרך נקיות וקדושה וזה מתנהג עצמו בדרך מיאוס וטינופת ולא יוכל להשרות שכינתו אצלו » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:א)
Not to rely on the word ערום — « לאו דוקא ערום אלא ה״ה אם היה לבוש אלא אורחא דמלתא נקט מתוך שהוא ערום אינו יוצא לחוץ להשתין » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:ג)
To know the two limits of the seif — « ודמהדר אפיה לפוריא נמי לא אמרן אלא בארעא אבל במנא לית לן בה » (שו״ע או״ח רמ״א:א)
To cover the vessel if one studies — « ומ״מ ת״ח צריך שיכפה עליו כלי מלמעלה דא״א לו לת״ח בלא הרהור תורה » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:ז)

🎓 Recap of the study path

Level	Content	Gain
🌱 Level 1 — Base	The text of the one seif, flowing translation, explanation	Overall understanding
⚡ Level 2 — Lamdan	שתי הברייתות ; טעם המיאוס מול מדת העניות ; גדר לשון ערום ; שיעור מהדר אפיה לפוריא ; בארעא ובמנא ; כפיית כלי	In-depth analysis
✨ Level 3 — Synthesis	Master table of the one seif, diagrams, golden rules, mnemonic	Practical mastery + review

💡 Suggested next steps:

Reread Siman רמ״א in the Shulchan Arukh itself (Hebrew)
See the Level 4 bridge page — Daat HaRav: the Alter Rebbe did not write this siman, and resumes at siman 242
Study the Acharonim on this siman, and siman 240 that precedes it
Enter the Hilkhot Shabbat with siman 242 — להזהר בכבוד שבת
Ponder the line « מפני שרצון הקב״ה שיהיה האדם מתנהג בדרך נקיות וקדושה וזה מתנהג עצמו בדרך מיאוס וטינופת ולא יוכל להשרות שכינתו אצלו » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:א): halakhah here treats the place where a man sleeps as a place that must remain fit for what should dwell there

~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן רמ״א · Level 3 — Master Synthesis
daattorah.com

📖Join the chavruta