✦ ❖ ✦ ד ע ת · ר מ ה 3 — ס י כ ו ם מ ס ו ד ר ✦ ❖ ✦
סימן רמ״א
שלא להשתין ערום בפני מטתו
שלא להשתין ערום בפני מטתו. הדין — אחד מהדברים ששונא הקב״ה ; המסתעף — מביא לידי עניות ; הלשון — ערום לאו דוקא ; השיעורים — דמהדר אפיה לפוריא, ובארעא
חזרה מסודרת, זכירה מהירה, וההנהגה למעשה
📑 סדר הסיכום
- הכלל המרכזי — קו הסימן
- טבלת האב של הסעיף האחד
- שתי הברייתות — שני שורשי הסוגיא
- ששונא הקב״ה — טעם המשנה ברורה
- מביא לידי עניות — שרא דעניותא
- ערום — לאו דוקא
- השיעורים — לפוריא ולבראי, בארעא ובמנא
- כפיית כלי ולאחר מעשה
- כללי זהב
- סימן לזכירה
- מכשולים נפוצים
- ההנהגה למעשה
1. הכלל המרכזי — קו הסימן
הכלל הכולל של סימן רמ״א:
אין הסימן (סעיף אחד) פוסק אלא הנהגה אחת, אלא ששנה אותה פעמיים, לפי שבאה משתי ברייתות. (1) הדין — « אחד מהדברים ששונא הקב״ה המשתין בפני מטתו ערום » (שו״ע או״ח רמ״א:א). (2) הטעם — « מפני שרצון הקב״ה שיהיה האדם מתנהג בדרך נקיות וקדושה וזה מתנהג עצמו בדרך מיאוס וטינופת ולא יוכל להשרות שכינתו אצלו » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:א). (3) המסתעף — « המשתין לפני מטתו ערום מביא לידי עניות » (שו״ע או״ח רמ״א:א), וטעמו: « דאמרינן בערבי פסחים קי״א דשרא דעניותא נבל שמיה ואוהב לשרות במקום מיאוס » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:ה). (4) השיעור הראשון — « ולא אמרן אלא דמהדר אפיה לפוריא » (שו״ע או״ח רמ״א:א), אבל « אבל לבראי לית לן בה » (שו״ע או״ח רמ״א:א). (5) השיעור השני — « ודמהדר אפיה לפוריא נמי לא אמרן אלא בארעא אבל במנא לית לן בה » (שו״ע או״ח רמ״א:א).
אין הסימן (סעיף אחד) פוסק אלא הנהגה אחת, אלא ששנה אותה פעמיים, לפי שבאה משתי ברייתות. (1) הדין — « אחד מהדברים ששונא הקב״ה המשתין בפני מטתו ערום » (שו״ע או״ח רמ״א:א). (2) הטעם — « מפני שרצון הקב״ה שיהיה האדם מתנהג בדרך נקיות וקדושה וזה מתנהג עצמו בדרך מיאוס וטינופת ולא יוכל להשרות שכינתו אצלו » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:א). (3) המסתעף — « המשתין לפני מטתו ערום מביא לידי עניות » (שו״ע או״ח רמ״א:א), וטעמו: « דאמרינן בערבי פסחים קי״א דשרא דעניותא נבל שמיה ואוהב לשרות במקום מיאוס » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:ה). (4) השיעור הראשון — « ולא אמרן אלא דמהדר אפיה לפוריא » (שו״ע או״ח רמ״א:א), אבל « אבל לבראי לית לן בה » (שו״ע או״ח רמ״א:א). (5) השיעור השני — « ודמהדר אפיה לפוריא נמי לא אמרן אלא בארעא אבל במנא לית לן בה » (שו״ע או״ח רמ״א:א).
💡 המפתח הכולל: מה שעושה את המקום מאוס מסלק ממנו את מה שראוי שישרה בו:
- הברייתא הראשונה — « ארבעה דברים הקדוש ברוך הוא שונאן ואני איני אוהבן » (נדה ט״ז ע״ב)
- הברייתא השנייה — « שלשה דברים מביאין את האדם לידי עניות ואלו הן המשתין מים בפני מטתו ערום ומזלזל בנטילת ידים ושאשתו מקללתו בפניו » (שבת ס״ב ע״ב)
- הטעם — « מפני שרצון הקב״ה שיהיה האדם מתנהג בדרך נקיות וקדושה וזה מתנהג עצמו בדרך מיאוס וטינופת ולא יוכל להשרות שכינתו אצלו » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:א)
- המסתעף — « דאמרינן בערבי פסחים קי״א דשרא דעניותא נבל שמיה ואוהב לשרות במקום מיאוס » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:ה)
2. טבלת האב של הסעיף האחד
אין בסימן אלא סעיף אחד, אך הסעיף נקרא בארבעה מהלכים: הכותרת, הלשון הראשונה, השנייה, ושני השיעורים.
| המהלך | הענין | עיקר ההלכה | הסימן |
|---|---|---|---|
| רישא | הכותרת | « שלא להשתין ערום בפני מטתו. ובו סעיף אחד » (שו״ע או״ח רמ״א:א) | שלא להשתין ערום |
| לשון א׳ | שנאת המקום | « אחד מהדברים ששונא הקב״ה המשתין בפני מטתו ערום » (שו״ע או״ח רמ״א:א) | ששונא הקב״ה |
| לשון ב׳ | המסתעף | « המשתין לפני מטתו ערום מביא לידי עניות » (שו״ע או״ח רמ״א:א) | מביא לידי עניות |
| סיפא | השיעורים | « ודמהדר אפיה לפוריא נמי לא אמרן אלא בארעא אבל במנא לית לן בה » (שו״ע או״ח רמ״א:א) | בארעא ובמנא |
⚖ 2. טבלת האב של הסעיף האחד
המשתין לפני מטתו → מיאוס → שנאת המקום → שרא דעניותא שורה שם → מביא לידי עניות → ולא אמרן אלא דמהדר אפיה לפוריא ובארעא.3. שתי הברייתות — שני שורשי הסוגיא
📚 ברייתא דנדה —
« ארבעה דברים הקדוש ברוך הוא שונאן ואני איני אוהבן » (נדה ט״ז ע״ב).
📖 ומה שמנתה —
« הנכנס לביתו פתאום ואין צריך לומר לבית חבירו והאוחז באמה ומשתין מים » (נדה ט״ז ע״ב) ;
« ומשתין מים ערום לפני מטתו והמשמש מטתו בפני כל חי » (נדה י״ז ע״א).
↓
📜 ברייתא דשבת —
« שלשה דברים מביאין את האדם לידי עניות ואלו הן המשתין מים בפני מטתו ערום ומזלזל בנטילת ידים ושאשתו מקללתו בפניו » (שבת ס״ב ע״ב).
🕮 והטור צירף את שתיהן —
« לא ישתין בפני מטתו ערום דד׳ דברים הקב״ה שונאן ואחד מהן המשתין מים לפני מטתו ערום » (טור או״ח סימן רמ״א) ;
« וגרסינן בשבת בפרק במה אשה אמר רבי אמי ואמרי לה במתניתא תנא ג׳ דברים מביאין האדם לידי עניות ואלו הן המשתין מים לפני מטתו ערום וכו׳ » (טור או״ח סימן רמ״א).
4. ששונא הקב״ה — טעם המשנה ברורה
📜 לשון הסעיף —
« אחד מהדברים ששונא הקב״ה המשתין בפני מטתו ערום » (שו״ע או״ח רמ״א:א).
🕮 טעם המשנה ברורה —
« מפני שרצון הקב״ה שיהיה האדם מתנהג בדרך נקיות וקדושה וזה מתנהג עצמו בדרך מיאוס וטינופת ולא יוכל להשרות שכינתו אצלו » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:א).
↓
🔎 והדין נוהג אף חוץ למטה —
« ומכ״ש אם משתין מים לפני מקומות אחרים שצריכים להתנהג יותר בנקיות כגון לפני שלחנו וכיב״ז » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:ב).
📕 באליה רבה ובכף החיים —
« ומכל שכן במקומות אחרים כגון לפני שולחנו וכיוצא בו » (אליה רבה רמ״א:א) ;
« ומכ״ש במקומות אחרים כגון לפני שלחנו וכיוצא בו » (כף החיים רמ״א:ב).
5. מביא לידי עניות — שרא דעניותא
📜 הלשון השנייה —
« המשתין לפני מטתו ערום מביא לידי עניות » (שו״ע או״ח רמ״א:א).
📚 מקורה —
« שלשה דברים מביאין את האדם לידי עניות ואלו הן המשתין מים בפני מטתו ערום ומזלזל בנטילת ידים ושאשתו מקללתו בפניו » (שבת ס״ב ע״ב).
↓
🕮 השם, בבית יוסף —
« שרא דעניותא נבל שמיה ונבל קרו ליה ואוהב מקום מיאוס ומשתין מים לפני מטתו היינו מיאוס » (בית יוסף או״ח סימן רמ״א).
🔎 במגן אברהם ובמשנה ברורה —
« דשרא דעניותא נביל שמיה ושורה במקום מיאוס » (מגן אברהם רמ״א:ב) ;
« דאמרינן בערבי פסחים קי״א דשרא דעניותא נבל שמיה ואוהב לשרות במקום מיאוס » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:ה).
📕 טעם אחד, לפירוש הדרישה —
« והדרישה פירש ששנאת הקב״ה הוא מפני שקשה לעניות » (אליה רבה רמ״א:ב).
6. ערום — לאו דוקא
📜 לשון המשנה ברורה —
« לאו דוקא ערום אלא ה״ה אם היה לבוש אלא אורחא דמלתא נקט מתוך שהוא ערום אינו יוצא לחוץ להשתין » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:ג).
🕮 הטעם, בשם רש״י —
« ערום אורחא דמילתא נקיט מתוך שהוא ערום אינו יוצא לחוץ להשתין דטורח הוא לו ללבוש ולצאת » (בית יוסף או״ח סימן רמ״א).
↓
🔎 במגן אברהם ובעטרת זקנים —
« לאו דוקא אלא אורחא דמלתא נקט מתוך שהוא ערום אינו יוצא לחוץ להשתין » (מגן אברהם רמ״א:א) ;
« אפילו אם הוא לבוש ומשתין לפני מטתו ונקט ערום אורחא דמילתא נקט » (עטרת זקנים או״ח רמ״א).
📕 מפני מה נשנתה הלשון —
« קיצור לשון הוא וכונתו עוד אחז״ל המשתין וכו׳ » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:ד).
📖 בערוך השלחן —
« ומשתין ערום לפני מטתו לאו דווקא ערום אלא אורחא דמילתא קתני דמתוך שהוא ערום מתעצל לילך לחוץ » (ערוך השלחן רמ״א:א) ;
« ומשתין פירושו על הקרקע » (ערוך השלחן רמ״א:א).
7. השיעורים — לפוריא ולבראי, בארעא ובמנא
📜 השיעור הראשון —
« ולא אמרן אלא דמהדר אפיה לפוריא » (שו״ע או״ח רמ״א:א) ;
« אבל לבראי לית לן בה » (שו״ע או״ח רמ״א:א).
🕮 טעמו —
« שהקלוח הולך וניתז למרחוק וממילא באשה אסור אפילו בכה״ג » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:ו) ;
« שהקילוח ארוך וניתז למרחוק » (בית יוסף או״ח סימן רמ״א).
↓
📜 השיעור השני —
« ודמהדר אפיה לפוריא נמי לא אמרן אלא בארעא אבל במנא לית לן בה » (שו״ע או״ח רמ״א:א).
🔎 בערוך השלחן —
« ודווקא כשמחזיר פניו להמטה אבל אם מחזיר פניו לחוץ לית לן בה דהקילוח יוצא לחוץ » (ערוך השלחן רמ״א:ב) ;
« ודווקא כשמשתין על הארץ אבל כשמשתין בכלי לית לן בה » (ערוך השלחן רמ״א:ב).
📕 כלי מנוקב —
« ומשמע מזה דאם משתין בכלי מנוקב נמי מביא לידי עניות כיון דשותת בארץ והוי מיאוס » (כף החיים רמ״א:ה) ;
« ומשמע נמי דאם מטיל לתוכו תיכף רביעית מים לית לן בה כיון דנתבטל המיאוס » (כף החיים רמ״א:ה).
📚 שני השיעורים בגמרא —
« המשתין מים בפני מטתו ערום אמר רבא לא אמרן אלא דמהדר אפיה לפורייה אבל לבראי לית לן בה » (שבת ס״ב ע״ב) ;
« ומהדר אפיה לפורייה נמי לא אמרן אלא לארעא אבל במנא לית לן בה » (שבת ס״ב ע״ב).
8. כפיית כלי ולאחר מעשה
📜 תלמיד חכם —
« ומ״מ ת״ח צריך שיכפה עליו כלי מלמעלה דא״א לו לת״ח בלא הרהור תורה » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:ז) ;
« ומ״מ ת״ח צריך שיכפה עליו כלי כמ״ש ססי׳ פ״ז דא״א לו בלא הרהור תורה » (מגן אברהם רמ״א:ד).
🕮 הכלל הכולל, בסימן פ״ז —
« וכן אם כפה עליהם כלי אע״פ שהם עמו בבית הרי אלו כקבורים ומות׳ לקרות כנגדן » (שו״ע או״ח פ״ז:ג).
↓
🔎 בערוך השלחן ובכף החיים —
« ותלמיד חכם צריך שיכפה עליו כלי או שיטיל מים בהכלי שיהא מותר להרהר בדברי תורה שאי אפשר לו לתלמיד חכם בלא הרהור תורה » (ערוך השלחן רמ״א:ב) ;
« ונראה דת״ח לא דוקא אלא כל שהוא רגיל ללמוד צריך ליזהר בזה » (כף החיים רמ״א:ז).
📕 לאחר מעשה —
« וכשרוצה לברך אח״כ ברכת אשר יצר יטול ידיו וגם יחגור עצמו כדי שלא יהא לבו רואה את הערוה וירחיק את עצמו כדין ממקום המי רגלים אם אין הכלי מכוסה כדין » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:ח).
🕯️ חתימת הטור —
« סליק סדר עבודת היום בעזרת צור נורא ואיום » (טור או״ח סימן רמ״א) ;
« והאלקים יזכני לסיים הלכות שבת ועד גמירא » (מגן אברהם רמ״א:ד).
9. כללי זהב
חמשת כללי הזהב של סימן רמ״א
- הדין — « אחד מהדברים ששונא הקב״ה המשתין בפני מטתו ערום » (שו״ע או״ח רמ״א:א)
- הטעם — « מפני שרצון הקב״ה שיהיה האדם מתנהג בדרך נקיות וקדושה וזה מתנהג עצמו בדרך מיאוס וטינופת ולא יוכל להשרות שכינתו אצלו » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:א)
- המסתעף — « המשתין לפני מטתו ערום מביא לידי עניות » (שו״ע או״ח רמ״א:א)
- הלשון — « לאו דוקא ערום אלא ה״ה אם היה לבוש אלא אורחא דמלתא נקט מתוך שהוא ערום אינו יוצא לחוץ להשתין » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:ג)
- השיעורים — « ודמהדר אפיה לפוריא נמי לא אמרן אלא בארעא אבל במנא לית לן בה » (שו״ע או״ח רמ״א:א)
10. סימן לזכירה
שתי ברייתות · טעם אחד · שני שיעורים — ארבעת מהלכי סימן רמ״א
- ① שתי ברייתות — הנהגה אחת, ונשנית בנדה ובשבת.
- ② מיאוס — הטעם: המאוס מסלק את מה שראוי שישרה.
- ③ ערום לאו דוקא — הלשון מתארת את המצוי, ואינה תנאי.
- ④ לפוריא ובארעא — שני שיעורים: מהלך הקילוח, והקרקע מול הכלי.
- « אחד מהדברים ששונא הקב״ה המשתין בפני מטתו ערום » (שו״ע או״ח רמ״א:א) — הדין
- « מפני שרצון הקב״ה שיהיה האדם מתנהג בדרך נקיות וקדושה וזה מתנהג עצמו בדרך מיאוס וטינופת ולא יוכל להשרות שכינתו אצלו » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:א) — הטעם
- « המשתין לפני מטתו ערום מביא לידי עניות » (שו״ע או״ח רמ״א:א) — המסתעף
- « ודמהדר אפיה לפוריא נמי לא אמרן אלא בארעא אבל במנא לית לן בה » (שו״ע או״ח רמ״א:א) — השיעור השני
11. מכשולים נפוצים
❌ 1 : לחשוב שאין הדין נוהג אלא כשהוא ערום ממש.
← « לאו דוקא ערום אלא ה״ה אם היה לבוש אלא אורחא דמלתא נקט מתוך שהוא ערום אינו יוצא לחוץ להשתין » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:ג) ; « לאו דוקא אלא אורחא דמלתא נקט מתוך שהוא ערום אינו יוצא לחוץ להשתין » (מגן אברהם רמ״א:א).
← « לאו דוקא ערום אלא ה״ה אם היה לבוש אלא אורחא דמלתא נקט מתוך שהוא ערום אינו יוצא לחוץ להשתין » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:ג) ; « לאו דוקא אלא אורחא דמלתא נקט מתוך שהוא ערום אינו יוצא לחוץ להשתין » (מגן אברהם רמ״א:א).
❌ 2 : לחשוב שלשון מטתו מגבילה את כל הדין.
← « ומכ״ש אם משתין מים לפני מקומות אחרים שצריכים להתנהג יותר בנקיות כגון לפני שלחנו וכיב״ז » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:ב) ; « ומכל שכן במקומות אחרים כגון לפני שולחנו וכיוצא בו » (אליה רבה רמ״א:א).
← « ומכ״ש אם משתין מים לפני מקומות אחרים שצריכים להתנהג יותר בנקיות כגון לפני שלחנו וכיב״ז » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:ב) ; « ומכל שכן במקומות אחרים כגון לפני שולחנו וכיוצא בו » (אליה רבה רמ״א:א).
❌ 3 : לחשוב שמצב הגוף לבדו מוציא מן הדין.
← « שהקלוח הולך וניתז למרחוק וממילא באשה אסור אפילו בכה״ג » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:ו) ; « שהקילוח ארוך וניתז למרחוק » (בית יוסף או״ח סימן רמ״א).
← « שהקלוח הולך וניתז למרחוק וממילא באשה אסור אפילו בכה״ג » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:ו) ; « שהקילוח ארוך וניתז למרחוק » (בית יוסף או״ח סימן רמ״א).
❌ 4 : לחשוב שכל כלי שהוא פותר את הענין.
← « ומשמע מזה דאם משתין בכלי מנוקב נמי מביא לידי עניות כיון דשותת בארץ והוי מיאוס » (כף החיים רמ״א:ה) ; « ומשמע נמי דאם מטיל לתוכו תיכף רביעית מים לית לן בה כיון דנתבטל המיאוס » (כף החיים רמ״א:ה).
← « ומשמע מזה דאם משתין בכלי מנוקב נמי מביא לידי עניות כיון דשותת בארץ והוי מיאוס » (כף החיים רמ״א:ה) ; « ומשמע נמי דאם מטיל לתוכו תיכף רביעית מים לית לן בה כיון דנתבטל המיאוס » (כף החיים רמ״א:ה).
❌ 5 : לחשוב שהכלי פוטר אף את תלמיד החכם מלכפות עליו.
← « ומ״מ ת״ח צריך שיכפה עליו כלי מלמעלה דא״א לו לת״ח בלא הרהור תורה » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:ז) ; « וכן אם כפה עליהם כלי אע״פ שהם עמו בבית הרי אלו כקבורים ומות׳ לקרות כנגדן » (שו״ע או״ח פ״ז:ג).
← « ומ״מ ת״ח צריך שיכפה עליו כלי מלמעלה דא״א לו לת״ח בלא הרהור תורה » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:ז) ; « וכן אם כפה עליהם כלי אע״פ שהם עמו בבית הרי אלו כקבורים ומות׳ לקרות כנגדן » (שו״ע או״ח פ״ז:ג).
12. ההנהגה למעשה
| המקרה | ההנהגה | יסוד ההלכה |
|---|---|---|
| ① לפני מטתו | אין עושין כן | « אחד מהדברים ששונא הקב״ה המשתין בפני מטתו ערום » (שו״ע או״ח רמ״א:א) |
| ② שואלין מפני מה | לפי שהמקום נעשה מאוס | « מפני שרצון הקב״ה שיהיה האדם מתנהג בדרך נקיות וקדושה וזה מתנהג עצמו בדרך מיאוס וטינופת ולא יוכל להשרות שכינתו אצלו » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:א) |
| ③ היה לבוש | אף בזה נוהג הדין | « לאו דוקא ערום אלא ה״ה אם היה לבוש אלא אורחא דמלתא נקט מתוך שהוא ערום אינו יוצא לחוץ להשתין » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:ג) |
| ④ מחזיר פניו לחוץ | הסעיף הוציאו | « אבל לבראי לית לן בה » (שו״ע או״ח רמ״א:א) |
| ⑤ על הקרקע או בכלי | הכלי מוציאו | « ודמהדר אפיה לפוריא נמי לא אמרן אלא בארעא אבל במנא לית לן בה » (שו״ע או״ח רמ״א:א) |
| ⑥ היה הכלי מנוקב | אינו בכלל ההיתר | « ומשמע מזה דאם משתין בכלי מנוקב נמי מביא לידי עניות כיון דשותת בארץ והוי מיאוס » (כף החיים רמ״א:ה) |
| ⑦ מי שלומד | כופה עליו כלי | « ומ״מ ת״ח צריך שיכפה עליו כלי מלמעלה דא״א לו לת״ח בלא הרהור תורה » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:ז) |
| ⑧ קודם ברכת אשר יצר | נוטל ידיו וחוגר עצמו | « וכשרוצה לברך אח״כ ברכת אשר יצר יטול ידיו וגם יחגור עצמו כדי שלא יהא לבו רואה את הערוה וירחיק את עצמו כדין ממקום המי רגלים אם אין הכלי מכוסה כדין » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:ח) |
✦ ❖ ✦ חמש ההנהגות למעשה של סימן רמ״א בקיצור
- שלא להשתין לפני מטתו — « אחד מהדברים ששונא הקב״ה המשתין בפני מטתו ערום » (שו״ע או״ח רמ״א:א)
- לדעת את הטעם — « מפני שרצון הקב״ה שיהיה האדם מתנהג בדרך נקיות וקדושה וזה מתנהג עצמו בדרך מיאוס וטינופת ולא יוכל להשרות שכינתו אצלו » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:א)
- שלא לסמוך על לשון ערום — « לאו דוקא ערום אלא ה״ה אם היה לבוש אלא אורחא דמלתא נקט מתוך שהוא ערום אינו יוצא לחוץ להשתין » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:ג)
- לדעת את שני שיעורי הסעיף — « ודמהדר אפיה לפוריא נמי לא אמרן אלא בארעא אבל במנא לית לן בה » (שו״ע או״ח רמ״א:א)
- לכפות כלי למי שלומד — « ומ״מ ת״ח צריך שיכפה עליו כלי מלמעלה דא״א לו לת״ח בלא הרהור תורה » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:ז)
🎓 סיכום מהלך הלימוד
| הרמה | התוכן | הקנין |
|---|---|---|
| 🌱 רמה 1 — בסיס | לשון הסעיף האחד, ביאור שוטף, והסבר | הבנה כללית |
| ⚡ רמה 2 — למדן | שתי הברייתות ; טעם המיאוס מול מדת העניות ; גדר לשון ערום ; שיעור מהדר אפיה לפוריא ; בארעא ובמנא ; כפיית כלי | עיון מעמיק |
| ✨ רמה 3 — סיכום | טבלת האב של הסעיף האחד, תרשימים, כללי זהב, סימן לזכירה | שליטה למעשה וחזרה |
💡 המשך הלימוד המוצע:
- לחזור ולקרוא את סימן רמ״א בשולחן ערוך עצמו
- לעיין בדף המעבר של רמה 4 — דעת הרב: אדמו״ר הזקן לא כתב סימן זה, וחוזר וכותב מסימן רמ״ב · 242
- ללמוד את האחרונים על סימן זה, ואת סימן ר״מ · 240 שלפניו
- להיכנס להלכות שבת בסימן רמ״ב · 242 — להזהר בכבוד שבת
- להתבונן בלשון « מפני שרצון הקב״ה שיהיה האדם מתנהג בדרך נקיות וקדושה וזה מתנהג עצמו בדרך מיאוס וטינופת ולא יוכל להשרות שכינתו אצלו » (משנה ברורה, מ״ב רמ״א:א): ההלכה מדברת כאן במקום שאדם ישן בו כמקום שצריך להישאר ראוי למה שישרה בו
~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה
סימן רמ״א · רמה 3 — סיכום מסודר
daattorah.com
DAAT · רב יוסף חיים סממה
סימן רמ״א · רמה 3 — סיכום מסודר
daattorah.com
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · חזרה לדף הראשי · סימן רמ״א · ♥ תמיכה