שולחן ערוך · אורח חיים

סֵדֶר כְּתִיבַת הַתְּפִלִּין. וּבוֹ נ״ב סְעִיפִים:

הַפָּרָשִׁיּוֹת וְסִדְרָן (ס״א–ב׳): אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת — קַדֵּשׁ, וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ, שְׁמַע, וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ — כְּסִדְרָן שֶׁבַּתּוֹרָה, וְאִם שִׁנָּה פָּסוּל.

הַדְּיוֹ וְהַכְּתָב (ס״ג–ו׳): דְּיוֹ שָׁחֹר, מֻקָּף גְּוִיל, כְּתִיבָה תַמָּה מְתֻיֶּגֶת, בִּימִינוֹ, בִּכְתָב אַשּׁוּרִי עַל הַשִּׂרְטוּט.

הַקְּלָף וְעִבּוּדוֹ (ס״ז–י״ד): הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי עַל הַקְּלָף בִּמְקוֹם בָּשָׂר, מְעֻבָּד לִשְׁמוֹ, מֵעוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה.

לְשׁוֹן הַכְּתִיבָה וְצוּרַת הָאוֹתִיּוֹת (ט״ו–ל״א): לְשֵׁם קְדֻשַּׁת תְּפִלִּין, הָאַזְכָּרוֹת לִשְׁמָן, חַק תּוֹכוֹת, שֶׁלֹּא כְּסִדְרָן, וּתְקוּן הָאוֹתִיּוֹת.

הָרְוָחִים וְהַפָּרָשִׁיּוֹת (ל״ב–ל״ו): הַנָּחַת חָלָק, פְּתוּחוֹת וּסְתוּמוֹת — כֻּלָּן פְּתוּחוֹת חוּץ מִוְּהָיָה אִם שָׁמֹעַ.

הַבָּתִּים וְהָרְצוּעוֹת (ל״ז–נ״ב): רִבּוּעַ, שִׁי״ן, תִּיתּוֹרָא וּמַעְבַּרְתָּא, גִּידֵי בְּהֵמָה, וְהַקֶּשֶׁר.