✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה
סימן ל״ה · מנין השיטין בפרשיות התפילין
מנין השיטין בפרשיות התפילין — כמה שיטין כותב הסופר בכל פרשה: שבע שיטין בשל יד וארבע שיטין בשל ראש, מנהג המקובל לסופרים איש מפי איש; קבלת ראשי השיטין, גבול הכתב מנומר, והכלל שינה לא פסל
סימן ל״ה · סעיף אחד
מנין השיטין בפרשיות התפילין
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦
כמה שיטין כותב הסופר בכל פרשה מפרשיות התפילין ? סימן קטן זה של דקדוק הסופרים מוסר מנהג המקובל, איש מפי איש: שבע שיטין בכל פרשה של של יד, וארבע שיטין בכל פרשה של של ראש. ויש כמו כן קבלה בראשי שיטין (התיבות שבראש כל שיטה); אך אין מעוותים את האותיות (עד כדי כתב מנומר) כדי לכוין. ויסוד הדבר: שינה לא פסל — אם שינה במנין, התפילין כשרות. טקסט עברי מנוקד, ביאור שוטף והסבר של הסעיף היחיד, וכן מדור של מקרים מעשיים.
נושא: מנין השיטין בפרשיות התפילין — שבע שיטין בשל יד וארבע בשל ראש, ראשי השיטין, הכתב מנומר, והכלל שינה לא פסל
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן ל״ה · סעיף אחד
עריכה: רב יוסף חיים סממה
דעת · daattorah.com
הסימנים הקודמים לימדונו כיצד נכתבים התפילין, נעשים ומסודרים — הכתיבה והבתים (סימן ל״ב), סדר הפרשיות (סימן ל״ד). וסימן זה מוסיף דקדוק של סופר המקובל בקבלה: מנין השיטין, מספר השיטין הנכתבות בכל פרשה. אין זה דין מדאורייתא אלא מנהג המקובל איש מפי איש — ולכן, אם שינה, אין התפילין נפסלות (שינה לא פסל). אנו לומדים כאן את העיקרון וגדרו; ולמעשה — זו מלאכת הסופר, ולכל שאלת הנהגה נפנה אל הוראת הרב.
📑 תוכן הלימוד
א. מנין השיטין — שבע שיטין בשל יד, ארבע שיטין בשל ראש: המנהג המקובל לסופרים (סעיף יחיד)
ב. ראשי השיטין והכתב מנומר — קבלת ראשי השיטין וגבולה: שלא לעוות את האותיות
ג. שינה לא פסל — מדוע מנין שיטין אחר כשר
+ מקרים מעשיים ושאלות להבנה
א. מנין השיטין — שבע בשל יד, ארבע בשל ראש (סעיף יחיד)
טקסט מקורי (סעיף יחיד)
[א] נָהֲגוּ בְּמִנְיַן הַשִּׁיטִין לִכְתֹּב בְּשֶׁל יָד שִׁבְעָה שִׁיטִין בְּכָל פָּרָשָׁה, וּבְשֶׁל רֹאשׁ אַרְבָּעָה שִׁיטִין. וְאִם שִׁנָּה — לֹא פָּסַל.
[א] נהגו במנין השיטין לכתוב בשל יד שבעה שיטין בכל פרשה, ובשל ראש ארבעה שיטין. ואם שינה — לא פסל.
מִנְיַן הַשִּׁיטִין — « מנין השיטין » — כל פרשה מפרשיות התפילין נכתבת על מספר קבוע של שיטין. המנהג, המקובל בקבלת הסופרים (איש מפי איש), קובע שבע שיטין לכל פרשה בתפילין של של יד (ששם ארבע הפרשיות בקלף אחד), וארבע שיטין לכל פרשה בתפילין של של ראש (ששם לכל פרשה בית לעצמה).
נָהֲגוּ · מִנְהָג — « נהגו » — לא כתב מרן « דין הוא » אלא « נהגו ». מנין שיטין זה אינו חובה מעצם הדין אלא מנהג המקובל לסופרים, ויש לו יסוד בסוד. ומכאן התוצאה הישרה: אם שינה, אין זה פסול.
מה אומר הסעיף :
- של יד : שבע שיטין בכל פרשה.
- של ראש : ארבע שיטין בכל פרשה.
- המקור : מנהג (נהגו) המקובל בקבלת הסופרים, איש מפי איש.
- שינה לא פסל : ששינה במנין לא פסל — התפילין כשרות.
הסעיף במשפט אחד : במנהג המקובל (נהגו) כותבין שבע שיטין לכל פרשה בשל יד וארבע שיטין בשל ראש ; וכיון שהוא מנהג, ששינה לא פסל.
ב. ראשי השיטין וגבול הכתב מנומר
רָאשֵׁי שִׁיטִין — « ראשי שיטין » — מלבד מנין השיטין, יש קבלה אף בראשי השיטין : אילו תיבות ראויות ליפול בראש השיטה. הסופרים שלנו מדקדקים במנין השיטין, אך בראשי השיטין אינם נזהרין, ומניחים אותם כפי שיזדמן. והרוצה לדקדק — יכול לכוין, ובלבד שלא יאבד בכך את נוי הכתב.
כְּתָב מְנֻמָּר — « כתב מנומר » — כדי להפיל תיבה בראש שיטה, יבוא אדם להאריך או לקצר את האותיות. ואסרו זאת כשמעוות את הכתב עד שנראה מנומר — מנוקד, לא אחיד, אותיות גדולות בבירור מחברותיהן. יכול להאריך מעט לכוין סופי השיטין, אך לא עד כדי פגימת אחידות הכתב. ולפרט הדין מפנה הרב אל יורה דעה (סימן רע״ג ורע״ה), שם נתבארו דיני כתיבת ספר תורה.
מה אומרת פסקה זו :
- קבלת ראשי השיטין : יש מסורת בתיבות שבראש שיטה — אך הסופרים שלנו אינם נזהרין בה.
- הדקדוק המותר : הרוצה לכוין יכול להאריך מעט לכוין סופי השיטין.
- הגבול : שלא יעוות עד כתב מנומר (כתב מנוקד, אותיות שאינן שוות).
- המראה : לפרטי דיני הכתיבה עיין יורה דעה (סימן רע״ג ורע״ה).
במשפט אחד : יש קבלה בראשי השיטין, אך אין מעוותים את האותיות — עד כתב מנומר — כדי לקיימה ; נוי הכתב ואחידותו קודמים.
ג. שינה לא פסל — מנין שיטין אחר כשר
שִׁנָּה לֹא פָּסַל — « שינה לא פסל » — כיון שמנין השיטין הוא מנהג ולא דין מדאורייתא, הכותב מנין שיטין אחר — שש או שמונה בשל יד, שלוש או חמש בשל ראש — אין התפילין נפסלות. המנין המקובל הוא הידור (נוי מצוה) וסוד ; והעדרו אינו פוגם בכשרות העצמית, התלויה בכתיבה נכונה של הפרשיות, לא במנין השיטין.
מה אומרת פסקה זו :
- מנהג ולא דין : מנין השיטין מנהג מקובל, לא חובה מעצם הדין.
- שינה לא פסל : מנין שיטין אחר אינו פוסל את התפילין.
- הכשרות העצמית תלויה בכתיבה נכונה של הפרשיות (אותיות, כסדרן), לא במנין השיטין.
במשפט אחד : מנין השיטין הידור המקובל במנהג ; ששינהו אינו פוגם בכשרות — שינה לא פסל.
מקרים מעשיים
מקרה 1 — מנין השיטין כסימן למלאכת סופר אמיתי
מצב: שומעים ש« מנין השיטין » של הפרשיות הוא « סימן לתפילין כשרות ». באיזה מובן ?
הנהגה: שמירת מנין השיטין (שבע בשל יד, ארבע בשל ראש) מעידה על סופר הכותב כמנהג המקובל ובקי במלאכתו. אין זה, מעיקר הדין, מה שמכשיר את התפילין — אלא סימן לרצינות ולנאמנות למסורת הסופרים. ולמעשה קונים תפילין מסופר מומחה מוחזק, ואין דנין בכשרות מדעת עצמנו: זו מלאכת הסופר והרב.
מקרה 2 — תפילין שמנין שיטיהן שונה
מצב: פותחים (על ידי סופר) זוג ישן ומוצאים שאין בפרשיות בדיוק שבע וארבע שיטין. היש להניחן בצד ?
הנהגה: לא — שינה לא פסל: מנין שיטין שונה אינו פוסל את התפילין, שמנין השיטין מנהג הוא (סעיף יחיד). התפילין כשרות כל עוד הפרשיות כתובות כהלכה. נאבד הידור המנין המקובל, אך לא הכשרות. ולכל הכרעה למעשה — לקיים, לתקן, להחליף — מראים את הזוג לסופר והולכים אחר הוראת הרב.
מקרה 3 — שלא לעוות את האותיות לכוין
מצב: סופר, הרוצה להפיל תיבה מסוימת בראש שיטה, מותח מאוד אותיות אחדות. הכתב נראה בלתי אחיד. הכשר ?
הנהגה: אפשר להאריך מעט את האותיות לכוין את סופי השיטין, אך לא עד שיֵראה הכתב מנומר — מנוקד, אותיות שאינן שוות בבירור. נוי הכתב ואחידותו קודמים לכיוון ראשי השיטין ; וכן מזכיר הרב, המפנה אל יורה דעה (סימן רע״ג ורע״ה). ולאומדן הדק — סומכין על הסופר והרב.
שאלות להבנה
בדוק את הבנתך:
- כמה שיטין כותבין בכל פרשה בשל יד ובשל ראש (סעיף יחיד) ?
- מדוע כתב מרן « נהגו » ולא « דין הוא » — ומה נגזר מכך ?
- מהי קבלת הראשי שיטין, ומדוע אין הסופרים שלנו נזהרין בה ?
- מהו כתב מנומר, ולהיכן מפנה הרב לפרטי דיני הכתיבה ?
- מה פירוש שינה לא פסל, ומדוע מנין שיטין אחר נשאר כשר ?
להעמיק עוד
אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
📖להצטרף לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן : לפלפול — מִנְיַן הַשִּׁיטִין — מִנְהָג אוֹ הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי ; שֶׁבַע שִׁיטִין בְּשֶׁל יָד וְאַרְבַּע בְּשֶׁל רֹאשׁ — הַסּוֹד וְטַעַם שֶׁאֵינוֹ מְעַכֵּב ; רָאשֵׁי שִׁיטִין וְסוֹפֵי שִׁיטִין ; כְּתָב מְנֻמָּר — יוֹרֶה דֵּעָה סִימָן רע״ג וְרע״ה ; דִּקְדּוּק הַסּוֹפְרִים — לְכַתְּחִלָּה וּבְדִיעֲבַד
- ✨ רמה 3 — סיכום : לחזרה ולשינון מהיר
- 👑 רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן) : שיטת השולחן ערוך הרב — מנין השיטין, ראשי וסופי שיטין, וגבול הכתב מנומר