✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה
סימן מ״ז · ברכת התורה
הלכות ברכת התורה — ליזהר בה מאוד ; על מה מברכין (מקרא, משנה, גמרא, מדרש) ; הכותב והמהרהר ; נוסח הברכות (על דברי תורה, והערב נא, אשר בחר בנו) ; אהבת עולם פוטרת ; ההפסק והשינה ; הלילה והיום ; ונשים מברכות
סימן מ״ז · י״ד סעיפים
הלכות ברכת התורה
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦
כאן לומדין את הלכות ברכת התורה — הברכות שמברכין קודם לימוד התורה. הסימן מלמד שצריך ליזהר בה מאוד, על מה מברכין (מקרא, משנה, גמרא ומדרש), דין הכותב והמהרהר, נוסח שלוש הברכות, כיצד אהבת עולם פוטרת, ההפסק והשינה, ההנהגה בלילה וביום, ושהנשים מברכות. טקסט עברי, ביאור והסבר של י״ד הסעיפים, וכן מדור של מקרים מעשיים.
נושא: ברכת התורה — חשיבותה, נוסחה ודיניה
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן מ״ז · י״ד סעיפים
עריכה: רב יוסף חיים סממה
דעת · daattorah.com
קודם שלומד אדם תורה, מברך ברכה: מכיר הוא שהתורה מתנת הקדוש ברוך הוא, ואינו בא אליה כאל חכמה אחרת אלא כאל דבר ה׳ החי. הזהירו חכמים ליזהר בה מאוד, שלא חרבה הארץ אלא מפני שלא ברכו בתורה תחילה — לא ששכחוה, אלא שלא היתה חשובה בעיניהם כל כך לברך עליה. סימן זה קובע על מה מברכין, את נוסח שלוש הברכות, מתי אהבת עולם פוטרת, מה חשוב הפסק ומה אינו, דין הלילה והיום, ושהנשים מברכות. אנו לומדים כאן ברמת העיקרון ; ולהנהגה האישית — יפנה אל המנהג ואל הוראת הרב.
📑 תוכן הלימוד
א. חשיבות ברכת התורה — צריך ליזהר בה מאוד (סעיף א)
ב. על מה מברכין · הכותב והמהרהר — מקרא, משנה, גמרא, מדרש ; הכותב והמהרהר (סעיפים ב-ד)
ג. נוסח הברכות — על דברי תורה, והערב נא, אשר בחר בנו ; והערב בוי״ו (סעיפים ה-ו)
ד. אהבת עולם פוטרת — מתי פוטרת ברכת התורה ; הספק בקריאת שמע (סעיפים ז-ח)
ה. הפסק — שלא להפסיק ; ברכת כהנים ; עסקים, שינה, מרחץ (סעיפים ט-יא)
ו. לילה ויום · המשכים — הלילה הולך אחר היום ; המשכים קודם אור היום (סעיפים יב-יג)
ז. נשים — נשים מברכות ברכת התורה (סעיף יד)
+ מקרים מעשיים ושאלות להבנה
א. חשיבות ברכת התורה (סעיף א)
טקסט מקורי (סעיף א)
ברכת התורה צריך ליזהר בה מאוד.
ברכת התורה צריך ליזהר בה מאוד.
בִּרְכַּת הַתּוֹרָה — הברכה שמברכין בכל בוקר קודם הלימוד, ובה מכיר אדם שהתורה נתונה מאת הקדוש ברוך הוא. פותח השולחן ערוך את הסימן באזהרה: צריך ליזהר בה מאוד.
מה אומר הסעיף:
- אזהרת פתיחה: אין ברכת התורה ברכה רגילה ; צריך ליזהר בה יותר משאר ברכות.
- הטעם (שהביאו המפרשים): לא חרבה הארץ אלא מפני שלא ברכו בתורה תחילה — שלא היתה חשובה בעיניהם.
הסעיף במשפט אחד: ברכת התורה תובעת זהירות מיוחדת, שהיא מבטאת עד כמה חשובה התורה ויקרה בעינינו.
ב. על מה מברכין · הכותב והמהרהר (סעיפים ב-ד)
טקסט מקורי (סעיפים ב-ד)
צריך לברך בין למקרא בין למשנה בין לגמרא. הגה: בין למדרש. הכותב בדברי תורה אף על פי שאינו קורא צריך לברך. המהרהר בדברי תורה אינו צריך לברך. הגה: והוא הדין דיכול לפסוק דין בלא נתינת טעם לדבריו, דהוי כהרהור.
(ב) צריך לברך בין למקרא בין למשנה בין לגמרא ; הגה: בין למדרש. (ג) הכותב בדברי תורה אף על פי שאינו קורא צריך לברך. (ד) המהרהר בדברי תורה אינו צריך לברך ; הגה: והוא הדין דיכול לפסוק דין בלא נתינת טעם לדבריו, דהוי כהרהור.
מִקְרָא · מִשְׁנָה · גְּמָרָא · מִדְרָשׁ — “הכל תורה” — אין הברכה על המקרא בלבד, אלא על כל לימוד: מקרא, משנה, גמרא, ומדרש (הגה). על כל אחד חייב לברך, שהכל תורה היא ונתנה מסיני.
הַכּוֹתֵב · הַמְהַרְהֵר — הכותב דברי תורה (דרך לימודו) מברך אף בלא קורא, שהכתיבה מעשה לימוד. והמהרהר (החושב בלבד) אינו צריך לברך, ש“הרהור לאו כדיבור” ; והוא הדין שיכול לפסוק דין בלא נתינת טעם — שאף זה כהרהור.
מה אומרים הסעיפים:
- על מה (ב): מקרא, משנה, גמרא — ומדרש (הגה). כל תורה טעונה ברכה.
- הכותב (ג): כותב דברי תורה, אף בלא קורא, חייב לברך.
- המהרהר (ד): חושב בלבד, או פוסק דין בלא טעם, אינו חייב — הרהור לאו כדיבור.
הסעיפים במשפט אחד: מברכין על כל תורה (מקרא, משנה, גמרא, מדרש) ; הכותב חייב לברך אף בלא קורא, והמהרהר בלבד אינו חייב.
ג. נוסח הברכות (סעיפים ה-ו)
טקסט מקורי (סעיפים ה-ו)
ברכות התורה: אשר קדשנו במצותיו וצונו על דברי תורה, והערב נא וכו׳, ואשר בחר בנו. אומר והערב עם וי״ו. הגה: ויש אומרים בלא וי״ו וכן נהגו, אבל יותר טוב לומר בוי״ו.
(ה) ברכות התורה: אשר קדשנו במצותיו וצונו על דברי תורה ; והערב נא וכו׳ ; ואשר בחר בנו. (ו) אומר והערב עם וי״ו ; הגה: ויש אומרים בלא וי״ו וכן נהגו, אבל יותר טוב לומר בוי״ו.
שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת — (1) על דברי תורה — נוסח המצוה ; (2) והערב נא — בקשה שתהא התורה עֲרֵבָה בפינו ; (3) אשר בחר בנו — שבח על בחירת ישראל ומתן התורה, וחותמת “הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל”.
וְהַעֲרֶב — בוי״ו או בלא וי״ו — אם לומר וְהַעֲרֶב (בוי״ו, כברכה אחת ארוכה הסמוכה לשלפניה) או הַעֲרֶב (בלא וי״ו, כברכה בפני עצמה). המנהג שהביא הרמ״א בלא וי״ו, אבל המחבר כותב שיותר טוב לומר בוי״ו.
מה אומרים הסעיפים:
- שלוש ברכות (ה): על דברי תורה · והערב נא · אשר בחר בנו.
- והערב (ו): המחבר מעדיף בוי״ו ; המנהג (רמ״א) בלא וי״ו ; “אבל יותר טוב לומר בוי״ו”.
הסעיפים במשפט אחד: שלוש הברכות הן על דברי תורה, והערב נא ואשר בחר בנו ; ובוהערב יותר טוב לומר בוי״ו.
ד. אהבת עולם פוטרת (סעיפים ז-ח)
טקסט מקורי (סעיפים ז-ח)
ברכת אהבת עולם פוטרת ברכת התורה אם למד מיד בלי הפסק. ויש להסתפק אי סגי בקורא קריאת שמע סמוך לה מיד בלי הפסק, ולכן יש ליזהר לברך ברכת התורה קודם אהבת עולם.
(ז) ברכת אהבת עולם פוטרת ברכת התורה אם למד מיד בלי הפסק. (ח) ויש להסתפק אי סגי בקורא קריאת שמע סמוך לה מיד בלי הפסק, ולכן יש ליזהר לברך ברכת התורה קודם אהבת עולם.
אַהֲבַת עוֹלָם פּוֹטֶרֶת — ברכת אהבת עולם (או אהבה רבה) שקודם קריאת שמע יש בה מעין ברכת התורה (ותן בלבנו… ללמוד וללמד). ולכן היא פוטרת את ברכת התורה, ובלבד שילמד מיד אחריה בלי הפסק.
הַסָּפֵק · קֹדֶם אַהֲבַת עוֹלָם — האם קריאת שמע הסמוכה לה נחשבת “למד מיד” (שהיא דברי תורה)? זהו ספק. וכדי שלא לסמוך עליו, יש ליזהר לברך את ברכת התורה קודם אהבת עולם, ואז יוצא בודאי.
מה אומרים הסעיפים:
- העיקרון (ז): אהבת עולם פוטרת — אם למד מיד, בלי הפסק.
- הספק (ח): האם קריאת שמע אחריה סגי? אינו ודאי.
- ההנהגה: לברך ברכת התורה קודם אהבת עולם, מספק.
הסעיפים במשפט אחד: אהבת עולם פוטרת כשלומד מיד בלי הפסק ; אך מספק נזהרין לברך ברכת התורה קודם לה.
ה. הפסק (סעיפים ט-יא)
טקסט מקורי (סעיפים ט-יא)
יש אומרים שאם הפסיק בין ברכת התורה ללימודו אין בכך כלום, והנכון שלא להפסיק ביניהם, וכן נהגו לומר פרשת ברכת כהנים סמוך לברכת התורה. אם הפסיק מללמוד ונתעסק בעסקיו, כיון שדעתו לחזור ללמוד לא הוי הפסק, והוא הדין לשינה ומרחץ ובית הכסא דלא הוי הפסק. שינת קבע ביום על מטתו הוי הפסק, ויש אומרים דלא הוי הפסק וכן נהגו.
(ט) יש אומרים שאם הפסיק בין ברכת התורה ללימודו אין בכך כלום, והנכון שלא להפסיק ביניהם, וכן נהגו לומר פרשת ברכת כהנים סמוך לברכת התורה. (י) אם הפסיק מללמוד ונתעסק בעסקיו, כיון שדעתו לחזור ללמוד לא הוי הפסק, והוא הדין לשינה ומרחץ ובית הכסא. (יא) שינת קבע ביום על מטתו הוי הפסק, ויש אומרים דלא הוי הפסק וכן נהגו.
שֶׁלֹּא לְהַפְסִיק · בִּרְכַּת כֹּהֲנִים — הנכון שלא להפסיק בין הברכה ללימוד. ולכן נהגו לומר סמוך לברכת התורה את פסוקי ברכת כהנים (“יברכך”), שהוא לימוד הבא מיד אחר הברכה.
דַּעְתּוֹ לַחֲזֹר — המתעסק בעסקיו על דעת לחזור ללמוד — אינו הפסק, והברכה במקומה עומדת. והוא הדין לשינת עראי, מרחץ ובית הכסא. אבל שינת קבע ביום על מטתו — נחלקו: יש אומרים הפסק, ו“כן נהגו” שאינה הפסק.
מה אומרים הסעיפים:
- שלא להפסיק (ט): הנכון ; ומכאן המנהג לומר ברכת כהנים מיד אחריה.
- עסקים, שינת עראי (י): על דעת לחזור — אינו הפסק.
- שינת קבע ביום (יא): יש אומרים הפסק, אבל המנהג שאינה הפסק.
הסעיפים במשפט אחד: אין מפסיקין בין הברכה ללימוד (ומכאן ברכת כהנים מיד אחריה) ; עסקים ושינת עראי אינם הפסק, וגם שינת קבע ביום — המנהג שאינה הפסק.
ו. לילה ויום · המשכים (סעיפים יב-יג)
טקסט מקורי (סעיפים יב-יג)
אף אם למד בלילה, הלילה הולך אחר היום שעבר, ואינו צריך לחזור ולברך כל זמן שלא יישן. המשכים קודם אור היום ללמוד מברך ברכת התורה, ואינו צריך לחזור ולברך כשילך לבית הכנסת. המשכים קודם אור היום מברך כל סדר הברכות חוץ מברכת הנותן לשכוי בינה ופרשת התמיד, שימתין מלאומרם עד שיאור היום. הגה: ולכתחלה יטול ידיו קודם שיברך ללמוד, ואם לא היה לו מים יכול ללמוד ולברך בלא נטילה כמו בשאר ברכות שמברך קודם נטילה כדלעיל סימן מ״ו.
(יב) אף אם למד בלילה, הלילה הולך אחר היום שעבר, ואינו צריך לחזור ולברך כל זמן שלא יישן. (יג) המשכים קודם אור היום ללמוד מברך ברכת התורה, ואינו צריך לחזור ולברך כשילך לבית הכנסת ; ומברך כל סדר הברכות חוץ מברכת הנותן לשכוי בינה ופרשת התמיד, שימתין מלאומרם עד שיאור היום. הגה: ולכתחלה יטול ידיו קודם שיברך ללמוד, ואם לא היה לו מים יכול ללמוד ולברך בלא נטילה, כמו בשאר ברכות, כדלעיל סימן מ״ו.
הַלַּיְלָה הוֹלֵךְ אַחַר הַיּוֹם — לענין ברכת התורה, הלילה נמשך אחר היום שעבר: הלומד בלילה אינו חוזר ומברך, כל זמן שלא ישן. השינה — ולא אור היום — היא הקובעת חיוב חדש.
הַמַּשְׁכִּים קֹדֶם אוֹר הַיּוֹם — מברך ברכת התורה וכל סדר הברכות, אבל מאחר שני דברים עד היום: הנותן לשכוי בינה ופרשת התמיד (עיין סימן א׳). ולכתחילה נוטל ידיו תחילה ; ובלא מים מברך ולומד אף בלא נטילה, כבסימן מ״ו.
מה אומרים הסעיפים:
- הלילה (יב): הולך אחר היום שעבר ; אין ברכה חדשה כל זמן שלא ישן.
- המשכים (יג): מברך ברכת התורה וסדר הברכות, ומאחר הנותן לשכוי בינה ופרשת התמיד.
- נטילת ידים: לכתחילה קודם הברכה ; ובלא מים מברך אף בלא נטילה.
הסעיפים במשפט אחד: הלילה הולך אחר היום שעבר (אין ברכה חוזרת בלא שינה) ; והמשכים קודם אור היום מברך את הסדר ומאחר הנותן לשכוי בינה ופרשת התמיד, ונוטל ידיו אם אפשר.
ז. נשים מברכות (סעיף יד)
טקסט מקורי (סעיף יד)
נשים מברכות ברכת התורה.
נשים מברכות ברכת התורה.
נָשִׁים מְבָרְכוֹת — אף שאין הנשים חייבות בלימוד כאנשים, מברכות הן ברכת התורה. שהרי חייבות ללמוד את המצוות שלהן, והן חייבות בתפילה ובקריאת הפרשיות (כפרשת התמיד), שברכת התורה קודמת להן.
מה אומר הסעיף:
- הדין: נשים מברכות ברכת התורה.
- הטעם: שצריכות ללמוד הלכות שלהן, וחייבות בתפילה ובפרשיות.
הסעיף במשפט אחד: אף הנשים מברכות ברכת התורה, שצריכות לדעת מצוותיהן וחייבות בתפילה ובפרשיות.
מקרים מעשיים
מקרה 1 — אמירת ברכת התורה בכל בוקר
מצב: בבוקר, מתי וכיצד אומר ברכת התורה, וכיצד לא יפסיק קודם שילמד ?
הנהגה: בכל בוקר, קודם כל לימוד, אומר שלוש הברכות — על דברי תורה, והערב נא (יותר טוב בוי״ו), ואשר בחר בנו (סעיפים ה-ו). ונזהר שלא להפסיק בין הברכה ללימוד ; ולכן המנהג לומר מיד אחריה את ברכת כהנים (“יברכך”), שהיא כבר לימוד (סעיף ט). ולכתחילה נוטל ידיו תחילה (סעיף יג). ולנוסח המדויק של קהילתו — כמנהגו ובשאלת הרב.
מקרה 2 — אחר שינה או הפסק ארוך
מצב: אחר שינה, או אחר שנתעסק זמן רב בעסקיו, האם חוזר ומברך ברכת התורה ?
הנהגה: המתעסק בעסקיו על דעת לחזור ללמוד — אינו הפסק, ואינו חוזר לברך ; והוא הדין לשינת עראי, מרחץ ובית הכסא (סעיף י). בשינת קבע ביום על מטתו נחלקו, אבל “כן נהגו” שאינה מחייבת לחזור ולברך (סעיף יא). וכן הלומד בלילה אינו חוזר ומברך כל זמן שלא ישן (סעיף יב). ולהכרעת מקרה פרטי — בשאלת הרב.
מקרה 3 — הנשים והמשכים קודם אור היום
מצב: האם אשה מברכת ברכת התורה ? והמשכים ללמוד קודם אור היום, מה אומר ?
הנהגה: הנשים מברכות ברכת התורה (סעיף יד), שצריכות לדעת מצוותיהן וחייבות בתפילה ובפרשיות. והמשכים קודם אור היום מברך ברכת התורה וכל סדר הברכות, אבל מאחר עד היום את הנותן לשכוי בינה ואת פרשת התמיד (סעיף יג ; עיין סימן א׳) ; ואינו חוזר ומברך ברכת התורה בבואו לבית הכנסת. ולהנהגה המדויקת — כמנהג ובהוראת הרב.
שאלות להבנה
בדוק את הבנתך:
- על אילו צורות של תורה מברכין ברכת התורה, ומה מוסיף הרמ״א ?
- מה החילוק בין הכותב למהרהר ?
- אומרים והערב בוי״ו או בלא וי״ו, ומה מעדיף המחבר ?
- מתי אהבת עולם פוטרת ברכת התורה, ומדוע טוב לברך קודם לה ?
- מה מאחר המשכים קודם אור היום, ומדוע הנשים מברכות ?
להעמיק עוד
אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
📖להצטרף לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן : לפלפול — בִּרְכַּת הַתּוֹרָה דְּאוֹרַיְתָא אוֹ דְּרַבָּנָן — כִּי שֵׁם ה׳ אֶקְרָא ; אַהֲבַת עוֹלָם פּוֹטֶרֶת וְגֶדֶר הַהֶפְסֵק ; הַלַּיְלָה הוֹלֵךְ אַחַר הַיּוֹם וְנָשִׁים בְּבִרְכַּת הַתּוֹרָה
- ✨ רמה 3 — סיכום : לחזרה ולשינון מהיר
- 👑 רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן) : שיטת השולחן ערוך הרב — הנוסח, ההפסק והנהגת הבוקר