סימן נ״ג · מי הראוי לירד לפני התיבה — השליח ציבור

📑 תוכן הלימוד

א. מי הראוי לירד לפני התיבה — כ״ו הסעיפים לפי משפחות

משפחה 1 — ישתבח מעומד (סעיפים א׳-ג׳)

אומר שליח צבור ישתבח מעומד. אין לומר ישתבח אלא אם כן אמר ברוך שאמר וקצת פסוקי דזמרה. הגה: הש״ץ אם לא היה לו טלית תחלה — יתעטף בציצית קודם שיתחיל ישתבח כדי שיאמר הקדיש מיד אחר ישתבח ולא יפסיק; וכן אם אין מנין בבית הכנסת — ימתין הש״ץ עם ישתבח וישתוק עד שיבא מנין, ויאמר ישתבח וקדיש.

משפחה 2 — החזן ההגון (סעיפים ד׳-ה׳)

שליח צבור צריך שיהיה הגון. ואיזהו הגון — שיהא ריקן מעבירות, ושלא יצא עליו שם רע אפילו בילדותו, ושיהיה ענו ומרוצה לעם, ויש לו נעימה וקולו ערב, ורגיל לקרות תורה נביאים וכתובים. אם אין מוצאין מי שיהיה בו כל המדות האלו — יבחרו הטוב שבצבור בחכמה ובמעשים טובים.

הגה: ואם היה כאן עם הארץ זקן וקולו נעים והעם חפצים בו, ובן י״ג שנה המבין מה שאומר ואין קולו נעים — הקטן הוא קודם. מי שעבר עבירה בשוגג, כגון שהרג הנפש בשגגה וחזר בתשובה — מותר להיות ש״ץ; אבל אם עשה במזיד — לא, דמכל מקום יצא עליו שם רע קודם התשובה.

משפחה 3 — הגיל והמינוי (סעיפים ו׳-י׳)

אין ממנין אלא מי שנתמלא זקנו, מפני כבוד הצבור; אבל באקראי, משהביא שתי שערות, יכול לירד לפני התיבה, ובלבד שלא יתמנה מפי הצבור. מי שאינו בעל זקן, כל שניכר בו שהגיע לכלל שנים שראוי להתמלאות זקנו — נתמלא זקנו קרינן ביה, הילכך בן כ׳ שנה אף על פי שאין לו זקן — ממנין אותו. ואם אין שם מי שיודע להיות ש״ץ כי אם בן י״ג ויום אחד — מוטב שיהא הוא ש״ץ משיבטלו מלשמוע קדושה וקדיש.

משפחה 4 — הפסולים ודקדוק הקול (סעיפים י״א-י״ד)

ש״ץ שמאריך בתפלה כדי שישמעו קולו הערב — אם מחמת ששמח בלבו שנותן הודאה להשם יתברך בנעימה, תבא עליו ברכה; אבל אם מכוין להשמיע קולו ושמח בקולו — הרי זה מגונה. אין ממנין מי שקורא לאלפי״ן עייני״ן ולעייני״ן אלפי״ן. פוחח, והוא מי שבגדו קרוע וזרועותיו מגולים — לא ירד לפני התיבה. סומא יורד לפני התיבה, ובלבד שלא יקרא בתורה.

משפחה 5 — מינוי, סירוב, מחלוקת ושכר (סעיפים ט״ו-כ״ו)

ש״ץ קבוע יורד לפני התיבה מעצמו ולא ימתין שיאמרו לו; ומי שאינו קבוע צריך לסרב מעט קודם שירד, ולא יותר מדאי. יש מונעים גר מלהיות ש״ץ, ונדחו דבריהם. שליח צבור בשכר עדיף טפי מבנדבה. צבור שצריכין לשכור רב וש״ץ ואין בידם כדי שכר שניהם — אם הוא רב מובהק וגדול בתורה ובקי בהוראה הוא קודם, ואם לאו — ש״ץ קודם. ואין מסלקין חזן מאומנתו אלא אם כן נמצא בו פסול.

מקרים מעשיים

מקרה 1 — מי יכול להיות חזן?

מקרה 2 — בעל תשובה, קטן, ועם הארץ

מקרה 3 — ישתבח מעומד, הטלית, ושלא להפסיק

שאלות להבנה

להעמיק עוד