אורח חיים נ״ג · רמה 4 · שיטת אדמו״ר הזקן

דעת הרב

רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן) — סימן נ״ג · דִּין מִי הָרָאוּי לֵירֵד לִפְנֵי הַתֵּבָה

דרכו של אדמו״ר הזקן במִי הָרָאוּי לֵירֵד לִפְנֵי הַתֵּבָה — השְׁלִיחַ צִבּוּר: יִשְׁתַּבַּח מְעֻמָּד וּסְמִיכַת הַקַּדִּישׁ ; החַזָּן הָגוּן (רֵיקָן מֵעֲבֵרוֹת, מְרֻצֶּה לָעָם, נְעִימָה) ; הבַּעַל תְּשׁוּבָה (שׁוֹגֵג / מֵזִיד) ; נִתְמַלֵּא זְקָנוֹ וּשְׁתֵּי שְׂעָרוֹת ; הַמִּנּוּי וּכְבוֹד הַצִּבּוּר — ברגישות חב״ד.

למה רמה 4 מיוחדת לאדמו״ר הזקן? השולחן ערוך של אדמו״ר הזקן אינו פירוש על המחבר — הוא שולחן ערוך עצמאי ושלם, שכתבו אדמו״ר הזקן (רבי שניאור זלמן מליאדי, מייסד חב״ד, תלמיד המגיד ממעזריטש). ייחודו: הוא משלב הלכה + טעמי המצוות + פנימיות בחיבור אחד, ופוסק בחריפות תלמודית מיוחדת.

לחב״ד, אדמו״ר הזקן הוא הפוסק האחרון — פסקו הוא ההכרעה. הרבי הורה במפורש ללמוד ברצינות את שולחן ערוך הרב. דף זה מאסף את שיטת הרב על סימן נ״ג — דִּין מִי הָרָאוּי לֵירֵד לִפְנֵי הַתֵּבָה. הסימן כולל אצל הרב ל״ו סְעִיפִים: יִשְׁתַּבַּח מְעֻמָּד וּסְמִיכַת הַקַּדִּישׁ, תְּנָאֵי הַחַזָּן הָגוּן (רֵיקָן מֵעֲבֵרוֹת, שֵׁם רַע, מְרֻצֶּה לָעָם, נְעִימָה), הַבַּעַל תְּשׁוּבָה, הַגִּיל (נִתְמַלֵּא זְקָנוֹ, שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת), הַמִּנּוּי, כְּבוֹד הַצִּבּוּר וְסִדְרֵי הַבְּחִירָה.

→ לקריאת המבוא הכללי על שיטת אדמו״ר הזקן

הערת מקור. הטקסט העברי המובא בדף זה הוא הטקסט המלא והאמיתי של שולחן ערוך הרב, אורח חיים סימן נ״גל״ו סְעִיפִים מידי הרב — לפי מהדורת קה״ת כפי שנסרקה בספריא (Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim נ״ג). אדמו״ר הזקן דן בדִּין מִי הָרָאוּי לֵירֵד לִפְנֵי הַתֵּבָה — יִשְׁתַּבַּח מְעֻמָּד, הַחַזָּן הָגוּן, הַבַּעַל תְּשׁוּבָה, נִתְמַלֵּא זְקָנוֹ, הַמִּנּוּי וּכְבוֹד הַצִּבּוּר. הביאורים הם שלנו. אין מובא כאן שום קטע מחוץ לטקסט הניתן לאימות.
1 · טקסט אדמו״ר הזקן

שולחן ערוך הרב — סימן נ״ג — דִּין מִי הָרָאוּי לֵירֵד לִפְנֵי הַתֵּבָה

הטקסט המלא של שולחן ערוך אדמו״ר הזקן

שולחן ערוך הרב, סימן נ״ג — דִּין מִי הָרָאוּי לֵירֵד לִפְנֵי הַתֵּבָה — וּבוֹ ל״ו סְעִיפִים
טקסט אדמו״ר הזקן עצמו (מקור ספריא Shulchan_Arukh_HaRav,_Orach_Chayim.53), ולאחריו ביאור קצר. הסימן כולל ל״ו סְעִיפִים.

סעיף א עַד יִשְׁתַּבַּח אֵין צָרִיךְ שָׁלִיחַ צִבּוּר; בְּיִשְׁתַּבַּח עוֹמֵד וְסוֹמֵךְ הַקַּדִּישׁ.

דִּין הָרָאוּי לֵירֵד לִפְנֵי הַתֵּבָה וּבוֹ ל״ו סְעִיפִים:עַד ״יִשְׁתַּבַּח״ אֵין צָרִיךְ לִשְׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁיֵּרֵד לִפְנֵי הַתֵּבָה כְּלָל, אֲבָל כְּשֶׁמַּגִּיעִים לְ״יִשְׁתַּבַּח״ יֵשׁ לוֹ לְהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר לַעֲמֹד לִפְנֵי הַתֵּבָה וְלוֹמַר ״יִשְׁתַּבַּח״, וְלֹא יַמְתִּין מִלֵּירֵד לִפְנֵי הַתֵּבָה עַד הַקַּדִּישׁ שֶׁלְּאַחַר ״יִשְׁתַּבַּח״, לְפִי שֶׁיֵּשׁ לְהַסְמִיךְ הַקַּדִּישׁ לְ״יִשְׁתַּבַּח״ בְּכָל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר וְאָסוּר לְהַפְסִיק בֵּינֵיהֶם כְּלָל. וְלָכֵן נָהֲגוּ שֶׁהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר עוֹמֵד גַּם כֵּן כְּשֶׁאוֹמֵר ״יִשְׁתַּבַּח״, שֶׁלֹּא לְהַפְסִיק מִישִׁיבָה לַעֲמִידָה בֵּין ״יִשְׁתַּבַּח״ לַקַּדִּישׁ שֶׁלְּאַחֲרָיו, שֶׁהוּא צָרִיךְ לוֹמַר אוֹתוֹ בַּעֲמִידָה מִן הַדִּין, מִפְּנֵי שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָׁה, וְהוּא הַדִּין לְ״בָרְכוּ״. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּשְׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁאוֹמֵר גּוּף הַקַּדִּישׁ וּ״בָרְכוּ״, אֲבָל הַצִּבּוּר שֶׁעוֹנִין אַחֲרָיו יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵינָם צְרִיכִים לַעֲמֹד כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן (נ״ה) [נ״ו]. וְאַף עַל פִּי כֵן נוֹהֲגִין לַעֲמֹד בִּשְׁעַת אֲמִירַת ״יִשְׁתַּבַּח״, אֲפִלּוּ כְּשֶׁאוֹמֵר אוֹתוֹ בְּיָחִיד:

ישתבח מעומד. עַד יִשְׁתַּבַּח אֵין צָרִיךְ שָׁלִיחַ צִבּוּר כְּלָל; בְּיִשְׁתַּבַּח עוֹמֵד הַשָּׁלִיחַ צִבּוּר וְאוֹמְרוֹ, וְלֹא יַמְתִּין עַד הַקַּדִּישׁ, שֶׁיֵּשׁ לְהַסְמִיךְ הַקַּדִּישׁ לְיִשְׁתַּבַּח (דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כְּמוֹ בָּרְכוּ). וְנוֹהֲגִין לַעֲמֹד לְיִשְׁתַּבַּח אֲפִלּוּ בְּיָחִיד.

סעיף ב צָרִיךְ שֶׁיִּקְרָא לְעַצְמוֹ קְצָת פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה וּבָרוּךְ שֶׁאָמַר קֹדֶם יִשְׁתַּבַּח.

אַף עַל פִּי שֶׁאֵין צָרִיךְ הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר לוֹמַר לִפְנֵי הַתֵּבָה אֶלָּא מִ״יִּשְׁתַּבַּח״ וְאֵילָךְ, מִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ שֶׁיִּקְרָא לְעַצְמוֹ תְּחִלָּה קְצָת פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה וּ״בָרוּךְ שֶׁאָמַר״ לִפְנֵיהֶם, וְאִם לָאו אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר ״יִשְׁתַּבַּח״ שֶׁהֲרֵי הִיא בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה לִפְסוּקֵי דְּזִמְרָה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן נ״א. וְלָכֵן צָרִיךְ לִמְחוֹת בָּרַבִּים שֶׁטּוֹעִים כְּשֶׁהֵם בַּדֶּרֶךְ וְאֵין עֵת לְהַאֲרִיךְ שֶׁמַּתְחִילִין מִ״יִּשְׁתַּבַּח״ וּמְבָרְכִין בְּרָכָה לְבַטָּלָה, אֶלָּא יֹאמְרוּ ״בָּרוּךְ שֶׁאָמַר״ וּקְצָת פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה עַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן נ״ב, אוֹ יַתְחִילוּ מִ״יּוֹצֵר אוֹר״:

קְצָת פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה. אַף שֶׁאֵין הַשָּׁלִיחַ צִבּוּר יוֹרֵד אֶלָּא מִיִּשְׁתַּבַּח, צָרִיךְ שֶׁיִּקְרָא לְעַצְמוֹ תְּחִלָּה קְצָת פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה וּבָרוּךְ שֶׁאָמַר, וְאִם לָאו אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר יִשְׁתַּבַּח (בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה לִפְסוּקֵי דְּזִמְרָה, עַיֵּן סימן 51). וְצָרִיךְ לִמְחוֹת בַּטּוֹעִים בַּדֶּרֶךְ שֶׁמַּתְחִילִין מִיִּשְׁתַּבַּח (בְּרָכָה לְבַטָּלָה).

סעיף ג מִי שֶׁאֵין לוֹ טַלִּית עַד יִשְׁתַּבַּח, וְשָׁלִיחַ צִבּוּר בְּלֹא מִנְיָן.

מִי שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ טַלִּית עַד שֶׁהִגִּיעַ לְ״יִשְׁתַּבַּח״ — לֹא יְבָרֵךְ עַל עֲטִיפַת צִיצִית בֵּין פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְ״יִשְׁתַּבַּח״, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּאֶמְצַע פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה, מִפְּנֵי שֶׁאָסוּר לְהַפְסִיק מִ״בָּרוּךְ שֶׁאָמַר״ עַד סוֹף ״יִשְׁתַּבַּח״ אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ מִצְוָה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן נ״א, אֶלָּא יְבָרֵךְ בֵּין ״יִשְׁתַּבַּח״ לְ״יוֹצֵר״, שֶׁאָז מֻתָּר לְהַפְסִיק לְצֹרֶךְ מִצְוָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן נ״ד. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּיָחִיד, אֲבָל שְׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁלֹּא הֵבִיאוּ לוֹ טַלִּית עַד ״יִשְׁתַּבַּח״ — יִתְעַטֵּף וִיבָרֵךְ קֹדֶם שֶׁיַּתְחִיל ״יִשְׁתַּבַּח״, כְּדֵי שֶׁיֹּאמַר הַקַּדִּישׁ מִיָּד אַחַר ״יִשְׁתַּבַּח״ וְלֹא יַפְסִיק, אֶלָּא אִם כֵּן הֵבִיאוּ לוֹ אַחַר ״יִשְׁתַּבַּח״ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן נ״ד.וְכֵן אִם אֵין מִנְיָן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת — יַמְתִּין הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר עִם ״יִשְׁתַּבַּח״ וְיִשְׁתֹּק וְלֹא יְדַבֵּר כְּלוּם עַד שֶׁיָּבוֹא מִנְיָן, וְיֹאמַר ״יִשְׁתַּבַּח״ וְקַדִּישׁ, וְיָכוֹל לְהַמְתִּין וְלִשְׁהוֹת אֲפִלּוּ חֲצִי שָׁעָה שֶׁזֶּהוּ שִׁעוּר כְּדֵי לִגְמֹר אֶת כָּל פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה מִ״בָּרוּךְ שֶׁאָמַר״ עַד סוֹף ״יִשְׁתַּבַּח״, וְאַף עַל פִּי כֵן אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר לָרֹאשׁ הוֹאִיל וְשָׁהָה בִּרְצוֹנוֹ שֶׁלֹּא מֵחֲמַת אֹנֶס כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ס״ה. וּבְדִיעֲבַד אֲפִלּוּ שָׁהָה מֵחֲמַת אֹנֶס, כְּגוֹן שֶׁלֹּא הָיָה הַמָּקוֹם נָקִי וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, בְּעִנְיָן שֶׁבִּקְרִיאַת שְׁמַע כַּיּוֹצֵא בָּזֶה יֵשׁ שֶׁמַּצְרִיכִים לַחֲזֹר לָרֹאשׁ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר שָׁם, מִכָּל מָקוֹם בִּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה שֶׁהֵם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים — יֵשׁ לִסְמֹךְ עַל דִּבְרֵי הַמְּקִלִּין שָׁם:

טַלִּית וּמִנְיָן. מִי שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ טַלִּית עַד יִשְׁתַּבַּח לֹא יְבָרֵךְ בֵּין פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְיִשְׁתַּבַּח (עַיֵּן סימן 51) אֶלָּא בֵּין יִשְׁתַּבַּח לְיוֹצֵר (עַיֵּן סימן 54); וְהַשָּׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁלֹּא הֵבִיאוּ לוֹ עַד יִשְׁתַּבַּח — יִתְעַטֵּף וִיבָרֵךְ קֹדֶם שֶׁיַּתְחִיל. וְאִם אֵין מִנְיָן — יַמְתִּין בְּשֶׁקֶט אֲפִלּוּ חֲצִי שָׁעָה וְאֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר לָרֹאשׁ הוֹאִיל וְשָׁהָה בִּרְצוֹנוֹ.

סעיף ד שָׁלִיחַ צִבּוּר צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הָגוּן, רֵיקָן מֵעֲבֵרוֹת וּמְרֻצֶּה לָעָם.

שְׁלִיחַ צִבּוּר צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הָגוּן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נָתְנָה עָלַי בְּקוֹלָהּ עַל כֵּן שְׂנֵאתִיהָ״, וְאָמְרוּ חֲכָמִים: זֶה שְׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁאֵינוֹ הָגוּן וְיוֹרֵד לִפְנֵי הַתֵּבָה. וְאֵיזֶהוּ הָגוּן? שֶׁיִּהְיֶה רֵיקָן מֵעֲבֵרוֹת, וְשֶׁיִּהְיֶה פִּרְקוֹ נָאֶה, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יָצָא עָלָיו שֵׁם רַע אֲפִלּוּ בְּיַלְדוּתוֹ, וְשֶׁיִּהְיֶה עָנָו וּמְרֻצֶּה לָעָם כְּדֵי שֶׁיַּסְכִּימוּ לִתְפִלָּתוֹ, וְיֵשׁ לוֹ נְעִימָה וְקוֹל עָרֵב שֶׁמּוֹשֵׁךְ הַלֵּב, וְרָגִיל לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַפְּסוּקִים שֶׁל תְּפִלָּה סְדוּרִים בְּפִיו:

חַזָּן הָגוּן. שָׁלִיחַ צִבּוּר צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הָגוּן, שֶׁנֶּאֱמַר נָתְנָה עָלַי בְּקוֹלָהּ עַל כֵּן שְׂנֵאתִיהָ. וְאֵיזֶהוּ הָגוּן? רֵיקָן מֵעֲבֵרוֹת, פִּרְקוֹ נָאֶה (שֶׁלֹּא יָצָא עָלָיו שֵׁם רַע אֲפִלּוּ בְּיַלְדוּתוֹ), עָנָו וּמְרֻצֶּה לָעָם, וְיֵשׁ לוֹ נְעִימָה וְקוֹל עָרֵב, וְרָגִיל בְּתּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים.

סעיף ה אֵין מוֹצְאִין בַּעַל כָּל הַמִּדּוֹת — יִבְחֲרוּ הַטּוֹב שֶׁבַּצִּבּוּר.

אִם אֵין מוֹצְאִין מִי שֶׁיִּהְיוּ בּוֹ כָּל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ — יִבְחֲרוּ הַטּוֹב שֶׁבַּצִּבּוּר בְּחָכְמָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְאִם הָיָה כָּאן עַם הָאָרֶץ זָקֵן וְקוֹלוֹ נָעִים וְהָעָם חֲפֵצִים בּוֹ וּבֶן י״ג שָׁנָה הַמֵּבִין מַה שֶּׁהוּא אוֹמֵר וְאֵין קוֹלוֹ נָעִים — הוּא קוֹדֵם לְעַם הָאָרֶץ הַזָּקֵן, כִּי יוֹדֵעַ מַה מִּתְפַּלֵּל:

הַטּוֹב שֶׁבַּצִּבּוּר. אִם אֵין מוֹצְאִין מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּל הַמִּדּוֹת — יִבְחֲרוּ הַטּוֹב שֶׁבַּצִּבּוּר בְּחָכְמָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְעַם הָאָרֶץ זָקֵן וְקוֹלוֹ נָעִים שֶׁהָעָם חֲפֵצִים בּוֹ, מוּל בֶּן י״ג הַמֵּבִין וְאֵין קוֹלוֹ נָעִים — הַבֶּן י״ג קוֹדֵם, כִּי יוֹדֵעַ מַה מִּתְפַּלֵּל.

סעיף ו שׁוֹגֵג שֶׁשָּׁב — מֻתָּר; מֵזִיד — אֵין מְמַנִּין; בְּאֹנֶס — קָבוּעַ.

מִי שֶׁעָבַר עֲבֵרָה בְּשׁוֹגֵג, אֲפִלּוּ הָרַג נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה וְחָזַר בִּתְשׁוּבָה — מֻתָּר לִהְיוֹת שְׁלִיחַ צִבּוּר, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִקְרָא ״אֵין פִּרְקוֹ נָאֶה״ אֶלָּא מִי שֶׁמּוּעָד לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים, אֲבָל מִי שֶׁבָּאָה לְיָדוֹ שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה וּמִתְחָרֵט — הֲרֵי זֶה צַדִּיק גָּמוּר לְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. אֲבָל אִם עָשָׂה בְּמֵזִיד (פְּעָמִים רַבּוֹת), אַף עַל פִּי שֶׁאַחַר כָּךְ עָשָׂה תְּשׁוּבָה גְּמוּרָה — אֵין מְמַנִּין אוֹתוֹ שְׁלִיחַ צִבּוּר, שֶׁהֲרֵי מִכָּל מָקוֹם יָצָא עָלָיו שֵׁם רַע קֹדֶם הַתְּשׁוּבָה וְלֹא הָיָה פִּרְקוֹ נָאֶה. וּמִכָּל מָקוֹם, אִם עָבַר עֲבֵרָה בְּאֹנֶס אֲפִלּוּ הֵמִיר בְּאֹנֶס וְשָׁב — יָכוֹל לִהְיוֹת שְׁלִיחַ צִבּוּר קָבוּעַ. וְכָל זֶה לְמַנּוֹתוֹ שְׁלִיחַ צִבּוּר לְכַתְּחִלָּה, אֲבָל אֵין מַעֲבִירִין אוֹתוֹ מִפְּנֵי שֵׁם רַע שֶׁיָּצָא עָלָיו בְּיַלְדוּתוֹ, אוֹ אֲפִלּוּ יָצָא עָלָיו מִקָּרוֹב וְיָדוּעַ. וְאִם יוֹצֵא עָלָיו שֵׁם רַע עַתָּה, וְהוּא קוֹל שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק (וְאֵין לוֹ אוֹיְבִים הַמּוֹצִיאִים קוֹל) — אֲפִלּוּ יָחִיד יָכוֹל לִמְחוֹת לְהַעֲבִירוֹ.וּשְׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁיָּצָא פְּעָמִים רַבּוֹת טְרֵפָה מִתַּחַת יָדוֹ — מְסַלְּקִין אוֹתוֹ מִשְּׁלִיחַ צִבּוּר, וְאֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ אֲפִלּוּ אַחַר שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה הַמַּכְשַׁרְתּוֹ לִהְיוֹת שׁוֹחֵט וּבוֹדֵק כְּבַתְּחִלָּה, כֵּיוָן שֶׁכְּבָר יָצָא עָלָיו שֵׁם רַע פַּעַם אַחַת וְסִלְּקוּהוּ — שׁוּב אֵין מְמַנִּין אוֹתוֹ לְכַתְּחִלָּה:

בַּעַל תְּשׁוּבָה. מִי שֶׁעָבַר בְּשׁוֹגֵג, אֲפִלּוּ הָרַג נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה וְשָׁב — מֻתָּר, שֶׁאֵין פִּרְקוֹ שֶׁאֵינוֹ נָאֶה אֶלָּא הַמּוּעָד; וְשָׁב מִשְּׁגָגָה צַדִּיק גָּמוּר. אֲבָל מֵזִיד (פְּעָמִים רַבּוֹת) אַף לְאַחַר תְּשׁוּבָה — אֵין מְמַנִּין, שֶׁיָּצָא עָלָיו שֵׁם רַע. וּבְאֹנֶס וְשָׁב — קָבוּעַ. וְקוֹל שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק — אֲפִלּוּ יָחִיד יָכוֹל לִמְחוֹת.

סעיף ז רָאוּי לְשָׁלִיחַ צִבּוּר לִכָּנֵס רִאשׁוֹן וְלָצֵאת אַחֲרוֹן.

רָאוּי לִשְׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁיִּכָּנֵס לְבֵית הַכְּנֶסֶת רִאשׁוֹן וְיֵצֵא אַחֲרוֹן. וְטוֹב לַחֲזֹר אַחַר שְׁלִיחַ צִבּוּר בֶּן צַדִּיק, כִּי אֵינוֹ דּוֹמֶה תְּפִלַּת צַדִּיק בֶּן צַדִּיק כו׳. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצַּדִּיק בֶּן רָשָׁע תְּפִלָּתוֹ עַל הַצִּבּוּר יוֹתֵר נִשְׁמַעַת מִתְּפִלַּת בֶּן צַדִּיק, לְפִי שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁאֵין לוֹ זְכוּת אָבוֹת הוּא שְׁפַל רוּחַ בִּתְפִלָּתוֹ, שֶׁאֵין בּוֹטֵחַ בִּתְפִלָּתוֹ עַל מַעֲשֵׂה אֲבוֹתָיו כְּמוֹ בֶּן צַדִּיק כִּי אִם עַל חַסְדּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (וּלְעִנְיַן מַעֲשֶׂה הַכֹּל לְפִי עִנְיַן שִׁפְלוּת רוּחַ שֶׁל זֶה וְצִדְקַת אֲבוֹתָיו שֶׁל זֶה):

צַדִּיק בֶּן צַדִּיק. רָאוּי לַשָּׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁיִּכָּנֵס רִאשׁוֹן וְיֵצֵא אַחֲרוֹן. וְטוֹב לַחֲזֹר אַחַר שָׁלִיחַ צִבּוּר בֶּן צַדִּיק, כִּי אֵינוֹ דּוֹמֶה תְּפִלַּת צַדִּיק בֶּן צַדִּיק. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצַּדִּיק בֶּן רָשָׁע תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת יוֹתֵר, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁאֵין לוֹ זְכוּת אָבוֹת הוּא שְׁפַל רוּחַ וּבוֹטֵחַ בְּחַסְדּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

סעיף ח אֵין מוּמִין פּוֹסְלִין אֶלָּא בְּכֹהֲנִים, לֹא בְּשָׁלִיחַ צִבּוּר.

אֵין מוּמִין פּוֹסְלִין אֶלָּא בְּכֹהֲנִים אֲבָל לֹא בִּשְׁלִיחַ צִבּוּר. וְאַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ לִזָּהֵר בְּמוּמִין הַגְּלוּיִים, מִשּׁוּם ״הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ הֲיִרְצְךָ וְגו׳״:

מוּמִין. אֵין מוּמִין פּוֹסְלִין אֶלָּא בְּכֹהֲנִים אֲבָל לֹא בְּשָׁלִיחַ צִבּוּר. וְאַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ לִזָּהֵר בְּמוּמִין הַגְּלוּיִים, מִשּׁוּם הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ הֲיִרְצְךָ.

סעיף ט אֵין מְמַנִּין אֶלָּא מִי שֶׁנִּתְמַלֵּא זְקָנוֹ, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַצִּבּוּר.

אֵין מְמַנִּין אֶלָּא מִי שֶׁנִּתְמַלֵּא זְקָנוֹ, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַצִּבּוּר. וַאֲפִלּוּ הַצִּבּוּר מוֹחֲלִין עַל כְּבוֹדָם — אָסוּר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּשְׁלִיחַ צִבּוּר קָבוּעַ, אֲבָל בְּאַקְרַאי יָכוֹל לֵירֵד לִפְנֵי הַתֵּבָה מִשֶּׁהֵבִיא ב׳ שְׂעָרוֹת, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְמַנֶּה מִפִּי הַצִּבּוּר אוֹ מִפִּי שְׁלִיחַ צִבּוּר הַמְמַנֶּה אוֹתוֹ לְהָקֵל מֵעָלָיו לְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדוֹ לְעִתִּים, שֶׁזֶּהוּ גַּם כֵּן קְבִיעוּת לְאוֹתָם הָעִתִּים. אֲבָל אִם מִנּוּהוּ הַצִּבּוּר אוֹ הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁיִּהְיֶה הוּא מוּכָן לְהִתְפַּלֵּל לִפְעָמִים כְּשֶׁלֹּא יִהְיֶה שְׁלִיחַ צִבּוּר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת — אֵין זֶה נִקְרָא קְבִיעוּת, כֵּיוָן שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי כָּךְ. וְלֹא אָסְרוּ אֶלָּא לְעִתִּים יְדוּעִים, שֶׁלְּאוֹתוֹ עֵת הוּא קָבוּעַ בְּוַדַּאי. וְכָל זֶה בְּכָל הַשָּׁנָה, אֲבָל בְּתַעֲנִית — צָרִיךְ לִהְיוֹת זָקֵן מַמָּשׁ שְׁלִיחַ צִבּוּר לְכַתְּחִלָּה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תקע״ט, אוֹ הַמֻּפְלָג שֶׁבַּצִּבּוּר. וְהוּא הַדִּין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם כִּפּוּר — טוֹב שֶׁיִּהְיֶה אָדָם מֻפְלָג שְׁלִיחַ צִבּוּר אִם אֶפְשָׁר:

נִתְמַלֵּא זְקָנוֹ. אֵין מְמַנִּין קָבוּעַ אֶלָּא מִי שֶׁנִּתְמַלֵּא זְקָנוֹ, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַצִּבּוּר, וַאֲפִלּוּ מוֹחֲלִין — אָסוּר. אֲבָל בְּאַקְרַאי יוֹרֵד מִשֶּׁהֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְמַנֶּה מִפִּי הַצִּבּוּר לְעִתִּים יְדוּעִים. וּבְתַעֲנִית — זָקֵן מַמָּשׁ אוֹ הַמֻּפְלָג, וְכֵן בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם כִּפּוּר.

סעיף י אֵין שָׁם אֶלָּא בֶּן י״ג — מוּטָב שֶׁיִּהְיֶה הוּא שָׁלִיחַ צִבּוּר.

אִם אֵין שָׁם מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לִהְיוֹת שְׁלִיחַ צִבּוּר כִּי אִם בֶּן י״ג שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד — מוּטָב שֶׁיִּהְיֶה הוּא שְׁלִיחַ צִבּוּר אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ זָקָן מִשֶּׁיִּתְבַּטְּלוּ מִלִּשְׁמֹעַ קְדֻשָּׁה וְקַדִּישׁ:

בֶּן י״ג. אִם אֵין שָׁם מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לִהְיוֹת שָׁלִיחַ צִבּוּר אֶלָּא בֶּן י״ג שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד — מוּטָב שֶׁיִּהְיֶה הוּא, אַף שֶׁאֵין לוֹ זָקָן, מִשֶּׁיִּתְבַּטְּלוּ מִלִּשְׁמֹעַ קְדֻשָּׁה וְקַדִּישׁ.

סעיף יא נִכָּר שֶׁהִגִּיעַ לִכְלַל שָׁנִים לְהִתְמַלְּאוֹת זְקָנוֹ — כְּנִתְמַלֵּא.

מִי שֶׁאֵינוֹ בַּעַל זָקָן, כָּל שֶׁנִּכָּר בּוֹ שֶׁהִגִּיעַ לִכְלַל שָׁנִים שֶׁרָאוּי לְהִתְמַלְּאוֹת זְקָנוֹ — הֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ נִתְמַלֵּא זְקָנוֹ. לְפִיכָךְ בֶּן כ׳ שָׁנָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ זָקָן — מְמַנִּין אוֹתוֹ. וְכֵן אִם הָיָה לוֹ זָקָן אֲפִלּוּ מְעַט — הֲרֵי זֶה כְּנִתְמַלֵּא זְקָנוֹ אִם הוּא מִבֶּן י״ח שָׁנָה וָמַעְלָה:

הִגִּיעַ לִכְלַל שָׁנִים. מִי שֶׁאֵינוֹ בַּעַל זָקָן, כָּל שֶׁנִּכָּר שֶׁהִגִּיעַ לִכְלַל שָׁנִים הָרָאוּי לְהִתְמַלְּאוֹת זְקָנוֹ — כְּאִלּוּ נִתְמַלֵּא. לְפִיכָךְ בֶּן כ׳ אַף בְּלֹא זָקָן מְמַנִּין. וְאִם יֵשׁ לוֹ מְעַט זָקָן — כְּנִתְמַלֵּא מִבֶּן י״ח וָמַעְלָה.

סעיף יב סָרִיס, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמֻּתָּר לְמַנּוֹתוֹ אִם הוּא בֶּן עֶשְׂרִים.

סָרִיס, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמֻּתָּר לְמַנּוֹתוֹ אִם הוּא בֶּן עֶשְׂרִים, שֶׁאָז נַעֲשָׂה גָּדוֹל. וְהוּא שֶׁנִּרְאוּ בּוֹ סִימָנֵי סָרִיס, וְאִם לֹא נִרְאָה בּוֹ — אֵינוֹ נִקְרָא גָּדוֹל עַד שֶׁיַּעַבְרוּ רֹב שְׁנוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּאה״ע סִימָן קע״ב. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאַף עַל פִּי כֵן אֵין זֶה כְּבוֹד הַצִּבּוּר לְמַנּוֹת סָרִיס:

סָרִיס. סָרִיס — יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמֻּתָּר לְמַנּוֹתוֹ אִם הוּא בֶּן עֶשְׂרִים, שֶׁאָז נַעֲשָׂה גָּדוֹל, וְהוּא שֶׁנִּרְאוּ בּוֹ סִימָנֵי סָרִיס; וְאִם לֹא — עַד שֶׁיַּעַבְרוּ רֹב שְׁנוֹתָיו. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאֵין זֶה כְּבוֹד הַצִּבּוּר לְמַנּוֹת סָרִיס.

סעיף יג לִמּוּד זְכוּת עַל קְטַנִּים הַיּוֹרְדִים לְעַרְבִית בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת.

יֵשׁ לְלַמֵּד זְכוּת עַל מְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹהֲגִין שֶׁהַקְּטַנִּים יוֹרְדִים לִפְנֵי הַתֵּבָה לְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּתוֹת, לְפִי שֶׁאֵין מוֹצִיאִין אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן, שֶׁהֲרֵי אֵינָן מַחֲזִירִין אֶת הַתְּפִלָּה רַק שֶׁאוֹמְרִים ״בָּרְכוּ״ וְקַדִּישׁ. וּבִמְקוֹמוֹת שֶׁלֹּא נָהֲגוּ כֵן — אֵין לַקָּטָן לַעֲבֹר לִפְנֵי הַתֵּבָה אֲפִלּוּ בִּתְפִלַּת עַרְבִית (מִשּׁוּם ״בָּרְכוּ״ שֶׁבָּהּ. וְהוּא הַדִּין שֶׁלֹּא יִפְרֹס עַל שְׁמַע לְמִי שֶׁלֹּא שָׁמַע ״בָּרְכוּ״ בְּשַׁחֲרִית. וְאֵין ״בָּרְכוּ״ שֶׁל תְּפִלַּת שַׁחֲרִית וְעַרְבִית דּוֹמֶה לְ״בָרְכוּ״ שֶׁל קְרִיאַת הַתּוֹרָה שֶׁקָּטָן יָכוֹל לְאָמְרָהּ, לְפִי שֶׁאֵינָהּ חוֹבָה כָּל כָּךְ אֶלָּא עַל הָעוֹלֶה לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה, אֲבָל אֵלּוּ הֵן חוֹבָה עַל כָּל צִבּוּר לְשָׁמְעָן שַׁחֲרִית וְעַרְבִית), וְקָטָן שֶׁאֵינוֹ חַיָּב — אֵינוֹ מוֹצִיאָם יְדֵי חוֹבָתָן. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁמַּגִּיעַ לִכְלַל י״ג שָׁנָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת — אֵין לוֹ לְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית שֶׁל שַׁבָּת בִּמְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹהֲגִין לְהִתְפַּלֵּל שֶׁל שַׁבָּת בְּעֶרֶב שַׁבָּת מִבְּעוֹד יוֹם מִשּׁוּם תּוֹסֶפֶת שַׁבָּת, שֶׁהֲרֵי עֲדַיִן לֹא נִשְׁלְמוּ לוֹ י״ג שָׁנָה עַד לֵיל שַׁבָּת, שֶׁתּוֹסֶפֶת שַׁבָּת אֵינָהּ מוֹעִיל לְעִנְיַן שְׁנוֹת יְמֵי הַנַּעַר. אֲבָל אִם מִתְפַּלֵּל בַּלַּיְלָה עַרְבִית — מֻתָּר לֵירֵד לִפְנֵי הַתֵּבָה.וּמַה שֶּׁאָמְרוּ: י״ג שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, לֹא שֶׁצָּרִיךְ יוֹם אֶחָד יוֹתֵר עַל י״ג שָׁנָה, אֶלָּא לוֹמַר שֶׁצָּרִיךְ י״ג שָׁנָה שְׁלֵמוֹת מִיּוֹם אֶל יוֹם וְלֹא שֶׁיּוֹם אֶחָד בִּשְׁנַת י״ג נֶחְשָׁב שָׁנָה. אֲבָל מִיָּד שֶׁהִגִּיעַ תְּחִלַּת כְּנִיסַת הַיּוֹם שֶׁנּוֹלַד בּוֹ וְכָלוּ בּוֹ י״ג שָׁנָה שְׁלֵמוֹת — הֲרֵי מִקְצָת כְּנִיסַת הַיּוֹם זֶה נֶחְשָׁב כְּיוֹם שָׁלֵם וַהֲרֵי הוּא בֶּן י״ג וְיוֹם אֶחָד, וְאֵין צָרִיךְ י״ג שָׁנָה מֵעֵת לְעֵת. וְאִם צָרִיךְ לִבְדֹּק אִם הֵבִיא ב׳ שְׂעָרוֹת — יִתְבָּאֵר בְּסִימָן נ״ה:

קָטָן וְעַרְבִית. יֵשׁ לְלַמֵּד זְכוּת עַל מְקוֹמוֹת שֶׁהַקְּטַנִּים יוֹרְדִים לְעַרְבִית בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, שֶׁאֵין מוֹצִיאִין אֶת הָרַבִּים (רַק בָּרְכוּ וְקַדִּישׁ). וּבְמָקוֹם שֶׁלֹּא נָהֲגוּ — אֵין קָטָן עוֹבֵר אֲפִלּוּ בְּעַרְבִית. וּבֶן י״ג וְיוֹם אֶחָד הַיְנוּ י״ג שָׁנָה שְׁלֵמוֹת (וּבְדִיקַת שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת — עַיֵּן סימן 55).

סעיף יד הַמַּאֲרִיךְ כְּדֵי לְהַשְׁמִיעַ קוֹלוֹ הֶעָרֵב — מְשֻׁבָּח אוֹ מְגֻנֶּה.

שְׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁמַּאֲרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ קוֹלוֹ הֶעָרֵב, אִם הוּא מֵחֲמַת שֶׁשָּׂמֵחַ בְּלִבּוֹ עַל שֶׁנּוֹתֵן הוֹדָאָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּנְעִימָה — תָּבוֹא עָלָיו בְּרָכָה. וְהוּא שֶׁיִּתְפַּלֵּל בְּכֹבֶד רֹאשׁ וְעוֹמֵד בְּאֵימָה וְיִרְאָה, אֲבָל אִם מְכַוֵּן לְהַשְׁמִיעַ קוֹלוֹ וְשָׂמֵחַ בְּקוֹלוֹ — הֲרֵי זֶה מְגֻנֶּה, וְעָלָיו נֶאֱמַר ״נָתְנָה עָלַי בְּקוֹלָהּ עַל כֵּן שְׂנֵאתִיהָ״. וּמִכָּל מָקוֹם, כָּל שֶׁמַּאֲרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ — לֹא טוֹב הוּא עוֹשֶׂה, מִפְּנֵי טֹרַח הַצִּבּוּר:

הַמַּאֲרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ. שָׁלִיחַ צִבּוּר הַמַּאֲרִיךְ כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ קוֹלוֹ הֶעָרֵב — אִם מֵחֲמַת שִׂמְחָה שֶׁנּוֹתֵן הוֹדָאָה בִּנְעִימָה, תָּבוֹא עָלָיו בְּרָכָה, וּבִלְבַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל בְּכֹבֶד רֹאשׁ. אֲבָל אִם מְכַוֵּן לְהַשְׁמִיעַ קוֹלוֹ וְשָׂמֵחַ בּוֹ — מְגֻנֶּה. וּמִכָּל מָקוֹם הַמַּאֲרִיךְ אֵינוֹ עוֹשֶׂה יָפֶה, מִפְּנֵי טֹרַח הַצִּבּוּר.

סעיף טו מִי שֶׁקּוֹלוֹ נָעִים — יְרַנֵּן לַה׳; וְאִם רָק — יְקַנֵּחַ.

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ קוֹל נָעִים — יְרַנֵּן לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלֹא שְׁאָר רְנָנוֹת. וְאִם רָק — יְקַנֵּחַ וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל:

קוֹל נָעִים. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ קוֹל נָעִים — יְרַנֵּן לַה׳ וְלֹא שְׁאָר רְנָנוֹת. וְאִם רָק — יְקַנֵּחַ וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל.

סעיף טז אֵין מְמַנִּין לַעֲגֵי שָׂפָה שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים לְחַתֵּךְ הָאוֹתִיּוֹת.

אֵין מְמַנִּין לַעֲגֵי שָׂפָה שֶׁאֵינָן יוֹדְעִין לְחַתֵּךְ הָאוֹתִיּוֹת, כְּגוֹן אֵלּוּ שֶׁקּוֹרִין לְאַלְפִי״ן עַיְנִי״ן וּלְעַיְנִי״ן אַלְפִי״ן. וְהוּא הַדִּין לְמִי שֶׁקּוֹרֵא לְחֵתִי״ן הֵהִי״ן. וְאִם כֻּלָּם מְדַבְּרִים כָּךְ — מֻתָּר לִהְיוֹת שָׁם שְׁלִיחַ צִבּוּר, וְאֵין צָרִיךְ לְהָבִיא לָהֶם שְׁלִיחַ צִבּוּר מִמָּקוֹם אַחֵר:

לַעֲגֵי שָׂפָה. אֵין מְמַנִּין לַעֲגֵי שָׂפָה שֶׁאֵינָם יוֹדְעִין לְחַתֵּךְ הָאוֹתִיּוֹת, כְּגוֹן הַקּוֹרֵא לְאַלְפִי״ן עַיְנִי״ן וְלַהֵפֶךְ, אוֹ לְחֵתִי״ן הֵהִי״ן. וְאִם כֻּלָּם מְדַבְּרִים כָּךְ — מֻתָּר לִהְיוֹת שָׁם שָׁלִיחַ צִבּוּר וְאֵין צָרִיךְ לְהָבִיא מִמָּקוֹם אַחֵר.

סעיף יז פּוֹחֵחַ — בִּגְדוֹ קָרוּעַ וּזְרוֹעוֹתָיו מְגֻלִּים — לֹא יֵרֵד.

פּוֹחֵחַ וְהוּא מִי שֶׁבִּגְדוֹ קָרוּעַ וּזְרוֹעוֹתָיו מְגֻלִּים — לֹא יֵרֵד לִפְנֵי הַתֵּבָה מִפְּנֵי כְּבוֹד הַצִּבּוּר. וְרָאוּי לִשְׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בְּגָדִים אֲרֻכִּים, שֶׁלֹּא יֵרָאוּ רַגְלָיו (אִם הוֹלֵךְ בְּלֹא אַנְפִּילָאוֹת):

פּוֹחֵחַ. פּוֹחֵחַ, וְהוּא מִי שֶׁבִּגְדוֹ קָרוּעַ וּזְרוֹעוֹתָיו מְגֻלִּים — לֹא יֵרֵד לִפְנֵי הַתֵּבָה מִפְּנֵי כְּבוֹד הַצִּבּוּר. וְרָאוּי שֶׁיִּהְיוּ לוֹ בְּגָדִים אֲרֻכִּים שֶׁלֹּא יֵרָאוּ רַגְלָיו (אִם הוֹלֵךְ בְּלֹא אַנְפִּילָאוֹת).

סעיף יח סוּמָא יוֹרֵד לִפְנֵי הַתֵּבָה, שֶׁחַיָּב בְּכָל הַמִּצְווֹת.

סוּמָא יוֹרֵד לִפְנֵי הַתֵּבָה, מִפְּנֵי שֶׁחַיָּב בְּכָל הַמִּצְווֹת וְיָכוֹל לְהוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן. וְאִם יָכוֹל לַעֲלוֹת וְלִקְרוֹת בַּתּוֹרָה — יִתְבָּאֵר בְּסִימָן קמ״א:

סוּמָא. סוּמָא יוֹרֵד לִפְנֵי הַתֵּבָה, מִפְּנֵי שֶׁחַיָּב בְּכָל הַמִּצְווֹת וְיָכוֹל לְהוֹצִיא אֶת הָרַבִּים. וְאִם יָכוֹל לַעֲלוֹת וְלִקְרוֹת בַּתּוֹרָה — יִתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ.

סעיף יט קָבוּעַ יוֹרֵד מֵעַצְמוֹ; שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ — מְסָרֵב מְעַט.

שְׁלִיחַ צִבּוּר קָבוּעַ יוֹרֵד לִפְנֵי הַתֵּבָה מֵעַצְמוֹ וְלֹא יַמְתִּין עַד שֶׁיֹּאמְרוּ לוֹ, לְפִי שֶׁנִּרְאֶה שֶׁאֵינוֹ סוֹמֵךְ עַל דִּבּוּר הַצִּבּוּר שֶׁמִּנּוּהוּ לְכָךְ. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ שְׁלִיחַ צִבּוּר קָבוּעַ — צָרִיךְ לְסָרֵב מְעַט קֹדֶם שֶׁיּוֹרֵד לִפְנֵי הַתֵּבָה. וְלֹא יְסָרֵב יוֹתֵר מִדַּאי, אֶלָּא פַּעַם רִאשׁוֹנָה מְסָרֵב וּמְמָאֵן לְגַמְרֵי, כְּלוֹמַר אֵינִי כְּדַאי לְכָךְ, וּכְשֶׁיֹּאמְרוּ לוֹ פַּעַם שֵׁנִית — מֵכִין עַצְמוֹ כְּמוֹ שֶׁרוֹצֶה לַעֲמֹד, וּבְפַעַם שְׁלִישִׁי יַעֲמֹד. וְאִם הָאוֹמֵר לוֹ שֶׁיֵּרֵד הוּא אָדָם גָּדוֹל — אֵינוֹ מְסָרֵב לוֹ כְּלָל, שֶׁאֵין מְסָרְבִין לְגָדוֹל אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּסּוּת וּשְׂרָרָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ק״ע:

סֵרוּב. שָׁלִיחַ צִבּוּר קָבוּעַ יוֹרֵד מֵעַצְמוֹ וְלֹא יַמְתִּין. אֲבָל שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ — צָרִיךְ לְסָרֵב מְעַט, וְלֹא יוֹתֵר מִדַּאי: פַּעַם רִאשׁוֹנָה מְסָרֵב לְגַמְרֵי, שְׁנִיָּה מֵכִין עַצְמוֹ, שְׁלִישִׁית עוֹמֵד. וְאִם הָאוֹמֵר לוֹ אָדָם גָּדוֹל — אֵינוֹ מְסָרֵב כְּלָל.

סעיף כ טָעָה הַשָּׁלִיחַ צִבּוּר — הַמַּעֲמִידוֹ תַּחְתָּיו לֹא יְסָרֵב.

אִם טָעָה הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר וּצְרִיכִין לְהַעֲמִיד אַחֵר תַּחְתָּיו — אוֹתוֹ שֶׁמַּעֲמִידִין תַּחְתָּיו לֹא יְסָרֵב כְּלָל, מִפְּנֵי שֶׁגְּנַאי הוּא שֶׁתְּהֵא הַתְּפִלָּה מֻפְסֶקֶת כָּל כָּךְ:

טָעָה הַשָּׁלִיחַ צִבּוּר. אִם טָעָה הַשָּׁלִיחַ צִבּוּר וּצְרִיכִין לְהַעֲמִיד אַחֵר תַּחְתָּיו — אוֹתוֹ שֶׁמַּעֲמִידִין לֹא יְסָרֵב כְּלָל, מִפְּנֵי שֶׁגְּנַאי הוּא שֶׁתְּהֵא הַתְּפִלָּה מֻפְסֶקֶת כָּל כָּךְ.

סעיף כא הָאוֹמֵר אֵינִי עוֹבֵר מִפְּנֵי בְּגָדַי צְבוּעִים אוֹ הַסַּנְדָּל — לֹא יֵרֵד.

הָאוֹמֵר אֵינִי עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה מִפְּנֵי שֶׁבְּגָדַי צְבוּעִים אוֹ מִפְּנֵי הַסַּנְדָּל שֶׁבְּרַגְלַי — לֹא יֵרֵד בְּאוֹתוֹ הַתְּפִלָּה כְּלָל, לֹא בִּצְבוּעִים וְלֹא בִּלְבָנִים, וְלֹא בְּסַנְדָּל וְלֹא יָחֵף, מִפְּנֵי שֶׁדֶּרֶךְ הָאֶפִּיקוֹרְסִין לְהַקְפִּיד בְּכָךְ וְחוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא אֶפִּיקוֹרְסוּת נִזְרְקָה בּוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁנּוֹתֵן טַעַם לִדְבָרָיו וּמַרְאֶה פָּנִים שֶׁלִּכְבוֹד הַמָּקוֹם עוֹשֶׂה כֵן וְדֶרֶךְ עֲנָוָה הוּא אוֹחֵז לִלְבֹּשׁ לְבָנִים, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהַצִּבּוּר מְבַקְשִׁים מִמֶּנּוּ לְהִתְפַּלֵּל לָהֶם כָּךְ — אֵין רָאוּי לוֹ לִהְיוֹת סָרְבָן מִפְּנֵי דְּבָרִים אֵלּוּ, אִם לֹא שֶׁאֶפִּיקוֹרְסוּת נִזְרְקָה בּוֹ:

דֶּרֶךְ אֶפִּיקוֹרְסִין. הָאוֹמֵר אֵינִי עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה מִפְּנֵי שֶׁבְּגָדַי צְבוּעִים אוֹ מִפְּנֵי הַסַּנְדָּל — לֹא יֵרֵד בְּאוֹתָהּ תְּפִלָּה כְּלָל, לֹא בִּצְבוּעִים וְלֹא בִּלְבָנִים, לֹא בְּסַנְדָּל וְלֹא יָחֵף, שֶׁדֶּרֶךְ הָאֶפִּיקוֹרְסִין לְהַקְפִּיד וְחוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא אֶפִּיקוֹרְסוּת נִזְרְקָה בּוֹ. וְאַף שֶׁנּוֹתֵן טַעַם שֶׁל עֲנָוָה — כֵּיוָן שֶׁהַצִּבּוּר מְבַקְשִׁים, אֵין רָאוּי לִהְיוֹת סַרְבָן.

סעיף כב יֵשׁ מוֹנְעִים גֵּר; וְנִדְחוּ, שֶׁאַף גֵּר אוֹמֵר אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ.

יֵשׁ מוֹנְעִים גֵּר מִלִּהְיוֹת שְׁלִיחַ צִבּוּר, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר ״אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ״. וְנִדְחוּ דִּבְרֵיהֶם שֶׁאַף הַגֵּרִים יְכוֹלִים לוֹמַר ״אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי אַב הֲמוֹן גוֹיִם נְתַתִּיךָ״, כְּלוֹמַר מִכָּאן וְאֵילָךְ אַתָּה אָב לְכָל הַגּוֹיִים שֶׁיִּתְגַּיְּרוּ:

גֵּר. יֵשׁ מוֹנְעִים גֵּר מִלִּהְיוֹת שָׁלִיחַ צִבּוּר, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. וְנִדְחוּ דִּבְרֵיהֶם, שֶׁאַף הַגֵּרִים אוֹמְרִים אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ.

סעיף כג אֲפִלּוּ יָחִיד יָכוֹל לְעַכֵּב שֶׁלֹּא יִהְיֶה פְּלוֹנִי שָׁלִיחַ צִבּוּר.

אֲפִלּוּ יָחִיד יָכוֹל לְעַכֵּב וְלוֹמַר אֵינִי רוֹצֶה שֶׁפְּלוֹנִי יִהְיֶה שְׁלִיחַ צִבּוּר, אִם לֹא שֶׁהִסְכִּים עָלָיו מִתְּחִלָּה. וְרַבִּים יְכוֹלִים לַחֲזֹר בָּהֶם אֲפִלּוּ אַחַר שֶׁהִסְכִּימוּ. וְגַם בְּכָל הַמִּנּוּיִים יָכוֹל יָחִיד לְעַכֵּב, וַאֲפִלּוּ בְּמַרְבִּיץ תּוֹרָה, וְהוּא שֶׁרוֹצֶה לְקַבֵּל שְׁלִיחַ צִבּוּר אוֹ רַב אַחֵר וְיֵשׁ אַחֵר לִשְׂכֹּר בְּדָמָיו שֶׁל זֶה שֶׁרֹב הַצִּבּוּר חֲפֵצִים בּוֹ. וְכָל מִי שֶׁהֶעֱבִירוּהוּ וְעָמַד כָּךְ יָמִים בְּהַסְכָּמַת הַקָּהָל וְאַחַר כָּךְ רוֹצִים לַחֲזֹר וּלְמַנּוֹתוֹ — הֲרֵי זוֹ כִּתְחִלַּת קַבָּלָה, וַאֲפִלּוּ יָחִיד יָכוֹל לְעַכֵּב. וְהוּא הַדִּין אִם מִנּוּהוּ תְּחִלָּה לִזְמַן וְאַחַר כָּךְ נִשְׁלַם הַזְּמַן. וְאֵין הַיָּחִיד יָכוֹל לְעַכֵּב בְּכָל מָקוֹם, אֶלָּא כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ טַעַם הָגוּן וְיַצִּיעַ טַעְמוֹ לִפְנֵי טוֹבֵי הָעִיר, וְאִם יִרְאוּ שֶׁדְּבָרָיו נְכוֹנִים שֶׁרָאוּי לוֹ לְעַכֵּב מִטַּעַם זֶה — יָחֹשוּ לִדְבָרָיו וְלֹא יְמַנּוּהוּ. וְאִם הוּא שׂוֹנֵא לְהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר — יָכוֹל לִמְחוֹת שֶׁלֹּא יְמַנּוּהוּ לִשְׁלִיחַ צִבּוּר. אֲבָל אִם כְּבָר הִסְכִּימוּ עָלָיו וְאַחַר כָּךְ נַעֲשָׂה שׂוֹנְאוֹ — אֵינוֹ יָכוֹל לִמְחוֹת, אֶלָּא הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר מְחֻיָּב לוֹמַר בְּפִיו שֶׁיָּסִיר הַקִּנְאָה מִלִּבּוֹ וְיוֹצִיאֶנּוּ בִּתְפִלָּתוֹ.וְכָל זֶה בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיוּ הַכֹּל מִתְכַּוְּנִים לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֲבָל עַכְשָׁו אִם הָיוּ חוֹשְׁשִׁין לְדִבְרֵי יָחִיד — לְעוֹלָם לֹא הָיוּ יְכוֹלִין לְהַשְׁווֹת לְמַנּוֹת שׁוּם מִנּוּי, כִּי כָּל אֶחָד הָיָה מֵטִיל מוּם בַּקֳּדָשִׁים וְזֶה מוֹחֶה בְּשֶׁל זֶה וְזֶה מוֹחֶה בְּשֶׁל זֶה, לְפִיכָךְ נוֹהֲגִין לֵילֵךְ אַחַר רֹב דֵּעוֹת שֶׁל פּוֹרְעֵי שְׂכַר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר אֲפִלּוּ יֵשׁ פְּסוּלֵי קֻרְבָה בֵּינֵיהֶם. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת מְמַנִּין י״א אוֹ י״ג אֲנָשִׁים עַל זֶה, וְהַכֹּל שֶׁלֹּא יַרְבּוּ מַחֲלֹקֶת, וְאֵין מַשְׁגִּיחִין עַל הַמִּעוּטִים:

עִכּוּב הַיָּחִיד. אֲפִלּוּ יָחִיד יָכוֹל לְעַכֵּב וְלוֹמַר אֵינִי רוֹצֶה שֶׁפְּלוֹנִי יִהְיֶה שָׁלִיחַ צִבּוּר, אִם לֹא שֶׁהִסְכִּים מִתְּחִלָּה; וְרַבִּים חוֹזְרִים אַף אַחַר שֶׁהִסְכִּימוּ. וְהוּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ טַעַם הָגוּן לִפְנֵי טוֹבֵי הָעִיר. וְעַכְשָׁו הוֹלְכִין אַחַר רֹב פּוֹרְעֵי שְׂכַר הַשָּׁלִיחַ צִבּוּר, וְיֵשׁ מְמַנִּים י״א אוֹ י״ג אֲנָשִׁים, שֶׁלֹּא יַרְבּוּ מַחֲלֹקֶת.

סעיף כד שָׁלִיחַ צִבּוּר צָרִיךְ לִהְיוֹת אָהוּב לַקָּהָל.

שְׁלִיחַ צִבּוּר צָרִיךְ לִהְיוֹת אָהוּב לַקָּהָל, שֶׁאִם לֹא כֵן כְּשֶׁקּוֹרֵא הַתּוֹכֵחָה — סַכָּנָה הִיא לְמִי שֶׁאֵינוֹ אוֹהֲבוֹ. וְאִם הוּא שׂוֹנְאוֹ — לֹא יַעֲלֶה:

אָהוּב לַקָּהָל. שָׁלִיחַ צִבּוּר צָרִיךְ לִהְיוֹת אָהוּב לַקָּהָל, שֶׁאִם לֹא כֵן כְּשֶׁקּוֹרֵא הַתּוֹכֵחָה — סַכָּנָה הִיא לְמִי שֶׁאֵינוֹ אוֹהֲבוֹ. וְאִם הוּא שׂוֹנְאוֹ — לֹא יַעֲלֶה.

סעיף כה יִרְאוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׁלִיחַ צִבּוּר טִפֵּשׁ.

יִרְאוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה שְׁלִיחַ צִבּוּר טִפֵּשׁ, שֶׁיּוּכַל לְהִתְעַסֵּק בְּצָרְכֵי צִּבּוּר כָּרָאוּי. וְאֵין הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר צָרִיךְ לְהַחֲנִיף לַצִּבּוּר בְּמִילֵּי דִּשְׁמַיָּא, וְצָרִיךְ לְהוֹכִיחָן:

לֹא טִפֵּשׁ. יִרְאוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַשָּׁלִיחַ צִבּוּר טִפֵּשׁ, שֶׁיּוּכַל לְהִתְעַסֵּק בְּצָרְכֵי צִבּוּר כָּרָאוּי. וְאֵין הַשָּׁלִיחַ צִבּוּר צָרִיךְ לְהַחֲנִיף לַצִּבּוּר בְּמִילֵּי דִשְׁמַיָּא, וְצָרִיךְ לְהוֹכִיחָן.

סעיף כו אָבֵל וּמוֹהֵל — מִי שֶׁיִּרְצֶה הַקָּהָל יִתְפַּלֵּל.

אִם אֶחָד אָבֵל עַל אָבִיו וְרוֹצֶה לְהִתְפַּלֵּל כְּדֶרֶךְ הָאֲבֵלִים וְאֶחָד רוֹצֶה לְהִתְפַּלֵּל בִּשְׁבִיל אַחֵר — מִי שֶׁיִּרְצֶה הַקָּהָל שֶׁיִּתְפַּלֵּל הוּא יִתְפַּלֵּל, שֶׁקַּדִּישׁ בִּלְבַד הוּא יָכוֹל לוֹמַר בִּשְׁבִיל אָבִיו שֶׁלֹּא מִדַּעַת הַקָּהָל, אֲבָל לֹא יוּכַל לִהְיוֹת שְׁלִיחַ הַקָּהָל לְהִתְפַּלֵּל עַל כָּרְחָם. וְלָכֵן, אַף עַל פִּי שֶׁנּוֹהֲגִין שֶׁהַמּוֹהֵל דּוֹחֶה הָאָבֵל מִלְּהִתְפַּלֵּל, מִכָּל מָקוֹם אִם הַקָּהָל רוֹצִים שֶׁיִּתְפַּלֵּל הָאָבֵל — זָכָה הָאָבֵל. וְיוֹם שֶׁמֵּת בּוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ שֶׁקּוֹרִין יָארְצַיי״ט קוֹדֵם לַמּוֹהֵל, אִם אֵין הַקָּהָל מַקְפִּידִים בְּכָךְ:

אָבֵל וּמוֹהֵל. אֶחָד אָבֵל עַל אָבִיו וְרוֹצֶה לְהִתְפַּלֵּל, וְאֶחָד רוֹצֶה בִּשְׁבִיל אַחֵר — מִי שֶׁיִּרְצֶה הַקָּהָל יִתְפַּלֵּל; שֶׁקַּדִּישׁ בִּלְבַד יָכוֹל לוֹמַר בִּשְׁבִיל אָבִיו, אֲבָל לֹא לִהְיוֹת שְׁלִיחַ הַקָּהָל עַל כָּרְחָם. וְאַף שֶׁהַמּוֹהֵל דּוֹחֶה הָאָבֵל — אִם הַקָּהָל רוֹצִים הָאָבֵל זָכָה. וְיָארְצַייט קוֹדֵם לַמּוֹהֵל, אִם אֵין הַקָּהָל מַקְפִּידִים.

סעיף כז אֵין לְמַנּוֹת שָׁלִיחַ צִבּוּר עַל פִּי הַשַּׂר.

אֵין לְמַנּוֹת שְׁלִיחַ צִבּוּר עַל פִּי הַשַּׂר, אַף עַל פִּי שֶׁרֹב הַצִּבּוּר חֲפֵצִים בּוֹ, כִּי חָלִילָה לְקַבֵּל עֲבוֹדַת בּוֹרְאֵנוּ עַל יְדֵי הַנָּכְרִים, ״כִּי לֹא כְצוּרֵנוּ וְגו׳״:

עַל פִּי הַשַּׂר. אֵין לְמַנּוֹת שָׁלִיחַ צִבּוּר עַל פִּי הַשַּׂר, אַף שֶׁרֹב הַצִּבּוּר חֲפֵצִים בּוֹ, כִּי חָלִילָה לְקַבֵּל עֲבוֹדַת בּוֹרְאֵנוּ עַל יְדֵי הַנָּכְרִים, כִּי לֹא כְצוּרֵנוּ.

סעיף כח שָׁלִיחַ צִבּוּר יוֹתֵר רָאוּי בְּשָׂכָר מִבִּנְדָבָה.

שְׁלִיחַ צִבּוּר יוֹתֵר רָאוּי לִהְיוֹת בְּשָׂכָר מִבִּנְדָבָה, לְפִי שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁהוּא לוֹקֵחַ שָׂכָר בָּרוּר מִן הַקָּהָל — אֵין פֶּרֶץ וְאֵין צְוָחָה, שֶׁאֵין אַחֵר שֶׁאֵינוֹ הָגוּן רַשַּׁאי לִפְשֹׁט רַגְלוֹ לְהִתְפַּלֵּל, וְאִם הָיָה בִּנְדָבָה הָרְשׁוּת נְתוּנָה לַכֹּל וּבִפְרֹץ הַדָּבָר יַעֲלֶה מִי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, וְגַם הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר נִזְהָר בִּתְפִלָּתוֹ וְתִקּוּנָיו כְּשֶׁהוּא שָׂכִיר:

בְּשָׂכָר מִבִּנְדָבָה. שָׁלִיחַ צִבּוּר יוֹתֵר רָאוּי לִהְיוֹת בְּשָׂכָר מִבִּנְדָבָה, שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁלּוֹקֵחַ שָׂכָר בָּרוּר — אֵין פֶּרֶץ, שֶׁאֵין אַחֵר שֶׁאֵינוֹ הָגוּן רַשַּׁאי לְהִתְפַּלֵּל; וּבִנְדָבָה הָרְשׁוּת נְתוּנָה לַכֹּל וְיַעֲלֶה שֶׁאֵינוֹ הָגוּן. וְגַם הַשָּׂכִיר נִזְהָר בִּתְפִלָּתוֹ.

סעיף כט אֵין לְאָדָם לְהִתְפַּלֵּל בְּלֹא רְצוֹן הַקָּהָל.

אֵין לְאָדָם לְהִתְפַּלֵּל בְּלֹא רְצוֹן הַקָּהָל. וְכָל מִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת מֵחֲמַת אַלָּמוּת וְגֵאוּת — אֵין עוֹנִין אָמֵן אַחַר בִּרְכוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ ה׳״. וְאֵין לְהִתְקוֹטֵט בַּעֲבוּר שׁוּם מִצְוָה, כְּגוֹן גְּלִילַת סֵפֶר תּוֹרָה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, שֶׁהֲרֵי הַצְּנוּעִין מוֹשְׁכִין יְדֵיהֶם מִלֶּחֶם הַפָּנִים וְהַגַּרְגְּרָ[נִ]ים חוֹטְפִין וַאֲכִילַת לֶחֶם הַפָּנִים הוּא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל תּוֹרָה:

בִּרְשׁוּת הַקָּהָל. אֵין לְאָדָם לְהִתְפַּלֵּל בְּלֹא רְצוֹן הַקָּהָל, וְכָל הַמִּתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת מֵחֲמַת אַלָּמוּת וְגֵאוּת — אֵין עוֹנִין אָמֵן אַחַר בִּרְכוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ ה׳. וְאֵין לְהִתְקוֹטֵט בַּעֲבוּר מִצְוָה, כְּגוֹן גְּלִילַת סֵפֶר תּוֹרָה.

סעיף ל שְׂכַר שָׁלִיחַ צִבּוּר — לְפִי מָמוֹן אוֹ חֲצִי לְפִי נְפָשׁוֹת.

שְׂכַר שְׁלִיחַ צִבּוּר, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁפּוֹרְעִים מִקֻּפַּת הַקָּהָל שֶׁגּוֹבִין לְפִי מָמוֹן כָּל אִישׁ כְּעֶרְכּוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר מוֹצִיא אֶת הַדַּל כְּעָשִׁיר, מִכָּל מָקוֹם אֵין יַד הֶעָנִי מַשֶּׂגֶת כְּעָשִׁיר. וְכֵן כָּל מַה שֶּׁהִיא תַּקָּנַת הַצִּבּוּר וְנַעֲשָׂה עַל יְדֵי מָמוֹן — נוֹתְנִים לְפִי מָמוֹן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁגּוֹבִין חֲצִי לְפִי מָמוֹן וַחֲצִי לְפִי נְפָשׁוֹת, כִּי יֵשׁ סְבָרָא לוֹמַר שֶׁהֶעָנִי צָרִיךְ לְהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר כְּמוֹ הֶעָשִׁיר, וְיֵשׁ לִפְעָמִים שֶׁהָעֲשִׁירִים מוֹסִיפִים בְּשָׂכָר לְהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁקּוֹלוֹ עָרֵב יוֹתֵר וְאֵין הָעֲנִיִּים חֲפֵצִים בְּכָךְ, עַל כֵּן עָשׂוּ פְּשָׁרָה זֹאת. וְכֵן הוּא מִנְהַג קְהִלּוֹת בִּמְדִינוֹת הַרְבֵּה. וּבִקְצָת מְקוֹמוֹת דַּל וְעָשִׁיר נוֹתְנִים בְּשָׁוֶה, אַךְ יֵשׁ לוֹ קִצְבָּה מִכָּל נִשּׂוּאִין וְזֶה לְפִי מָמוֹן. וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין מִנְהָג — יֵשׁ לִגְבּוֹת לְפִי מָמוֹן, שֶׁבְּרֹב הַפְּעָמִים הָעֲשִׁירִים מוֹסִיפִים בְּשָׂכָר לְפִי נְעִימַת הַקּוֹל וְאֵין יַד הָעֲנִיִּים מַשֶּׂגֶת לָתֵת עִמָּהֶם:

שְׂכַר הַשָּׁלִיחַ צִבּוּר. שְׂכַר שָׁלִיחַ צִבּוּר, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁפּוֹרְעִים מִקֻּפַּת הַקָּהָל לְפִי מָמוֹן, שֶׁאַף שֶׁמּוֹצִיא הַדַּל כְּעָשִׁיר, אֵין יַד הֶעָנִי מַשֶּׂגֶת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים חֲצִי לְפִי מָמוֹן וַחֲצִי לְפִי נְפָשׁוֹת, פְּשָׁרָה. וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין מִנְהָג — לְפִי מָמוֹן.

סעיף לא רַב מֻבְהָק קוֹדֵם לְשָׁלִיחַ צִבּוּר; אֵין מְסַלְּקִין אֶלָּא בְּעֵדִים.

צִבּוּר שֶׁצְּרִיכִים לִשְׂכֹּר רַב וּשְׁלִיחַ צִבּוּר וְאֵין בְּיָדָם כְּדֵי סִפּוּק שְׁנֵיהֶם, אִם הוּא רַב מֻבְהָק וּבָקִי בְּהוֹרָאָה — הוּא קוֹדֵם לִשְׁלִיחַ צִבּוּר, שֶׁתַּלְמוּד תּוֹרָה קוֹדֵם לַכֹּל. וְאִם לָאו — שְׁלִיחַ צִבּוּר קוֹדֵם, כְּדֵי לְהוֹצִיא הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן. וְאֵין מְסַלְּקִין שְׁלִיחַ צִבּוּר מֵאֻמָנוּתוֹ אֶלָּא אִם כֵּן נִמְצָא בּוֹ פְּסוּל בְּעֵדִים, אֲבָל לֹא מִשּׁוּם רִנּוּן בְּעָלְמָא כְּגוֹן שֶׁיָּצָא עָלָיו שֵׁם שֶׁנִּתְפַּס עִם הַנָּכְרִית, אוֹ שֶׁמָּסַר מָמוֹן יִשְׂרָאֵל בְּיַד נָכְרִי. וּמִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לְהוֹשִׁיב בֵּית דִּין עַל כָּכָה, וְאִם יָבוֹאוּ עָלָיו עֵדִים בָּזֶה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה — מַעֲבִירִין אוֹתוֹ וְאֵין חוֹזְרִין וּמְקַבְּלִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בְּלִי עָרְמָה. וַאֲפִלּוּ נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֵלֵךְ עוֹד בִּדְרָכִים אֵלּוּ — אֵין זֶה כְּלוּם שֶׁהֲרֵי כְּבָר מֻשְׁבָּע וְעוֹמֵד הוּא מֵהַר סִינַי:

רַב וְשָׁלִיחַ צִבּוּר. צִבּוּר שֶׁצְּרִיכִים רַב וְשָׁלִיחַ צִבּוּר וְאֵין בְּיָדָם לִשְׁנֵיהֶם: אִם רַב מֻבְהָק וּבָקִי בְּהוֹרָאָה — קוֹדֵם, שֶׁתַּלְמוּד תּוֹרָה קוֹדֵם לַכֹּל; וְאִם לָאו — שָׁלִיחַ צִבּוּר קוֹדֵם, לְהוֹצִיא הָרַבִּים. וְאֵין מְסַלְּקִין אֶלָּא בִּפְסוּל בְּעֵדִים, לֹא מִשּׁוּם רִנּוּן, וְעַד שֶׁיָּשׁוּב תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה.

סעיף לב שׁוֹחֵט וּבוֹדֵק — לֹא יִתְפַּלֵּל בִּבְגָדִים הַצּוֹאִין; הַמְנַבֵּל פִּיו מַעֲבִירִין.

שְׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁהוּא שׁוֹחֵט וּבוֹדֵק — לֹא יִתְפַּלֵּל בִּבְגָדִים הַצּוֹאִין וּמַסְרִיחִין. וְטוֹב שֶׁיַּחֲלֹף בְּגָדָיו כָּל הַיּוֹם כְּשֶׁמְּהַלֵּךְ בֵּין הַבְּרִיּוֹת, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּכְלַל מְשַׂנְאַי אָהֲבוּ מָוֶת. וְאִם אֵינוֹ רוֹצֶה לְהַחֲלִיף בְּגָדָיו בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה וּלְהִתְפַּלֵּל — מַעֲבִירִין אוֹתוֹ. וּשְׁלִיחַ צִבּוּר הַמְנַבֵּל פִּיו, אוֹ שֶׁמְּרַנֵּן בַּתְּפִלָּה בְּשִׁירֵי הַנָּכְרִים שֶׁמְּנַגְּנִים בָּהֶם לַעֲבוֹדַת אֱלִילִים — מוֹחִין בְּיָדוֹ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כֵּן. וְאִם אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ — מַעֲבִירִים אוֹתוֹ:

בְּגָדִים וּמְנַבֵּל פִּיו. שָׁלִיחַ צִבּוּר שׁוֹחֵט וּבוֹדֵק — לֹא יִתְפַּלֵּל בִּבְגָדִים הַצּוֹאִין וּמַסְרִיחִין, וְטוֹב שֶׁיַּחֲלֹף בְּגָדָיו; וְאִם אֵינוֹ רוֹצֶה — מַעֲבִירִין. וְהַמְנַבֵּל פִּיו אוֹ הַמְרַנֵּן בְּשִׁירֵי הַנָּכְרִים לַעֲבוֹדַת אֱלִילִים — מוֹחִין בְּיָדוֹ, וְאִם אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ — מַעֲבִירִין.

סעיף לג הִזְקִין וְרוֹצֶה לְמַנּוֹת בְּנוֹ לְסַיְּעוֹ — בְּנוֹ קוֹדֵם.

שְׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁהִזְקִין וְרוֹצֶה לְמַנּוֹת בְּנוֹ לְסַיְּעוֹ לִפְרָקִים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין קוֹל בְּנוֹ עָרֵב כְּקוֹלוֹ, אִם מְמַלֵּא מְקוֹמוֹ בִּשְׁאָר דְּבָרִים וְאֵין קוֹלוֹ מְשֻׁנֶּה — אֵין הַצִּבּוּר יְכוֹלִים לִמְחוֹת בְּיָדוֹ, לְפִי שֶׁכָּל הַמִּתְמַנֶּה לִשְׁלִיחַ צִבּוּר מִן הַסְּתָם עַל דַּעַת כֵּן נִתְמַנָּה שֶׁאִם לִפְעָמִים לֹא יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל שֶׁיְּמַנֶּה אַחֵר לְסַיְּעוֹ, וְאִם כֵּן בְּנוֹ קוֹדֵם בְּסִיּוּעַ לְכָל אָדָם. וַאֲפִלּוּ אַחַר מוֹתוֹ בְּנוֹ קוֹדֵם לְכָל אָדָם, כִּי כֵן הוּא בְּכָל הַמִּנּוּיִים שֶׁהַבֵּן שֶׁרָאוּי לְכָךְ קוֹדֵם אֲפִלּוּ לַאֲחֵרִים שֶׁגְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ, חוּץ מִמִּנּוּיִים שֶׁל כֶּתֶר תּוֹרָה, כְּגוֹן חָכָם הַמְמֻנֶּה לְהַרְבִּיץ תּוֹרָה אוֹ לַדִּין, שֶׁהַתּוֹרָה אֵינָהּ יְרֻשָּׁה:

בְּנוֹ קוֹדֵם. שָׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁהִזְקִין וְרוֹצֶה לְמַנּוֹת בְּנוֹ לְסַיְּעוֹ, אַף שֶׁאֵין קוֹל בְּנוֹ עָרֵב כְּקוֹלוֹ, אִם מְמַלֵּא מְקוֹמוֹ וְאֵין קוֹלוֹ מְשֻׁנֶּה — אֵין הַצִּבּוּר יְכוֹלִים לִמְחוֹת, שֶׁכָּל הַמִּתְמַנֶּה עַל דַּעַת כֵּן נִתְמַנָּה. וּבְנוֹ קוֹדֵם לְכָל אָדָם אַף לְאַחַר מוֹתוֹ, כְּכָל הַמִּנּוּיִים, חוּץ מִכֶּתֶר תּוֹרָה.

סעיף לד בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מִנְהָג — יַעֲשׂוּ כְּמִנְהָגָם.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם מִנְהָג, אֲבָל אִם הַמִּנְהָג הוּא שֶׁאֵין בְּנוֹ קוֹדֵם לְאַחֵר — יַעֲשׂוּ כְּמִנְהָגָם. וַאֲפִלּוּ אִם נָהֲגוּ לְמַנּוֹת הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר עַצְמוֹ עַל זְמַן יָדוּעַ וּבִכְלוֹת הַזְּמַן מַעֲבִירִין אוֹתוֹ וּמְמַנִּין אַחֵר תַּחְתָּיו — יַעֲשׂוּ כְּמִנְהָגָם, וְאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם בִּזָּיוֹן לוֹ כֵּיוָן שֶׁנָּהֲגוּ כָּךְ. וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר מִנּוּיִים הַצְּרִיכִים לַצִּבּוּר, כְּגוֹן קֻפָּה שֶׁל צְדָקָה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ מִשְּׁאָר צָרְכֵי צִבּוּר, בֵּין שֶׁנּוֹטְלִין עֲלֵיהֶם שָׂכָר בֵּין שֶׁאֵין נוֹטְלִין, אִם נָהֲגוּ לְמַנּוֹת אֲנָשִׁים לִזְמַן וּבְהַגִּיעַ הַזְּמַן יָצְאוּ אֵלּוּ וְנִכְנְסוּ אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם, אֲפִלּוּ לֹא קָבְעוּ לָהֶם זְמַן בְּפֵרוּשׁ כְּשֶׁמִּנּוּ אוֹתָם — סְתָמָן כְּפֵרוּשָׁן, מֵאַחַר שֶׁנָּהֲגוּ כָּךְ:

הַמִּנְהָג. כָּל זֶה בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מִנְהָג; אֲבָל אִם הַמִּנְהָג שֶׁאֵין בְּנוֹ קוֹדֵם — יַעֲשׂוּ כְּמִנְהָגָם. וַאֲפִלּוּ נָהֲגוּ לְמַנּוֹת לִזְמַן וּבִכְלוֹת הַזְּמַן מַעֲבִירִין — יַעֲשׂוּ כְּמִנְהָגָם, וְאֵין בּוֹ בִּזָּיוֹן. וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר מִנּוּיֵי הַצִּבּוּר, כְּגוֹן קֻפָּה שֶׁל צְדָקָה — סְתָמָן כְּפֵרוּשָׁן.

סעיף לה אֵין נָכוֹן לְהַעֲבִיר שָׁלִיחַ צִבּוּר בִּשְׁבִיל אַחֵר שֶׁקּוֹלוֹ עָרֵב יוֹתֵר.

אֵין נָכוֹן לְהַעֲבִיר שְׁלִיחַ צִבּוּר (תּוֹךְ זְמַנּוֹ) בִּשְׁבִיל אַחֵר שֶׁקּוֹלוֹ עָרֵב יוֹתֵר. וְאִם הָרֹב חֲפֵצִים בָּאַחֵר — יְשַׁמְּשׁוּ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד:

לֹא לְהַעֲבִיר. אֵין נָכוֹן לְהַעֲבִיר שָׁלִיחַ צִבּוּר תּוֹךְ זְמַנּוֹ בִּשְׁבִיל אַחֵר שֶׁקּוֹלוֹ עָרֵב יוֹתֵר. וְאִם הָרֹב חֲפֵצִים בָּאַחֵר — יְשַׁמְּשׁוּ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד.

סעיף לו רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ הַסִּדּוּר הַמְיֻחָד לַצִּבּוּר.

יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁרָאוּי לִשְׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁיִּתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ הַסִּדּוּר הַמְיֻחָד לַצִּבּוּר, שֶׁבְּוַדַּאי נִכְתַּב לְשֵׁם שָׁמַיִם וְלֹא לְשֵׁם הִתְפָּאֲרוּת. אֲבָל בְּהַנִּדְפָּסִין אֵין חִלּוּק בֵּין שֶׁל צִבּוּר לְאַחֵר:

סִדּוּר הַצִּבּוּר. יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁרָאוּי לַשָּׁלִיחַ צִבּוּר לְהִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ הַסִּדּוּר הַמְיֻחָד לַצִּבּוּר, שֶׁבְּוַדַּאי נִכְתַּב לְשֵׁם שָׁמַיִם וְלֹא לְשֵׁם הִתְפָּאֲרוּת. אֲבָל בְּהַנִּדְפָּסִין אֵין חִלּוּק בֵּין שֶׁל צִבּוּר לְאַחֵר.

מקור: ספריא — Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim נ״ג (מהדורת קה״ת, ל״ו סְעִיפִים). תרגום: DAAT. אין מובא כאן שום קטע מחוץ לטקסט הניתן לאימות.

2 · היסוד

היסוד — שְׁלִיחַ צִבּוּר הָגוּן

היסוד: שליח ציבור, חזן הגון והמינוי

קריאת אדמו״ר הזקן על סימן זה בשלושה צירים. תחילה השְׁלִיחַ צִבּוּר כִּשְׁלוּחוֹ שֶׁל צִבּוּר הַמּוֹצִיא אֶת הָרַבִּים, וְהַיִּשְׁתַּבַּח מְעֻמָּד. אַחַר כָּךְ תְּנָאֵי החַזָּן הָגוּן — רֵיקָן מֵעֲבֵרוֹת, מְרֻצֶּה לָעָם, נְעִימָה — וְהַבַּעַל תְּשׁוּבָה. וּלְבַסּוֹף הגִּיל, הַמִּנּוּי וּכְבוֹד הַצִּבּוּר.

שְׁלִיחַ צִבּוּר — שְׁלוּחוֹ שֶׁל צִבּוּר וּמוֹצִיא אֶת הָרַבִּים

השליח ציבור, שלוחו של ציבור

העיקרון. עַד יִשְׁתַּבַּח אֵין צָרִיךְ שָׁלִיחַ צִבּוּר; בְּיִשְׁתַּבַּח יוֹרֵד וְאוֹמְרוֹ מְעֻמָּד — דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כְּמוֹ בָּרְכוּ (סעיף א). וְהוּא שְׁלוּחוֹ שֶׁל צִבּוּר הַמּוֹצִיא אֶת הָרַבִּים. עַיֵּן סימן 51 (ישתבח) וְסימן 54 (קדיש).

התוצאה. צָרִיךְ שֶׁיִּקְרָא לְעַצְמוֹ קְצָת פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה (סעיף ב); וְאַף הַסּוּמָא מוֹצִיא אֶת הָרַבִּים (סעיף יח).

חַזָּן הָגוּן — רֵיקָן מֵעֲבֵרוֹת וּמְרֻצֶּה לָעָם

החזן הגון והבעל תשובה

העיקרון. הַשָּׁלִיחַ צִבּוּר צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הָגוּן: רֵיקָן מֵעֲבֵרוֹת, פִּרְקוֹ נָאֶה, עָנָו וּמְרֻצֶּה לָעָם, נְעִימָה (סעיף ד). וְאִם אֵין — הַטּוֹב שֶׁבַּצִּבּוּר (סעיף ה).

ההרחבה. הַבַּעַל תְּשׁוּבָה שׁוֹגֵג מֻתָּר, מֵזִיד לֹא; וְאֵין מַעֲבִירִין מִפְּנֵי שֵׁם רַע שֶׁל יַלְדוּת, אֲבָל קוֹל שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק — אֲפִלּוּ יָחִיד מוֹחֶה (סעיף ו).

גִּיל, מִנּוּי וּכְבוֹד הַצִּבּוּר

גִּיל, מִנּוּי וּכְבוֹד הַצִּבּוּר

העיקרון. נִתְמַלֵּא זְקָנוֹ בְּקָבוּעַ, שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת בְּאַקְרַאי, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַצִּבּוּר (סעיפים ט-יא). עַיֵּן סימן 55.

התוצאה. יָחִיד יָכוֹל לְעַכֵּב אֶת הַמִּנּוּי (סעיף כג); וְאֵין מְסַלְּקִין אֶלָּא בְּעֵדִים (סעיף לא); וְהוֹלְכִין אַחַר הַמִּנְהָג (סעיף לד).

הפניה ללימוד. משקל הסימן הזה — הַחַזָּן הָגוּן, הַבַּעַל תְּשׁוּבָה, הַגִּיל וּכְבוֹד הַצִּבּוּר — נוגע גם בהנהגה היומיומית של התפילה וגם ברגישות חב״ד על מִנּוּי הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר. דף זה מציג זאת ברמת העיקרון המתועד בטקסט של הרב, בלי להוסיף דבר מומצא. ללימוד מעמיק ולהנהגה אישית — יש ללמוד עם רב של חב״ד ובתוך המקורות עצמם.

דִּין מִי הָרָאוּי לֵירֵד לִפְנֵי הַתֵּבָה — בעיקרון · ללימוד, פנה לרב של חב״ד
3 · כח הפסק

כחו של אדמו״ר הזקן בפסק

כוחו של אדמו״ר הזקן בפסק

השוואת דרכו של אדמו״ר הזקן עם המחבר, הרמ״א (רמ״א) והמשנה ברורה (משנה ברורה) בנקודות המפתח של סימן נ״ג. שורת שולחן ערוך הרב (שולחן ערוך הרב) מובלטת — היא חושפת את רגישות הרב כפי שהיא עולה מל״ו סעיפיו. הרב מפרש את הטעם ואת הפרט במקום שהמחבר מסתפק באמירה.

נושא מחבר רמ״א משנה ברורה דרך אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב)
הָרָאוּי לֵירֵד וְחַזָּן הָגוּן או״ח נ״ג — שְׁלִיחַ צִבּוּר צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הָגוּן, רֵיקָן מֵעֲבֵרוֹת וּמְרֻצֶּה לָעָם. רמ״א — יִבְחֲרוּ הַטּוֹב וְהֶהָגוּן שֶׁבַּצִּבּוּר. מ״ב נ״ג — פְּרָטֵי חַזָּן הָגוּן, קוֹל עָרֵב וּמְרֻצֶּה לָעָם. דרך אדמו״ר הזקן — הָגוּן: רֵיקָן מֵעֲבֵרוֹת, פִּרְקוֹ נָאֶה, עָנָו וּמְרֻצֶּה לָעָם, נְעִימָה וְרָגִיל בְּתּוֹרָה (סעיפים ד-ה).
שֵׁם רַע וּבַעַל תְּשׁוּבָה או״ח נ״ג — שׁוֹגֵג שֶׁשָּׁב מֻתָּר, מֵזִיד לֹא. מ״ב נ״ג — דִּקְדּוּקֵי מֵזִיד, שׁוֹגֵג וְאֹנֶס. דרך אדמו״ר הזקן — שׁוֹגֵג שֶׁחָזַר צַדִּיק גָּמוּר וּמֻתָּר; מֵזִיד — אֵין מְמַנִּין; בְּאֹנֶס — קָבוּעַ (סעיף ו).
גִּיל וּמִנּוּי / כְּבוֹד הַצִּבּוּר או״ח נ״ג — אֵין מְמַנִּין אֶלָּא מִי שֶׁנִּתְמַלֵּא זְקָנוֹ. רמ״א — בְּאַקְרַאי מִשֶּׁהֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. מ״ב נ״ג — כְּבוֹד הַצִּבּוּר וּפְרָטֵי הַמִּנּוּי. דרך אדמו״ר הזקן — נִתְמַלֵּא זְקָנוֹ בְּקָבוּעַ, שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת בְּאַקְרַאי; וַאֲפִלּוּ מוֹחֲלִין אָסוּר (סעיפים ט-יא).

הטבלה נערכה מטקסט המחבר (אורח חיים נ״ג, מקור ספריא) ומנושאי הכלים הניתנים לאימות (בית יוסף, טור, רמב״ם הלכות תפילה ח, רא״ש, מרדכי, אור זרוע, מהרי״ל, כל בו, מהרי״ק, תרומת הדשן, מגן אברהם, ט״ז, משנה ברורה, ביאור הלכה, פרי מגדים, ערוך השולחן, כף החיים ; תלמוד תענית ט״ז ע״א-ע״ב, ראש השנה ל״ד ע״ב, ברכות ל״ד ע״א). שורת אדמו״ר הזקן נשענת על הטקסט האמיתי של שולחן ערוך הרב (ל״ו סְעִיפִים) המובא ב§1. ייחוסי סעיף קטן שאינם ודאיים נותרו « על דרך הסברה ».

4 · קווי היסוד של הרב

קווי היסוד של שיטת הרב

קווי היסוד של שיטת הרב בסימן זה

שלוש מגמות המאפיינות את רגישות אדמו״ר הזקן בסימן זה — מעבר ליישום הפשוט. כל אחת בנויה: עיקרון הסימן → קריאת הרב → תוצאה מעשית. כל קו נשען על הטקסט האמיתי של הרב (§1).

קו א — יִשְׁתַּבַּח מְעֻמָּד וּסְמִיכַת הַקַּדִּישׁ

יִשְׁתַּבַּח מְעֻמָּד וְדָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה

עיקרון הסימן: הַשָּׁלִיחַ צִבּוּר יוֹרֵד בְּיִשְׁתַּבַּח וְאוֹמְרוֹ (סעיפים א-ג).

קריאת הרב: יִשְׁתַּבַּח מְעֻמָּד, וְלֹא לְהַפְסִיק בֵּין יִשְׁתַּבַּח לַקַּדִּישׁ (דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כְּמוֹ בָּרְכוּ); וְקוֹרֵא תְּחִלָּה קְצָת פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה. עַיֵּן סימן 54.

תוצאה מעשית: לוֹמַר יִשְׁתַּבַּח מְעֻמָּד וּלְסַמֵּךְ הַקַּדִּישׁ בְּלֹא הֶפְסֵק.

קו ב — חַזָּן הָגוּן, שֵׁם רַע וּבַעַל תְּשׁוּבָה

החזן הגון והבעל תשובה

עיקרון הסימן: הַשָּׁלִיחַ צִבּוּר הָגוּן, רֵיקָן מֵעֲבֵרוֹת וּמְרֻצֶּה לָעָם (סעיפים ד-ו).

קריאת הרב: שׁוֹגֵג שֶׁחָזַר צַדִּיק גָּמוּר, מֵזִיד לֹא; וְאֵין מַעֲבִירִין מִפְּנֵי שֵׁם רַע יָשָׁן.

תוצאה מעשית: לְחַזֵּר אַחַר חַזָּן הָגוּן; לְהַבְחִין בֵּין שׁוֹגֵג, מֵזִיד וְאֹנֶס.

קו ג — גִּיל, מִנּוּי וּכְבוֹד הַצִּבּוּר

גִּיל, מִנּוּי וּכְבוֹד הַצִּבּוּר

עיקרון הסימן: נִתְמַלֵּא זְקָנוֹ, הַמִּנּוּי וּכְבוֹד הַצִּבּוּר (סעיפים ט-לו).

קריאת הרב: נִתְמַלֵּא זְקָנוֹ בְּקָבוּעַ, שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת בְּאַקְרַאי; אֵין מְמַנִּין עַל פִּי הַשַּׂר; וְהוֹלְכִין אַחַר הַמִּנְהָג. עַיֵּן סימן 55.

תוצאה מעשית: לְכַבֵּד אֶת הַגִּיל, הַמִּנּוּי מִפִּי הַצִּבּוּר וּכְבוֹד הַצִּבּוּר.

5 · למעשה

הלכה למעשה — מנהג חב״ד

הלכה למעשה — מנהג חב״ד

נקודות הנהגה הנובעות ישירות מסימן נ״ג ברגישות אדמו״ר הזקן וחב״ד — מוצגות ברמת העיקרון, בהפניה לרב לפרטי המקרים (יִשְׁתַּבַּח מְעֻמָּד, הַחַזָּן הָגוּן, הַבַּעַל תְּשׁוּבָה, נִתְמַלֵּא זְקָנוֹ וְהַמִּנּוּי).

לחסיד חב״ד — סימן נ״ג (דִּין מִי הָרָאוּי לֵירֵד לִפְנֵי הַתֵּבָה)

  • ① ישתבח מעומד. הַשָּׁלִיחַ צִבּוּר אוֹמֵר יִשְׁתַּבַּח מְעֻמָּד וּמְסַמֵּךְ הַקַּדִּישׁ בְּלֹא הֶפְסֵק (דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה). יסוד: שוע״ר נ״ג סעיף א.
  • ② חזן הגון. לְחַזֵּר אַחַר שָׁלִיחַ צִבּוּר רֵיקָן מֵעֲבֵרוֹת, מְרֻצֶּה לָעָם, עָנָו, וּבַעַל נְעִימָה. יסוד: שוע״ר נ״ג סעיף ד.
  • ③ בעל תשובה / שם רע. שׁוֹגֵג שֶׁחָזַר מֻתָּר, מֵזִיד לֹא; וְאֵין מַעֲבִירִין מִפְּנֵי שֵׁם רַע יָשָׁן. יסוד: שוע״ר נ״ג סעיף ו.
  • ④ גיל ומינוי. נִתְמַלֵּא זְקָנוֹ בְּקָבוּעַ, שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת בְּאַקְרַאי, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַצִּבּוּר. יסוד: שוע״ר נ״ג סעיפים ט-יא.
  • ⑤ מינוי וכבוד הציבור. אֵין מְמַנִּין עַל פִּי הַשַּׂר; בְּשָׂכָר עָדִיף מִבִּנְדָבָה; וְהוֹלְכִין אַחַר הַמִּנְהָג. יסוד: שוע״ר נ״ג סעיפים כז-לד.

⚠ חלק זה מציג את הנהגת חב״ד המבוססת על שולחן ערוך הרב, סימן נ״ג (הטקסט האמיתי המובא ב§1). אין הוא מחליף הכרעת רב למקרה פרטי. לכל שאלה מעשית — הַחַזָּן הָגוּן, הַבַּעַל תְּשׁוּבָה, הַמִּנּוּי — יש להתייעץ עם רב, ולחב״ד עם רב של חב״ד.