✦ ❖ ✦
DAAT · LEVEL 1 — INTRODUCTION
Siman נ״ד · ישתבח: the berakha that closes the פסוקי דזמרה
דינים השייכים לישתבח — ישתבח does not open with ברוך because it is סמוכה to ברוך שאמר; one answers אמן only after חי העולמים; and one does not speak between ישתבח and יוצר
סימן נ״ד · ג׳ סעיפים
דינים השייכים לישתבח
🌱 Introductory level · מתחילים
✦ ❖ ✦
This siman sets the laws of the berakha of ישתבח, which closes the פסוקי דזמרה: why it does not open with ברוך (because it is סמוכה to ברוך שאמר), where to answer אמן (at חי העולמים, the true end of the berakha), and the prohibition against speaking between ישתבח and יוצר, with its exceptions for a need of the community or a מצווה. Hebrew text, fluent English translation and explanation of the 3 seifim, with a section of practical cases.
Topic: The דינים of ישתבח — the ברכה הסמוכה, answering אמן and the הפסק between ישתבח and יוצר
Source: שולחן ערוך אורח חיים סימן נ״ד · ג׳ סעיפים
Compiled by: Rav Yossef Haim Samama
DAAT · daattorah.com
The berakha of ישתבח closes the פסוקי דזמרה: יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ, הָאֵל הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ — may Your Name be praised forever, our King. Because it comes after ברוך שאמר, upon the same פסוקי דזמרה — one before, one after — it does not open with “ברוך”: it is a ברכה הסמוכה לחברתה. One answers אמן only at its true close (חי העולמים), and one does not cut in with speech between ישתבח and יוצר, for it is the threshold that joins the praise to the prayer. We study here at the level of principle; for personal conduct, one refers to the custom and to the ruling of the Rav.
📑 Study outline
A. The 3 seifim — ישתבח without ברוך (ברכה הסמוכה), answering אמן at חי העולמים, and the הפסק between ישתבח and יוצר
1. Practical case — why ישתבח does not begin with “ברוך”
2. Practical case — when to answer אמן to ישתבח
3. Practical case — not speaking between ישתבח and יוצר, and the exceptions
+ Comprehension questions and going further
A. The דינים of ישתבח — the 3 seifim
יִשְׁתַּבַּח — the berakha that closes the פסוקי דזמרה — the berakha said after the פסוקי דזמרה (the verses of praise), as the counterpart of ברוך שאמר that opens them. The two berakhot were instituted upon the same פסוקי דזמרה: ברוך שאמר before, ישתבח after.
Séif 1 — ישתבח אינה פותחת בברוך
ישתבח אינה פותחת בברוך, לפי שהיא סמוכה לברוך שאמר, ששתיהן נתקנו על פסוקי דזמרה זו לפניהם וזו לאחריהם.
ישתבח does not open with ברוך, because it is סמוכה (adjacent) to ברוך שאמר: the two were instituted upon the פסוקי דזמרה, one before them and one after them.
As a rule, an important berakha opens with “ברוך”. But when one berakha immediately follows another — a ברכה הסמוכה לחברתה — it need not reopen with “ברוך”, for it continues the first. ברוך שאמר opens the פסוקי דזמרה; ישתבח, which closes them, is but the continuation of the same unit of praise, and so does not open with “ברוך” (see the Lamdan level on ברכות מ״ו.).
Séif 2 — answering אמן at חי העולמים
אין לענות אמן אחר מלך מהולל בתשבחות אלא אחר חי העולמים, ששם היא סיום הברכה.
One does not answer אמן after “מלך מהולל בתשבחות”, but after “חי העולמים”, for that is where the close (סיום) of the berakha is.
One answers אמן only at the end of a berakha. Now the berakha of ישתבח does not end at “מלך מהולל בתשבחות” (which is in the middle of its formula), but at “חי העולמים”. Whoever answers אמן too soon cuts the berakha before its true end (אמן חטופה). One therefore waits for “חי העולמים” to answer.
Séif 3 — the הפסק between ישתבח and יוצר
המספר בין ישתבח ליוצר עבירה היא בידו וחוזר עליה מעורכי המלחמה, ויש מי שאומר שלצרכי ציבור או לפסוק צדקה למי שבא להתפרנס מן הצדקה מותר להפסיק. הגה: ומזה נתפשט מה שנהגו בהרבה מקומות לברך חולה או לקבול בבית הכנסת שיעשו לו דין בין ישתבח ליוצר, דכל זה מקרי לצורך מצוה. ולאחר כך כשחוזרין להתפלל יאמר השליח ציבור מקצת פסוקי דזמרה ויאמר קדיש עליהם, כי לעולם אין אומרים קדיש בלא תהלה שלפניו. וכן מי שלא היה לו ציצית או תפילין והביאו לו בין ישתבח לקדיש יכול להניחם ולברך עליהם, אבל בין קדיש לברכו לא יפסיק בשום דבר.
Whoever speaks between ישתבח and יוצר, an עבירה (transgression) is in his hand, and he “returns from the war ranks” (מעורכי המלחמה). There is an opinion that permits interrupting for a need of the community or to pledge צדקה for one who comes to be supported. Rama: from this spread the custom, in many places, to bless a sick person or to lodge a complaint in the synagogue between ישתבח and יוצר — all this is called a “need of a מצווה.” Afterward, when they resume the prayer, the שליח ציבור says a little of פסוקי דזמרה and says a קדיש upon them, for one never says a קדיש without a text of תהלה before it. Likewise, one who had no ציצית or תפילין and to whom they are brought between ישתבח and the קדיש may put them on and bless them; but between the קדיש and ברכו one does not interrupt with anything.
The point of passage between ישתבח (the end of the praise) and יוצר (the start of the ברכות ק״ש) is especially sensitive: to speak there is an עבירה. Some permit interrupting for a need of the community or a צדקה. The Rama draws from this several customs (blessing a sick person, lodging a complaint) under the heading of a “need of a מצווה,” states that every קדיש must be preceded by verses of תהלה, and settles the order: one may put on טלית and תפילין between ישתבח and the קדיש, but between קדיש and ברכו one interrupts with nothing.
The siman in one sentence: ישתבח closes the פסוקי דזמרה without opening with “ברוך” (because it is סמוכה to ברוך שאמר); one answers אמן at its true end (חי העולמים) and not before; and one does not speak between ישתבח and יוצר, except for a need of the community or a מצווה, the שליח ציבור then resuming a little of תהלה before the קדיש.
Practical cases
Case 1 — Why ישתבח does not begin with “ברוך”
Situation: I notice that ברוך שאמר begins with “ברוך” but ישתבח begins with “ישתבח שמך” — why the difference?
Conduct: it is not an omission. ישתבח is a ברכה הסמוכה לחברתה: it comes after ברוך שאמר, upon the same פסוקי דזמרה (one before, one after). A berakha that thus continues the previous one need not reopen with “ברוך”; it merely concludes “מלך מהולל בתשבחות.” Only the first of the group (ברוך שאמר) opens with “ברוך.” For the detail of the principle, see the Lamdan level.
Case 2 — When to answer אמן to ישתבח
Situation: I hear the שליח ציבור say “...מלך מהולל בתשבחות” and I want to answer אמן — is this the right moment?
Conduct: no, not yet. The berakha of ישתבח does not end at “מלך מהולל בתשבחות,” but at “חי העולמים.” One answers אמן only there, at the true close. To answer before is an אמן חטופה (hurried), which cuts the berakha before its end. So one listens until “חי העולמים” and then answers.
Case 3 — Not speaking between ישתבח and יוצר
Situation: I have finished ישתבח and the ש״ץ has not yet begun יוצר — may I say a word to my neighbor, or must I wait?
Conduct: no: to speak between ישתבח and יוצר is an עבירה — the text says one “returns from the war ranks” (מעורכי המלחמה). One holds one s tongue at this threshold that joins the praise to the prayer. The only openings mentioned are a need of the community or a מצווה (blessing a sick person, lodging a complaint, pledging צדקה); and one may put on טלית or תפילין between ישתבח and the קדיש. But between the קדיש and ברכו, one interrupts with nothing. For the detail, see the Lamdan level.
Comprehension questions
Check your understanding:
- Why does ישתבח not open with “ברוך”?
- What is a ברכה הסמוכה לחברתה?
- At which word does the berakha of ישתבח end, and where does one answer אמן?
- Why does one not speak between ישתבח and יוצר?
- What are the exceptions that permit interrupting at that moment?
Going further
If you wish to deepen this siman:
📖Join the khavroutha
- 📚 Level 2 — Lamdan: for the pilpoul — בְּרָכָה הַסְּמוּכָה לַחֲבֶרְתָּהּ — בְּרָכוֹת מ״ו. וּפְסָחִים ק״ד:; סִיּוּם הַבְּרָכָה וַעֲנִיַּת אָמֵן — חֵי הָעוֹלָמִים, וְאָמֵן חֲטוּפָה; הַהֶפְסֵק בֵּין יִשְׁתַּבַּח לְיוֹצֵר — כְּמֵעוֹרְכֵי הַמִּלְחָמָה, לְצֹרֶךְ מִצְוָה
- ✨ Level 3 — Synthesis: for review and quick memorization
- 👑 Level 4 — Daat HaRav (the Alter Rebbe): the shitah of the Shulchan Aroukh HaRav — the ברכה הסמוכה, answering אמן and the הפסק between ישתבח and יוצר