הסימן — שולחן ערוך, אורח חיים סימן נ״ה (כ״ב סעיפים)
דיני קדיש וצירוף המנין. ובו כ״ב סעיפים: אין אומרים קדיש ולא קדושה ולא ברכו בפחות מעשרה זכרים בני חורין גדולים שהביאו שתי שערות; התחיל בעשרה ויצאו מקצתן גומרים אותו הקדיש והוא שנשתיירו רובן; יש מתירין לצרף קטן היודע למי מתפללין ולא נראין דבריהם לגדולי הפוסקים, וה״ה עבד ואשה; המתפלל לבדו או הישן מצטרף עמהם; עבריין שלא נידוהו נמנה למנין; צריך שיהיו כל העשרה במקום אחד וש״ץ עמהם.
ובו כ״ב סעיפים: אין אומרים קדיש ולא קדושה ולא ברכו בפחות מעשרה זכרים בני חורין גדולים שהביאו שתי שערות; אם התחיל בעשרה ויצאו מקצתן גומרים אותו הקדיש והוא שנשתיירו רובן, ומכל מקום עבירה הוא לצאת ועליהם נאמר ועוזבי ה׳ יכלו; יש מתירין לצרף קטן שהוא יותר מבן שש ויודע למי מתפללין ולא נראין דבריהם לגדולי הפוסקים, וה״ה עבד ואשה; המתפלל לבדו או הישן מצטרף; עבריין שלא נידוהו נמנה למנין; וצריך שיהיו כל העשרה במקום אחד וש״ץ עמהם.
ארבע רמות לימוד — סימן נ״ה, כ״ב סעיפים
01
זמין
רמת המתחיל
רמה 1 — מתחיל ובינוני
טקסט עברי מנוקד של הסעיפים (מקובצים לפי נושאים) עם ביאור שוטף. הסבר מסודר ומרומם: כל דבר שבקדושה בעשרה, העשרה זכרים בני חורין גדולים, התחיל ויצאו מקצתן ונשתיירו רובן, צירוף קטן עבד ואשה, המצטרפים (ישן, חרש, עבריין) ומקום המנין. יישומים מעשיים: מי נמנה בעשרה; האם משלימים בשעת הדחק; הקדיש שהתחיל ואחד יצא.
02
זמין
רמת הלמדן
למדן — פלפול מעמיק
פלפול מעמיק: דבר שבקדושה בעשרה (מגילה כ״ג: « ונקדשתי », ברכות כ״א:), המקור וגדר הצירוף; ט׳ וקטן (ברכות מ״ז:-מ״ח.), המחלוקת, יודע למי מברכין, בשעת הדחק, חומש בידו, העבד והאשה; רובן / התחילו בעשרה, הקדושה והתתקבל; המצטרפין — ער/ישן, ראש והרוב, פורש מן הציבור. בית יוסף, טור, רמב״ם (הל׳ תפילה ח), הרא״ש, הר״ן, מרדכי, מג״א, ט״ז, משנה ברורה וביאור הלכה, פרי מגדים, ערוך השולחן, כף החיים.
03
זמין
חזרה וסיכום
סיכום מאסטרלי
סיכום מסודר לחזרה וזכירה: חוט השני של כ״ב הסעיפים — דבר שבקדושה בעשרה, התחיל ויצאו מקצתן, צירוף קטן, המצטרפים ומקום המנין. הנהגה למעשה ביום-יום, עם הפניה לרב ועיין סימן נ״ד ונ״ו.
04
זמין
דעת הרב
דעת הרב (אדמו״ר הזקן)
שולחן ערוך הרב של אדמו״ר הזקן על אורח חיים סימן נ״ה (כ״ו סעיפים): הטקסט המלא ודיוק הפסק ביחס למחבר — כל דבר שבקדושה בעשרה, צירוף קטן, המצטרפים ומקום המנין. היסוד וההנהגה למעשה מפותחים מתוך הטקסט הממשי של הרב. וללימוד המעמיק הפניה לרב חב״ד.
05
לימוד מותאם אישית
לימוד אישי
לימוד לפי הפוסקים שלך
בנה מחדש את הסימן לפי הרבנים שאתה הולך אחריהם. בחר את הפוסקים שלך (הרב עובדיה, אדמו״ר הזקן, הרבי, בן איש חי, משנה ברורה, הרב מרדכי אליהו...) — דעת AI תבנה מחדש את הסימן עם דעותיהם, הסבריהם ומחלוקותיהם. אם פוסקיך אינם דנים בנקודה מסוימת, ה-AI תשאל אותך לפני שתרחיב.
הנושאים המרכזיים בסימן
דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה בַּעֲשָׂרָה
עשרה לכל דבר שבקדושה
אין אומרים קדיש ולא קדושה ולא ברכו בפחות מעשרה (סעיף א): « ונקדשתי בתוך בני ישראל » — כל דבר שבקדושה נאמר בתוך עשרה מישראל.
עֲשָׂרָה זְכָרִים בְּנֵי חוֹרִין
עשרה גדולים בני חורין
העשרה הם זכרים בני חורין גדולים שהביאו שתי שערות (סעיף א); וקטן הוא קטן עד י״ג שנה ויום אחד ושתי שערות (סעיף ה, ט-י).
הִתְחִיל וְיָצְאוּ מִקְצָתָן
גומרים אם נשתיירו רובן
התחיל בעשרה ויצאו מקצתן: גומרים אותו הקדיש/הקדושה והוא שנשתיירו רובן (סעיף ב-ג); ועבירה היא לצאת — ועוזבי ה׳ יכלו.
צֵירוּף קָטָן / עֶבֶד / אִשָּׁה
ולא נראין · בשעת הדחק
יש מתירין לצרף קטן יותר מבן שש היודע למי מתפללין, ולא נראין דבריהם לגדולי הפוסקים (סעיף ד); עבד ואשה אינם מצטרפים. יש נוהגין להקל רק בשעת הדחק.
הַמִּצְטָרְפִים
ישן · חרש · עבריין
מצטרפים: המתפלל לבדו, הישן (סעיף ו), חרש המדבר או השומע (סעיף ח), עבריין שלא נידוהו (סעיף יא). מנודה אינו מצטרף (סעיף יב).
מְקוֹם הַמִּנְיָן
מקום אחד · מחיצה
כל העשרה במקום אחד וש״ץ עמהם (סעיף יג); העומד אחורי בית הכנסת ומראה פניו בחלון מצטרף (סעיף יד); חצר, ריח רע וכפייה להשלים מנין (סעיף טז-כב).
מבנה הסימן — כ״ב הסעיפים
| סעיף | נושא | עניין | פירוט |
|---|---|---|---|
| א׳ | דבר שבקדושה בעשרה | ✦ עשרה זכרים בני חורין | אין אומרים קדיש קדושה וברכו בפחות מעשרה זכרים בני חורין גדולים שהביאו שתי שערות. |
| ב׳–ג׳ | התחיל ויצאו מקצתן | רובן · גומרים | התחיל בעשרה ויצאו מקצתן: גומרים אם נשתיירו רובן; ועבירה היא לצאת (ועוזבי ה׳ יכלו). |
| ד׳–ה׳ | צירוף קטן / עבד / אשה | ולא נראין דבריהם | יש מתירין לצרף קטן היודע למי מתפללין, ולא נראין לגדולי הפוסקים; עבד ואשה אינם מצטרפים. הסימנים (שתי שערות, סריס). |
| ו׳–י״ב | דין המצטרפים | ישן · חרש · עבריין | מצטרפים: המתפלל לבדו, הישן, חרש; עבריין שלא נידוהו (סעיף יא). מנודה אינו מצטרף (סעיף יב). |
| י״ג–י״ט | מקום המנין | מקום אחד · מחיצה | כל העשרה במקום אחד וש״ץ עמהם; הפתח, החלון, החצר וש״ץ בתיבה. |
| כ׳–כ״ב | צירוף מרחוק · כפייה | ריח רע · ימים נוראים | עניית מי שאינו עמהם (טינוף / עכו״ם); כופין להשכיר להשלים מנין בימים הנוראים. |
דיני קדיש וצירוף המנין — ההנהגה למעשה
| מקרה | מקור | הנהגה | הרעיון המרכזי |
|---|---|---|---|
| דבר שבקדושה | מחבר · סעיף א | ✦ עשרה | אין אומרים קדיש קדושה וברכו בפחות מעשרה זכרים בני חורין גדולים — « ונקדשתי בתוך בני ישראל ». |
| התחיל ויצאו | מחבר · סעיף ב | גומרים · רובן | התחיל בעשרה ויצאו מקצתן: גומרים אותו הקדיש/הקדושה והוא שנשתיירו רובן. |
| צירוף קטן | מחבר · סעיף ד · הגה | בשעת הדחק | גדולי הפוסקים דוחים צירוף קטן; יש נוהגין להקל רק בשעת הדחק. |
שאלות נפוצות — סימן נ״ה
כמה אנשים צריך כדי לומר קדיש לפי סימן נ״ה?
עשרה. על פי השולחן ערוך, אורח חיים נ״ה:א, אין אומרים קדיש — וכן קדושה וברכו — בפחות מעשרה זכרים בני חורין גדולים שהביאו שתי שערות, דהיינו בני שלוש עשרה שנה ויום אחד. והמקור הוא ונקדשתי בתוך בני ישראל: כל דבר שבקדושה נאמר בתוך עשרה מישראל.
התחילו קדיש בעשרה ויצאו מקצתן — האם גומרים לפי סימן נ״ה?
כן, בתנאי. על פי השולחן ערוך, אורח חיים נ״ה:ב, אם התחיל לומר קדיש או קדושה בעשרה ויצאו מקצתן, גומרים אותו הקדיש או אותה הקדושה שהתחיל, והוא שנשתיירו רובן. והרמ״א מוסיף שעבירה היא לצאת ועליהם נאמר ועוזבי ה׳ יכלו; אבל אם נשארו עשרה מותר לצאת.
האם מותר להשלים מנין בקטן לפי סימן נ״ה?
על פי השולחן ערוך, אורח חיים נ״ה:ד, יש מתירין לומר דבר שבקדושה בתשעה ולצרף קטן שהוא יותר מבן שש ויודע למי מתפללין, ולא נראין דבריהם לגדולי הפוסקים; וכן עבד ואשה אינם מצטרפים. הרמ״א: ואפילו על ידי חומש שבידו אין לצרפו, מיהו יש נוהגין להקל בשעת הדחק.