✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה

סימן נ״ח · זמן קריאת שמע של שחרית

זמן קריאת שמע של שחרית — מתי קורין את שמע של שחרית: משיראה את חבירו (ברחוק ד׳ אמות) עד סוף ג׳ שעות; מצוה מן המובחר כוותיקין וסמיכת גאולה לתפילה; האנוס מעמוד השחר, הבדיעבד והתשלומין
סימן נ״ח · ז׳ סעיפים
זמן קריאת שמע של שחרית
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦

סימן זה קובע את זמן הק״ש של שחרית: מתחיל משיראה את חבירו ברחוק ד׳ אמות ויכירנו, ונמשך עד סוף השעה השלישית (רביע היום); ומצוה מן המובחר לקרותה כותיקין — לסיים עם הנץ החמה ולסמוך לה התפילה (סמיכת גאולה לתפילה); האנוס קורא מעמוד השחר; הבדיעבד; והתשלומין. טקסט עברי, ביאור והסבר של ז׳ הסעיפים, וכן מדור של מקרים מעשיים.

נושא: זמן ק״ש של שחרית — תחילת הזמן, כוותיקין, אנוס ועמוד השחר, בדיעבד ותשלומין
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן נ״ח · ז׳ סעיפים

עריכה: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com

לימדונו חז״ל (משנה ברכות ט׳:): מאימתי קורין את שמע בשחרית — משיכיר בין תכלת ללבן... רבי יהושע אומר עד שלש שעות — קורין את שמע של שחרית משיאיר היום כדי להבחין בין תכלת ללבן, עד סוף ג׳ שעות; ומצוה מן המובחר לסיים עם הנץ החמה, כוותיקין. אנו לומדים כאן ברמת העיקרון; ולהנהגה האישית — יפנה אל המנהג ואל הוראת הרב.

📑 תוכן הלימוד

א. ז׳ הסעיפים — תחילת הזמן וסופו, כוותיקין, אנוס ועמוד השחר, בדיעבד, עברה שעה ג׳ ותשלומין
1. מקרה מעשי — עד מתי קורין את ק״ש של שחרית
2. מקרה מעשי — הוותיקין: לקרות עם הנץ ולסמוך גאולה לתפילה
3. מקרה מעשי — מי שעבר זמנה (שעה ד׳, בלא ברכות, תשלומין)
+ שאלות להבנה ולהעמקה

א. זמן ק״ש של שחרית — ז׳ הסעיפים

זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית — הזמן שבו קורין את שמע של שחרית: מתחיל משיאיר היום כדי שיכיר את חבירו ברחוק ד׳ אמות, ונמשך עד סוף ג׳ שעות (רביע היום). ומצוה מן המובחר לעשות כוותיקין: לסיים ק״ש וברכותיה עם הנץ החמה ולסמוך לה התפילה — סמיכת גאולה לתפילה.

משפחה א׳ — תחילת הזמן וסופו, כוותיקין (סעיף א׳)

זמן קריאת שמע של שחרית — משיראה את חבירו הרגיל עמו קצת ברחוק ד׳ אמות ויכירנו, ונמשך זמנה עד סוף ג׳ שעות שהוא רביע היום. ומצוה מן המובחר לקרותה כוותיקין שהיו מכוונים לקרותה מעט קודם הנץ החמה, כדי שיסיים ק״ש וברכותיה עם הנץ החמה ויסמוך לה התפלה מיד בהנץ החמה, ומי שיוכל לכוין לעשות כן שכרו מרובה מאד. הגה: שיעור הנץ החמה הוא כמו שיעור שעה אחת קודם שיעלה כל גוף השמש על הארץ.
סעיף א׳: זמן קריאת שמע של שחרית מתחיל משיראה את חבירו הרגיל עמו קצת ברחוק ד׳ אמות ויכירנו, ונמשך עד סוף ג׳ שעות שהוא רביע היום. ומצוה מן המובחר לקרותה כוותיקין, שהיו מכוונים לקרותה מעט קודם הנץ החמה כדי לסיים ק״ש וברכותיה עם הנץ ולסמוך לה התפילה מיד — ומי שיוכל לכוין כן שכרו מרובה מאד. הגה: שיעור הנץ החמה כשעה קודם שיעלה כל גוף השמש על הארץ.
זמן ק״ש של שחרית — מן האור הברור, שמכיר את חבירו ברחוק ד׳ אמות, עד סוף ג׳ שעות (רביע היום בשעות זמניות). ומצוה מן המובחר כוותיקין: לסיים ק״ש וברכותיה בדיוק עם הנץ החמה ולסמוך לה התפילה — היא סמיכת גאולה לתפילה, ששכרה מרובה מאד.

משפחה ב׳ — הקדים / אנוס מעמוד השחר (סעיפים ב׳-ג׳)

אם לא קרא אותה קודם הנץ החמה, יש לו להקדים לקרותה במהרה כל מה שיוכל.
מי שהוא אנוס, כגון שהיה משכים לצאת לדרך במקום גדודי חיה ולסטים שלא יוכל לעמוד ולא לכוין אפילו פרשה ראשונה ואפילו עד "על לבבך", או שבני השיירא הולכים מהרה ולא ימתינו לו כלל — יכול לקרותה עם ברכותיה משעלה עמוד השחר, דכיון שעלה עמוד השחר שפיר קרינן ביה "ובקומך" וגם שפיר מקרי "יוצר אור". אבל אם אינו במקום גדודי חיה ולסטים וגם אין בני השיירא נחפזים כל כך, אפילו יוצא לדרך אחר שעלה עמוד השחר, אינו קורא עד שיגיע זמנה.
סעיף ב׳: מי שלא קרא קודם הנץ החמה — יקדים לקרותה במהרה כל שיוכל. סעיף ג׳: האנוס — כגון המשכים לצאת לדרך במקום גדודי חיה ולסטים, או שבני השיירא נחפזים ולא ימתינו לו — יכול לקרותה עם ברכותיה מעמוד השחר, שמעמוד השחר שפיר קרינן ביה "ובקומך" ו"יוצר אור"; אבל שאינו אנוס, אף היוצא לדרך אחר עמוד השחר — אינו קורא עד שיגיע זמנה.
שני עיקרים: (1) מי שעבר הנץ ולא קרא — ממהר. (2) רק האנוס האמיתי (דרך סכנה, שיירא נחפזת) קורא מעמוד השחר עם הברכות; היוצא לדרך כרגיל ממתין לזמן. מעמוד השחר "יום" הוא ("ובקומך", "יוצר אור"), אך אין סומכין על כך אלא באונס.

משפחה ג׳ — בדיעבד וק״ש של ערבית (סעיפים ד׳-ה׳)

אם קראה משעלה עמוד השחר, אף על פי שלא היה אנוס — יצא בדיעבד. ואם קראה בלא ברכות, יחזור לקרותה בזמנה עם הברכות, ועיין לקמן סי׳ ס׳.
אם נאנס ולא קרא ק״ש ערבית עד שעלה עמוד השחר, כיון שעדיין לא הנץ החמה — קורא ק״ש ויוצא בה ידי חובת קריאת שמע ערבית. ואם היה אנוס באותה שעה לצאת לדרך מקום גדודי חיה ולסטים, לא יקרא אז ק״ש פעם שנית לצאת בה ידי חובת ק״ש של יום, שמאחר שעשה לאותה שעה לילה אי אפשר לחזור ולעשותה יום.
סעיף ד׳: מי שקרא מעמוד השחר אף שאינו אנוס — יצא בדיעבד; ואם קרא בלא ברכות, חוזר לקרותה בזמנה עם הברכות (ועיין סי׳ ס׳). סעיף ה׳: אנוס שלא קרא ק״ש של ערבית עד עמוד השחר — כל שלא הנץ החמה, קורא ויוצא ידי ק״ש של ערבית; אבל אינו יכול לחזור ולקרות באותה שעה לצאת ידי ק״ש של יום, שמאחר שעשאה לילה אי אפשר לחזור ולעשותה יום.
בדיעבד, מי שקרא מעמוד השחר — אף בלא אונס — יצא. קרא בלא ברכות — חוזר בזמנה עם הברכות. והאנוס בק״ש של ערבית יכול לצאת עד הנץ, אך אינו מצרף ערבית ויום ברגע אחד.

משפחה ד׳ — עברה שעה ג׳ ותשלומין (סעיפים ו׳-ז׳)

אף על פי שזמנה נמשך עד סוף השעה הג׳, אם עברה שעה ג׳ ולא קראה — קורא אותה בברכותיה כל שעה ד׳ שהוא שליש היום, ואין לו שכר כקורא בזמנה. ואם עברה שעה ד׳ ולא קראה — קוראה בלא ברכותיה כל היום.
אם לא קראה ביום, יש אומרים שיש לה תשלומין בערבית; וכן אם לא קרא ק״ש בערבית, יש לה תשלומין ביום; ויש חולקים.
סעיף ו׳: אף שזמנה עד סוף שעה ג׳, אם עברה שעה ג׳ ולא קרא — קורא בברכותיה כל שעה ד׳ (שליש היום), ואין לו שכר כקורא בזמנה; עברה שעה ד׳ — קוראה בלא ברכות כל היום. סעיף ז׳: לא קראה ביום — יש אומרים שיש לה תשלומין בערבית, וכן ערבית ביום; ויש חולקים.
עברה שעה ג׳: עדיין בברכותיה כל שעה ד׳ (שליש היום, כתפילה), אך בלא שכר "בזמנה"; עברה שעה ד׳ — ק״ש בלבד בלא ברכות כל היום. והתשלומין (ערבית↔יום) במחלוקת (יש אומרים / יש חולקים).
הסימן במשפט אחד: זמן ק״ש של שחרית — משיראה את חבירו (ברחוק ד׳ אמות) עד סוף ג׳ שעות (רביע היום); ומצוה מן המובחר לקרות כוותיקין ולסיים עם הנץ החמה לסמיכת גאולה לתפילה; האנוס קורא מעמוד השחר; הקורא מעמוד השחר יצא בדיעבד; עברה שעה ג׳ — בברכות כל שעה ד׳, ואחר כך בלא ברכות כל היום; והתשלומין ערבית↔יום במחלוקת.

מקרים מעשיים

מקרה 1 — עד מתי קורין את ק״ש של שחרית

מצב: עד מתי אפשר לקרות ק״ש של שחרית ?
הנהגה: לכתחילה קורין משמכיר את חבירו ברחוק ד׳ אמות (משיאיר היום), ולמעלה מן הכל כוותיקין מעט קודם הנץ. הזמן עד סוף ג׳ שעות — רביע היום — בשעות זמניות (היום נחלק לי״ב). ובימות החורף שהיום קצר, הגבול מוקדם: צריך למהר.

מקרה 2 — הוותיקין: לקרות עם הנץ ולסמוך גאולה לתפילה

מצב: מהו לקרות כוותיקין ?
הנהגה: לכוין לסיים ק״ש וברכותיה — עד "גאל ישראל" — בדיוק עם הנץ החמה, ולהתחיל העמידה מיד בלא הפסק: היא סמיכת גאולה לתפילה, "כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום כולו" (ברכות ט׳:). שכרו מרובה מאד. ולמעשה (חשבון הנץ, מי שאינו יכול לכוין) — כהוראת הרב.

מקרה 3 — מי שעבר זמנה

מצב: לא קרא עד סוף שעה ג׳ — מה יעשה ?
הנהגה: כל שעה ד׳ (שליש היום) עדיין קורא ק״ש בברכותיה, אך בלא שכר "בזמנה". עברה שעה ד׳ — קורא ק״ש לבדה בלא ברכות כל היום, לקבל עול מלכות שמים. והתשלומין (ערבית ביום) במחלוקת: להכרעת הרב (ועיין סי׳ ק״ח).

שאלות להבנה

בדוק את הבנתך:
  1. מתי מתחיל ומתי מסתיים זמן ק״ש של שחרית ?
  2. מה פירוש לקרות כוותיקין, ומהי סמיכת גאולה לתפילה ?
  3. מי יכול לקרות מעמוד השחר, ולמה "ובקומך" ו"יוצר אור" ?
  4. מה יעשה מי שקרא בלא ברכות מעמוד השחר ?
  5. עד היכן קורין בברכות אחר שעה ג׳, ומה דין התשלומין ?

להעמיק עוד

אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
להמשיך לסימן הבא← סימן נ״ט
~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן נ״ח · ז׳ סעיפים · רמה 1 — התחלה
♥ לתמוך בדעת
📖להצטרף לחברותא