למה רמה 4 המוקדשת לאדמו״ר הזקן ? שולחן ערוך הרב אינו פירוש על המחבר — הוא שולחן ערוך שלם ועצמאי, שכתב אדמו״ר הזקן (רבי שניאור זלמן מליאדי, מייסד חב״ד, תלמיד המגיד ממעזריטש). ייחודו : הוא משלב הלכה + טעמי המצוות + פנימיות בחיבור אחד, ופוסק בחריפות תלמודית ייחודית.
לחב״ד, אדמו״ר הזקן הוא הפוסק האחרון — פסקו הוא ההכרעה. הרבי הורה במפורש ללמוד ברצינות את שולחן ערוך הרב. עמוד זה מאסף את דרך הרב בסימן נ״ח — דִּינֵי זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית. אצל הרב הסימן נפרש לי״א סְעִיפִים : ק״ש מן התורה, תְּחִלַּת הַזְּמַן מֵעַמּוּד הַשַּׁחַר וְסוֹפוֹ בְּסוֹף ג׳ שָׁעוֹת (שָׁעוֹת זְמַנִּיּוֹת), כְּוָתִיקִין וּסְמִיכַת גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה, הָאָנוּס וְהַמַּשְׁכִּים לַדֶּרֶךְ, הַבְּדִיעֲבַד וְהַתַּשְׁלוּמִין.
שולחן ערוך הרב — סימן נ״ח — דִּינֵי זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית
הטקסט המלא של שולחן ערוך הרב
שולחן ערוך הרב, סימן נ״ח — דִּינֵי זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית — וּבוֹ י״א סְעִיפִים
טקסט אדמו״ר הזקן עצמו (מקור ספריא Shulchan_Arukh_HaRav,_Orach_Chayim.58), ואחריו תרגומנו. הסימן כולל י״א סעיפים (סעיף k → .58.k).
סעיף א קְרִיאַת שְׁמַע שַׁחֲרִית וְעַרְבִית מִן הַתּוֹרָה — מַחֲלֹקֶת אֵיזוֹ פָּרָשָׁה.
הִלְכוֹת קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ וּבוֹ י״א סְעִיפִים:קְרִיאַת שְׁמַע שַׁחֲרִית וְעַרְבִית הִיא מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ״. יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁפָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה בִּלְבַד הִיא מִן הַתּוֹרָה, וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּפָרָשָׁה שְׁנִיָּה ״וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ״ — בְּדִבְרֵי תּוֹרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁגַּם פָּרָשָׁה ב׳ הִיא מִן הַתּוֹרָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁפָּסוּק רִאשׁוֹן בִּלְבַד שֶׁהוּא ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל״ הוּא מִן הַתּוֹרָה, וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״וְדִבַּרְתָּ בָּם כו׳ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ״ — הוּא מוּסָב עַל פָּסוּק רִאשׁוֹן בִּלְבַד. אֲבָל פָּרָשַׁת צִיצִית שֶׁתִּקְּנוּהָ מִשּׁוּם זְכִירַת יְצִיאַת מִצְרַיִם — לְדִבְרֵי הַכֹּל הִיא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים כְּשֶׁמַּזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ס״ז (וּבַעַל נֶפֶשׁ יַחֲמִיר לְעַצְמוֹ בְּשֶׁל תּוֹרָה בְּכָל מַה שֶּׁנּוֹגֵעַ לְמַעֲשֶׂה בְּחִלּוּקֵי סְבָרוֹת אֵלּוּ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְפָנֵינוּ):
ק״ש מִן הַתּוֹרָה. קְרִיאַת שְׁמַע שַׁחֲרִית וְעַרְבִית מִן הַתּוֹרָה (״וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ״) ; מַחֲלֹקֶת אִם פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה בִּלְבַד, אוֹ גַּם שְׁנִיָּה, אוֹ פָּסוּק רִאשׁוֹן בִּלְבַד. פָּרָשַׁת צִיצִית מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים — עַיֵּן סִימָן ס״ז ; וּבַעַל נֶפֶשׁ יַחֲמִיר.
סעיף ב זְמַנָּהּ מִן הַתּוֹרָה מִשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר ; לְכַתְּחִלָּה מִשֶּׁיִּרְאֶה אֶת חֲבֵרוֹ.
(זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית) מִן הַתּוֹרָה הוּא מִשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, שֶׁאָז מִקְצָת בְּנֵי אָדָם רְגִילִים לָקוּם מִמִּטָּתָם. וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵם מוּעָטִים, הֲרֵי אָמְרָהּ תּוֹרָה ״וּבְקוּמֶךָ״ לְשׁוֹן יָחִיד, לוֹמַר שֶׁהוֹלְכִין אַף אַחַר הַמִּעוּט. אֲבָל הַקּוֹרֵא קֹדֶם לָכֵן — לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ מִן הַתּוֹרָה, שֶׁאַף שֶׁמִּקְצָת בְּנֵי אָדָם קָמִים גַּם כֵּן קֹדֶם עֲלוֹת הַשַּׁחַר — מִקְרֶה הוּא, וְאֵין הוֹלְכִין אַחֲרָיו. וַחֲכָמִים עָשׂוּ הַרְחָקָה וְגָדֵר, וְתִקְּנוּ שֶׁלֹּא יִקְרָא לְכַתְּחִלָּה עַד שָׁעָה שֶׁדַּרְכָּן שֶׁל רֹב בְּנֵי אָדָם לָקוּם מִמִּטָּתָם, דְּהַיְנוּ שֶׁיָּאִיר הַיּוֹם כָּל כָּךְ עַד שֶׁיִּרְאֶה אֶת חֲבֵרוֹ בְּרִחוּק ד׳ אַמּוֹת וְיַכִּירֶנּוּ. וְהוּא שֶׁרָגִיל עִמּוֹ קְצָת, שֶׁאִם רָגִיל עִמּוֹ הַרְבֵּה — יַכִּירֶנּוּ אֲפִלּוּ מֵרָחוֹק הַרְבֵּה, וְאִם אֵינוֹ רָגִיל עִמּוֹ כְּלָל — לֹא יַכִּירֶנּוּ אֲפִלּוּ בְּקָרוֹב, אֶלָּא כְּמוֹ אַכְסַנְיָא שֶׁרָגִיל לָבוֹא לְקֵץ עִתִּים:
תְּחִלַּת הַזְּמַן. מִן הַתּוֹרָה מִשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר (״וּבְקוּמֶךָ״ — הוֹלְכִין אַף אַחַר הַמִּעוּט) ; הַקּוֹרֵא קֹדֶם — לֹא יָצָא. וַחֲכָמִים עָשׂוּ גָּדֵר שֶׁלֹּא יִקְרָא לְכַתְּחִלָּה עַד שֶׁיִּרְאֶה אֶת חֲבֵרוֹ הָרָגִיל עִמּוֹ קְצָת בְּרִחוּק ד׳ אַמּוֹת וְיַכִּירֶנּוּ.
סעיף ג נִמְשָׁךְ עַד סוֹף ג׳ שָׁעוֹת זְמַנִּיּוֹת — רְבִיעַ הַיּוֹם.
וְנִמְשָׁךְ זְמַנָּהּ עַד סוֹף ג׳ שָׁעוֹת מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר שֶׁהוּא תְּחִלַּת זְמַנָּהּ מִן הַתּוֹרָה, לְפִי שֶׁיֵּשׁ קְצָת בְּנֵי אָדָם שֶׁרְגִילִים לָקוּם מִמִּטָּתָם בְּסוֹף ג׳ שָׁעוֹת עַל הַיּוֹם, כְּגוֹן בְּנֵי מְלָכִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם. וְשָׁעוֹת אֵלּוּ הֵם זְמַנִּיּוֹת, שֶׁכָּל יוֹם בֵּין אָרֹךְ בֵּין קָצָר נֶחֱלָק לְי״ב שָׁעוֹת, וְנִמְצָא לְעוֹלָם רְבִיעַ הַיּוֹם הוּא זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע בֵּין בְּיוֹם אָרֹךְ בֵּין בְּיוֹם קָצָר. וְלָכֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר בִּימוֹת הַחֹרֶף לְמַהֵר לִקְרֹא קְרִיאַת שְׁמַע, מֵאַחַר שֶׁהַיּוֹם קָצָר וּרְבִיעַ הַיּוֹם קָצָר הוּא:
סוֹף הַזְּמַן. נִמְשָׁךְ עַד סוֹף ג׳ שָׁעוֹת מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר (רְבִיעַ הַיּוֹם), שֶׁיֵּשׁ הַקָּמִים אָז (בְּנֵי מְלָכִים). וְהַשָּׁעוֹת זְמַנִּיּוֹת — הַיּוֹם נֶחֱלָק לְי״ב. וּבַחֹרֶף יְמַהֵר, שֶׁרְבִיעַ הַיּוֹם קָצָר.
סעיף ד מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר כְּוָתִיקִין — סְמִיכַת גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה.
וּמִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר שֶׁלֹּא לִקְרוֹתָהּ מִיָּד שֶׁהֵאִיר הַיּוֹם כְּשִׁעוּר שֶׁנִּתְבָּאֵר, אֶלָּא כְּוָתִיקִין שֶׁהָיוּ מְכַוְּנִים לִקְרוֹתָהּ מְעַט קֹדֶם הָנֵּץ הַחַמָּה כְּדֵי שֶׁיְּסַיְּמוּ קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ דְּהַיְנוּ ״גָּאַל יִשְׂרָאֵל״ עִם הָנֵץ הַחַמָּה, שֶׁאָז הוּא זְמַן תְּפִלָּה לְכַתְּחִלָּה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן פ״ט, וְיִתְפַּלְלוּ מִיָּד כְּדֵי לִסְמֹךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה. וּמִי שֶׁיּוּכַל לְכַוֵּן וְלַעֲשׂוֹת כֵּן — שְׂכָרוֹ מְרֻבֶּה מְאֹד, וּמֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן עוֹלָם הַבָּא. (וּמִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן לַעֲשׂוֹת כֵּן — אֵין לְהַקְדִּים לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע וּלְהִתְפַּלֵּל קֹדֶם הָנֵץ הַחַמָּה אֶלָּא אַחַר הָנֵץ הַחַמָּה, מִפְּנֵי שֶׁזְּמַן הַתְּפִלָּה לְכַתְּחִלָּה הוּא אַחַר הָנֵץ הַחַמָּה, וּזְמַן קְרִיאַת שְׁמַע נִמְשָׁךְ עַד רְבִיעַ הַיּוֹם לְכַתְּחִלָּה, שֶׁהַוָּתִיקִין שֶׁהָיוּ מַקְדִּימִין לִקְרוֹת קֹדֶם נֵץ הַחַמָּה מְעַט — לֹא הָיוּ מַקְדִּימִין מִשּׁוּם חוֹבַת קְרִיאַת שְׁמַע, אֶלָּא כְּדֵי לְכַוֵּן לְהִתְפַּלֵּל בְּדִמְדּוּמֵי חַמָּה דְּהַיְנוּ בִּתְחִלַּת יְצִיאָתָהּ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן פ״ט. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁגַּם מִשּׁוּם חוֹבַת קְרִיאַת שְׁמַע הָיוּ מַקְדִּימִין לִקְרוֹתָהּ קֹדֶם נֵץ הַחַמָּה, לְפִי שֶׁלְּכַתְּחִלָּה יֵשׁ לִקְרוֹתָהּ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא שְׁעַת קִימָה לְרֹב בְּנֵי אָדָם כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, וְעַד נֵץ הַחַמָּה קָמִים רֹב בְּנֵי אָדָם, שֶׁאֵין יְשֵׁנִים אַחַר נֵץ הַחַמָּה אֶלָּא בְּנֵי מְלָכִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם. לְפִיכָךְ מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן לַעֲשׂוֹת כְּוָתִיקִין — אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִסְמֹךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה לְכַתְּחִלָּה, אֶלָּא אִם כֵּן יוּכַל לְכַוֵּן שֶׁיִּקְרָא לְפָחוֹת פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה קֹדֶם נֵץ הַחַמָּה וַדַּאי, וְיִתְפַּלֵּל אַחַר נֵץ הַחַמָּה וַדַּאי אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יִתְפַּלֵּל בְּדִמְדּוּמֵי חַמָּה. וְאִם גַּם זֶה לֹא יוּכַל לְכַוֵּן — יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ קֹדֶם נֵץ הַחַמָּה לְכַתְּחִלָּה, וְיִתְפַּלֵּל אַחַר הָנֵץ הַחַמָּה וְלֹא יִסְמֹךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה. וְהָעִקָּר כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה. וְאַף עַל פִּי כֵן נָכוֹן לָחוּשׁ לַסְּבָרָא הָאַחֲרוֹנָה וְלִקְרֹא לְפָחוֹת פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה קֹדֶם נֵץ הַחַמָּה אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא לָבַשׁ צִיצִית וּתְפִלִּין, וְאַחַר נֵץ הַחַמָּה יִקְרָאֶנָּה כֻּלָּהּ עִם בִּרְכוֹתֶיהָ וְיִסְמֹךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה):
כְּוָתִיקִין. מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לִקְרוֹתָהּ כַּוָּתִיקִין — מְעַט קֹדֶם הָנֵץ, לְסַיֵּם ״גָּאַל יִשְׂרָאֵל״ עִם הָנֵץ וְלִסְמֹךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה (עַיֵּן סִימָן פ״ט) ; שְׂכָרוֹ מְרֻבֶּה, בֶּן עוֹלָם הַבָּא. וּמִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן — יִקְרָא לְפָחוֹת פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה קֹדֶם הָנֵץ.
סעיף ה לֹא קָרָא קֹדֶם הָנֵץ — יַקְדִּים בִּמְהֵרָה כָּל שֶׁיּוּכַל.
אִם לֹא קָרָא אוֹתָהּ קֹדֶם נֵץ הַחַמָּה — יֵשׁ לוֹ לְהַקְדִּים לִקְרוֹתָהּ בִּמְהֵרָה כָּל מַה שֶּׁיּוּכַל, אִם יֵשׁ לוֹ צִיצִית וּתְפִלִּין (וְצִבּוּר לְהִתְפַּלֵּל עִמָּהֶם וְלִסְמֹךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה):
לֹא קָרָא קֹדֶם הָנֵץ. יַקְדִּים לִקְרוֹתָהּ בִּמְהֵרָה כָּל שֶׁיּוּכַל, אִם יֵשׁ לוֹ צִיצִית וּתְפִלִּין (וְצִבּוּר לִסְמֹךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה).
סעיף ו אָנוּס הַמַּשְׁכִּים לַדֶּרֶךְ — קוֹרֵא מִשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר.
מִי שֶׁהוּא אָנוּס, כְּגוֹן שֶׁהָיָה מַשְׁכִּים לָצֵאת לַדֶּרֶךְ מִיָּד שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר לִמְקוֹם גְּדוּדֵי חַיָּה וְלִסְטִים, שֶׁיִּצְטָרֵךְ לָלֶכֶת בִּמְהֵרָה וְלֹא יוּכַל לַעֲמֹד עַל מָקוֹם אֶחָד כְּשֶׁיַּגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע וְלֹא לְכַוֵּן בִּקְרִיאָתָהּ אֲפִלּוּ בְּפָסוּק רִאשׁוֹן בִּלְבַד, אוֹ שֶׁבְּנֵי הַשַּׁיָּרָא הוֹלְכִים בִּמְהֵרָה וְלֹא יַמְתִּינוּ כְּלָל בַּדֶּרֶךְ כְּשֶׁיַּגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁי[וּכַ]ל לַעֲמֹד וּלְכַוֵּן — יָכוֹל לִקְרוֹתָהּ בְּבֵיתוֹ מִיָּד שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר וְיִסְמֹךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה וְיִתְפַּלֵּל כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסוֹף סִימָן פ״ט, לְפִי שֶׁבִּמְקוֹם אֹנֶס הֶעֱמִידוּ עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁמִּשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר זְמַנָּהּ הוּא. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁהוּא הַדִּין כְּשֶׁיֵּשׁ קְבוּרַת מֵת בָּעִיר, אוֹ מִילָה, אוֹ יוֹם עֲרָבָה שֶׁמַּרְבִּים בְּתַחֲנוּנִים אַחַר הַתְּפִלָּה, וּצְרִיכִים לְמַהֵר לְהִתְפַּלֵּל — יְכוֹלִים לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע מִשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר. מִכָּל מָקוֹם, אֵין לְהַקְדִּים לוֹמַר ״יוֹצֵר אוֹר״ כָּל כָּךְ בַּהַשְׁכָּמָה, עַד שֶׁיַּכִּיר עַל כָּל פָּנִים בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן:
הָאָנוּס. הַמַּשְׁכִּים לָצֵאת לִמְקוֹם גְּדוּדֵי חַיָּה וְלִסְטִים, אוֹ שַׁיָּרָא נֶחְפֶּזֶת שֶׁלֹּא תַמְתִּין — קוֹרֵא בְּבֵיתוֹ מִשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר וְסוֹמֵךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה (בִּמְקוֹם אֹנֶס הֶעֱמִידוּ עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה). וְכֵן קְבוּרַת מֵת, מִילָה, יוֹם עֲרָבָה. וְלֹא יַקְדִּים ״יוֹצֵר אוֹר״ עַד שֶׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן.
סעיף ז אֵינוֹ אָנוּס — לֹא יִקְרָא בְּבֵיתוֹ אֶלָּא בַּדֶּרֶךְ בִּזְמַנָּהּ.
אֲבָל מִי שֶׁמַּשְׁכִּים לָצֵאת בַּדֶּרֶךְ שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם גְּדוּדֵי חַיָּה וְלִסְטִים, וְגַם אֵין בְּנֵי הַשַּׁיָּרָא נֶחְפָּזִים כָּל כָּךְ בַּדֶּרֶךְ בְּעִנְיָן שֶׁיּוּכַל לַעֲמֹד וּלְכַוֵּן אֲפִלּוּ בְּפָסוּק רִאשׁוֹן בִּלְבַד כְּשֶׁיַּגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע — לֹא יִקְרָא בְּבֵיתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, אֶלָּא בַּדֶּרֶךְ כְּשֶׁיַּגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע (וְהֵיאַךְ יִנְהַג עִם הַתְּפִלָּה — יִתְבָּאֵר בְּסוֹף סִימָן פ״ט):
אֵינוֹ אָנוּס. הַמַּשְׁכִּים לַדֶּרֶךְ שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם סַכָּנָה, וְאֵין הַשַּׁיָּרָא נֶחְפֶּזֶת בְּעִנְיָן שֶׁיּוּכַל לַעֲמֹד וּלְכַוֵּן — לֹא יִקְרָא בְּבֵיתוֹ אַף שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, אֶלָּא בַּדֶּרֶךְ בִּזְמַנָּהּ (וְהַתְּפִלָּה — עַיֵּן סוֹף סִימָן פ״ט).
סעיף ח קְרָאָהּ מֵעַמּוּד הַשַּׁחַר שֶׁלֹּא בְּאֹנֶס — יָצָא בְּדִיעֲבַד.
אִם קְרָאָהּ מִיָּד שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה אָנוּס — יָצָא, שֶׁבְּדִיעֲבַד הֶעֱמִידוּהוּ עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה בְּכָל עִנְיָן. וְאִם קָרָא בְּלֹא בִּרְכוֹתֶיהָ — יַחֲזֹר לִקְרוֹתָהּ בִּזְמַנָּהּ בְּבִרְכוֹתֶיהָ, שֶׁאַף שֶׁכְּבָר יָצָא יְדֵי חוֹבַת קְרִיאַת שְׁמַע — לֹא הִפְסִיד בִּרְכוֹתֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ס׳:
בְּדִיעֲבַד. קְרָאָהּ מִשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר אַף שֶׁלֹּא הָיָה אָנוּס — יָצָא (בְּדִיעֲבַד הֶעֱמִידוּהוּ עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה). קָרָא בְּלֹא בִּרְכוֹתֶיהָ — חוֹזֵר בִּזְמַנָּהּ בְּבִרְכוֹתֶיהָ, עַיֵּן סִימָן ס׳.
סעיף ט אָנוּס שֶׁלֹּא קָרָא קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל לַיְלָה — קוֹרֵא בִּשְׁבִיל הַלַּיְלָה.
מִי שֶׁהָיָה אָנוּס וְלֹא קָרָא קְרִיאַת שְׁמַע עַרְבִית בַּלַּיְלָה, שֶׁהוּא קוֹרְאָהּ אַחַר שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רל״ה, וְהוּא מַשְׁכִּים גַּם כֵּן לָצֵאת לַדֶּרֶךְ לִמְקוֹם גְּדוּדֵי חַיָּה וְלִסְטִים בְּעִנְיָן שֶׁיּוּכַל לִקְרֹא קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית מִיָּד שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר — אִי אֶפְשָׁר לִקְרֹא קְרִיאַת שְׁמַע ב׳ פְּעָמִים, אַחַת בִּשְׁבִיל לַיְלָה וְאַחַת בִּשְׁבִיל יוֹם, שֶׁמֵּאַחַר שֶׁעָשָׂה לְאוֹתָהּ שָׁעָה לַיְלָה — אִי אֶפְשָׁר לַחֲזֹר וְלַעֲשׂוֹתָהּ יוֹם, אֶלָּא יִקְרָא בִּשְׁבִיל קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל לַיְלָה שֶׁזְּמַנָּהּ עוֹבֵר, שֶׁאַחַר נֵץ הַחַמָּה אִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹתָהּ כְּלָל כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר שָׁם, וְשֶׁל שַׁחֲרִית יַמְתִּין אוּלַי יִזְדַּמֵּן לוֹ לִקְרוֹתָהּ בִּזְמַנָּהּ כְּהִלְכָתָהּ:
ק״ש שֶׁל לַיְלָה שֶׁלֹּא קָרָא. אָנוּס שֶׁלֹּא קָרָא ק״ש שֶׁל לַיְלָה (קוֹרְאָהּ אַחַר עַמּוּד הַשַּׁחַר, עַיֵּן סִימָן רל״ה) וּמַשְׁכִּים לַדֶּרֶךְ — אִי אֶפְשָׁר לִקְרֹא ב׳ פְּעָמִים. קוֹרֵא בִּשְׁבִיל הַלַּיְלָה שֶׁזְּמַנָּהּ עוֹבֵר, וְשֶׁל שַׁחֲרִית יַמְתִּין לְקָרְאָהּ בִּזְמַנָּהּ.
סעיף י עָבְרָה שָׁעָה ג׳ — כָּל שָׁעָה ד׳ בְּבִרְכוֹתֶיהָ.
אַף עַל פִּי שֶׁזְּמַנָּהּ נִמְשָׁךְ עַד סוֹף שָׁעָה ג׳, אִם עָבְרָה שָׁעָה ג׳ וְלֹא קְרָאָהּ — קוֹרְאָהּ בְּבִרְכוֹתֶיהָ כָּל שָׁעָה ד׳ שֶׁהוּא שְׁלִישׁ הַיּוֹם, כְּדִין תְּפִלַּת הַשַּׁחַר שֶׁהִיא עַד שְׁלִישׁ הַיּוֹם. וְאֵין לוֹ שָׂכָר עַל קְרִיאָתָהּ אֶלָּא כְּקוֹרֵא בַּתּוֹרָה, אֲבָל לֹא כְּמִי שֶׁקּוֹרְאָהּ בִּזְמַנָּהּ, שֶׁאָז שְׂכָרוֹ גָּדוֹל מֵהָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה כָּל הַיּוֹם אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה. וְאִם עָבְרָה שָׁעָה ד׳ וְלֹא קְרָאָהּ — שׁוּב אֵינוֹ יָכוֹל לִקְרוֹתָהּ עִם בִּרְכוֹתֶיהָ. אֲבָל בְּלֹא בִּרְכוֹתֶיהָ יָכוֹל לִקְרוֹתָהּ כָּל הַיּוֹם. וְטוֹב שֶׁיִּקְרָאֶנָּה כְּדֵי לְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם (וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיָכוֹל לִקְרוֹתָהּ כָּל הַיּוֹם בְּבִרְכוֹתֶיהָ. וְהָעִקָּר כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה):
עָבְרָה שָׁעָה ג׳. קוֹרְאָהּ בְּבִרְכוֹתֶיהָ כָּל שָׁעָה ד׳ (שְׁלִישׁ הַיּוֹם), כְּדִין תְּפִלַּת הַשַּׁחַר — אֲבָל שְׂכָרוֹ כְּקוֹרֵא בַּתּוֹרָה בִּלְבַד, לֹא כְּקוֹרֵא בִּזְמַנָּהּ. עָבְרָה שָׁעָה ד׳ — בְּלֹא בִּרְכוֹתֶיהָ כָּל הַיּוֹם (עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם). וְיֵשׁ אוֹמְרִים כָּל הַיּוֹם בְּבִרְכוֹתֶיהָ, וְהָעִיקָר כָּרִאשׁוֹנָה.
סעיף יא תַּשְׁלוּמִין בְּעַרְבִית — וְהָעִיקָר ״מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן״.
אִם לֹא קְרָאָהּ בַּיּוֹם, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ לָהּ תַּשְׁלוּמִין בְּעַרְבִית, שֶׁיִּקְרָא תְּחִלָּה שֶׁל עַרְבִית וְאַחַר כָּךְ שֶׁל שַׁחֲרִית. וְכֵן אִם לֹא קָרָא קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל עַרְבִית יֵשׁ לָהּ תַּשְׁלוּמִין בְּשַׁחֲרִית, כְּמוֹ בִּתְפִלָּה שֶׁאִם לֹא הִתְפַּלֵּל עַרְבִית מִתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית שְׁתַּיִם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵינָהּ דּוֹמָה לִתְפִלָּה שֶׁהִיא בַּקָּשַׁת רַחֲמִים וְיָכוֹל לְבַקֵּשׁ בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, אֲבָל קְרִיאַת שְׁמַע תָּלָה הַכָּתוּב זוֹ בִּזְמַן שְׁכִיבָה וְזוֹ בִּזְמַן קִימָה, וְאֵיךְ יִקְרָא שֶׁל שְׁכִיבָה בִּזְמַן קִימָה אוֹ שֶׁל קִימָה בִּזְמַן שְׁכִיבָה, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: ״מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן״ כו׳ (וְכֵן עִקָּר). וְכָל זֶה בִּקְרִיאַת שְׁמַע בִּלְבַדָּהּ, אֲבָל בִּרְכוֹתֶיהָ — לְדִבְרֵי הַכֹּל אִי אֶפְשָׁר לְאָמְרָן אֶלָּא בִּזְמַנָּן (כִּי הֵיאַךְ יֹאמַר ״יוֹצֵר אוֹר״ בָּעֶרֶב וַ״אֲשֶׁר בִּדְבָרוֹ מַעֲרִיב עֲרָבִים״ בַּבֹּקֶר, וּבְרָכוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת הֵן סְמוּכוֹת לָרִאשׁוֹנוֹת):
תַּשְׁלוּמִין. יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ תַּשְׁלוּמִין בְּעַרְבִית (תְּחִלָּה עַרְבִית וְאַחַר כָּךְ שַׁחֲרִית), וְכֵן לְהֶפֶךְ, כְּמוֹ בִּתְפִלָּה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵינָהּ דּוֹמָה לִתְפִלָּה (בַּקָּשַׁת רַחֲמִים) — זוֹ בִּזְמַן שְׁכִיבָה וְזוֹ בִּזְמַן קִימָה, ״מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן״ (וְכֵן עִיקָּר). וְהַבְּרָכוֹת — לְדִבְרֵי הַכֹּל אֶלָּא בִּזְמַנָּן.
מקור : ספריא — Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim נ״ח (מהדורת קה״ת, י״א סְעִיפִים). תרגום : DAAT. אין מובא כל קטע מחוץ לטקסט מאומת זה.
היסוד — זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית
היסוד : זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית
קריאת אדמו״ר הזקן בסימן זה נפרשת סביב ארבעה צירים. תחילה תְּחִלַּת הַזְּמַן וְסוֹפוֹ — מֵעַמּוּד הַשַּׁחַר עַד סוֹף ג׳ שָׁעוֹת. אחר כך הַכְּוָתִיקִין וּסְמִיכַת גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה. אחר כך הָאָנוּס וְהַמַּשְׁכִּים לַדֶּרֶךְ. ולבסוף הַבְּדִיעֲבַד וְהַתַּשְׁלוּמִין.
תְּחִלַּת הַזְּמַן וְסוֹפוֹ
תחילת הזמן וסופו
היסוד. מִן הַתּוֹרָה מֵעַמּוּד הַשַּׁחַר ; לְכַתְּחִלָּה מִשֶּׁיִּרְאֶה אֶת חֲבֵרוֹ בְּרִחוּק ד׳ אַמּוֹת ; עַד סוֹף ג׳ שָׁעוֹת — רְבִיעַ הַיּוֹם (סעיפים ב-ג).
הַמַּסְקָנָה. הַשָּׁעוֹת זְמַנִּיּוֹת (הַיּוֹם לְי״ב) ; בַּחֹרֶף יְמַהֵר. עַיֵּן סימן 89 (זמן תפילה).
כְּוָתִיקִין וּסְמִיכַת גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה
כוותיקין וסמיכת גאולה לתפילה
היסוד. מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לְסַיֵּם ״גָּאַל יִשְׂרָאֵל״ עִם הָנֵץ וְלִסְמֹךְ לַתְּפִלָּה (סעיף ד) ; לֹא קָרָא קֹדֶם הָנֵץ — יְמַהֵר (סעיף ה).
הַמַּסְקָנָה. שְׂכָרוֹ מְרֻבֶּה מְאֹד ; הָנֵץ הוּא זְמַן תְּפִלָּה לְכַתְּחִלָּה. עַיֵּן סימן 59 (ברכות ק״ש).
הָאָנוּס וְהַמַּשְׁכִּים לַדֶּרֶךְ
האנוס והמשכים לדרך
היסוד. הָאָנוּס (גְּדוּדֵי חַיָּה וְלִסְטִים, שַׁיָּרָא) קוֹרֵא מֵעַמּוּד הַשַּׁחַר ; שֶׁאֵינוֹ אָנוּס — בַּדֶּרֶךְ בִּזְמַנָּהּ (סעיפים ו-ז, ט).
הַמַּסְקָנָה. בִּמְקוֹם אֹנֶס הֶעֱמִידוּ עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה ; לֹא יַקְדִּים ״יוֹצֵר אוֹר״ עַד בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן. עַיֵּן סימן 60.
בְּדִיעֲבַד וְתַשְׁלוּמִין
בדיעבד ותשלומין
היסוד. יָצָא בְּדִיעֲבַד מֵעַמּוּד הַשַּׁחַר (סעיף ח) ; עָבְרָה שָׁעָה ג׳ — שָׁעָה ד׳ בְּבִרְכוֹתֶיהָ (סעיף י) ; הַתַּשְׁלוּמִין (סעיף יא).
הַמַּסְקָנָה. מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן (וְכֵן עִיקָּר) ; הַבְּרָכוֹת אֶלָּא בִּזְמַנָּן. עַיֵּן סימן 108 (תשלומין).
הפניה ללימוד. היקף הסימן — זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית, הַכְּוָתִיקִין וְהַתַּשְׁלוּמִין — נוגע להנהגת התפילה היומיומית. עמוד זה מציג אותו ברמת היסוד המאומת בטקסט הרב, בלי להוסיף דבר. ללימוד מעמיק ולהנהגה אישית, ללמוד עם רב חב״ד ובתוך המקורות עצמם.
כחו של אדמו״ר הזקן בפסק
כוחו של אדמו״ר הזקן בפסק
השוואת דרך אדמו״ר הזקן עם המחבר, המשנה ברורה (משנה ברורה) וערוך השולחן (ערוך השולחן) בנקודות המרכזיות של סימן נ״ח. שורת שולחן ערוך הרב מודגשת — היא חושפת את רגישות הרב כפי שהיא עולה מי״א סעיפיו.
| נושא | מחבר | משנה ברורה | ערוך השולחן | דרך אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב) |
|---|---|---|---|---|
| תְּחִלַּת זְמַן ק״ש וְסוֹפוֹ | או״ח נ״ח — מִשֶּׁיִּרְאֶה אֶת חֲבֵרוֹ בְּרִחוּק ד׳ אַמּוֹת וְיַכִּירֶנּוּ, עַד סוֹף ג׳ שָׁעוֹת. | מ״ב נ״ח — שָׁעוֹת זְמַנִּיּוֹת ; מַחֲלֹקֶת הַמָּגֵן אַבְרָהָם וְהַגְר״א בְּחֶשְׁבּוֹן הַשָּׁעוֹת. | ערוה״ש נ״ח — מְבָאֵר סוֹף זְמַן ק״ש כְּרֹב הַפּוֹסְקִים. | דרך אדמו״ר הזקן — מֵעַמּוּד הַשַּׁחַר (תּוֹרָה) ; לְכַתְּחִלָּה מִשֶּׁיַּכִּיר חֲבֵרוֹ ; עַד רְבִיעַ הַיּוֹם, שָׁעוֹת זְמַנִּיּוֹת מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר (סעיפים ב-ג). |
| כְּוָתִיקִין וּסְמִיכַת גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה | או״ח נ״ח — מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לְקָרְאָהּ עִם הָנֵץ כְּוָתִיקִין. | מ״ב נ״ח — מַעֲלַת הַוָּתִיקִין וּסְמִיכַת גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה. | ערוה״ש נ״ח — עִנְיַן הַוָּתִיקִין וּזְמַן הָנֵץ. | דרך אדמו״ר הזקן — מְעַט קֹדֶם הָנֵץ, ״גָּאַל יִשְׂרָאֵל״ עִם הָנֵץ, שְׂכָרוֹ מְרֻבֶּה ; וְהַנֶּחְפָּז יַקְדִּים (סעיפים ד-ה). |
| הָאָנוּס וּמַשְׁכִּים לַדֶּרֶךְ מֵעַמּוּד הַשַּׁחַר | או״ח נ״ח — הָאָנוּס הַמַּשְׁכִּים לַדֶּרֶךְ קוֹרֵא מֵעַמּוּד הַשַּׁחַר. | מ״ב נ״ח — גֶּדֶר הָאֹנֶס וְ״יוֹצֵר אוֹר״ עַד שֶׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן. | ערוה״ש נ״ח — דִּינֵי הַמַּשְׁכִּים לַדֶּרֶךְ. | דרך אדמו״ר הזקן — בִּמְקוֹם גְּדוּדֵי חַיָּה וְלִסְטִים אוֹ שַׁיָּרָא ; קְבוּרַת מֵת, מִילָה, יוֹם עֲרָבָה ; שֶׁאֵינוֹ אָנוּס — בַּדֶּרֶךְ בִּזְמַנָּהּ (סעיפים ו-ז, ט). |
| עָבַר הַזְּמַן וְתַשְׁלוּמִין | או״ח נ״ח — עָבְרָה שָׁעָה ג׳ קוֹרֵא בְּבִרְכוֹתֶיהָ עַד סוֹף שָׁעָה ד׳ ; אַחַר כָּךְ בְּלֹא בְּרָכוֹת. | מ״ב נ״ח — סוֹף זְמַן הַבְּרָכוֹת שְׁלִישׁ הַיּוֹם ; פְּרָטֵי הַתַּשְׁלוּמִין. | ערוה״ש נ״ח — עַד שְׁלִישׁ הַיּוֹם בְּבִרְכוֹתֶיהָ. | דרך אדמו״ר הזקן — קְרָאָהּ מֵעַמּוּד הַשַּׁחַר יָצָא ; שָׁעָה ד׳ בְּבִרְכוֹתֶיהָ, אַחַר כָּךְ בְּלֹא בִּרְכוֹתֶיהָ ; תַּשְׁלוּמִין — ״מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן״, וְכֵן עִיקָּר (סעיפים ח, י-יא). |
הטבלה נערכה מטקסט המחבר (אורח חיים נ״ח, מקור ספריא) ומנושאי הכלים המאומתים (בית יוסף, טור, רמב״ם הלכות קריאת שמע א, רא״ש, רש״י, תלמידי רבנו יונה, מגן אברהם, ט״ז, משנה ברורה, ביאור הלכה, פרי מגדים, ערוך השולחן, כף החיים ; תלמוד ברכות ח׳-י׳). טור אדמו״ר הזקן נשען על הטקסט האמיתי של שולחן ערוך הרב (י״א סְעִיפִים) המובא ב§1.
קווי היסוד של שיטת הרב
קווי היסוד של שיטת הרב בסימן זה
שלוש מגמות המאפיינות את רגישות אדמו״ר הזקן בסימן זה. כל אחת לפי המבנה : יסוד הסימן → קריאת הרב → מסקנה למעשה. כל קו נשען על הטקסט האמיתי של הרב (§1).
קו א — תְּחִלַּת הַזְּמַן וְשָׁעוֹת זְמַנִּיּוֹת
תחילת הזמן והשעות הזמניות
יסוד הסימן : זְמַן ק״ש מֵעַמּוּד הַשַּׁחַר, לְכַתְּחִלָּה מִשֶּׁיִּרְאֶה אֶת חֲבֵרוֹ, עַד סוֹף ג׳ שָׁעוֹת (סעיפים ב-ג).
קריאת הרב : הַשָּׁעוֹת זְמַנִּיּוֹת מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר ; בַּחֹרֶף רְבִיעַ הַיּוֹם קָצָר. עַיֵּן סימן 89.
מסקנה למעשה : לִקְרֹא בִּזְמַנָּהּ, לְפִי חֶשְׁבּוֹן הַשָּׁעוֹת בְּכָל עוֹנָה.
קו ב — כְּוָתִיקִין וְהָאָנוּס
כוותיקין והאנוס
יסוד הסימן : מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר כְּוָתִיקִין, סְמִיכַת גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה ; הָאָנוּס קוֹרֵא מֵעַמּוּד הַשַּׁחַר (סעיפים ד-ז, ט).
קריאת הרב : לְסַיֵּם ״גָּאַל יִשְׂרָאֵל״ עִם הָנֵץ ; הָאָנוּס לֹא יֹאמַר ״יוֹצֵר אוֹר״ עַד בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן. עַיֵּן סימן 59.
מסקנה למעשה : לְכַוֵּן לְהָנֵץ לִסְמִיכַת גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה ; הָאָנוּס נוֹהֵג לְפִי הַצֹּרֶךְ.
קו ג — בְּדִיעֲבַד וְתַשְׁלוּמִין
בדיעבד ותשלומין
יסוד הסימן : יָצָא בְּדִיעֲבַד מֵעַמּוּד הַשַּׁחַר ; עָבְרָה שָׁעָה ג׳ — שָׁעָה ד׳ בְּבִרְכוֹתֶיהָ ; תַּשְׁלוּמִין (סעיפים ח, י-יא).
קריאת הרב : מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן (וְכֵן עִיקָּר), הַק״ש תָּלוּי בִּזְמַנּוֹ ; הַבְּרָכוֹת בִּזְמַנָּן. עַיֵּן סימן 108.
מסקנה למעשה : לֹא לִדְחוֹת אֶת הַק״ש ; הַבְּרָכוֹת אֶלָּא בִּזְמַנָּן.
הלכה למעשה — מנהג חב״ד
ההנהגה החב״דית למעשה
נקודות הנהגה הנובעות ישירות מסימן נ״ח ברגישות אדמו״ר הזקן וחב״ד — מוצגות ברמת היסוד, ומפנות לרב לפרטי המקרים.
לחסיד חב״ד — סימן נ״ח (דִּינֵי זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית)
- ① זמן ק״ש. לִקְרֹא ק״ש שֶׁל שַׁחֲרִית בִּזְמַנָּהּ : מֵעַמּוּד הַשַּׁחַר (בְּדִיעֲבַד / אָנוּס) וּלְכַתְּחִלָּה מִשֶּׁיִּרְאֶה אֶת חֲבֵרוֹ, עַד סוֹף ג׳ שָׁעוֹת (רְבִיעַ הַיּוֹם, שָׁעוֹת זְמַנִּיּוֹת). מקור : שוע״ר נ״ח סעיפים ב-ג.
- ② כוותיקין. לְכַוֵּן לַכְּוָתִיקִין : לְסַיֵּם ״גָּאַל יִשְׂרָאֵל״ עִם הָנֵץ וְלִסְמֹךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה. מקור : שוע״ר נ״ח סעיפים ד-ה.
- ③ האנוס. הָאָנוּס (דֶּרֶךְ סַכָּנָה, שַׁיָּרָא נֶחְפֶּזֶת, קְבוּרַת מֵת, מִילָה) קוֹרֵא מֵעַמּוּד הַשַּׁחַר ; וְאִם לָאו — בַּדֶּרֶךְ בִּזְמַנָּהּ, וְלֹא ״יוֹצֵר אוֹר״ עַד בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן. מקור : שוע״ר נ״ח סעיפים ו-ז, ט.
- ④ בדיעבד. קְרָאָהּ מֵעַמּוּד הַשַּׁחַר יָצָא בְּדִיעֲבַד ; בְּלֹא בְּרָכוֹת חוֹזֵר בִּזְמַנָּהּ בְּבִרְכוֹתֶיהָ. עָבְרָה שָׁעָה ג׳ — שָׁעָה ד׳ בְּבִרְכוֹתֶיהָ ; אַחַר כָּךְ בְּלֹא בְּרָכוֹת. מקור : שוע״ר נ״ח סעיפים ח, י.
- ⑤ תשלומין. ק״ש שֶׁלֹּא נִקְרְאָה : מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן (וְכֵן עִיקָּר) ; הַבְּרָכוֹת אֶלָּא בִּזְמַנָּן. מקור : שוע״ר נ״ח סעיף יא.
⚠ חלק זה מציג את הנהגת חב״ד המיוסדת על שולחן ערוך הרב, סימן נ״ח (טקסט אמיתי המובא ב§1). אין הוא מחליף הכרעת רב למקרה פרטי. לכל שאלה מעשית — הַזְּמַן, הַכְּוָתִיקִין, הָאָנוּס, הַתַּשְׁלוּמִין — לְהִתְיָעֵץ עִם רַבְּךָ, וּלְחַב״ד — עִם רַב חב״ד.