✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה

סימן ס׳ · ברכות ק״ש ומצוות צריכות כוונה

דין ברכות קריאת שמע ואם מצוות צריכות כוונה — הברכה השנייה אהבת עולם / אהבה רבה (סמוכה, ואינה פותחת בברוך) ; הקורא ק״ש בלא ברכה יצא ; סדר הברכות אינו מעכב ; העיקרון הגדול מצוות צריכות כוונה (וכן הלכה) ; והכוונה בפסוק ראשון שמע ישראל מעכבת
סימן ס׳ · ה׳ סעיפים
דין ברכות ק״ש ואם מצוות צריכות כוונה
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦

סימן זה עוסק בברכות הסובבות את הק״ש ובעיקרון הגדול מצוות צריכות כוונה: הברכה השנייה (אהבת עולם, או אהבה רבה כמנהג אשכנז) אינה פותחת בברוך מפני שהיא סמוכה ליוצר אור ; מי שקרא ק״ש בלא ברכה יצא ידי ק״ש ; סדר הברכות אינו מעכב ; המצוות צריכות כוונה (וכן הלכה) ; והכוונה בפסוק ראשון (שמע ישראל) מעכבת. טקסט עברי, ביאור והסבר של ה׳ הסעיפים, וכן מדור של מקרים מעשיים.

נושא: ברכות ק״ש — אהבת עולם ואהבה רבה, ק״ש בלא ברכה, סדר הברכות, מצוות צריכות כוונה וכוונה בפסוק ראשון
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן ס׳ · ה׳ סעיפים

עריכה: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com

לימדונו חז״ל (ברכות י״ג.): שמע ישראל ה׳ אלהינו ה׳ אחד — עד כאן צריכה כוונת הלב — עד הפסוק הראשון שמע ישראל צריכה הקריאה כוונת הלב, שכן שם מקבל עליו עול מלכות שמים ; וזהו יסוד הסימן. אנו לומדים כאן ברמת העיקרון ; ולהנהגה האישית — יפנה אל המנהג ואל הוראת הרב.

📑 תוכן הלימוד

א. ה׳ הסעיפים — אהבת עולם ואהבה רבה, ק״ש בלא ברכה, סדר הברכות אינו מעכב, מצוות צריכות כוונה, כוונה בפסוק ראשון
1. מקרה מעשי — הכוונה בפסוק ראשון שמע ישראל
2. מקרה מעשי — מצוות צריכות כוונה: לכוין לצאת
3. מקרה מעשי — מי שקרא ק״ש בלא הברכות
+ שאלות להבנה ולהעמקה

א. ברכות ק״ש ומצוות צריכות כוונה — ה׳ הסעיפים

בִּרְכוֹת קְרִיאַת שְׁמַע — ברכות הק״ש — הברכות שתיקנו סביב השמע: בשחרית שתים לפניה (יוצר אור, ואחריה אהבת עולם / אהבה רבה) ואחת לאחריה (אמת ויציב). השנייה סמוכה לראשונה ולכן אינה פותחת בברוך. מִצְווֹת צְרִיכוֹת כַּוָּנָה — המצוות צריכות כוונה לצאת בעשיית אותה מצוה ; ובק״ש הכוונה בפסוק ראשון (שמע ישראל) מעכבת — היא קבלת עול מלכות שמים.

משפחה א׳ — אהבת עולם / אהבה רבה, ברכה סמוכה (סעיף א׳)

ברכה שנייה — אהבת עולם. הגה: וי״א אהבה רבה (וכן נוהגין בכל אשכנז). ואינה פותחת בברוך מפני שהיא סמוכה לברכת יוצר אור. ואם היא פוטרת ברכת התורה — עיין לעיל סימן מ״ז.
סעיף א׳: הברכה השנייה (לפני ק״ש של שחרית) היא אהבת עולם. הגה: יש אומרים אהבה רבה — וכן נוהגין בכל אשכנז. ואינה פותחת בברוך, מפני שהיא סמוכה לברכת יוצר אור (ברכה הסמוכה לחברתה אינה חוזרת ופותחת בברוך). ואם היא פוטרת ברכת התורה — עיין לעיל סימן מ״ז.
הברכה השנייה של שחרית נקראת אהבת עולם (הספרדים) או אהבה רבה (מנהג אשכנז). כיון שהיא סמוכה ליוצר אור, אינה חוזרת ופותחת בברוך. ומאחר שחותמת באהבת התורה, יכולה אף לפטור ברכת התורה למי שעדיין לא בירך — כמבואר בסימן מ״ז.

משפחה ב׳ — ק״ש בלא ברכה וסדר הברכות (סעיפים ב׳-ג׳)

קרא ק״ש בלא ברכה — יצא ידי חובת ק״ש, וחוזר וקורא הברכות בלא ק״ש. ונראה לי שטוב לחזור ולקרות ק״ש עם הברכות.
סדר הברכות אינו מעכב, שאם הקדים שנייה לראשונה — יצא ידי חובת ברכות.
סעיף ב׳: מי שקרא ק״ש בלא ברכה — יצא ידי חובת ק״ש ; וחוזר וקורא הברכות בלא ק״ש. ונראה לי שטוב לחזור ולקרות ק״ש עם הברכות. סעיף ג׳: סדר הברכות אינו מעכב — שאם הקדים שנייה לראשונה, יצא ידי חובת ברכות.
הברכות אינן מעכבות את הק״ש: מי שקראה בלעדיהן יצא ידי ק״ש, ומשלים הברכות לחוד (וטוב לחזור ולקרות ק״ש עמהן). וכן סדר הברכות אינו מעכב: אם הקדים שנייה לראשונה אינו מפסיד ידי חובת הברכות.

משפחה ג׳ — מצוות צריכות כוונה (סעיף ד׳)

יש אומרים שאין מצות צריכות כוונה, ויש אומרים שצריכות כוונה לצאת בעשיית אותה מצוה, וכן הלכה.
סעיף ד׳: יש אומרים שאין המצוות צריכות כוונה (מעשה המצוה מספיק), ויש אומרים שצריכות כוונה — לכוין לצאת בעשיית אותה מצוה — וכן הלכה: וכן נפסק להלכה (שצריכות כוונה).
זהו אחד מגדולי היסודות שבכל התורה: האם בעשיית מצוה צריך לכוין לצאת בה ? מרן פוסק מצוות צריכות כוונה — כן צריך כוונה. ולכך בק״ש צריך שיהא לבו על כך שהוא מקיים המצוה ומקבל עליו עול מלכות שמים.

משפחה ד׳ — כוונה בפסוק ראשון (סעיף ה׳)

הקורא את שמע ולא כיון לבו בפסוק ראשון שהוא "שמע ישראל" — לא יצא ידי חובתו. והשאר, אם לא כיון לבו, אפילו היה קורא בתורה או מגיה הפרשיות האלו בעונת ק״ש — יצא, והוא שכיון לבו בפסוק ראשון.
סעיף ה׳: הקורא את שמע ולא כיון לבו בפסוק ראשון — שמע ישראל — לא יצא ידי חובתו. אבל השאר, אף אם לא כיון לבו — אפילו היה קורא בתורה או מגיה (מתקן) הפרשיות האלו בעונת ק״ש — יצא, ובלבד שכיון לבו בפסוק ראשון.
הפסוק הראשון שמע ישראל הוא עיקר קבלת עול מלכות שמים: בלא כוונה לא יצא וצריך לחזור. בשאר, חסרון הכוונה אינו מעכב בדיעבד — אף מי שהיה קורא או מגיה הטקסט יצא, ובלבד שהפסוק הראשון נאמר בכוונה.
הסימן במשפט אחד: הברכה השנייה (אהבת עולם / אהבה רבה) סמוכה ואינה פותחת בברוך ; הק״ש הנקראת בלא ברכה יצא, וסדר הברכות אינו מעכב ; המצוות צריכות כוונה (וכן הלכה) ; והכוונה בפסוק ראשון שמע ישראל מעכבת — בלעדיה לא יצא — בעוד שבשאר, בדיעבד, יצא.

מקרים מעשיים

מקרה 1 — הכוונה בפסוק ראשון שמע ישראל

מצב: מה צריך בהחלט לכוין בקריאת השמע ?
הנהגה: בפסוק הראשון — שמע ישראל ה׳ אלהינו ה׳ אחד — צריך להתרכז ולקבל עול מלכות שמים ; בלא כוונה זו לא יצא וחוזר. ורבים נוהגים לעצום העיניים או לכסות הפנים ביד לסייע לריכוז. ולפרטים (עד היכן הכוונה, מה יעשה בספק) — כהוראת הרב.

מקרה 2 — מצוות צריכות כוונה: לכוין לצאת

מצב: האם די בעשיית המעשה, או צריך לכוין ?
הנהגה: ההלכה מצוות צריכות כוונה: בעשיית מצוה צריך לכוין לצאת בה. לכך יש להיזהר, קודם ק״ש (וקודם המצוות בכלל), לחשוב שבא לקיים רצון הבורא. ובמצוות דרבנן ובמקרי הגבול (מתעסק, העושה בלא כוונה) הדבר מתחלק — לברר עם הרב.

מקרה 3 — מי שקרא ק״ש בלא הברכות

מצב: קרא את השמע לבדו, בלא הברכות — מה יעשה ?
הנהגה: יצא ידי ק״ש ; הברכות אינן מעכבות. חוזר וקורא את הברכות (בלא לחזור על הק״ש), וטוב (טוב) לחזור ולקרות הק״ש עם הברכות. ואם הקדים שנייה לראשונה, יצא בכל זאת ידי חובת הברכות (אינו מעכב). והפרט למעשה — כהוראת הרב.

שאלות להבנה

בדוק את הבנתך:
  1. למה הברכה השנייה (אהבת עולם / אהבה רבה) אינה פותחת בברוך ?
  2. מה יעשה מי שקרא ק״ש בלא ברכה ? והאם סדר הברכות מעכב ?
  3. כיצד פוסקת ההלכה: מצוות צריכות כוונה או לא ?
  4. למה הכוונה בפסוק ראשון מעכבת, ולא בשאר ?
  5. מי שהיה קורא בתורה או מגיה הפרשיות — יצא ידי ק״ש ?

להעמיק עוד

אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
להמשיך לסימן הבא← סימן ס״א
~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן ס׳ · ה׳ סעיפים · רמה 1 — התחלה
♥ לתמוך בדעת
📖להצטרף לחברותא