שולחן ערוך · אורח חיים

פותח מרן בדיני הדקדוק והכוונה בקריאת שמע — כמה צריך לדקדק ולכוין בה. ראש הסימן: "יקרא קריאת שמע בכוונה, באימה וביראה, ברתת וזיע" (סעיף א׳), ועד סופו כ״ו סעיפים בדקדוק האותיות והתיבות. ויסוד הסימן ניצב על שני צירים: (א) הכוונה — קבלת עול מלכות שמים, ועיקרה בפסוק ראשון (ברכות י״ג.-י״ג:, רמב״ם הלכות קריאת שמע פרק ב׳); (ב) הדקדוק — "כל הקורא קריאת שמע ומדקדק באותיותיה מצננין לו גיהנם" (ברכות ט״ו:), שלא יבליע אות ולא ידבק תיבה לחברתה. ומצירים אלו נובעות שאלות הסימן: השלמת רמ״ח תיבות, אריכות הדל״ת של אחד, פסק בין הדבקים, וכפילת התיבות.

סעיפים א׳-ב׳: "יקרא קריאת שמע בכוונה, באימה וביראה, ברתת וזיע... אשר אנכי מצוך היום — היינו לומר שבכל יום יהיו בעיניך כחדשים, ולא כמי שכבר שמע אותו הרבה פעמים שאינו חביב אצלו." וסעיף ו׳: "צריך להאריך בחי״ת של אחד כדי שימליך הקדוש ברוך הוא בשמים ובארץ, ויאריך בדל״ת של אחד שיעור שיחשוב שהקדוש ברוך הוא יחיד בעולמו ומושל בד׳ רוחות העולם."

סעיף ג׳: "בקריאת שמע יש רמ״ה תיבות, וכדי להשלים רמ״ח כנגד איבריו של אדם מסיים ש״ץ ה׳ אלהיכם אמת וחוזר ואומר בקול רם ה׳ אלהיכם אמת. הגה: ובזה כל אדם יוצא, הואיל ושומעין מפיו של הש״ץ ג׳ תיבות אלו... ואם הוא קורא ביחיד יכוין בט״ו ווי״ן שבאמת ויציב... ויש שכתבו דכל הקורא קריאת שמע ביחיד יאמר אל מלך נאמן שמע וגו׳, כי ג׳ תיבות אלו משלימים המנין של רמ״ח."

סעיפים ז׳-כ״ד: "ידגיש בדלי״ת שלא תהא כרי״ש... צריך להתיז זיי״ן של תזכרו דלא לשתמע תשקרו או תשכרו... צריך ליתן רוח בין וחרה לאף דלא לשתמע וחרף... צריך ליתן ריוח בין תיבה שתחילתו כסוף תיבה שלפניה, כגון בכל לבבך, על לבבכם... וצריך בכל אל״ף שאחר מ״ם להפסיק ביניהם... שלא יהא נראה כקורא מותם מת... צריך לדקדק שלא ירפה החזק ולא יחזק הרפה, ולא יניח הנד ולא יניד הנח."

סעיפים ט׳-י״ג: "אסור לומר שמע ב׳ פעמים, בין שכופל התיבות שאומר שמע שמע בין שכופל הפסוק ראשון... כשקורא קריאת שמע על מטתו מותר לקרות כל הפרשה ולחזור ולקרותה... האומרים באשמורת בסליחות וביום הכיפורים בתפלת נעילה ב׳ פעמים פסוק שמע ישראל יש ללמדם שלא יאמרו... אחר פסוק ראשון צריך לומר בשכמל״ו בחשאי."