✦ ❖ ✦
DAAT · LEVEL 1 — INTRODUCTION
Siman ס״ג · Sitting during the ק״ש and not falling asleep
דין לישב בשעת ק״ש ושלא ישן — the postures of the ק״ש: one reads it walking, standing, lying (on the side, not פרקדן), riding or seated; one who stands up deliberately is an עבריין; stopping at the פסוק ראשון on the road; the כוונה בפסוק ראשון is indispensable; waking the sleeper; making no signs (לא ירמוז); interrupting one's work
סימן ס״ג · ט׳ סעיפים
דין לישב בשעת ק״ש ושלא ישן
🌱 Introductory level · Beginners
✦ ❖ ✦
This siman teaches the תנוחות (postures) of the ק״ש and the requirement to read it awake: one reads it walking, standing, lying, riding or seated — but not פרקדן (face down or on the back); one who stands up deliberately is an עבריין; one stops at the פסוק ראשון on the road; the כוונה בפסוק ראשון is indispensable (מעכבת); one wakes the sleeper up to the first verse; one makes no signs (לא ירמוז) in the first parasha; one interrupts one's work. Hebrew text, fluent English translation and explanation of the ט׳ seifim grouped into families, with a section of practical cases.
Topic: Posture and attention in the ק״ש — תנוחות, פרקדן, עבריין, כוונה בפסוק ראשון, הישן, לא ירמוז
Source: שולחן ערוך אורח חיים סימן ס״ג · ט׳ סעיפים
Compiled by: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
Our Sages taught (ברכות י״ג:): עיקר הכוונה בפסוק ראשון, שהוא עיקר קבלת עול מלכות שמים — the essence of intention is in the first verse, the heart of the קבלת עול מלכות שמים. The siman unites two requirements: a fitting תנוחה (posture — the body must not receive the Kingdom without dignity) and an awake attention (כוונה, not קורא עראי). We study here at the level of principle; for personal conduct, one refers to the custom and to the ruling of the Rav.
📑 Study outline
A. The ט׳ seifim — grouped into 4 families: תנוחות הקריאה, עמידה וכוונה בפסוק ראשון, הישן ולא ירמוז, ביטול מלאכה ואומנין וכתף
1. Practical case — reading in any posture, not standing up deliberately (עבריין)
2. Practical case — the כוונה and the stop (עמידה) at the first verse
3. Practical case — making no signs and interrupting one's work
+ Comprehension questions and going further
A. Posture and attention in the ק״ש — the ט׳ seifim
לֵישֵׁב בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע וְשֶׁלֹּא יִישַׁן — sitting during the ק״ש and not falling asleep — two axes: the תנוחה (posture), for one may read in nearly any position, except פרקדן (flat on the belly or on the back), which is not a dignified receiving of the Kingdom; and attention, for the ק״ש must not be read absent-mindedly (קורא עראי): the כוונה בפסוק ראשון is indispensable, one wakes the sleeper, makes no signs, and interrupts one's work during the first parasha.
Family A — תנוחות הקריאה: the postures and the פרקדן (séifim 1-2)
קורא אותה מהלך או עומד או שוכב או רוכב על גבי בהמה או יושב, אבל לא פרקדן — דהיינו שפניו טוחות בקרקע או מושלך על גבו ופניו למעלה; אבל קורא והוא שוכב על צדו. הגה: מאחר שכבר שוכב ואיכא טרחא לעמוד [הר״י פרק מי שמתו]. ואם היה בעל בשר הרבה ואינו יכול להתהפך על צדו, או שהיה חולה — נוטה מעט לצדו וקורא. מי שרוצה להחמיר לעמוד כשהוא יושב ולקרותה מעומד — נקרא עבריין.
Séif 1: one reads the ק״ש walking, standing, lying, riding on an animal or seated — but not פרקדן, that is, the face pressed to the ground (flat on the belly) or thrown on the back, the face upward; but one may read lying on one's side. Rama: since he is already lying and it would be an effort to stand up [הר״י, chapter מי שמתו]. And if he was very corpulent and cannot turn onto his side, or was ill — he leans a little onto his side and reads. Séif 2: one who wishes to be stringent and stand up, while he was seated, to read standing — is called an עבריין (transgressor).
One reads the ק״ש in nearly any posture — walking, standing, seated, lying, riding — except פרקדן (flat on the belly or on the back, face to the sky), for to receive the Kingdom thus lacks dignity. Lying on the side — permitted, since he is already lying and standing would be an effort. But one who, while seated, stands up deliberately to read standing is an עבריין: Beit Hillel ruled that each reads in his own way, and standing up deliberately contradicts their teaching.
Family B — עמידה וכוונה בפסוק ראשון: the stop and the intention (séifim 3-4)
היה מהלך בדרך וצריך לקרות קריאת שמע — צריך לעמוד בפסוק ראשון. עיקר הכוונה הוא בפסוק ראשון; הלכך אם קרא ולא כיון לבו בפסוק ראשון — לא יצא ידי חובתו, וחוזר וקורא. ואפילו למאן דאמר מצות אינן צריכות כוונה — מודה הכא.
Séif 3: one who was walking on the road and must read the ק״ש — must stop (עמידה) for the first verse. Séif 4: the essence of the כוונה is in the first verse; therefore, if he read without directing his heart at the first verse — he has not fulfilled his obligation (לא יצא) and reads again. And even according to the view that « mitsvot do not require intention » (מצות אינן צריכות כוונה) — one concedes here (מודה הכא).
Attention concentrates on the פסוק ראשון, the heart of the קבלת עול מלכות שמים. One who was walking must stop for this verse (one does not receive the Kingdom in motion). And the כוונה בפסוק ראשון is מעכבת: without it, לא יצא — he has not fulfilled his obligation and must read again. It is so fundamental that even the view for which « mitsvot do not require intention » concedes here, since it is a matter of receiving the yoke of the Kingdom.
Family C — הישן ולא ירמוז: the sleeper and signs (séifim 5-6)
אם היה ישן — מצערים אותו ומעירים אותו עד שיקרא פסוק ראשון והוא ער ממש; מכאן ואילך אין מצערים אותו, שאף על פי שהוא קורא מתנמנם — יצא. הגה: ודין שתוי ושכור עיין לקמן סימן צ״ט סעיף א׳. הקורא קריאת שמע לא ירמוז בעיניו ולא יקרוץ בשפתיו ולא יראה באצבעותיו בפרשה ראשונה, שהוא עיקר קבלת עול מלכות שמים, מפני שנראה כקורא עראי; וכתיב "ודברת בם" ודרשינן עשה אותם קבע.
Séif 5: if he was asleep — one disturbs (מצערים) and wakes him until he reads the first verse fully awake (ער ממש); beyond that, one no longer disturbs him, for even if he reads dozing (מתנמנם) — he has fulfilled it (יצא). Rama: as for one who has drunk or is intoxicated (שתוי ושכור), see further סימן צ״ט séif 1. Séif 6: one who reads the ק״ש must not signal with his eyes, nor wink with his lips, nor point with his fingers during the first parasha — which is the essence of the קבלת עול מלכות שמים — for he would appear to be « reading in passing » (קורא עראי); and it is written « ודברת בם » (you shall speak of them), and we expound: make them a fixed, settled matter (עשה אותם קבע).
The first verse demands being fully awake: one wakes the sleeper until he reads it ער ממש; thereafter, even dozing, he has fulfilled it (for he is compelled by sleep). For the intoxicated → סימן צ״ט. And during the first parasha, no signs (eyes, lips, fingers), for that would make the reading appear « in passing » (קורא עראי): « ודברת בם » teaches to read it עשה אותם קבע, with application and settledness.
Family D — ביטול מלאכה, אומנין וכתף: work and the artisans (séifim 7-9)
היה עוסק במלאכה ורוצה לקרות קריאת שמע — יתבטל ממלאכתו עד שיקרא פרשה ראשונה, כדי שלא יהא כקורא עראי. האומנין וכן בעל הבית שהיו עושים מלאכה בראש האילן או בראש שורות הבנין — קורין קריאת שמע במקומם ואינם צריכים לירד. הכתף אף על פי שמשאו על כתפיו — קורא קריאת שמע; אבל לא יתחיל בשעה שטוען ולא בשעה שפורק, מפני שאין לבו מיושב.
Séif 7: one who was occupied with work and wishes to read the ק״ש — interrupts his work until he reads the first parasha, so as not to appear קורא עראי. Séif 8: the artisans, likewise the householder, who were working atop a tree or atop the rows of a wall — read the ק״ש in their place and need not come down. Séif 9: the porter (כתף), even though his load is on his shoulders — reads the ק״ש; but he does not begin while he loads, nor while he unloads, because his heart is not settled (אין לבו מיושב).
During the first parasha, one interrupts one's work so as not to read « in passing ». But one is not overburdened: the artisans atop a tree or a wall read in place (coming down would be excessive). The porter reads even while loaded — for his load does not prevent concentration — except while loading or unloading, when « his heart is not settled » (אין לבו מיושב).
The siman in one sentence: one reads the ק״ש in nearly any posture (not פרקדן; standing up deliberately = עבריין); one stops at the פסוק ראשון on the road; the כוונה בפסוק ראשון is מעכבת (even למ״ד אינן צריכות כוונה concedes); one wakes the sleeper up to the first verse; one makes no signs and interrupts one's work during the first parasha — for the ק״ש must be קבע, not עראי.
Practical cases
Case 1 — A free posture, without standing up deliberately (עבריין)
Situation: I was seated (or lying) when the time of the ק״ש came — must I stand up?
Conduct: one reads the ק״ש in the posture one is in — seated, standing, walking, and even lying on the side (never פרקדן, flat on the belly or on the back). Standing up deliberately to read standing, after having been seated, makes one an עבריין: Beit Hillel ruled « each reads in his own way ». A corpulent or ill man who cannot turn leans a little and reads. For the exact usage, one follows one's Rav.
Case 2 — The כוונה and the stop (עמידה) at the first verse
Situation: I am walking on the road, or my mind was elsewhere at the first verse — what to do?
Conduct: one who walks must stop to say the פסוק ראשון (« שמע ישראל »). The כוונה of this verse is indispensable: one who read it without directing his heart — לא יצא and must read again, for here is the קבלת עול מלכות שמים, and even the view « mitsvot do not require intention » concedes. For the remaining parashiyot, the כוונה is לכתחילה; for the practical application, one follows one's Rav.
Case 3 — No signs, and interrupting one's work
Situation: during the ק״ש, someone addresses me, or I was in the middle of my work — may I answer with a sign or carry on?
Conduct: during the first parasha, one makes no sign — not with the eyes, nor the lips, nor the fingers — even for a mitsva: that would make the reading appear קורא עראי. Likewise, one interrupts one's work until the end of the first parasha (« עשה אותם קבע »). The artisans atop a tree read in place, and the porter reads while loaded — but not while loading/unloading, when « אין לבו מיושב ».
Comprehension questions
Check your understanding:
- In which postures may one read the ק״ש, and what is פרקדן (séif 1)?
- Why is one who stands up deliberately to read standing an עבריין (séif 2)?
- Why is the כוונה בפסוק ראשון מעכבת, and what does even מ״ד אינן צריכות כוונה concede (séifim 3-4)?
- Until when does one wake the sleeper, and why does one make no signs (séifim 5-6)?
- Why do the artisans read in place, and the porter not while loading (séifim 7-9)?
Going further
If you wish to deepen this siman:
📖Join the khavroutha
- 📚 Level 2 — Lamdan: for the pilpoul — מחלוקת ב״ש וב״ה בעמידה ובשכיבה — "ובשכבך ובקומך" (ברכות י׳:-י״א.), הלכה כב״ה, המחמיר עבריין, פרקדן ; כוונה בפסוק ראשון — מודה מ״ד אינן צריכות כוונה (ברכות י״ג:) ; קורא עראי ועשה אותם קבע — לא ירמוז, ביטול מלאכה, האומנין (ברכות ט״ז.)
- ✨ Level 3 — Synthesis: for review and quick memorization
- 👑 Level 4 — Daat HaRav (the Alter Rebbe): the shitah of the Shulchan Aroukh HaRav — תנוחות ופרקדן, עבריין, כוונה בפסוק ראשון, הישן ולא ירמוז