✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה
סימן ע״א · דין אבל והעוסקים במת
דין אבל והעוסקים במת — מי שמת לו מת שחייב להתאבל עליו (אונן) פטור מקריאת שמע ומתפילה אפילו אינו מוטל עליו לקברו ; המשמר את המת והחופר קבר פטורים משום עוסק במצוה ; ואסור לקרות תוך ד׳ אמות של מת
סימן ע״א · ז׳ סעיפים
דין אבל והעוסקים במת
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦
סימן זה מלמד את דין האונן (האבל קודם הקבורה) והעוסקים במת: האונן פטור מקריאת שמע ומתפילה, אפילו אינו מוטל עליו לקברו, ואפילו רוצה להחמיר אינו רשאי (מפני כבוד המת) ; החילוק בין חול לשבת ; המשמר את המת והחופר קבר, פטורים משום עוסק במצוה ; ואיסור הקריאה תוך ד׳ אמות של מת (לועג לרש). טקסט עברי, ביאור והסבר של ז׳ הסעיפים, וכן מדור של מקרים מעשיים.
נושא: דין אבל והעוסקים במת — אונן, המשמר את המת, החופר קבר, תוך ד׳ אמות
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן ע״א · ז׳ סעיפים
עריכה: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
לימדונו חז״ל (ברכות י״ז:): מי שמתו מוטל לפניו — פטור מקריאת שמע ומן התפילה — מי שמתו מוטל לפניו פטור מק״ש ומן התפילה, שלבו טרוד בצרכי המת מפני כבוד המת. ועוד לימדונו (סוכה כ״ה.): העוסק במצוה פטור מן המצוה. ומשני יסודות אלו נובע כל הסימן. אנו לומדים כאן ברמת העיקרון; ולהנהגה האישית — יפנה אל המנהג ואל הוראת הרב.
📑 תוכן הלימוד
א. ז׳ הסעיפים — האונן (סעיף א׳), בחול ובשבת ויום טוב (סעיף ב׳), המשמר את המת (סעיפים ג׳-ד׳), החופר קבר (סעיפים ה׳-ו׳), תוך ד׳ אמות של מת (סעיף ז׳)
1. מקרה מעשי — האונן שרוצה להחמיר ולקרות
2. מקרה מעשי — המשמר את המת או החופר קבר
3. מקרה מעשי — הקורא ק״ש סמוך למת או בבית הקברות
+ שאלות להבנה ולהעמקה
א. דין אבל והעוסקים במת — ז׳ הסעיפים
אָבֵל וְהָעוֹסְקִים בַּמֵּת — שני יסודות בסימן. האונן (מי שמת לו מת ועדיין לא נקבר) פטור מק״ש ומתפילה מפני כבוד המת, שיהיה לבו פנוי לצרכי המת. והעוסקים ממש בקבורה — המשמר את המת והחופר קבר — פטורים משום העוסק במצוה פטור מן המצוה. ומכאן גם האיסור לקרות ק״ש תוך ד׳ אמות של מת, משום לועג לרש.
סעיף א׳ — האונן: פטור מק״ש ומתפילה
מי שמת לו מת שהוא חייב להתאבל עליו, אפילו אינו מוטל עליו לקברו — פטור מקריאת שמע ומתפילה; ואפילו אם רוצה להחמיר על עצמו ולקרות אינו רשאי. ואם יש לו מי שישתדל בשבילו בצרכי קבורה ורצה להחמיר על עצמו ולקרות — אין מוחין בידו.
סעיף א׳: מי שמת לו מת שהוא חייב להתאבל עליו — אפילו אין מוטל עליו לקברו — פטור מקריאת שמע ומתפילה; ואפילו אם רוצה להחמיר על עצמו ולקרות אינו רשאי. ואם יש לו מי שישתדל בשבילו בצרכי קבורה ורצה להחמיר על עצמו ולקרות — אין מוחין בידו.
האונן (האבל קודם הקבורה) פטור — לא רק מחמת טרדתו, אלא מפני כבוד המת, שיהיה לבו פנוי לעסוק בצרכיו. ולכן אפילו רוצה לקרות אינו רשאי. ורק אם אחר משתדל כבר בצרכי הקבורה — אין מוחין בידו אם רוצה להחמיר [ועיין ביורה דעה סימן שמ״א].
סעיף ב׳ — בחול, בשבת ויום טוב
במה דברים אמורים בחול, אבל בשבת חייב כל היום עד הערב אם מחשיך על התחום להתעסק בצרכי קבורה; ואם אינו מחשיך על התחום חייב גם לעת ערב. ויום טוב שני דינו כחול; ויום טוב ראשון, אם רוצה לקוברו בו ביום על ידי נכרים דינו כחול, ואם אינו רוצה לקוברו בו ביום דינו כשבת.
סעיף ב׳: במה דברים אמורים בחול, אבל בשבת חייב כל היום עד הערב אם מחשיך על התחום להתעסק בצרכי הקבורה; ואם אינו מחשיך על התחום חייב גם לעת ערב. ויום טוב שני דינו כחול; ויום טוב ראשון, אם רוצה לקוברו בו ביום על ידי נכרים דינו כחול, ואם אינו רוצה לקוברו בו ביום דינו כשבת.
בשבת אין אנינות נוהגת (שאי אפשר לעסוק בקבורה), ולכן חייב בכל המצוות כל היום — אלא אם מחשיך על התחום לעסוק מיד במוצאי שבת. יום טוב שני דינו כחול, ויום טוב ראשון תלוי אם רוצה לקוברו בו ביום על ידי נכרים.
סעיף ג׳ — המשמר את המת
המשמר את המת, אפילו אינו מתו — פטור.
סעיף ג׳: המשמר את המת, אפילו אינו מתו — פטור.
השומר את המת פטור, אף שאין המת קרובו: לפי שהוא עוסק במצוה — לשמור על המת ולכבדו — והעוסק במצוה פטור מן המצוה. כאן הטעם אינו כבוד המת של האבל, אלא עצם העיסוק במצוה.
סעיף ד׳ — שנים משמרים
היו שנים משמרים — זה משמר וזה קורא, ואחר כך משמר זה וקורא זה.
סעיף ד׳: היו שנים משמרים — זה משמר וזה קורא, ואחר כך משמר זה וקורא זה.
כשהם שנים, הפטור אינו אלא למי שעוסק בפועל: זה משמר וזה קורא ק״ש, ואחר כך מתחלפים. וכך אין השמירה נפסקת וכל אחד קורא בתורו.
סעיף ה׳ — החופר קבר
החופר קבר למת — פטור.
סעיף ה׳: החופר קבר למת — פטור.
כמו המשמר, כך החופר קבר פטור, לפי שהוא עוסק במצוה — בצרכי הקבורה. כל עוד הוא טרוד במלאכתו, לא הטריחתו תורה לפנות למצוה אחרת.
סעיף ו׳ — שנים חופרים
היו שנים או יותר חופרים, כל הצריכים לצרכי החפירה בבת אחת — פטורים; ואם יש נוספים, נשמטים וקורין וחוזרין אלו ומתעסקים, והאחרים נשמטים וקורין.
סעיף ו׳: היו שנים או יותר חופרים, כל הצריכים לצרכי החפירה בבת אחת — פטורים; ואם יש נוספים, נשמטים וקורין וחוזרין אלו ומתעסקים, והאחרים נשמטים וקורין.
רק הצריכים בבת אחת למלאכה פטורים. והמיותרים (נוספים) נשמטים בזה אחר זה, קורין ק״ש וחוזרין לחפור, ואחרים נשמטים — עד שנמצא שכולם קראו ואין החפירה נפסקת [ועיין ביורה דעה סימן שס״ה].
סעיף ז׳ — תוך ד׳ אמות של מת
אסור לקרות קריאת שמע תוך ד׳ אמות של מת או בבית הקברות, ואם קרא — לא יצא.
סעיף ז׳: אסור לקרות קריאת שמע תוך ד׳ אמות של מת או בבית הקברות, ואם קרא — לא יצא.
אין קורין ק״ש תוך ד׳ אמות של מת ולא בבית הקברות, משום לועג לרש — שנראה כלועג למת שאינו יכול עוד לקיים מצוות. ולא עוד אלא שאם קרא — לא יצא, וצריך לחזור ולקרות במקום הראוי.
הסימן במשפט אחד: האונן (קודם הקבורה) פטור מק״ש ומתפילה ואף רוצה להחמיר אינו רשאי (כבוד המת), אלא אם יש לו מי שישתדל (אין מוחין) ; בחול פטור, ובשבת חייב ; המשמר והחופר פטורים משום עוסק במצוה ; ואסור לקרות ק״ש תוך ד׳ אמות של מת או בבית הקברות — ואם קרא לא יצא.
מקרים מעשיים
מקרה 1 — האונן שרוצה להחמיר
מצב: מת לו קרוב וטרם נקבר, והוא רוצה בכל זאת לקרות ק״ש. האם רשאי ?
הנהגה: לא — האונן פטור, ואפילו רוצה להחמיר אינו רשאי, מפני כבוד המת ; ואף אינו מברך. ורק אם אחר כבר משתדל בצרכי הקבורה — אין מוחין בידו אם רוצה לקרות. ולמעשה (ולעניין החזרה לאחר הקבורה) — כהוראת הרב.
מקרה 2 — המשמר את המת או החופר קבר
מצב: הוא שומר על מת (אף שאינו קרובו), או משתתף בחפירת הקבר. האם יפסיק לקרות ק״ש ?
הנהגה: כל עוד הוא עוסק במצוה (המשמר, החופר), הוא פטור: העוסק במצוה פטור מן המצוה. ואם הם שנים משמרים — זה משמר וזה קורא ומתחלפים ; ואם יש חופרים נוספים — נשמטים בזה אחר זה לקרות. ולפרטים — כהוראת הרב.
מקרה 3 — קריאה סמוך למת או בבית הקברות
מצב: הוא נמצא בתוך ד׳ אמות של מת, או בבית הקברות, וזמן ק״ש קרב. האם יקרא שם ?
הנהגה: לא — אסור לקרות תוך ד׳ אמות של מת או בבית הקברות, משום לועג לרש. ולא עוד אלא שאם קרא לא יצא וצריך לחזור ולקרות במרחק הראוי. ולשיעור ד׳ האמות ולמקרי הגבול — כהוראת הרב.
שאלות להבנה
בדוק את הבנתך:
- למה האונן פטור מק״ש, ומנין לומדים זאת (סעיף א׳) ?
- למה אף שהוא רוצה להחמיר האונן אינו רשאי — ומתי אין מוחין בידו ?
- למה בשבת האבל חייב בעוד שבחול פטור (סעיף ב׳) ?
- למה המשמר את המת והחופר קבר פטורים, ואיזה כלל מבאר זאת (סעיפים ג׳-ו׳) ?
- למה אסור לקרות תוך ד׳ אמות של מת, ומה הדין אם קרא (סעיף ז׳) ?
להעמיק עוד
אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
📖להצטרף לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן : לפלפול — אנינות דאורייתא או דרבנן, ומי שמתו מוטל לפניו פטור (ברכות י״ז:-י״ח.) ; יסוד הפטור — משום כבוד המת או משום עוסק במצוה ; העוסק במצוה פטור מן המצוה (סוכה כ״ה.) במשמר ובחופר, ולועג לרש תוך ד׳ אמות
- ✨ רמה 3 — סיכום : לחזרה ולשינון מהיר
- 👑 רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן) : שיטת השולחן ערוך הרב — האונן, בחול ובשבת, המשמר והחופר, ולועג לרש תוך ד׳ אמות