Niveau 4 — Daat HaRav (Admour HaZaken) — Siman צ׳ · מָקוֹם הָרָאוּי לְהִתְפַּלֵּל

דִּין מָקוֹם הָרָאוּי לְהִתְפַּלֵּל וְהוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ וּבוֹ כ״ה סְעִיפִים:הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיָּכִין מָקוֹם רָאוּי לִתְפִלָּתוֹ, וְשֶׁיָּכִין לָהּ בְּגָדָיו וְגוּפוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ. מָקוֹם כֵּיצַד? לֹא יַעֲמֹד לֹא עַל גַּבֵּי מִטָּה, וְלֹא עַל גַּבֵּי כִּסֵּא, וְלֹא עַל גַּבֵּי סַפְסָל, וְלֹא עַל גַּבֵּי מָקוֹם גָּבוֹהַּ וְיִתְפַּלֵּל, אֶלָּא בְּמָקוֹם נָמוּךְ, לְפִי שֶׁאֵין גַּבְהוּת לִפְנֵי הַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה׳״. וְאִם הָיָה זָקֵן אוֹ חוֹלֶה שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לֵירֵד מִן הַמִּטָּה — מֻתָּר לַעֲמֹד עָלֶיהָ אִם אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲמֹד. וְכֵן שְׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁצָּרִיךְ לְהַשְׁמִיעַ לַצִּבּוּר — מֻתָּר לוֹ לַעֲמֹד עַל גַּבֵּי מָקוֹם גָּבוֹהַּ, אֲפִלּוּ עַל גַּבֵּי כִּסֵּא וְסַפְסָל, וְאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם גַּבְהוּת, כֵּיוָן שֶׁכַּוָּנָתוֹ בָּזֶה כְּדֵי לְהַשְׁמִיעַ לַצִּבּוּר. וְעַכְשָׁו נָהֲגוּ שֶׁהַמָּקוֹם שֶׁהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר עוֹמֵד עָלָיו הוּא עָמֹק מִשְּׁאָר בֵּית הַכְּנֶסֶת, מִשּׁוּם ״מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה׳״. וְלָכֵן נִקְרָא הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר בְּכָל מָקוֹם ״יוֹרֵד לִפְנֵי הַתֵּבָה״:

résumé : ne pas prier debout sur un lit, une chaise, un banc ou un lieu élevé — מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ; exceptions pour le זָקֵן, le חוֹלֶה et le שְׁלִיחַ צִבּוּר qui doit se faire entendre. D’où le chazan « יוֹרֵד לִפְנֵי הַתֵּבָה ».

שִׁעוּר מָקוֹם גָּבוֹהַּ שֶׁאָמְרוּ הוּא ג׳ טְפָחִים, שֶׁפָּחוֹת מִכֵּן אֵין גָּבְהוֹ נִכָּר. הָיָה גָּבוֹהַּ ג׳ וְיֵשׁ בּוֹ ד׳ אַמּוֹת עַל ד׳ אַמּוֹת — הֲרֵי הוּא כַּעֲלִיָּה וּמֻתָּר לְהִתְפַּלֵּל בּוֹ. וְכֵן אִם הָיָה מֻקָּף מְחִצּוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ ד׳ אַמּוֹת עַל ד׳ אַמּוֹת — מֻתָּר לְהִתְפַּלֵּל בּוֹ, שֶׁאֵין גָּבְהוֹ נִכָּר כֵּיוָן שֶׁחָלַק רְשׁוּת לְעַצְמוֹ:

résumé : la mesure du lieu élevé est de ג׳ טְפָחִים ; un espace de ד׳ אַמּוֹת עַל ד׳ אַמּוֹת, ou entouré de מְחִצּוֹת, est כַּעֲלִיָּה — on y prie, sa hauteur n’étant plus perçue.

הָאֻמָּנִים שֶׁעָלוּ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה לְבַעַל הַבַּיִת בְּרֹאשׁ הַזַּיִת אוֹ בְּרֹאשׁ הַתְּאֵנָה וְהִגִּיעַ זְמַן תְּפִלָּה — עוֹמְדִין שָׁם וּמִתְפַּלְלִין, וְאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם ״לֹא יַעֲמֹד אָדָם עַל גַּבֵּי מָקוֹם גָּבוֹהַּ וְיִתְפַּלֵּל״, שֶׁכֵּיוָן שֶׁעָלוּ לַעֲשׂוֹת שָׁם מְלַאכְתָּם — הֲרֵי זֶה כְּמוֹ שֶׁעָלוּ לַעֲלִיָּה. אֲבָל בִּשְׁאָר אִילָנוֹת צְרִיכִים לֵירֵד לְמַטָּה וּלְהִתְפַּלֵּל. וְלָמָּה נִשְׁתַּנּוּ הַזַּיִת וְהַתְּאֵנָה מִשְּׁאָר אִילָנוֹת? מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עֲנָפִים הַרְבֵּה יוֹתֵר מִשְּׁאָר אִילָנוֹת וְיֵשׁ טֹרַח גָּדוֹל בַּעֲלִיָּתָם וִירִידָתָם וְיִתְבַּטְּלוּ מִמְּלַאכְתָּם, וְלָכֵן אָמְרוּ שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ שָׁם, אֲבָל שְׁאָר אִילָנוֹת שֶׁאֵין בָּהֶן בִּטּוּל מְלָאכָה כָּל כָּךְ — יֵרְדוּ. אֲבָל בַּעַל הַבַּיִת כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מְשֻׁעְבָּד לַמְּלָאכָה, שֶׁהוּא בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ — צָרִיךְ לֵירֵד אֲפִלּוּ מֵרֹאשׁ הַזַּיִת וְהַתְּאֵנָה, לְפִי שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו כְּשֶׁעוֹמֵד בְּרֹאשׁ הָאִילָן, שֶׁמִּתְיָרֵא שֶׁלֹּא יִפֹּל וְאֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן הֵיטֵב, וְאִם הֵקֵלּוּ אֵצֶל פּוֹעֲלִים מִשּׁוּם בִּטּוּל מְלָאכָה — לֹא הֵקֵלּוּ אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת:

résumé : les ouvriers (אֻמָּנִים) sur l’olivier ou le figuier prient en haut — comme montés à l’étage ; sur les autres arbres ils descendent ; le בַּעַל הַבַּיִת descend même de l’olivier, sa דַּעַת n’étant pas מְיֻשֶּׁבֶת.

צָרִיךְ לִפְתֹּחַ פְּתָחִים אוֹ חַלּוֹנוֹת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת כְּנֶגֶד יְרוּשָׁלַיִם כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל כְּנֶגְדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵהּ בְּעִלִּיתֵהּ נֶגֶד יְרוּשְׁלֶם״, לְפִי שֶׁגּוֹרְמִין לוֹ לְכַוֵּן לִבּוֹ, שֶׁהוּא מִסְתַּכֵּל כְּלַפֵּי שָׁמַיִם וְלִבּוֹ נִכְנָע. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן עֵינָיו לְמַטָּה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן צ״ה, מִכָּל מָקוֹם כְּשֶׁנִּתְבַּטְּלָה כַּוָּנָתוֹ — יִשָּׂא עֵינָיו לַשָּׁמַיִם לְעוֹרֵר הַכַּוָּנָה. וְכֵן כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּבַיִת אַחֵר שֶׁלֹּא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת — צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּבַיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חַלּוֹנוֹת. וְטוֹב שֶׁבְּבֵית הַכְּנֶסֶת יִהְיוּ י״ב חַלּוֹנוֹת. וְאֵין צָרִיךְ שֶׁכֻּלָּם יִהְיוּ בַּמִּזְרָח, אֶלָּא יוֹתֵר טוֹב שֶׁכָּל הַצְּדָדִים יִהְיוּ פְּתוּחִים:

résumé : ouvrir des portes ou fenêtres כְּנֶגֶד יְרוּשָׁלַיִם ; lever les yeux au ciel quand la כַּוָּנָה faiblit ; bien qu’il y ait י׳׳ב חַלּוֹנוֹת, mieux vaut qu’ils soient de tous côtés.

לֹא יִתְפַּלֵּל אֶלָּא בְּבַיִת, וְלֹא בְּמָקוֹם פָּרוּץ כְּמוֹ בַּשָּׂדֶה, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא בַּדֶּרֶךְ, מִפְּנֵי שֶׁכְּשֶׁהוּא בִּמְקוֹם צְנִיעוּת — חָלָה עָלָיו אֵימַת מֶלֶךְ וְלִבּוֹ נִשְׁבָּר. וּמִכָּל מָקוֹם, לֹא יִכָּנֵס לְחֻרְבָּה כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל בִּמְקוֹם צְנִיעוּת, מִפְּנֵי הַחֲשָׁד שֶׁיַּחְשְׁדוּהוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ זוֹנָה מְיֻחֶדֶת שָׁם, וּמִפְּנֵי הַמַּפֹּלֶת וּמִפְּנֵי הַמַּזִּיקִין. וְאִם הַחֻרְבָּה עוֹמֶדֶת בַּשָּׂדֶה — אֵין לָחֹש בָּהּ לַחֲשָׁד, שֶׁאֵין זוֹנָה מְצוּיָה בַּשָּׂדֶה. וְאִם הִיא חֻרְבָּה בְּרִיאָה וַחֲזָקָה — אֵין לָחֹש בָּהּ לְמַפֹּלֶת. וְאִם שְׁנַיִם נִכְנָסִין בָּהּ — אֵין לָחֹש לְמַזִּיקִין, שֶׁלְּאֶחָד נִרְאֶה וּמַזִּיק, וְלִשְׁנַיִם נִרְאֶה וְאֵינוֹ מַזִּיק, וְלִשְׁלֹשָׁה אֵינוֹ נִרְאֶה כָּל עִקָּר, אִם לֹא בְּמָקוֹם שֶׁיָּדוּעַ שֶׁרְגִילִין שָׁם מַזִּיקִים, וַאֲבוּקָה כִּשְׁנַיִם, וְיָרֵחַ כִּשְׁלֹשָׁה. לְפִיכָךְ, אִם הֵם שְׁנַיִם — מֻתָּר לִכָּנֵס בָּהּ, אִם הִיא בְּרִיאָה וַחֲזָקָה וְעוֹמֶדֶת בַּשָּׂדֶה. וְאִם לָאו — מוּטָב לְהִתְפַּלֵּל בַּדֶּרֶךְ מִלִּכָּנֵס בָּהּ. וְאִם מִתְיָרֵא שֶׁלֹּא יַפְסִיקוּהוּ עוֹבְרֵי דְּרָכִים — יִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה שֶׁהִיא ״הֲבִינֵנוּ״, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ק״י:

résumé : prier dans une maison, non en מָקוֹם פָּרוּץ (sauf en chemin) ; ne pas entrer dans une חֻרְבָּה — מִפְּנֵי הַחֲשָׁד, הַמַּפֹּלֶת וְהַמַּזִּיקִין ; en cas de crainte, la תְּפִלָּה קְצָרָה « הֲבִינֵנוּ ».

הַמִּתְפַּלֵּל י״ח אֲחוֹרֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת וְאֵינוֹ הוֹפֵךְ פָּנָיו לְבֵית הַכְּנֶסֶת — נִקְרָא רָשָׁע. יֵשׁ מְפָרְשִׁים שֶׁאֲחוֹרֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת הוּא הַצַּד שֶׁהַפֶּתַח פָּתוּחַ בּוֹ, דְּהַיְנוּ מַעֲרָב, וּכְשֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּאוֹתוֹ צַד חוּץ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְהוֹפֵךְ אֲחוֹרָיו לְבֵית הַכְּנֶסֶת — נִקְרָא רָשָׁע, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּכוֹפֵר בְּמִי שֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלְלִין לְפָנָיו, שֶׁהֵם מִתְפַּלְלִים כְּלַפֵּי מִזְרָח וְהוּא מִתְפַּלֵּל כְּלַפֵּי מַעֲרָב וְנִרְאֶה כִּשְׁתֵּי רָשֻׁיּוֹת. אֲבָל אִם הָיָה עוֹמֵד מִבַּחוּץ לְכֹתֶל מִזְרָחִי וּפָנָיו כְּלַפֵּי הַמִּזְרָח אַף עַל פִּי שֶׁאֲחוֹרָיו לְבֵית הַכְּנֶסֶת, כֵּיוָן שֶׁמִּתְפַּלֵּל לַמִּזְרָח כְּמוֹ שֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלְלִין — אֵינוֹ נִרְאֶה כְּכוֹפֵר וְאֵינוֹ נִקְרָא רָשָׁע. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים שֶׁאֲחוֹרֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת הוּא אֲחוֹרֵי כֹּתֶל מִזְרָחִי, וְאִם עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל שָׁם וּפָנָיו כְּלַפֵּי הַמִּזְרָח — נִקְרָא רָשָׁע, הוֹאִיל וַאֲחוֹרָיו לְבֵית הַכְּנֶסֶת. אֲבָל כְּשֶׁמַּחֲזִיר פָּנָיו לְבֵית הַכְּנֶסֶת אַף עַל פִּי שֶׁמִּתְפַּלֵּל כְּלַפֵּי מַעֲרָב וְהַצִּבּוּר כְּלַפֵּי מִזְרָח — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, כֵּיוָן שֶׁפְּנֵי כָּל הַקָּהָל כְּלַפֵּי כֹּתֶל מִזְרָחִי וּפָנָיו גַּם כֵּן כְּלַפֵּי אוֹתוֹ כֹּתֶל. וְרָאוּי לָחֹש לְדִבְרֵי שְׁנֵיהֶם שֶׁלֹּא לְהִתְפַּלֵּל מִבַּחוּץ לְכֹתֶל מִזְרָחִי, בֵּין שֶׁהוֹפֵךְ פָּנָיו לְבֵית הַכְּנֶסֶת, בֵּין שֶׁהוֹפֵךְ פָּנָיו לַמִּזְרָח וַאֲחוֹרָיו לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְשֶׁלֹּא לְהִתְפַּלֵּל מִבַּחוּץ לְכֹתֶל מַעֲרָבִי וּפָנָיו כְּלַפֵּי מַעֲרָב וַאֲחוֹרָיו לְבֵית הַכְּנֶסֶת (כִּי זֶה נִקְרָא רָשָׁע לְדִבְרֵי הַכֹּל). אֲבָל אִם פָּנָיו לְבֵית הַכְּנֶסֶת, כֵּיוָן שֶׁמִּתְפַּלֵּל כְּלַפֵּי מִזְרָח כְּמוֹ שֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלְלִין אַף עַל פִּי שֶׁעוֹמֵד מִבַּחוּץ — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם לְדִבְרֵי הַכֹּל. אֶלָּא שֶׁלְּכַתְּחִלָּה מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לְהִתְפַּלֵּל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת עִם הַצִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר:

résumé : qui prie אֲחוֹרֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת sans tourner sa face vers elle est נִקְרָא רָשָׁע ; deux explications de « derrière » — רָאוּי לָחֹשׁ לְדִבְרֵי שְׁנֵיהֶם.

וּלְדִבְרֵי הַכֹּל אִם עוֹמֵד מִבַּחוּץ לְצַד צָפוֹן אוֹ דָּרוֹם וַאֲחוֹרָיו לְבֵית הַכְּנֶסֶת — נִקְרָא גַּם כֵּן רָשָׁע, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ מִתְפַּלֵּל לָרוּחַ שֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלְלִין, וְגַם אֲחוֹרָיו לְבֵית הַכְּנֶסֶת. וְאִם הוֹפֵךְ פָּנָיו לְבֵית הַכְּנֶסֶת — לְדִבְרֵי הַכֹּל אֵינוֹ נִקְרָא רָשָׁע. אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מִתְפַּלֵּל לְרוּחַ מִזְרָח כְּמוֹ שֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלְלִין — אֵין לָחֹש, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מִתְפַּלֵּל לְמַעֲרָב הֵפֶךְ מִמַּה שֶּׁמִתְפַּלְלִין הַצִּבּוּר, וְגַם פָּנָיו הוּא לְבֵית הַכְּנֶסֶת (אֲבָל יוֹתֵר טוֹב שֶׁיִּתְפַּלֵּל לְמִזְרָח כְּמוֹ הַצִּבּוּר, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין פָּנָיו לְבֵית הַכְּנֶסֶת — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, כֵּיוָן שֶׁאֵין אֲחוֹרָיו לְבֵית הַכְּנֶסֶת):

résumé : de même du côté צָפוֹן ou דָּרוֹם, dos à la synagogue — נִקְרָא רָשָׁע ; mais s’il tourne sa face vers elle, לְדִבְרֵי הַכֹּל אֵינוֹ נִקְרָא רָשָׁע.

וְכָל זֶה כְּשֶׁבֵּית הַכְּנֶסֶת עוֹמֵד כְּמִגְדָּל בְּמָקוֹם שֶׁפָּנוּי כָּל סְבִיבָיו, וְהַמִּתְפַּלֵּל עוֹמֵד אֵצֶל אֶחָד מִכְּתָלָיו בַּחוּץ בַּחֲצַר בֵּית הַכְּנֶסֶת, שֶׁכְּשֶׁהוּא הוֹפֵךְ אֲחוֹרָיו לְבֵית הַכְּנֶסֶת — הֲפִיכָתוֹ נִכֶּרֶת וּמְזַלְזֵל בָּהּ, וַהֲרֵי (הוּא) מֵאוֹתָם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם ״אֲחוֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל ה׳״. אֲבָל אִם הוּא מִתְפַּלֵּל בְּבַיִת אוֹ בַּעֲזָרָה הַסְּמוּכִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּפָנָיו כְּנֶגֶד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כָּרָאוּי וַאֲחוֹרָיו לְכֹתֶל הָעֲזָרָה שֶׁהוּא כֹּתֶל מִזְרָחִי שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת — מֻתָּר, שֶׁאֵינוֹ נִכָּר שֶׁמַּחֲזִיר אֲחוֹרָיו לְבֵית הַכְּנֶסֶת, כֵּיוָן שֶׁהוּא בִּרְשׁוּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ:

résumé : tout cela quand la synagogue est כְּמִגְדָּל, isolée ; mais dans une maison ou une עֲזָרָה attenante, face à אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל — מֻתָּר, שֶׁאֵינוֹ נִכָּר.

אָסוּר לַעֲבֹר חוּץ לְבֵית הַכְּנֶסֶת בַּצַּד שֶׁהַפֶּתַח פָּתוּחַ בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלְלִין, מִפְּנֵי שֶׁנִרְאֶה כְּפוֹרֵק עֹל וּמְבַזֶּה בֵּית הַכְּנֶסֶת, כֵּיוָן שֶׁעוֹבֵר אֵצֶל הַפֶּתַח וְאֵינוֹ נִכְנָס. וְאִם הָיָה לָבוּשׁ תְּפִלִּין — מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה לַכֹּל שֶׁאֵינוֹ מִפּוֹרְקֵי עֹל. וְאִם הָיָה נוֹשֵׂא מַשָּׂא — מֻתָּר, שֶׁמַּשָּׂאוֹ מוֹכַחַת עָלָיו שֶׁזֶּה שֶׁלֹּא נִכְנָס הוּא מִפְּנֵי הַמַּשְּׂאוֹי וְלֹא מִשּׁוּם פְּרִיקַת עֹל. וְכֵן אִם הָיָה רוֹכֵב עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה — מֻתָּר, לְפִי שֶׁנִּרְאֶה לַכֹּל שֶׁמִּפְּנֵי שֶׁהוּא טָרוּד בִּשְׁמִירַת בְּהֶמְתּוֹ אֵינוֹ נִכְנָס, וְאֵין בָּזֶה בִּזּוּי לְבֵית הַכְּנֶסֶת. וְכֵן אִם יֵשׁ בֵּית הַכְּנֶסֶת אַחֵר בָּעִיר, אוֹ שֶׁלְּבֵית הַכְּנֶסֶת זֶה יֵשׁ פֶּתַח אַחֵר — מֻתָּר, שֶׁאֵין כָּאן בִּזּוּי, שֶׁהָרוֹאֶה יֹאמַר שֶׁיִּכָּנֵס לְבֵית הַכְּנֶסֶת אַחֵר אוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת זֶה בְּפֶתַח אַחֵר, אַף אִם קְצָת לֹא יֹאמְרוּ כָּךְ — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, שֶׁאֵין טַעַם הָאִסּוּר מִשּׁוּם חֲשָׁד אֶלָּא מִשּׁוּם בִּזּוּי בֵּית הַכְּנֶסֶת, וְכֵיוָן שֶׁאֵינוֹ נִכָּר וְנִרְאֶה לְכָל רוֹאֵהוּ עוֹבֵר כָּאן שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לִכָּנֵס כְּלָל לְבֵית הַכְּנֶסֶת — אֵין כָּאן בִּזּוּי לְבֵית הַכְּנֶסֶת בִּפְנֵיהֶם, כִּי שֶׁמָּא יִכָּנֵס לְבֵית הַכְּנֶסֶת אַחֵר אוֹ בְּפֶתַח אַחֵר:

résumé : אָסוּר de passer devant le פֶּתַח pendant la תְּפִלַּת הַצִּבּוּר (נִרְאֶה כְּפוֹרֵק עֹל) ; permis avec תְּפִלִּין, un מַשָּׂא, une monture, ou s’il y a un autre פֶּתַח / בֵּית הַכְּנֶסֶת.

לְעוֹלָם יִשְׁתַּדֵּל אָדָם לְהִתְפַּלֵּל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת עִם הַצִּבּוּר, וְאַף עַל פִּי שֶׁיָּכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בְּבֵיתוֹ בַּעֲשָׂרָה, מִכָּל מָקוֹם ״בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ״, וְגַם אֵין תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁמַעַת אֶלָּא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה״, בִּמְקוֹם רִנָּה שָׁם (תְּהֵא תְּפִלָּה), דְּהַיְנוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁשָּׁם אוֹמְרִים הַצִּבּוּר שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת בִּנְעִימוֹת קו‍ֹל עָרֵב — שָׁם תְּהֵא הַתְּפִלָּה נִשְׁמַעַת. וְאִם הוּא אָנוּס שֶׁאֵין יָכוֹל לָבוֹא לְבֵית הַכְּנֶסֶת, כְּגוֹן שֶׁתַּשׁ כֹּחוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ חוֹלֶה, אִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ לֶאֱסֹף עֲשָׂרָה אֵלָיו — יֵשׁ לוֹ לְכַוֵּן לְהִתְפַּלֵּל בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלְלִין בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, שֶׁהִיא עֵת רָצוֹן, וְאֵין תְּפִלָּתוֹ נִדְחֵית, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ מִתְקַבֶּלֶת בְּרָצוֹן כְּמוֹ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת עִם הַצִּבּוּר. וְאִם מִתְפַּלֵּל מוּסָף בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלְלִין שַׁחֲרִית, אוֹ לְהֵפֶךְ — אֵינוֹ נִקְרָא בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלְלִין. וְהוּא הַדִּין בְּנֵי אָדָם הַדָּרִים בְּיִשּׁוּבִים וְאֵין לָהֶם מִנְיָן — יֵשׁ לָהֶם לְהִתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית וּמִנְחָה בְּשָׁעָה שֶׁקְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל מִתְפַּלְלִין. אֲבָל עַרְבִית צְרִיכִים לְהַמְתִּין עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים, שֶׁלֹּא הֵקֵלּוּ לְהִתְפַּלֵּל מִבְּעוֹד יוֹם אֶלָּא מִשּׁוּם טֹרַח הַצִּבּוּר, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַחֲזֹר וּלְאָסְפָם לִתְפִלַּת עַרְבִית בַּלַּיְלָה אִם יִפָּרְדוּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו אַחַר תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רל״ה. אֲבָל הַמִּתְפַּלְלִין בְּיָחִיד צְרִיכִים לְהִתְפַּלֵּל בִּזְמַנָּהּ. וְאַף תְּפִלַּת שַׁחֲרִית בִּימוֹת הַקַּיִץ שֶׁהַצִּבּוּר מְאַחֲרִין אוֹתָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עוֹבְרִין זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהַמִּתְפַּלֵּל בְּיָחִיד אָסוּר אֲפִלּוּ לִלְמֹד עַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר סי׳ פ״ט — אֵין לוֹ לְהַמְתִּין כְּלָל עַד שָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלְלִין בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, אֶלָּא יִתְפַּלֵּל מִיָּד בְּנֵץ הַחַמָּה. וּמִי שֶׁהוּא בָּעִיר וְנֶאֱנַס וְלֹא הִתְפַּלֵּל עִם הַצִּבּוּר וְהוּא מִתְפַּלֵּל בְּיָחִיד לְאַחַר שֶׁכְּבָר גָּמְרוּ כָּל הַצִּבּוּר תְּפִלָּתָם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת — אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ לוֹ לְהִתְפַּלֵּל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מָקוֹם קָבוּעַ וּמְיֻחָד לִתְפִלַּת צִבּוּר וּתְפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁמַעַת שָׁם כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל, וְגַם מִפְּנֵי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָצוּי בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל״, כְּלוֹמַר בְּבֵית מוֹעֵד שֶׁלּוֹ שֶׁנּוֹעָדִים שָׁם לְפָנָיו:

résumé : s’efforcer de prier עִם הַצִּבּוּר — בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ ; l’anous kaven à l’heure du tsibbour ; les habitants sans מִנְיָן prient שַׁחֲרִית וּמִנְחָה à cette heure, mais עַרְבִית après צֵאת הַכּוֹכָבִים.

אַף עַל פִּי שֶׁמִּי שֶׁתַּשׁ כֹּחוֹ וְאֵינוֹ יָכוֹל לָבוֹא לְבֵית הַכְּנֶסֶת יֵשׁ לוֹ לְכַוֵּן וּלְהִתְפַּלֵּל בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלְּלִים, מִכָּל מָקוֹם זֶה אֵינוֹ אֶלָּא לְמִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר, לְפִי שֶׁהוּא עֵת רָצוֹן. אֲבָל אִם בָּא לְהַקְדִּים תְּפִלָּתוֹ לִתְפִלַּת הַצִּבּוּר — אֵין בָּזֶה אִסּוּר מִן הַדִּין. לְפִיכָךְ אִם חַלָּשׁ לִבּוֹ וְקָשֶׁה עָלָיו לְהַמְתִּין מִלֶּאֱכֹל עַד אַחַר גְּמַר תְּפִלַּת הַצִּבּוּר — מֻתָּר לְהַקְדִּים תְּפִלָּתוֹ בְּבֵיתוֹ כְּדֵי לֶאֱכֹל מִיָּד. אֲבָל מִי שֶׁבָּא לְבֵית הַכְּנֶסֶת — אָסוּר לוֹ לְהַקְדִּים תְּפִלָּתוֹ לִתְפִלַּת הַצִּבּוּר, בֵּין בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בֵּין שֶׁרוֹצֶה לָצֵאת חוּץ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, אֶלָּא יַמְתִּין כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל עִם הַצִּבּוּר, שֶׁתְּפִלַּת הָרַבִּים הִיא רְצוּיָה יוֹתֵר לִפְנֵי הַמָּקוֹם, אֶלָּא אִם כֵּן רוֹאֶה שֶׁזְּמַן הַתְּפִלָּה עוֹבֵר וְאֵין הַצִּבּוּר מִתְפַּלְלִים, לְפִי שֶׁמַּאֲרִיכִים בְּפִיּוּטִים אוֹ לְסִבָּה אַחֶרֶת — מִתְפַּלֵּל הוּא בִּפְנֵי עַצְמוֹ כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל בְּעוֹנָתָהּ. אֲבָל אִם אֵין זְמַן תְּפִלָּה עוֹבֵר וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵם מַאֲרִיכִים בְּפִיּוּטִים — לֹא יַקְדִּים תְּפִלָּתוֹ לִתְפִלַּת הַצִּבּוּר בִּשְׁבִיל כָּךְ, אֶלָּא יִנְהֹג כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר סִימָן ס״ח. וְאִם הוּא חוֹלֶה אוֹ אָנוּס אֹנֶס אַחֵר, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַמְתִּין עַל הַצִּבּוּר — יָכוֹל לְהַקְדִּים תְּפִלָּתוֹ אֲפִלּוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. אֲבָל אִם אֵינוֹ חוֹלֶה אֶלָּא שֶׁחַלָּשׁ לִבּוֹ וְצָרִיךְ לֶאֱכֹל — אֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַקְדִּים אֶלָּא כְּשֶׁהוּא בְּבֵיתוֹ (שֶׁלֹּא בָּא כְּלָל לְבֵית הַכְּנֶסֶת. אֲבָל אִם בָּא — אָסוּר אֲפִלּוּ רוֹצֶה לָצֵאת חוּץ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּלְהִתְפַּלֵּל קֹדֶם הַצִּבּוּר):

résumé : prier à l’heure du tsibbour n’est que מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר ; celui qui a un besoin peut devancer בְּבֵיתוֹ ; mais venu à la synagogue — אָסוּר לְהַקְדִּים תְּפִלָּתוֹ לִתְפִלַּת הַצִּבּוּר.

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּית הַכְּנֶסֶת בְּעִירוֹ וְאֵינוֹ נִכְנָס בּוֹ לְהִתְפַּלֵּל — נִקְרָא ״שָׁכֵן רַע״ וְגוֹרֵם גָּלוּת לוֹ וּלְבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כֹּה אָמַר ה׳ עַל כָּל שְׁכֵנַי הָרָעִים הַנֹּגְעִים בַּנַּחֲלָה אֲשֶׁר הִנְחַלְתִּי אֶת עַמִּי וגו׳ הִנְנִי נֹתְשָׁם מֵעַל אַדְמָתָם וגו׳״. וְכָל הַמַּשְׁכִּים וּמַעֲרִיב לְבֵית הַכְּנֶסֶת — זוֹכֶה לַאֲרִיכוּת יָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי וגו׳״, וּכְתִיב אַחֲרָיו: ״כִּי מֹצְאִי מָצָא חַיִּים וגו׳״. וְאִם יֵשׁ שְׁנֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת בְּעִירוֹ — טוֹב לֵילֵךְ לְהָרְחוֹקָה, כִּי שְׂכַר פְּסִיעוֹת יֵשׁ:

résumé : qui a une synagogue et n’y entre pas est שָׁכֵן רַע et cause l’exil ; qui matine et vespère mérite אֲרִיכוּת יָמִים ; deux synagogues — טוֹב לֵילֵךְ לְהָרְחוֹקָה (שְׂכַר פְּסִיעוֹת).

מִצְוָה לָרוּץ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְכֵן לְכָל דְּבַר מִצְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת ה׳ וְגו׳״. וּמִכָּל מָקוֹם, אֵין לוֹ לָרוּץ אֶלָּא עַד פֶּתַח בֵּית הַכְּנֶסֶת, אֲבָל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת עַצְמָהּ יֵלֵךְ בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה. וַאֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת שֶׁאָסוּר לִפְסֹעַ פְּסִיעָה גַּסָּה, וְגַם בְּחֹל נוֹטֶלֶת אֶחָד מִת״ק מִמְּאוֹר עֵינָיו — אַף עַל פִּי כֵן יָרוּץ לְכָל דְּבַר מִצְוָה. אֲבָל כְּשֶׁיּוֹצֵא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת — אָסוּר לָרוּץ וְלֹא לִפְסֹעַ פְּסִיעָה גַּסָּה, לְפִי שֶׁמַּרְאֶה עַצְמוֹ שֶׁעִכּוּב בֵּית הַכְּנֶסֶת דּוֹמֶה עָלָיו לְמַשְּׂאוֹי. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁהוֹלֵךְ לַעֲסָקָיו, אֲבָל אִם יוֹצֵא עַל מְנָת לַחֲזֹר — מִצְוָה לָרוּץ כְּדֵי לַחֲזֹר מַהֵר. וְכֵן אִם יוֹצֵא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת לְבֵית הַמִּדְרָשׁ:

résumé : מִצְוָה לָרוּץ vers la synagogue et pour tout דְּבַר מִצְוָה, même Chabbat — jusqu’au פֶּתַח seulement ; en sortant אָסוּר לָרוּץ, sauf עַל מְנָת לַחֲזֹר ou vers le בֵּית הַמִּדְרָשׁ.

מֻתָּר לָרֹק בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אַף שֶׁהָיָה אָסוּר בַּמִּקְדָּשׁ, וּבִלְבַד שֶׁיְּשַׁפְשְׁפֶנּוּ בְּרַגְלָיו שֶׁלֹּא יִהְיֶה מְגֻלֶּה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת מִפְּנֵי הַכָּבוֹד. וְאִם יֵשׁ תֶּבֶן אוֹ גֶּמִי בְּבֵית הַכְּנֶסֶת — רוֹקֵק עָלָיו וְאֵין צָרִיךְ לְשַׁפְשֵׁף, שֶׁהֲרֵי הָרְקִיקָה מְכֻסָּה בְּגֶמִי. וְאִם מֻתָּר לָרֹק בִּתְפִלַּת י״ח — יִתְבָּאֵר בְּסִימָן צ״ז. וְהָרוֹצֶה שֶׁלֹּא לָרֹק תָּדִיר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת — יִלְעֹס קֹדֶם כְּנִיסָתוֹ שֹׁרֶשׁ מָתוֹק (שֶׁקּוֹרִין לאקרי״ץ). אֲבָל בְּעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר וּבְעֶרֶב ט׳ בְּאָב — אָסוּר שֶׁיִּשָּׁאֵר הַמְּתִיקוּת בְּפִיו וּכְשֶׁבּוֹלֵעַ הָרֹק בּוֹלֵעַ הַמְּתִיקוּת (אֲבָל מִשּׁוּם בְּלִיעַת הָרֹק לְבַדּוֹ — אֵין אִסּוּר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן (תקמ״ו) [תקס״ז]):

résumé : מֻתָּר de cracher en synagogue (contrairement au מִקְדָּשׁ), à condition de שֶׁיְּשַׁפְשְׁפֶנּוּ בְּרַגְלָיו ou de cracher sur du gémi ; réglisse avant l’entrée, sauf érev Kippour et érev 9 Av.

לְעוֹלָם יַשְׁכִּים אָדָם לְבֵית הַכְּנֶסֶת, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה וְיִמָּנֶה מֵעֲשָׂרָה רִאשׁוֹנִים. וְהוּא שֶׁיִּתְפַּלֵּל שָׁם עִמָּהֶם, שֶׁאֲפִלּוּ מֵאָה בָּאִין אַחֲרָיו — נוֹתְנִים לוֹ שָׂכָר כְּנֶגֶד כֻּלָּם. וְטוֹב שֶׁיֵּאָסְפוּ עֲשָׂרָה וְיָבוֹאוּ בְּיַחַד לְבֵית הַכְּנֶסֶת:

résumé : יַשְׁכִּים pour être compté מֵעֲשָׂרָה רִאשׁוֹנִים — même cent viennent après, נוֹתְנִים לוֹ שָׂכָר כְּנֶגֶד כֻּלָּם ; טוֹב que dix se rassemblent et viennent ensemble.

שְׁנַיִם שֶׁנִּשְׁאֲרוּ לְבַדָּם אַחֲרוֹנִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וּמִהֵר אֶחָד וְסִיֵּם תְּפִלָּתוֹ קֹדֶם חֲבֵרוֹ — חַיָּב לִגְמֹל חֶסֶד עִם חֲבֵרוֹ וּלְהַמְתִּין עָלָיו, אִם הוּא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁבַּשָּׂדוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֲשַׁשׁ מַזִּיקִין, אוֹ אֲפִלּוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁבָּעִיר אֶלָּא שֶׁהִיא תְּפִלַּת עַרְבִית שֶׁמִּתְפַּלְלִים בַּלַּיְלָה, וּמְפַחֵד חֲבֵרוֹ לְהִשָּׁאֵר שָׁם יְחִידִי וְעַל יְדֵי כָּךְ מִתְבַּלְבֶּלֶת תְּפִלָּתוֹ. וְאִם חֲבֵרוֹ נִכְנָס יְחִידִי בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא יוּכַל לְסַיֵּם עִמָּהֶם תְּפִלָּתוֹ וְאַף עַל פִּי כֵן עָמַד לְהִתְפַּלֵּל — הֲרֵי גִּלָּה דַּעְתּוֹ שֶׁאֵינוֹ מְפַחֵד לִשָּׁאֵר יְחִידִי, לְפִיכָךְ אֵין צָרִיךְ לְהַמְתִּין עָלָיו מִן הַדִּין. אֲבָל מִדַּת חֲסִידוּת לְהַמְתִּין עָלָיו אֲפִלּוּ בְּעִנְיָן זֶה, וַאֲפִלּוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁבָּעִיר, וַאֲפִלּוּ בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית וּמִנְחָה. וְכָל זֶה כְּשֶׁחֲבֵרוֹ מַאֲרִיךְ בְּסֵדֶר הַתְּפִלּוֹת שֶׁדֶּרֶךְ כָּל הַצִּבּוּר לְאָמְרָם, אֲבָל אִם מַאֲרִיךְ בְּבַקָּשׁוֹת וְתַחֲנוּנִים — אֵין צָרִיךְ לְהַמְתִּין עָלָיו:

résumé : deux restés derniers — celui qui a fini חַיָּב d’attendre l’autre (guemilut ḥessed) en cas de crainte ; s’il est entré seul sciemment — אֵין צָרִיךְ מִן הַדִּין, mais מִדַּת חֲסִידוּת ; pas s’il allonge en בַּקָּשׁוֹת.

הַהוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ וְהִגִּיעַ לְמָלוֹן מִבְּעוֹד יוֹם וְרוֹצֶה לָלוּן שָׁם, אִם יֵשׁ לְפָנָיו עַד ד׳ מִילִין וְעַד בִּכְלָל מָקוֹם שֶׁמִּתְפַּלְלִין בַּעֲשָׂרָה — צָרִיךְ לֵילֵךְ לָלוּן שָׁם, אִם יָכוֹל לָבוֹא שָׁם בְּעוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל [וְ]שֶׁלֹּא יְהֵא צָרִיךְ לָלֶכֶת יְחִידִי, אֲבָל יוֹתֵר מִד׳ מִילִין — לֹא הִטְרִיחוּהוּ (חֲכָמִים). וּלְאַחֲרָיו — צָרִיךְ לַחֲזֹר עַד מִיל וְלֹא עַד בִּכְלָל כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל בַּעֲשָׂרָה (וְהוּא הַדִּין הַדָּר בְּיִשּׁוּב תּוֹךְ מִיל לְמָקוֹם שֶׁמִּתְפַּלְלִין שָׁם בַּעֲשָׂרָה — חַיָּב לֵילֵךְ בְּכָל יוֹם בֹּקֶר וְעֶרֶב לְהִתְפַּלֵּל בַּעֲשָׂרָה). וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יַשְׁכִּים אָדָם לֵילֵךְ לִדְבַר הָרְשׁוּת מֵעִיר שֶׁמִּתְפַּלְלִין שָׁם בַּעֲשָׂרָה, אִם יָכוֹל לָבוֹא לִמְחוֹז חֶפְצוֹ בְּעוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל וְשֶׁלֹּא יְהֵא צָרִיךְ לָלֶכֶת יְחִידִי אַחַר הַתְּפִלָּה (וַאֲפִלּוּ אִם הוּא רוֹצֶה לְהַשְׁכִּים וְלֵילֵךְ קֹדֶם שֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַתְּפִלָּה), שֶׁתְּפִלַּת הַצִּבּוּר אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מִצְוָה מִדִּבְרֵיהֶם הִיא גְּדוֹלָה מִמִּצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל תּוֹרָה, הוֹאִיל וּמְקַדְּשִׁין בָּהּ ה׳ בָּרַבִּים, שֶׁהֲרֵי מֻתָּר לַעֲבֹר עַל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל תּוֹרָה וּלְשַׁחְרֵר עַבְדּוֹ כְּדֵי לְהַשְׁלִימוֹ לַעֲשָׂרָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵּעָה סי׳ (רמ״ז) [רס״ז]. וּמִכָּל מָקוֹם, תַּלְמוּד תּוֹרָה גָּדוֹל מִכֻּלָּם (שֶׁהֲרֵי מָנוּ עִיּוּן תְּפִלָּה עִם הַרְבֵּה דְּבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לָעוֹלָם הַבָּא וְאַף עַל פִּי כֵן אָמְרוּ ״וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם״). לְפִיכָךְ מִי שֶׁתּוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ וְאֵינוֹ מִתְבַּטֵּל כְּלָל (כִּי אִם לִדְבָרִים הֶכְרֵחִיִּים לְצָרְכֵי גּוּפוֹ וְלִמּוּדוֹ) — אֵין לוֹ לְבַטֵּל מִלִּמּוּדוֹ וְלֵילֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת אֶלָּא יִתְפַּלֵּל בְּבֵיתוֹ בַּעֲשָׂרָה, וְאִם לֹא יִמְצָא עֲשָׂרָה — טוֹב לוֹ שֶׁיִּתְפַּלֵּל יְחִידִי מִשֶּׁיִּתְבַּטֵּל מִלִּמּוּדוֹ בִּשְׁעַת הֲלִיכָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת. וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא יַרְגִּיל עַצְמוֹ בְּכָךְ, שֶׁלֹּא יִלְמְדוּ עַמֵּי הָאָרֶץ מִמֶּנּוּ וְיִתְבַּטְּלוּ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, כִּי לֹא יָדוּנוּ אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת שֶׁבִּשְׁבִיל לִמּוּדוֹ אֵינוֹ בָּא לְבֵית הַכְּנֶסֶת. וּמִטַּעַם זֶה אֵין לוֹ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר אוֹמְרִים סְלִיחוֹת וְתַחֲנוּנִים (אוֹ בִּשְׁעַת קְרִיאַת הַתּוֹרָה), עַיֵּן סִימָן קמ״ו. אֲבָל אִם יָכוֹל לֶאֱסֹף אֵלָיו עֲשָׂרָה לְבֵיתוֹ — מִצְוָה יוֹתֵר שֶׁיִּתְפַּלֵּל בִּמְקוֹם מִדְרָשׁוֹ הַקָּבוּעַ לוֹ בְּבֵיתוֹ מִשֶּׁיְּבַטֵּל לִמּוּדוֹ וְיֵלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ שָׁם רֹב עַם שֶׁהוּא הַדְרַת מֶלֶךְ. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בֵּית הַמִּדְרָשׁ הַקָּבוּעַ לָרַבִּים שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ גְּדוֹלָה מִבֵּית הַכְּנֶסֶת (כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן (קצ״ג) [קנ״ג]). וּמִצְוָה (אַף לְמִי שֶׁאֵין תּוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ לְהִתְפַּלֵּל שָׁם יוֹתֵר מִבֵּית הַכְּנֶסֶת אֲפִלּוּ אֵין בּוֹ רֹב עַם כְּמוֹ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וְהוּא שֶׁיִּתְפַּלֵּל בּוֹ בַּעֲשָׂרָה):

résumé : le voyageur va jusqu’à ד׳ מִילִין devant, מִיל derrière, pour un מִנְיָן ; תְּפִלַּת הַצִּבּוּר גְּדוֹלָה מִמִּצְוַת עֲשֵׂה, mais תַּלְמוּד תּוֹרָה גָּדוֹל מִכֻּלָּם — le תּוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ prie chez lui.

יִקְבַּע מָקוֹם לִתְפִלָּתוֹ שֶׁלֹּא יְשַׁנֵּהוּ, אִם לֹא לְצֹרֶךְ גָּדוֹל. וְכָל מִי שֶׁקּוֹבֵעַ מָקוֹם לִתְפִלָּתוֹ — אֱלֹהֵי אַבְרָהָם בְּעֶזְרוֹ, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּאַבְרָהָם שֶׁקָּבַע מָקוֹם לִתְפִלָּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם כו׳״. וְאֵין דַּי בְּמַה שֶּׁיִּקְבַּע לוֹ בֵּית הַכְּנֶסֶת אֶחָד בָּעִיר לְהִתְפַּלֵּל בּוֹ, אֶלָּא גַּם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁקָּבוּעַ בּוֹ — צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא לוֹ מָקוֹם קָבוּעַ. וְכָל תּוֹךְ ד׳ אַמּוֹת חָשׁוּב מָקוֹם אֶחָד, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצֵם. וְגַם כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּבֵיתוֹ — יִקְבַּע לוֹ מָקוֹם, שֶׁלֹּא יְבַלְבְּלוּהוּ בְּנֵי הַבַּיִת:

résumé : יִקְבַּע מָקוֹם pour sa prière — אֱלֹהֵי אַבְרָהָם בְּעֶזְרוֹ ; non seulement une synagogue mais un lieu fixe en son sein ; כָּל תּוֹךְ ד׳ אַמּוֹת חָשׁוּב מָקוֹם אֶחָד.

לְעוֹלָם יִכָּנֵס אָדָם שִׁעוּר ב׳ פְּתָחִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לִשְׁמֹר מְזוּזֹת פְּתָחָי״. יֵשׁ מְפָרְשִׁים שִׁעוּר ב׳ פְּתָחִים, דְּהַיְנוּ רֹחַב ח׳ טְפָחִים יִכָּנֵס לִפְנִים, שֶׁלֹּא יֵשֵׁב אֵצֶל הַפֶּתַח, לְפִי שֶׁנִּרְאֶה עָלָיו כְּמַשּׂאוֹי עִכּוּב בֵּית הַכְּנֶסֶת וְיִהְיֶה מְזֻמָּן סָמוּךְ לַפֶּתַח לָצֵאת. וּלְפִי זֶה עַכְשָׁו שֶׁכָּל אֶחָד מַכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ, אִם יֵשׁ לוֹ מָקוֹם מְיֻחָד אֵצֶל הַפֶּתַח — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, שֶׁהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁאֵינוֹ יוֹשֵׁב שָׁם אֶלָּא דֶּרֶךְ קְבִיעוּת. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים הַטַּעַם, מִפְּנֵי שֶׁמַּבִּיט לַחוּץ וְאֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן. וּלְפִי זֶה אִם אֵינוֹ פָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים שֶׁלֹּא יְמַהֵר לְהִתְפַּלֵּל מִיָּד כְּשֶׁיִּכָּנֵס, אֶלָּא יִשְׁהֶה כְּדֵי הִלּוּךְ שִׁעוּר ב׳ פְּתָחִים, דְּהַיְנוּ ח׳ טְפָחִים. וְנָכוֹן לָחֹש לְכָל הַפֵּרוּשִׁים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ לִכָּנֵס לִפְנִים מִב׳ דְּלָתוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי וגו׳״. וְלָכֵן נָהֲגוּ לַעֲשׂוֹת אַכְסַדְרָה לִפְנֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת:

résumé : entrer שִׁעוּר ב׳ פְּתָחִים (ח׳ טְפָחִים) avant de prier ; trois explications — לֹא יֵשֵׁב אֵצֶל הַפֶּתַח, לֹא יַבִּיט לַחוּץ, יִשְׁהֶה כְּדֵי הִלּוּךְ ; נָכוֹן לָחֹשׁ לְכָל הַפֵּרוּשִׁים.

הַמִּתְפַּלֵּל י״ח צָרִיךְ שֶׁלֹּא יִהְיֶה דָּבָר חוֹצֵץ בֵּינוֹ לְבֵין הַקִּיר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל״. וְדָבָר קָבוּעַ כְּגוֹן אָרוֹן וְתֵבָה — אֵינָם חוֹצְצִין. וְכֵן מִטּוֹת שֶׁלָּנוּ הָעֲשׂוּיִים לִשְׁכִיבָה וְאֵין דֶּרֶךְ לְטַלְטְלָן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם — נִקְרֵאת דָּבָר קָבוּעַ וְאֵינָן חוֹצְצוֹת. וְאֵינוֹ חוֹצֵץ אֶלָּא דָּבָר גָּדוֹל שֶׁגָּבְהוֹ י׳ טְפָחִים וְרָחְבּוֹ ד׳ טְפָחִים עַל ד׳ טְפָחִים, אֲבָל דָּבָר קָטָן אֵינוֹ חָשׁוּב הֶפְסֵק בֵּינוֹ לַקִּיר. וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא צֹרֶךְ הַתְּפִלָּה, אֲפִלּוּ הוּא גָּדוֹל הַרְבֵּה — אֵינוֹ חָשׁוּב הֶפְסֵק, כְּגוֹן הַשֻּׁלְחָן שֶׁבַּבַּיִת שֶׁמַּנִּיחִין עָלָיו הַסִּדּוּר. וְלָכֵן נָהֲגוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁיֵּשׁ לִפְנֵי כָּל אֶחָד שֻׁלְחָן קָטָן (שֶׁקּוֹרִין שטענדי״ר) שֶׁמַּנִּיחִין עָלָיו הַסִּדּוּרִים אַף עַל פִּי שֶׁגָּבוֹהַּ י׳ וְרָחָב ד׳. וְכָל זֶה לְמִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר, אֲבָל אִם אִי אֶפְשָׁר בְּקַלּוּת לְהִתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר בְּעִנְיָן שֶׁלֹּא יְהֵא דָּבָר שֶׁגָּבוֹהַּ י׳ וְרָחָב ד׳ חוֹצֵץ בֵּינוֹ לְבֵין הַקִּיר, כְּגוֹן לִפְעָמִים שֶׁמִּתְפַּלְלִים בַּעֲשָׂרָה בְּאֵיזוֹ חֶדֶר וְאִי אֶפְשָׁר לְכָל אָדָם לַעֲמֹד בְּלֹא חֲצִיצָה בֵּינוֹ לַכֹּתֶל — אַל יִמָּנַע מִתְּפִלַּת הַצִּבּוּר בִּשְׁבִיל זֶה, כִּי אֵין בָּזֶה אִסּוּר כְּשֶׁצָּרִיךְ לְכָךְ מִצַּד דֹּחַק הַמָּקוֹם. וּמִכָּל מָקוֹם יַעֲצִים עֵינָיו אוֹ יִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ הַסִּדּוּר וְלֹא יַבִּיט לַחוּץ, וְלֹא יָבוֹא לִידֵי בִּטּוּל כַּוָּנָה עַל יְדֵי דָּבָר הַחוֹצֵץ שֶׁלְּפָנָיו:

résumé : rien de חוֹצֵץ entre soi et le קִיר (וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר) ; אָרוֹן, תֵּבָה et objets fixes ne font pas hefsek ; seul un objet גָּבוֹהַּ י׳ וְרָחָב ד׳ ; un שֻׁלְחָן nécessaire à la prière n’est pas hefsek.

בַּעֲלֵי חַיִּים חוֹצְצִין. וְאָדָם אֵינוֹ חוֹצֵץ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִינוֹ. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁיֵּשׁ לִזָּהֵר מִלְּהִתְפַּלֵּל אֲחוֹרֵי שׁוּם אָדָם. וְטוֹב לָחֹש לִדְבָרָיו. אֲבָל מִן הַדִּין אֵין אִסּוּר אֶלָּא בַּאֲחוֹרֵי רַבּוֹ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן:

résumé : בַּעֲלֵי חַיִּים חוֹצְצִין, mais l’homme non (מִינוֹ) ; טוֹב לָחֹשׁ de ne pas prier אֲחוֹרֵי שׁוּם אָדָם ; מִן הַדִּין l’interdit ne vaut qu’אֲחוֹרֵי רַבּוֹ.

בְּגָדִים הַמְצֻיָּרִים שֶׁתּוֹלִים בְּכָתְלֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת לְנוֹי, אַף עַל פִּי שֶׁמִּן הַדִּין אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם חֲצִיצָה — אֵין נָכוֹן לְהִתְפַּלֵּל כְּנֶגְדָּם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא מַבִּיט בְּצִיּוּרָם וְלֹא יְכַוֵּן בִּתְפִלָּתוֹ. וְאִם יִקְרֶה לוֹ לְהִתְפַּלֵּל נֶגְדָּם — יַעֲצִים עֵינָיו. וְגַם כְּשֶׁמְּצַיְּרִים כָּתְלֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת — נָכוֹן שֶׁלֹּא לְצַיֵּר צִיּוּרִים נֶגֶד פָּנָיו שֶׁל אָדָם, אֶלָּא לְמַעְלָה מִקּוֹמַת אִישׁ. וְלָכֵן אֵין נָכוֹן גַּם כֵּן לְצַיֵּר צִיּוּרִים בַּסְּפָרִים שֶׁמִּתְפַּלְלִין בָּהֶם, שֶׁלֹּא תִּתְבַּטֵּל הַכַּוָּנָה. אֲבָל בְּגָדִים שֶׁמְּצֻיָּר עֲלֵיהֶם דִּבְרֵי תִּפְלוּת — אֲפִלּוּ לֵישֵׁב עֲלֵיהֶם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אָסוּר, וְצָרִיךְ לְהוֹצִיאָם מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר לָנוּ שׁוּם דָּבָר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, כִּי מַה לָּנוּ לְהַנִּיחַ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּנוּ דָּבָר שֶׁהוּא מוּכָן וּמְזֻמָּן לְתִפְלָתָם (אֲבָל שֶׁלֹּא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אֲפִלּוּ מְצֻיָּר עֲלֵיהֶן צוּרוֹת הָאֲסוּרִים כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵּעָה סִימָן קמ״א — יֵשׁ לָהֶן תַּקָּנָה עַל יְדֵי בִּטּוּל, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵּעָה סִימָן קל״ט (וְקמ״ה) [וְקמ״ו]):

résumé : les בְּגָדִים הַמְצֻיָּרִים — אֵין נָכוֹן de prier en face ; יַעֲצִים עֵינָיו ; ne pas illustrer face à hauteur d’homme ni dans les סְפָרִים ; דִּבְרֵי תִּפְלוּת — אָסוּר même de s’y asseoir בְּבֵית הַכְּנֶסֶת.

לֹא יִתְפַּלֵּל בְּצַד רַבּוֹ וְלֹא אֲחוֹרֵי רַבּוֹ עַד שֶׁיַּרְחִיק ד׳ אַמּוֹת, מִפְּנֵי שֶׁכְּשֶׁעוֹמֵד בַּתְּפִלָּה מִצַּד רַבּוֹ — מַרְאֶה אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הֵם שָׁוִים, וַאֲחוֹרֵי רַבּוֹ גַּם כֵּן יוּהֲרָא הוּא. וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יִתְפַּלֵּל לְפָנָיו וַאֲחוֹרָיו לְרַבּוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק ד׳ אַמּוֹת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁכָּל זֶה כְּשֶׁמִּתְפַּלְלִין בְּיָחִיד, אֲבָל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אִם כָּךְ הוּא סֵדֶר יְשִׁיבָתוֹ — אֵין לָחֹש אִם מִתְפַּלֵּל לְפָנָיו אוֹ לְאַחֲרָיו. וְאַף עַל פִּי שֶׁטּוֹב לְהַחֲמִיר — הַמִּנְהָג לְהָקֵל. וְעַל כָּל פָּנִים צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיַּרְחִיק מֵאֲחוֹרֵי רַבּוֹ כְּדֵי שֶׁיּוּכַל רַבּוֹ לִפְסֹעַ ג׳ פְּסִיעוֹת לַאֲחוֹרָיו, וְלֹא יִצְטָרֵךְ לְהַמְתִּין עָלָיו עַד שֶׁיְּסַיֵּם הוּא אֶת תְּפִלָּתוֹ, וְנִמְצָא גּוֹרֵם טֹרַח וְעִכּוּב לְרַבּוֹ. וְאִם הוּא תַּלְמִיד חָבֵר — מֻתָּר. אֲבָל לִפְנֵי רַבּוֹ אָסוּר אֲפִלּוּ בְּתַלְמִיד חָבֵר, אֶלָּא עַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר:

résumé : לֹא יִתְפַּלֵּל בְּצַד רַבּוֹ ni אֲחוֹרֵי רַבּוֹ sans ד׳ אַמּוֹת ; en tsibbour le מִנְהָג לְהָקֵל ; laisser à son רַב la place de reculer ג׳ פְּסִיעוֹת ; le תַּלְמִיד חָבֵר — מֻתָּר derrière, אָסוּר devant.

כָּל מָקוֹם שֶׁאֵין קוֹרִין בּוֹ קְרִיאַת שְׁמַע — אֵין מִתְפַּלְלִין בּוֹ. וּכְשֵׁם שֶׁמַּרְחִיקִין מִצּוֹאָה וּמֵי רַגְלַיִם וְרֵיחַ רַע וּמִן הַמֵּת וּמֵרְאִיַּת הָעֶרְוָה לִקְרִיאַת שְׁמַע — כָּךְ מַרְחִיקִין לִתְפִלָּה:

résumé : tout lieu où l’on ne lit pas le קְרִיאַת שְׁמַע, on n’y prie pas ; on s’éloigne de צוֹאָה, מֵי רַגְלַיִם, רֵיחַ רַע, מֵת et עֶרְוָה — כָּךְ מַרְחִיקִין לִתְפִלָּה.

הָיָה עוֹמֵד בִּתְפִלָּה וְהִשְׁתִּין תִּינוֹק בְּבֵית הַכְּנֶסֶת — יִשְׁתֹּק עַד שֶׁיָּבִיאוּ מַיִם לְהָטִיל עַל הַמֵּי רַגְלַיִם, אוֹ יְהַלֵּךְ לְפָנָיו עַד שֶׁיִּהְיוּ מֵי רַגְלַיִם לְאַחֲרָיו ד׳ אַמּוֹת, אוֹ יֵלֵךְ לִצְדָדָיו אִם אִי אֶפְשָׁר לְפָנָיו, אוֹ יֵצֵא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת וְיִגְמֹר תְּפִלָּתוֹ. וְיוֹתֵר טוֹב לֵילֵךְ לְמָקוֹם אַחֵר וְלֹא לִשְׁתֹּק, כִּי שֶׁמָּא יִשְׁהֶה כְּדֵי לִגְמֹר אֶת כֻּלָּהּ וְיִצְטָרֵךְ לַחֲזֹר לָרֹאשׁ, וְנִמְצָא גּוֹרֵם בְּרָכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה:

résumé : un תִּינוֹק a uriné pendant la prière — se taire jusqu’à l’eau, avancer de ד׳ אַמּוֹת, aller de côté, ou sortir ; יוֹתֵר טוֹב d’aller ailleurs que de se taire, כִּי שֶׁמָּא il devrait לַחֲזֹר לָרֹאשׁ.