רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן) — סימן צ״ו · הֲסָרַת הַטְּרָדוֹת כְּדֵי שֶׁיְּכַוֵּן

שֶׁיִּמְנַע כָּל הַטְּרָדוֹת כְּדֵי שֶׁיְּכַוֵּן וּבוֹ ג׳ סְעִיפִים:כְּשֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל לֹא יֶאֱחֹז בְּיָדוֹ תְּפִלִּין, וְלֹא סֵפֶר מִכִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, וְלֹא קְעָרָה מְלֵאָה, וְלֹא סַכִּין, וְלֹא מָעוֹת, וְלֹא כִּכָּר, מִפְּנֵי שֶׁלִּבּוֹ עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יִפֹּל וְיִטָּרֵד וְתִתְבַּטֵּל כַּוָּנָתוֹ. אֲבָל שְׁאָר דְּבָרִים שֶׁאִם יִפְּלוּ לֹא יִפָּסְדוּ וְלֹא יַזִּיקוּ לוֹ — מֻתָּר לֶאֱחֹז מִן הַדִּין. אֶלָּא שֶׁמִּצְוָה מִן הַמֻּבְחָר שֶׁלֹּא לֶאֱחֹז כְּלוּם, אֶלָּא יִהְיוּ יָדָיו כְּפוּתִין כְּעוֹמֵד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר סִימָן צ״ה סָעִיף ד׳. וְלוּלָב בִּזְמַנּוֹ מֻתָּר לֶאֱחֹז, אַף עַל פִּי שֶׁאִם יִפֹּל אֶפְשָׁר שֶׁיִּפָּסֵל, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהָאֲחִיזָה הִיא מִצְוָה — אֵינוֹ נִטְרָד בִּשְׁבִילוֹ:

מַה שֶּׁלִּבּוֹ עָלָיו. בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְפַּלֵּל לֹא יֶאֱחֹז תְּפִלִּין, סֵפֶר מִכִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, קְעָרָה מְלֵאָה, סַכִּין, מָעוֹת אוֹ כִּכָּר, מִפְּנֵי שֶׁלִּבּוֹ עֲלֵיהֶם (שֶׁמָּא יִפְּלוּ) — יִטָּרֵד וְתִתְבַּטֵּל כַּוָּנָתוֹ. אֲבָל שְׁאָר דְּבָרִים שֶׁאֵין נִפְסָדִים וְאֵין מַזִּיקִים — מֻתָּר לֶאֱחֹז מִן הַדִּין ; אֶלָּא שֶׁמִּצְוָה מִן הַמֻּבְחָר שֶׁלֹּא לֶאֱחֹז כְּלוּם, יָדָיו כְּפוּתִין כְּעוֹמֵד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ (סימן צ״ה סעיף ד׳). וְלוּלָב בִּזְמַנּוֹ — מֻתָּר, שֶׁאַף שֶׁאֶפְשָׁר יִפָּסֵל בִּנְפִילָה, כֵּיוָן שֶׁהָאֲחִיזָה הִיא מִצְוָה — אֵינוֹ נִטְרָד.

מֻתָּר לֶאֱחֹז סִדּוּר בְּיָדוֹ בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְפַּלֵּל, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאוֹחֲזוֹ לְצֹרֶךְ הַתְּפִלָּה — אֵינוֹ נִטְרָד בִּשְׁבִילוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם, אִם לֹא הָיָה בְּיָדוֹ קֹדֶם שֶׁהִתְחִיל — לֹא יַחֲזֹר אַחֲרָיו בַּתְּפִלָּה לִטְּלוֹ, מִשּׁוּם הֶפְסֵק. אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה בְּמָקוֹם מְיֻחָד שֶׁהוּא מוּכָן אָז מֻתָּר לִטְּלוֹ אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה, וְהוּא שֶׁנּוֹטְלוֹ כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל מִתּוֹכוֹ. וְכָל הַמִּתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ הַסִּדּוּר — יִזָּהֵר שֶׁיִּרְשֹׁם תְּחִלָּה כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּאוֹתָהּ תְּפִלָּה, וְלֹא יְחַפֵּשׂ אַחֲרֵיהֶם בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה, כִּי יַפְסִיק עַל יְדֵי זֶה וְלֹא יוּכַל לְכַוֵּן יָפֶה:

הַסִּדּוּר וְהַהֶפְסֵק. מֻתָּר לֶאֱחֹז סִדּוּר בַּתְּפִלָּה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאוֹחֲזוֹ לְצֹרֶךְ הַתְּפִלָּה — אֵינוֹ נִטְרָד. וּמִכָּל מָקוֹם, אִם לֹא הָיָה בְּיָדוֹ קֹדֶם — לֹא יַחֲזֹר אַחֲרָיו בַּתְּפִלָּה מִשּׁוּם הֶפְסֵק ; אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה בְּמָקוֹם מְיֻחָד מוּכָן, אָז מֻתָּר לִטְּלוֹ אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל מִתּוֹכוֹ. וְכָל הַמִּתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ הַסִּדּוּר — יִזָּהֵר לִרְשֹׁם תְּחִלָּה כָּל הַמְּקוֹמוֹת, וְלֹא יְחַפֵּשׂ בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה, כִּי יַפְסִיק וְלֹא יוּכַל לְכַוֵּן יָפֶה.

נָפַל סֵפֶר לְפָנָיו עַל הָאָרֶץ וְאֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן יָפֶה מִפְּנֵי זֶה — מֻתָּר לְהַגְבִּיהוֹ כְּשֶׁיְּסַיֵּם אוֹתָהּ בְּרָכָה שֶׁהוּא עוֹמֵד בָּהּ:

סֵפֶר שֶׁנָּפַל. נָפַל סֵפֶר לְפָנָיו עַל הָאָרֶץ וְאֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן יָפֶה מִפְּנֵי זֶה — מֻתָּר לְהַגְבִּיהוֹ כְּשֶׁיְּסַיֵּם אוֹתָהּ בְּרָכָה שֶׁהוּא עוֹמֵד בָּהּ.