ארבע רמות זמינותסעיף א' · שלםרמב״ם · רי״ף · רבנו יונה · רמ״אשכר שבת · נראה כשלוחו
לשון סעיף א' — שולחן ערוך עם הגהות הרמ״א
דיני השאלה והשכרה לעכו"ם בשבת. ובו ה סעיפים: מותר להשאיל ולהשכיר כליו לעכו"ם ואע"פ שהוא עושה בהם מלאכה בשבת מפני שאין אנו מצווים על שביתת כלים וי"א דכלים שעושין בהם מלאכה כגון מחרישה וכיוצא בה אסור להשכיר לעכו"ם בע"ש וביום הה' מות' להשכיר לו ובלבד שלא יטול שכר שבת אלא בהבלעה כגון שישכיר לו לחדש או לשבוע ולהשאיל לו מותר אפי' בערב שבת: הגה וכן עיקר כסברא האחרונה ומותר להשאיל לו בערב שבת (טור וסמ"ג וסמ"ק ותו' פ"ק דשבת) אע"ג שמתנה שהעכו"ם יחזור וישאיל לו לא אמרינן בכי האי גוונא דהוי כשכירות (הגהת מיי' פ"ז
מותר להשאיל ולהשכיר את כליו לגוי, אף שהוא עושה בהם מלאכה בשבת, מפני שאין אנו מצווים על שביתת כלים. ויש אומרים שכלים שעושים בהם מלאכה, כגון מחרשה וכיוצא בה, אסור להשכירם לגוי בערב שבת; וביום חמישי מותר להשכירם לו, ובלבד שלא ייטול שכר שבת אלא בהבלעה, כגון שישכיר לו לחודש או לשבוע. ולהשאיל לו — מותר אפילו בערב שבת. — הגהת הרמ״א: וכן עיקר כסברא האחרונה, ומותר להשאיל לו בערב שבת, ואף על פי שמתנה שהגוי יחזור וישאיל לו — אין אומרים שבכגון זה הרי זה כשכירות.
ארבע רמות הלימוד — סימן רמ״ו, סעיף א'
כל רמה זמינה בשתי גרסאות PDF:
📄 PDF אינטרנטי (פריסה זהה לאתר) ·
📜 PDF קלאסי (עימוד מקצועי להדפסה).
01
זמין
רמת המתחיל
בסיס — שיעור פתיחה
לשון השו״ע עם ביאור מלא בעברית, הסבר פדגוגי לשלושת המושגים היסודיים (שביתת כלים, נראה כשלוחו, שכר שבת), פסק למעשה לבני הקהילות האשכנזיות והספרדיות.
פלפול שלם בי״ג סעיפים: הסוגיא במסכת שבת י״ז ע״ב — י״ט ע״א, ד' שיטות הראשונים (רמב״ם/רי״ף, תוספות, רבנו יונה, רא״ש), חקירת היסוד בין שביתת כלים למראית עין, דיוקי רעק״א, דיני הבלעה, וחידושו של הרמ״א.
שולחן ערוך הרב על הסימן: י״ט סעיפים שלמים ושבע אותיות בקונטרס אחרון (הסימן הצפוף מבין השלושה). כוחו וייחודו של פסק אדמו״ר הזקן בדיפטיכון שאלה/שכירות, מבחן נראה כשלוחו, יישום ההבלעה לכלים, וההבחנה המבנית בין כלים, בהמה ושדה.
בנה את הסימן מחדש לפי הרבנים שאתה הולך אחריהם. בחר את הפוסקים שלך (הרב עובדיה, אדמו״ר הזקן, הרבי, בן איש חי, משנה ברורה, הרב מרדכי אליהו…) — דעת AI יבנה את הסימן עם שיטותיהם, נימוקיהם וההבדלים שביניהם. אם הפוסקים שלך אינם דנים בנקודה כלשהי, ה-AI ישאל אותך לפני שהוא מרחיב.
החיוב — או היעדרו — שכלי היהודי 'ישבותו' בשבת, אפילו כשהם בידי גוי. לדעת בית הלל אין חיוב של שביתת כלים.
נִרְאֶה כִּשְׁלוּחוֹ
כשליחו של בעל הבית
בעיית מראית עין: אם הגוי עושה מלאכה בכליו של היהודי בשבת, נראה הוא כשלוחו של היהודי, ויש בזה צורת מראית עין אסורה אפילו ללא כוונה ממש.
שְׂכַר שַׁבָּת
איסור שכר שבת
איסור עצמאי ליהנות משכר עבור מלאכה הנעשית בשבת. אפילו אם החוזה נחתם לפני שבת, הרווח הבא ממלאכת שבת כשלעצמה — בעיה הלכתית.
שתי השיטות העיקריות
פוסק
תקופה
שיטה
נימוק
רמב״ם / רי״ף
ראשונים — מאות י״א–י״ב
שיטה ① — מותר
הברייתא האוסרת היא לדעת בית שמאי בלבד. לדעת בית הלל (שכמותם נפסקה ההלכה), אין איסור משום שביתת כלים.
רבנו יונה / רא״ש / תוספות
ראשונים — מאות י״ב–י״ג
שיטה ② — אסור
אפילו לדעת בית הלל, האיסור קיים מטעם נראה כשלוחו (מראית עין) ומשום שכר שבת.
בית יוסף / שולחן ערוך
אחרונים — מאה ט״ז
שיטה ② (להלכה)
מתיר להשאיל ולהשכיר כלים (אין שביתת כלים); מביא את הדעה האוסרת להשכיר כלי מלאכה בערב שבת, ושכר שבת רק בהבלעה.
הגהות הרמ״א
אחרונים — מאה ט״ז
✦ פסק סופי
"וכן עיקר כסברא האחרונה" — פוסק כדעה המחמירה בהשכרת כלי מלאכה בערב שבת, אך מתיר במפורש להשאילו בערב שבת, אף כשמתנה שהגוי יחזור וישאיל לו.
שאלות נפוצות — סימן רמ״ו
האם מותר להשאיל או להשכיר כלי לגוי לפני שבת?
לפי השולחן ערוך, אורח חיים רמ״ו:א, מותר להשאיל (שאלה) ולהשכיר (שכירות) כלי לגוי לפני שבת, אף שישתמש בו בשבת: אין אנו מצווים על שביתת כלים. בכלי מלאכה (מחרשה, למשל) — הדעה שהרמ״א פוסק כמותה אוסרת להשכירו בערב שבת אך מתירה להשאילו; ואת שכר השבת נוטלים רק בהבלעה, בשכירות לשבוע או לחודש. למעשה יש לשאול רב. החילוק בין שאלה לשכירות, וחידושו של הרמ״א, נלמדים בהרחבה ברמת הלמדן.
מהי שביתת כלים?
שביתת כלים היא המחלוקת היסודית שבין בית שמאי ובית הלל (ביצה ט״ז ע״ב): בית שמאי דורשים שכליו של היהודי עצמם ישבותו בשבת. בית הלל אינם דורשים שביתה אלא ליהודי עצמו ולתלוי בו. ההלכה כבית הלל, אך המושג עדיין יסודי להבנת ההיתרים של סימן רמ״ו.
האם מותר להשכיר רכב לגוי בשבת?
יישום מודרני של סימן רמ״ו: כן, בתנאי (א) שהחוזה נחתם לפני שבת, (ב) שהרכב נמסר לגוי לפני שבת, (ג) שאין בעיה של שכר שבת (תשלום מיוחד עבור השבת) — מושג ההבלעה (תשלום הכולל כמה ימים יחד) פותר את הבעיה. רכב הוא חפץ המשמש למלאכה: לפי הדעה שהרמ״א פוסק כמותה, אין משכירים אותו בערב שבת עצמו. למעשה יש לשאול רב. עיין ברמת הבסיס וברמת הלמדן.
מהו חידושו של הרמ״א בסימן רמ״ו?
הרמ״א מחלק בין השאלה (שאלה) להשכרה (שכירות) עם השלכות הלכתיות שונות — בפרט בשאלה אם הגוי נחשב 'כשלוחו של היהודי' (נראה כשלוחו). רמת הלמדן מבארת את החילוק לעומק עם שיטות הרמב״ם, הרי״ף ורבנו יונה.