מותר להשאיל או להשכיר כלי לגוי לשבת (שולחן ערוך סימן רמ״ו), שכן אין אנו מצווים על שביתת כלים. שלושה סייגים: מסירה קודם השבת, להימנע משכר יום מבודד על שבת (הבלעה רב-יומית פותרת), ולא ליפול למראית עין.
בהמה (לא חפץ) חמורה יותר; למקרה מעשי — שאל את הרב שלך.
מותר להשאיל (שְׁאֵלָה) או להשכיר (שְׂכִירוּת) את כליו לגוי, אף שהוא עושה בהם מלאכה בשבת — שכן אין אנו מצווים על שביתת כלים (שְׁבִיתַת כֵּלִים). שלושה סייגים: למסור את החפץ קודם השבת (לא סמוך לחשכה), להימנע משכר יום מבודד על השבת (קבלנות רב-יומית / הַבְלָעָה פותרת זאת), ולא ליפול למראית עין. שים לב: בהמה (לא חפץ) היא איסור חמור יותר. למקרה המעשי שלך — שאל את הרב שלך.
אתה משאיל את המקדחה שלך לשכן גוי בערב שישי, והוא משתמש בה בשבת. אתה משכיר את רכבך לפלטפורמה שלקוחהּ ייסע בשבת. האם מותר? השולחן ערוך משיב בדיוק מפליא בסימן רמ״ו של הלכות שבת (אורח חיים), בהבחנה ששינ בה הכול: האם מדובר בחפץ או ביצור חי?
היסוד: שְׁבִיתַת כֵּלִים
המחבר (רבי יוסף קארו) פותח את הסימן בהיתר ברור:
מֻתָּר לְהַשְׁאִיל וּלְהַשְׂכִּיר כֵּלָיו לְנָכְרִי אַף עַל פִּי שֶׁעוֹשֶׂה בָּהֶם מְלָאכָה בְּשַׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁאֵין אָנוּ מְצֻוִּין עַל שְׁבִיתַת כֵּלִים.
"מותר להשאיל ולהשכיר כליו לנכרי אף על פי שעושה בהם מלאכה בשבת, מפני שאין אנו מצווים על שביתת כלים."
המחלוקת היסודית (ביצה טז ע״ב): בית שמאי מצריכים שכלי היהודי עצמם "ישבתו" בשבת; בית הלל מצריכים שביתה רק ליהודי, לתלוייו ולבהמתו — לא לכליו הדוממים. ההלכה כבית הלל: כלי יכול אפוא לעבוד בידי גוי.
שני הסייגים של סעיף א'
1. נִרְאֶה כְּשָׁלוּחַ — שלא ייראה כשלוחו
ההיתר חל כשמשאיל או משכיר קודם השבת. אך בערב שבת סמוך לחשכה אסור: נראה כאילו הגוי שלוחו של היהודי לעשות את המלאכה. (הרמ״א מקל בהשאלה בלא תשלום, חוץ מכלי שדרך תשמישו לעבור על השבת.)
2. שְׂכַר שַׁבָּת ופתרון הַבְלָעָה
להשכיר בשכר יום (שְׂכַר יוֹם) שייפול על השבת אסור — נראה כשכר שבת (מַשְׂתַּכֵּר בְּשַׁבָּת). הפתרון: ההַבְלָעָה, שכר הכולל כמה ימים (קבלנות לשבוע, לחודש), שבה השבת אינה מתומחרת בנפרד. זו בדיוק הלוגיקה של חוזה השכרה מודרני.
מַרְאִית הָעַיִן: החפץ היוצא מביתי בשבת (סעיף ב')
סעיף ב' מוסיף סייג של מראית עין: אסור למסור את החפץ סמוך כל כך לחשכה שלא יישאר לגוי זמן להוציאו מבית היהודי קודם השבת. הטעם: הרואה בשבת גוי יוצא מבית יהודי עם חפץ של היהודי, עלול לחשוד שהיהודי שולח את חפציו בשבת (מַרְאִית הָעַיִן). וזה אף בעיר שהטלטול בה אסור רק מדרבנן (כַּרְמְלִית).
ההבדל הגדול: חפץ מול בהמה (סעיף ג')
הכול משתנה כשאין מדובר בכלי אלא בבהמה:
| מה שמוסרים לגוי | סטטוס |
|---|---|
| כלי (כְּלִי) — מכשיר, חפץ, ובכלל זה כלי רכב | מותר (אין שביתת כלים), בכפוף לסייגים שלעיל. |
| בהמה (בְּהֵמָה) שהגוי יעבוד בה בשבת | אסור — היהודי מצווה על שביתת בהמתו (שְׁבִיתַת בְּהֶמְתּוֹ), איסור מן התורה. אף כשמשכירה לשלושים יום, כל זמן שהיא בבעלותו עליו להשביתה. |
המחבר מוסיף שאף בהתנותו שהגוי לא יעבוד בה בשבת — אם עבר ועבד, אין היהודי נענש, אך אין ראוי להשכירה כלל, מחשש שיבוא לכך.
יישום בן זמננו: רכב, כלי עבודה, השכרה
- להשאיל כלי (מקדחה, סולם) לשכן גוי קודם השבת: זה מקרה הטיפוס של סעיף א' — מותר, בהקפדה על המסירה קודם החשכה.
- להשכיר רכב לגוי: רכב הוא כלי, לא בהמה — ולכן המסגרת המתירה חלה, בתנאי חוזה חתום, מסירה קודם השבת, ושכר בהַבְלָעָה (קבלנות) ולא תעריף מבודד על השבת.
- נקודת הזהירות המודרנית: המַרְאִית הָעַיִן (חפץ המזוהה כ"של היהודי", רכב הרשום על שמו) נותרת שאלה ממשית בת זמננו.
פוסקים רבים בני זמננו נשענים על סימן זה להשכרת רכבים, השאלת כלי עבודה ופלטפורמות השכרה — בדקויות לפי המנהג, סוג הנכס וזיהויו עם היהודי.
מאמר זה מציג מה שאומר המקור לשם לימוד. אין זו הוראה הלכה למעשה — יש לשאול רב. כדי לדעת אם ההשאלה שלך או ההשכרה שלך מותרת — לפי קהילתך, סוג הנכס ומצבך — שאל את הרב שלך.
שאלות נפוצות
האם מותר להשאיל או להשכיר חפץ לגוי לפני שבת?
כן: לפי השולחן ערוך (אורח חיים רמ״ו, א'), מותר להשאיל (שאלה) או להשכיר (שכירות) את כליו לגוי אף שהוא משתמש בהם בשבת, שכן אין חובת שביתת כלים. ובלבד שימסרם קודם השבת. למקרה מעשי — שאל את הרב שלך.
מהי שביתת כלים?
זו מחלוקת בית שמאי ובית הלל (ביצה טז ע״ב). בית שמאי מצריכים שכלי היהודי ישבתו; בית הלל מצריכים שביתה רק ליהודי, לתלוייו ולבהמתו. ההלכה כבית הלל — ומכאן ההיתר להשאיל חפץ.
האם מותר להשכיר רכב לגוי לשבת?
מסגרת סימן רמ״ו מתירה זאת בעיקרון (רכב הוא כלי, לא בהמה), אם המסירה קודם השבת והשכר כולל כמה ימים (הבלעה) ולא תעריף מבודד על השבת. גורמים מודרניים (רישוי, מראית עין) נכנסים לשיקול: למעשה — שאל את הרב שלך.
ללמוד את סימן רמ״ו לעומק
ארבע רמות, מן המתחיל עד תלמיד חכם — טקסט עברי, תרגום, פלפול ושיטת אדמו"ר הזקן.