Daat HaRav — The Shulchan Aruch of the Alter Rebbe on Siman ר״נ

הֲכָנַת הַסְּעֻדּוֹת לְשַׁבָּת וּבוֹ ח' סְעִיפִים:

לְעוֹלָם יַשְׁכִּים אָדָם לִטְרוֹחַ וּלְהָכִין צָרְכֵי שַׁבָּת בְּעֶרֶב שַׁבָּת בַּבֹּקֶר, וְרֶמֶז לַדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ", מַשְׁמָע לְאַלְתָּר שֶׁיָּבִיאוּ יָכִינוּ, וְהַהֲבָאָה הָיְתָה בַּבֹּקֶר, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּלְקְטוּ אֹתוֹ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר".

וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵכִין בְּהַשְׁכָּמָה — מִצְוָה שֶׁיּוֹסִיף גַּם בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְרֶמֶז לַדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָיָה מִשְׁנֶה" (כְּלוֹמַר, שֶׁיָּכִינוּ שֵׁנִית):

The preparation of the Shabbos meals, containing 8 se'ifim:

A person should always rise early to exert himself and prepare the needs of Shabbos on the eve of Shabbos in the morning. The allusion to this matter is in what is said: "And it shall be on the sixth day, they shall prepare what they bring in" — implying that as soon as they bring, they prepare; and the bringing was in the morning, as it is said: "And they gathered it morning by morning."

And even though one prepared early in the morning, it is a mitzvah to add again at twilight (bein hashemashos), with the allusion in what is said: "vehayah mishneh" ("and it shall be double" — meaning, that they shall prepare a second time).

וְיֵשׁ לְאָדָם לְמַעֵט קְצָת בְּלִמּוּדוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וְכָל שֶׁכֵּן בִּשְׁאָר עֲסָקָיו, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא פָּנוּי לְהָכִין צָרְכֵי שַׁבָּת, אֶלָּא אִם כֵּן הֵכִין כְּבָר בְּיוֹם ה', אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִי שֶׁיָּכִין לוֹ:

A person should reduce somewhat his Torah study on the eve of Shabbos, and all the more so his other occupations, in order to be free to prepare the needs of Shabbos — unless he has already prepared on Thursday, or has someone else who prepares for him.

וְנוֹהֲגִין בִּקְצָת מְקוֹמוֹת שֶׁלֹּא לִקְבּוֹעַ יְשִׁיבָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת, לְפִי שֶׁלִּמּוּד הַיְשִׁיבָה הוּא דָבָר שֶׁאֵין לוֹ קִצְבָה, שֶׁרְגִילִין לְפַלְפֵּל, וְשֶׁמָּא יִמָּשְׁכוּ הַרְבֵּה בְּפִלְפּוּלָם, וְלֹא יְהֵא לָהֶם פְּנַאי אַחַר כָּךְ לְהָכִין צָרְכֵי שַׁבָּת.

אֲבָל מִי שֶׁלּוֹמֵד דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ קִצְבָה, אִם רָגִיל לְלָמְדוֹ בְּכָל יוֹם — אֵין לוֹ לְבַטְּלוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת.

וְאַף דָּבָר שֶׁאֵינוֹ רָגִיל לְלָמְדוֹ בְּכָל יוֹם, מִכָּל מָקוֹם אִם לוֹמֵד עִם רַבִּים — אַל יְבַטְּלֶנּוּ.

וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁלּוֹמֵד בְּיָחִיד, אִם הוּא דָבָר שֶׁדֶּרֶךְ לְלָמְדוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, כְּגוֹן פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י מִפָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רפ"ה — יָכוֹל לִלְמוֹד כְּדַרְכּוֹ.

וְאִם אַחַר כָּךְ לֹא יִמְצָא לִקְנוֹת — אֲזַי לֹא יִקְבַּע לִמּוּדוֹ בַּבֹּקֶר, שֶׁהוּא זְמַן שֶׁמּוֹצֵא לִקְנוֹת.

וְאִם לֹא יִמְצָא לִקְנוֹת אַחַר הַתְּפִלָּה — אֲזַי יִקְנֶה בַּתְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל, וּבִלְבָד שֶׁיִּקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע מִקֹּדֶם, שֶׁמָּא יַעֲבוֹר זְמַנָּהּ עַד שֶׁיִּקְנֶה, אֲבָל הַתְּפִלָּה נִמְשָׁךְ זְמַנָּהּ יוֹתֵר. וְאַף שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא יַעֲבוֹר גַּם זְמַן תְּפִלָּה, מִכָּל מָקוֹם מִצְוָה זוֹ שֶׁל הֲכָנַת סְעֻדּוֹת שַׁבָּת הִיא עוֹבֶרֶת בְּוַדַּאי, שֶׁאַחַר כָּךְ לֹא יִמְצָא לִקְנוֹת. וּמִכָּל מָקוֹם, אִם הַצִּבּוּר מִתְפַּלְלִין — אַל יִפְרוֹשׁ מֵהֶם:

The custom in some places is not to establish a yeshiva session on the eve of Shabbos, because yeshiva study is a matter without a fixed measure, since it is customary there to engage in pilpul, and they may extend themselves greatly in pilpul, and afterwards there will be no time to prepare the needs of Shabbos.

But one who studies a subject that has a fixed measure, if he is accustomed to study it every day — he should not omit it on the eve of Shabbos.

And even something he is not accustomed to study every day, nevertheless if he studies with many — he should not cancel it.

And even when he studies alone, if it is something which is the customary practice to study on the eve of Shabbos — such as Rashi's commentary on the weekly Parsha, as will be explained in siman 285 — he may study as is his way.

And if afterwards he will not find anything to buy, then he should not fix his study in the morning, which is the time he finds to buy.

And if he will not find anything to buy after the prayer — then he should buy first and pray afterwards, provided he reads Krias Shema beforehand, lest its time pass before he buys; but the time for prayer extends longer. And although there is concern that the time for prayer too may pass, nevertheless this mitzvah of preparing the Shabbos meals is certainly passing, since afterwards he will not find anything to buy. In any event, if the community is praying — he should not separate from them.

אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ כַּמָּה עֲבָדִים — יֵשׁ לוֹ לְהִשְׁתַּדֵּל לְהָכִין בְּעַצְמוֹ צָרְכֵי שַׁבָּת, שֶׁכֵּן הוּא בְּכָל הַמִּצְווֹת: "מִצְוָה בּוֹ יוֹתֵר מִבִּשְׁלוּחוֹ".

וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא אָדָם חָשׁוּב בְּיוֹתֵר וְאֵין דַּרְכּוֹ לִקַּח דְּבָרִים מִן הַשּׁוּק, וְלֹא לְהִתְעַסֵּק בִּמְלָאכוֹת שֶׁבַּבַּיִת — חַיָּב לְהִשְׁתַּדֵּל וְלַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר מִצָּרְכֵי הַשַּׁבָּת בְּעַצְמוֹ, שֶׁזֶּהוּ כְּבוֹדוֹ שֶׁל שַׁבָּת.

וּגְדוֹלֵי הַחֲכָמִים הָיוּ עוֹשִׂים בְּעַצְמָם מְלָאכוֹת שֶׁאֵינָן לְפִי כְבוֹדָם, כְּדֵי לְהַרְבּוֹת בִּכְבוֹד הַשַּׁבָּת. יֵשׁ מֵהֶם שֶׁהָיָה מְחַתֵּךְ הַיָּרָק דַּק דַּק בְּעַצְמוֹ. וְיֵשׁ מֵהֶם שֶׁהָיוּ מְבַקְּעִים עֵצִים בְּעַצְמָם. וְיֵשׁ מֵהֶם שֶׁהָיָה מַצִּית הָאוּר תַּחַת הָעֵצִים בְּעַצְמוֹ. וְיֵשׁ מֵהֶם שֶׁהָיָה מְתַקֵּן הַבַּיִת, וּמְפַנֶּה כְּלֵי הַחֹל וּמַכְנִיס כֵּלִים הַצְּרִיכִים לְשַׁבָּת, וּבְעֵסֶק זֶה הָיָה יוֹצֵא וְנִכְנָס תָּמִיד בְּבֵיתוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, לְהוֹצִיא כְּלֵי הַחֹל וּלְהַכְנִיס מַשְׂאוֹת כְּלֵי תַשְׁמִישׁ וּבִגְדֵי חֹפֶשׁ וּמִינֵי מְגָדִים, לְהַרְאוֹת כְּבוֹד הַשַּׁבָּת, שֶׁהוּא חָשׁוּב עָלָיו וְחָרֵד לִכְבוֹדוֹ כְּאָדָם שֶׁמְּקַבֵּל אֶת רַבּוֹ בְּבֵיתוֹ, שֶׁהוּא מַרְאֶה לוֹ שֶׁהוּא חָשׁוּב עָלָיו וְחָרֵד לִכְבוֹדוֹ לִטְרוֹחַ וּלְהַרְבּוֹת בִּשְׁבִילוֹ.

וּמֵהֶם יִלְמוֹד כָּל אָדָם לִטְרוֹחַ בְּעַצְמוֹ. וְאַל יֹאמַר "אֵיךְ אֶפְגּוֹם כְּבוֹדִי", כִּי זֶהוּ כְּבוֹדוֹ שֶׁמְּכַבֵּד הַשַּׁבָּת:

Even one who has many servants should make every effort to prepare the needs of Shabbos himself, for so it is with all mitzvos: "the mitzvah upon him is greater than upon his agent."

And even one who is a most distinguished person, and whose way is not to take things from the market, nor to engage in household labors — he is obligated to make an effort and to do something himself among the needs of Shabbos, for this is its kavod Shabbos.

And the great Sages used to perform themselves labors that were beneath their dignity, in order to multiply the kavod Shabbos. Some of them would themselves cut the vegetables very fine. Some of them would split wood themselves. Some of them would themselves kindle the fire beneath the wood. Some of them would arrange the house, clearing out weekday vessels and bringing in the vessels needed for Shabbos. In this involvement, they used to go in and out continually in their homes on the eve of Shabbos, to take out the weekday vessels and bring in burdens of utensils, garments of rest, and choice foods, in order to show the kavod Shabbos — that it is important to him and he is anxious for its honor, like a person who receives his master at home, who shows him that he is important to him and that he is anxious for his honor, exerting himself and increasing in his behalf.

And from them every person should learn to exert himself in person. And let him not say: "How shall I diminish my honor?" — for this very thing is his honor, that he honors the Shabbos.

יֵשׁ לִזָּהֵר לְהַשְׁחִיז הַסַּכִּין בְּכָל עֶרֶב שַׁבָּת, כִּי זֶהוּ מִכְּבוֹד הַשַּׁבָּת, שֶׁמֵּכִין עַצְמוֹ לַאֲכִילָה, וְרֶמֶז לַדָּבָר "וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ", וּבְתֵבַת "אֵת" נִרְמַז הַסַּכִּין, מִלְּשׁוֹן "לְאִתִּים וּלְמַזְמֵרוֹת". וְאוֹמֵר "וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ", וְדָרְשׁוּ חֲכָמִים זוֹ הַשְׁחָזַת סַכִּין, כִּי אִם קֵהָה הַבַּרְזֶל וְלֹא יוּכַל לַחְתּוֹךְ — אֵין זֶה שְׁלוֹם בַּיִת:

One should be careful to sharpen the knife every eve of Shabbos, for this is part of kavod Shabbos: that he prepares his tool for eating. The allusion to this matter is "and they shall prepare what they bring in"; and in the word "et" the knife is alluded to, from the expression "le-itim u-le-mazmeros" ("into ploughshares and pruning-hooks"). And it says: "and you shall know that your tent is in peace" — and the Sages expounded that this refers to the sharpening of the knife, for if the iron is dull and cannot cut, this is not peace of the home.

טוֹב לוֹמַר עַל כָּל דָּבָר שֶׁקּוֹנֶה "זֶהוּ לִכְבוֹד שַׁבָּת". וְכֵן בְּכָל מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה טוֹב לַחְשׁוֹב שֶׁעוֹשֶׂה לִכְבוֹד שַׁבָּת:

It is good to say, over every item he buys: "this is for the honor of Shabbos." And likewise, in everything he does, it is good to think that he is doing it for the honor of Shabbos.

טוֹב יוֹתֵר לִקְנוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת מִלִּקְנוֹת בְּיוֹם ה'. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמַשְׁקִין וּמִינֵי מְגָדִים וְכַיּוֹצֵא בָהֶם מִדְּבָרִים שֶׁאֵינָם צְרִיכִים הֲכָנָה לַהֲכִינָם שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לַהֲנָאָתָם. אֲבָל מַאֲכָלִים הַצְּרִיכִים עֲדַיִן הֲכָנָה — טוֹב יוֹתֵר לִקְנוֹת בְּיוֹם ה', כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ פְּנַאי הַרְבֵּה לִטְרוֹחַ בַּהֲכָנָתָם, וּלְהִתְעַסֵּק בִּשְׁאָר צָרְכֵי שַׁבָּת:

It is better to buy on the eve of Shabbos than to buy on Thursday. In what case does this apply? With beverages, choice foods, and similar things which do not require preparation in order to be fit for enjoyment. But foodstuffs which still require preparation — it is better to buy them on Thursday, in order to have ample time to exert oneself in their preparation and to engage in the other needs of Shabbos.

יֵשׁ לִטְעוֹם הַתַּבְשִׁילִים בְּעֶרֶב שַׁבָּת. וְטוֹב לִטְעוֹם מִכָּל תַּבְשִׁיל וְתַבְשִׁיל:

One should taste the dishes on the eve of Shabbos. And it is good to taste each and every dish.