סימן רנ״ד · 9 סעיפים

📑 מתווה הלימוד

1. לשון השולחן ערוך

סעיף א — בשר צלי סמוך לאש: גדי לעומת שור

דִּינֵי תַּבְשִׁילִין הַמּוּכָנִים מֵעֶרֶב שַׁבָּת כְּדֵי לְהִגָּמֵר בְּשַׁבָּת. וּבוֹ ט' סְעִיפִים: אַף עַל פִּי שֶׁבָּשָׂר חַי מוּתָּר לְהַשְׁהוֹתוֹ — הָנֵי מִילֵי בִּקְדֵרָה, אֲבָל בְּצָלִי שֶׁאֵצֶל הָאֵשׁ אָסוּר לְהַנִּיחוֹ סָמוּךְ לַחֲשֵׁיכָה, שֶׁמְּמַהֵר לְהִתְבַּשֵּׁל וְאָתֵי לְחַתּוּיֵי. וְהָנֵי מִילֵי בִּבְשַׂר שׁוֹר אוֹ עֵז, אֲבָל בְּשַׂר גְּדִי וָעוֹף שֶׁהֵם מְנוּתָּחִים לְאֵבָרִים — מוּתָּר, דְּלָא חָיְישִׁינַן לְחִיתּוּי, שֶׁאִם יְחַתֶּה בַּגֶּחָלִים יִתְחָרֵךְ (פֵּרוּשׁ: יֵצֵא מִגֶּדֶר הַצָּלִי וְיִכָּנֵס בְּגֶדֶר הַנִּשְׂרָף) הַבָּשָׂר, שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ אֶלָּא חֲמִימוּת בָּאֵשׁ בִּלְבַד. וְאִם הוּא בְּתַנּוּר וְטָח פִּיו בְּטִיט — בֵּין גְּדִי וָעוֹף שְׁלֵמִים בֵּין בְּשַׂר שׁוֹר אוֹ עֵז — מוּתָּר, דְּלָא חָיְישִׁינַן לְחִיתּוּי, שֶׁאִם בָּא לִפְתּוֹחַ הַתַּנּוּר וְלַחְתּוֹת — תִּכָּנֵס הָרוּחַ וְיִצְטַנֵּן הַתַּנּוּר וְיִתְקַשֶּׁה הַבָּשָׂר וְיַפְסִיד. הגה: וְאֵין חִילּוּק בָּזֶה בֵּין אִם הוּא חַי לְגַמְרֵי אוֹ שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל קְצָת [ב"י]. וְכָל זְמַן שֶׁחֲלַל הַגּוּף שָׁלֵם, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עָלָיו רֹאשׁוֹ וּכְרָעָיו — מִקְּרֵי שָׁלֵם (הגהות מרדכי). וְיֵשׁ מַחְמִירִין וְסוֹבְרִים דִּבְתַנּוּר טוּחַ בְּטִיט הַכֹּל שָׁרֵי, וְעַל גַּבֵּי הָאֵשׁ שֶׁהוּא מְגוּלֶּה הַכֹּל אָסוּר, וּבְתַנּוּר שֶׁפִּיו מְכוּסֶּה אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ טוּחַ בְּטִיט — אָז יֵשׁ לְחַלֵּק בֵּין גְּדִי וָעוֹף וּשְׁאָר בָּשָׂר כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר, וְהָכִי נָהוּג כִּסְבָרָא זוֹ (טור והגהות אשירי וב"י בשם רש"י סמ"ג וסמ"ק וסה"ת).

סעיף ב — צליית בצל, ביצה ובשר על הגחלים

אֵין צוֹלִין בָּצָל וּבֵיצָה אוֹ בָשָׂר עַל גַּבֵּי גֶחָלִים אֶלָּא כְדֵי שֶׁיִּצָּלֶה מִבְּעוֹד יוֹם מִשְּׁנֵי צְדָדָיו כְּמַאֲכַל בֶּן דְּרוּסָאי שֶׁהוּא חֲצִי בִּשּׁוּלוֹ. אֲפִילּוּ הוּא בְּשַׂר גְּדִי, דְּכֵיוָן שֶׁהִנִּיחוֹ עַל גַּבֵּי גֶחָלִים אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ אֶלָּא שֶׁיִּצָּלֶה מַהֵר וַאֲפִילּוּ שֶׁיִּתְחָרֵךְ — הִלְכָּךְ חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא יְחַתֶּה. אֲבָל כְּשֶׁנִּצְלָה כְּמַאֲכַל בֶּן דְּרוּסַאי — לֹא חָיְישִׁינַן דִּלְמָא אָתֵי לְחַתּוּיֵי, אֲפִילּוּ אִם הוּא בְּשַׂר שׁוֹר, שֶׁמֵּאַחַר שֶׁהוּא רָאוּי לַאֲכִילָה — לָמָּה יְחַתֶּה לְהַפְסִידוֹ.

סעיף ג — אם עבר במזיד או בשוגג

אִם עָבַר אוֹ שָׁכַח וְנִצְלָה בְּשַׁבָּת בְּאִסּוּר — אָסוּר.

סעיף ד — פירות חיים סביב הקדרה

פֵּרוֹת שֶׁנֶּאֱכָלִין חַיִּין — מוּתָּר לִיתְּנָם סָבִיב הַקְּדֵירָה אַף עַל פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּצּוֹלוּ קוֹדֶם שֶׁחֲשֵׁכָה. וּמִיהוּ צָרִיךְ לִיזָּהֵר שֶׁלֹּא יַחֲזִיר הַכִּיסּוּי אִם נִתְגַּלָּה מִשֶּׁחֲשֵׁכָה, וְשֶׁלֹּא לְהוֹסִיף עָלָיו עַד שֶׁיִּצּוֹלוּ — מִפְּנֵי שֶׁמְּמַהֵר לִגְמוֹר בִּשּׁוּלָם בְּשַׁבָּת.

סעיף ה — פת בתנור סמוך לחשכה (קרימת פנים)

אֵין נוֹתְנִין סָמוּךְ לַחֲשֵׁיכָה פַּת בַּתַּנּוּר אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּקְרְמוּ (פֵּרוּשׁ: שֶׁיַּעֲלֶה עַל פְּנֵי הַלֶּחֶם קְרוּם וּקְלִיפָּה מֵחֲמַת הָאֵשׁ) פָּנָיו הַמְדוּבָּקִים בַּתַּנּוּר, וְלֹא חֲרָרָה עַל גַּבֵּי גֶחָלִים אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּקְרְמוּ פָּנֶיהָ שֶׁכְּנֶגֶד הָאֵשׁ. הגה: וְכָל שֶׁפּוֹרְסָהּ וְאֵין הַחוּטִין נִמְשָׁכִין — קָרוּי קְרִימַת פָּנִים (הגה"מ פ"ג). וּפַשְׁטִיד"א אוֹ פְלַאדִי"ן צָרִיךְ שֶׁיִּקְרוֹם פָּנָיו לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וְיִתְבַּשֵּׁל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ כְּמַאֲכַל בֶּן דְּרוּסַאי (ב"י בשם סמ"ג וסה"ת והגהות מיי'). וְאִם נָתַן אוֹתָם סָמוּךְ לַחֲשֵׁיכָה וְלֹא קָרְמוּ פְּנֵיהֶם: אִם בְּמֵזִיד — אָסוּר עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ; וְאִם בְּשׁוֹגֵג — אִם אֵין לוֹ מַה יֹּאכַל, מוּתָּר לוֹ לִרְדּוֹת מִמֶּנּוּ מְזוֹן שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת, וְאוֹמֵר לַאֲחֵרִים שֶׁאֵין לָהֶם מַה יֹּאכְלוּ: בֹּאוּ וּרְדוּ לָכֶם מְזוֹן שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת. וּכְשֶׁהוּא רוֹדֶה — לֹא יִרְדֶּה בְּמִרְדֶּה (פֵּרוּשׁ: בְּרַחַת וּבְמִזְרֶה, תַּרְגּוּם מִרְדֶּה פאל"ה בלע"ז) אֶלָּא בְּסַכִּין וְכַיּוֹצֵא בוֹ, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשֶׂה בְּחוֹל; וְאִם אִי אֶפְשָׁר לִרְדּוֹת בְּשִׁינּוּי — יִרְדֶּה בְּמִרְדֶּה. וְאִם נְתָנָהּ בִּכְדֵי שֶׁיִּקְרְמוּ פָּנֶיהָ — כֵּיוָן דְּלָא עָבַד אִיסּוּרָא וְצוֹרֶךְ שַׁבָּת הוּא, רוֹדֶה כְּדַרְכּוֹ; וְשֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ הַיּוֹם — אָסוּר אֲפִילּוּ בְּשִׁינּוּי. הגה: וְכָל זֶה בְּתַנּוּר שֶׁאֵינוֹ טוּחַ בְּטִיט (הגהות אשירי), אֲבָל אִם הוּא טוּחַ בְּטִיט, אוֹ שֶׁאֵינוֹ אוֹפֶה לְצוֹרֶךְ שַׁבָּת רַק לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת, דְּיֵשׁ לוֹ זְמַן לַאֲפוֹתוֹ — מוּתָּר, דְּלָא גָּזְרִינַן בְּכִי הַאי גַּוְנָא שֶׁמָּא יְחַתֶּה (כל בו).

סעיף ו — הוצאת פת שנתן בתנור בשבת

וְאִם נְתָנוֹ בְּשַׁבָּת אֲפִילּוּ בְּמֵזִיד — מוּתָּר לוֹ לִרְדּוֹת קוֹדֶם שֶׁיֵּאָפֶה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי אִיסּוּר סְקִילָה.

סעיף ז — תנורים שלנו (בלא מרדה)

בְּתַנּוּרִים שֶׁלָּנוּ שֶׁאֵין בָּהֶם רְדִיָּה — מֻתָּר לְהוֹצִיא יוֹתֵר מִשָּׁלֹשׁ סְעוּדוֹת בְּסַכִּין אוֹ בְּשׁוּם דָּבָר שֶׁיִּתְחוֹב בּוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם, לֹא יוֹצִיא בְּרַחַת מִשּׁוּם דְּמִחֲזֵי כְּעוֹבְדָא דְחוֹל.

סעיף ח — קטניות הממהרות להתבשל

לֹא יְמַלֵּא אָדָם קְדֵירָה עֲסָסִיּוֹת (פֵּרוּשׁ: מִינֵי קִטְנִיּוֹת הַגְּדֵילוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלֹא בְּבָבֶל) וְתוּרְמוּסִין וְיִתֵּן לְתוֹךְ הַתַּנּוּר עֶרֶב שַׁבָּת סָמוּךְ לַחֲשֵׁיכָה, מִפְּנֵי שֶׁדְּבָרִים אֵלּוּ אֵינָם צְרִיכִים בִּישּׁוּל רַב וְדַעְתּוֹ עֲלֵיהֶם לְאָכְלָם לְאַלְתַּר, וּמִפְּנֵי כָךְ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְבַּשְּׁלוּ כָּל עִיקָּר — הֲרֵי הֵם כִּשְׁאָר תַּבְשִׁיל שֶׁהִתְחִיל לְהִתְבַּשֵּׁל וְלֹא נִתְבַּשֵּׁל כָּל צָרְכּוֹ שֶׁאָסוּר לְהַשְׁהוֹתוֹ, וְהוּא הַדִּין לְכִירָה וְכוּפָּח. הגה: כְּשֶׁאֵינָן גְּרוּפִין וּקְטוּמִים וְאֶפְשָׁר לַחְתּוֹת (ב"י ומ"מ פ"ב). וְאִם עָשָׂה כֵן, אֲפִילּוּ בְּשׁוֹגֵג — אֲסוּרִים לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת עַד כְּדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ.

סעיף ט — חבית מים בתנור

כַּיּוֹצֵא בּוֹ — לֹא יְמַלֵּא חָבִית שֶׁל מַיִם וְיִתֵּן לְתוֹךְ הַתַּנּוּר עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁיכָה; וְאִם עָשָׂה כֵן — אֲסוּרִים לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ.

2. ההקשר הכללי

במה עוסק סימן זה?

סימן רנ״ד הוא המשך ישיר לסימן רנ״ג, אלא שמצמצם המבט אל שלושה מקרים מיוחדים בהם החשש של שמא יחתה מופיע בצורה ייחודית:

הקשר עם הסימנים השכנים

3. מושג מפתח 1 — בשר גדי / עוף לעומת בשר שור

4. מושג מפתח 2 — תנור טוח בטיט

5. מושג מפתח 3 — קרימת פנים ופשטיד״א

6. פרטי 9 הסעיפים

סעיף א — בשר צלי: 4 מקרים משולבים

סעיף ב — על הגחלים (צלי ישיר)

סעיף ג — בדיעבד

סעיף ד — פירות חיים סביב הקדרה

סעיף ה — פת בתנור (קרימת פנים)

סעיף ו — פת שניתנה בשבת (עבירה)

סעיף ז — תנורים שלנו (בלא מרדה)

סעיף ח — קטניות (בישול מהיר + כוונה מיידית)

סעיף ט — חבית מים בתנור

7. שיטת הרמ״א

8. מקרים מעשיים בני זמננו

מקרה 1 — מצלה / תנור במצב שבת עם עוף

מקרה 2 — צלי בקר בתנור שבת

מקרה 3 — פת בתנור לסעודת שחרית בשבת

מקרה 4 — סיר איטי לחמין הצהריים

מקרה 5 — מיחם או קומקום לכל הלילה

9. סיכום מעשי של הסימן

טבלת הכרעה מעשית

5 ההנהגות המעשיות של סימן רנ״ד

10. שאלות הבנה