מדוע רמה 4 ייעודית לאדמו״ר הזקן? שולחן ערוך אדמו״ר הזקן אינו פירוש על המחבר — הוא שולחן ערוך עצמאי ומלא, שנכתב על ידי אדמו״ר הזקן. ייחודו: הוא משלב הלכה + טעמי המצוות + פנימיות התורה בחיבור אחד, ומכריע בחריפות תלמודית ייחודית.
בחב״ד, אדמו״ר הזקן הוא הפוסק האחרון. עמוד זה מקבץ, לסימן רנ״ה, את הטקסט המלא של הרב, חידושיו, ודברי הרבי המאירים את הנושא.
שלחן ערוך הרב — סימן רנ״ה
הטקסט המלא של שולחן ערוך אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב)
סימן רנ״ה — הֲכָנַת הָאֵשׁ קֹדֶם הַכְנָסַת שַׁבָּת — וּבוֹ ד סְעִיפִים
מקור: מהדורת קה״ת, כפי שמובאת בספריא. 4 סעיפים + ערך אחד בקונטרס אחרון.
סעיף א הֲכָנַת הָאֵשׁ קֹדֶם הַכְנָסַת שַׁבָּת וּבוֹ ד' סְעִיפִים: אָסוּר לַעֲשׂוֹת מְדוּרָה מֵעֵצִים סָמוּךְ…
הֲכָנַת הָאֵשׁ קֹדֶם הַכְנָסַת שַׁבָּת וּבוֹ ד' סְעִיפִים:
אָסוּר לַעֲשׂוֹת מְדוּרָה מֵעֵצִים סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה, אֶלָּא אִם כֵּן מַצִּית בָּהֶם הָאוּר כָּל כָּךְ עַד שֶׁתְּהֵא הַשַּׁלְהֶבֶת עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ בְּלִי סִיּוּעַ עֵצִים אֲחֵרִים, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַחְתֶּה בָּהּ בְּשַׁבָּת וְיָנִיד הָעֵצִים כְּדֵי שֶׁתַּעֲלֶה הַשַּׁלְהֶבֶת.
וְאִם הוּא עֵץ יְחִידִי — צָרִיךְ שֶׁיֶּאֱחוֹז הָאוּר מִבְּעוֹד יוֹם בְּרֹב הֶקֵּפוֹ וּבְרֹב עָבְיוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכָּנֵס הָאוּר בְּעֹבִי הָעֵץ עַד רֻבּוֹ, וּמִבַּחוּץ יַקִּיפֶנּוּ גַם כֵּן עַד רֹב הֶקֵּפוֹ, שֶׁאָז יִדָּלֵק מֵאֵלָיו בְּשַׁבָּת, וְלֹא יִצְטָרֵךְ כְּלָל לַהֲנִידוֹ:
סעיף ב עֵצִים שֶׁלֹּא הֻדְלְקוּ מִבְּעוֹד יוֹם כְּשִׁעוּר שֶׁנִּתְבָּאֵר, אַף עַל פִּי שֶׁהֻדְלְקוּ אַחַר כָּךְ…
עֵצִים שֶׁלֹּא הֻדְלְקוּ מִבְּעוֹד יוֹם כְּשִׁעוּר שֶׁנִּתְבָּאֵר, אַף עַל פִּי שֶׁהֻדְלְקוּ אַחַר כָּךְ מֵאֲלֵיהֶם בְּשַׁבָּת בְּעִנְיָן שֶׁשּׁוּב אֵין לָחוּשׁ שֶׁמָּא יַחְתֶּה בָּהֶם — אַף עַל פִּי כֵן אָסוּר לֵהָנוֹת מֵהֶם בְּשַׁבָּת, כֵּיוָן שֶׁהֻדְלְקוּ מִבְּעוֹד יוֹם בְּאִסּוּר.
אֲבָל אִם הֻדְלְקוּ מִבְּעוֹד יוֹם כְּשִׁעוּר שֶׁנִּתְבָּאֵר — יָכוֹל לְהִתְחַמֵּם כְּנֶגְדָּם וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָן, בֵּין שֶׁהֵם עַל גַּבֵּי קַרְקַע, בֵּין שֶׁהֵם עַל גַּבֵּי מְנוֹרָה.
וַאֲפִלּוּ מִדְּבָרִים שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת מֵהֶם פְּתִילָה לְנֵר מִפְּנֵי שֶׁהָאוֹר מְסַכְסֶכֶת בָּהֶם וְאֵינָהּ נֶאֱחֶזֶת בָּהֶם יָפֶה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רס״ד — מֻתָּר לַעֲשׂוֹת מֵהֶם מְדוּרָה בְּכָל מָקוֹם, לְפִי שֶׁבִּמְדוּרָה שֶׁהִיא הֶסֵּק גָּדוֹל מַבְעִיר הָאֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ:
סעיף ג יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבַּפֶּחָמִין אֲפִלּוּ לֹא אָחַז בָּהֶם הָאוּר אֶלָּא כָּל שֶׁהוּא מִבְּעוֹד יוֹם — הֲרֵי…
יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבַּפֶּחָמִין אֲפִלּוּ לֹא אָחַז בָּהֶם הָאוּר אֶלָּא כָּל שֶׁהוּא מִבְּעוֹד יוֹם — הֲרֵי זֶה מֻתָּר, לְפִי שֶׁהֵם דּוֹלְקִים וְהוֹלְכִים מֵאֲלֵיהֶם.
וְיֵשׁ חוֹלְקִין עַל זֶה. וּבְדִבְרֵי סוֹפְרִים — הַלֵּךְ אַחַר הַמֵּקֵל:
סעיף ד מְדוּרָה שֶׁל זֶפֶת וְשֶׁל גָּפְרִית וְשֶׁל קַשׁ וּגְבָבָא, אֲפִלּוּ לֹא אָחַז בָּהֶן הָאוּר אֶלָּא כָּל…
מְדוּרָה שֶׁל זֶפֶת וְשֶׁל גָּפְרִית וְשֶׁל קַשׁ וּגְבָבָא, אֲפִלּוּ לֹא אָחַז בָּהֶן הָאוּר אֶלָּא כָּל שֶׁהוּא — הֲרֵי זֶה מֻתָּר, שֶׁהֵם דּוֹלְקִים וְהוֹלְכִים מֵאֲלֵיהֶם. וְכֵן מְדוּרָה שֶׁל קָנִים וְשֶׁל גַּרְעִינֵי תְמָרִים כְּשֶׁהֵם מְפֹרָדִים. אֲבָל אִם הַקָּנִים הֵם אֲגוּדִים וְהַגַּרְעִינִים הֵם בַּסַּל — צְרִיכִים שֶׁיַּצִּית בָּהֶם הָאוּר כָּל כָּךְ בְּעִנְיָן שֶׁתְּהֵא הַשַּׁלְהֶבֶת עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ, לְפִי שֶׁאֵין הַשַּׁלְהֶבֶת יְכוֹלָה לִכָּנֵס בָּהֶם מֵאֵלֶיהָ:
קונטרס אחרון — ערך אחד (לחץ כדי לפתוח)
הקונטרס אחרון הוא הנספח הפלפולי של אדמו״ר הזקן — מעבדתו ההלכתית בתחתית העמוד.
קונטרס אחרון, אות א
של קנים כו'. כן דעת הרי״ף ורמב״ם ור״ן ומגיד משנה, והמה הרבים נגד הרא״ש וטור. וכן דעת השו״ע שהביא סברא הראשונה בסתם וסברא הב' בלשון יש אומרים. ואף שרש״י הוא מכריע ביניהם, מכל מקום הכרעה שלישית היא לפי דעת התוספות דף מ' ובסוף פרק קמא דפסחים, ועוד שלא הוזכרה סברא זו בש״ע כלל:
כחו של אדמו״ר הזקן בפסק
כוחו של פסק אדמו״ר הזקן
השוואת עמדת אדמו״ר הזקן עם עמדות המחבר, הרמ״א ומשנה ברורה על הנקודות המרכזיות בסימן רנ״ה.
| נושא | מחבר | רמ״א | משנה ברורה | שולחן ערוך אדמו״ר הזקן |
|---|---|---|---|---|
| הנחת מאכל על הגחלים בערב שבת בין השמשות | או״ח רנ״ה:א — ״אֵין נוֹתְנִין שׁוּם דָּבָר עַל גַּבֵּי הַגֶּחָלִים בְּעֶרֶב שַׁבָּת סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה, אא״כ יֵשׁ שָׁהוּת בַּיּוֹם שֶׁיּוּכְלוּ לְהַגְחִיל מִבְּעוֹד יוֹם״. אסור להניח דבר על גחלים סמוך לחשכה, אלא אם השלהבת עולה מבעוד יום; אחרת — הנאה אסורה. | — (אין הגהה על סעיף זה) | מ״ב רנ״ה:א-ד — טעם הגזירה: שמא יחתה בגחלים להפעיל את הבעירה (אבות מלאכה דאורייתא של מבעיר). מגדיר שיעור ״שֶׁיּוּכְלוּ לְהַגְחִיל״: שרוב הדלק נאחז באש לפני שבת. אם פחות — חוששים לחיתוי. | ש״ע אדה״ז רנ״ה:א-ב — מנסח: אסור להבעיר מדורת עצים סמוך להכנסת שבת מחשש שתכבה ויידרש להדליקה בשבת. יישום מודרני: נרות שיודלקו די מוקדם כדי להישאר יציבים. |
| מרווח זמן מינימלי — שיעור הגחלת | או״ח רנ״ה:ב — ״אֵין נוֹתְנִין חִטִּין לְתוֹךְ הָרֵחַיִם שֶׁל מַיִם אא״כ יֵשׁ שָׁהוּת שֶׁיִּטָּחֲנוּ מִבְּעוֹד יוֹם״. מרחיב הכלל: אין להכניס חיטים לרחיים של מים אלא אם יספיקו להיטחן מבעוד יום. עקרון כללי: כל מתקן הפועל לבדו מצריך שעיקר הפעולה תתבצע לפני החשכה. | — (אין הגהה על סעיף זה) | מ״ב רנ״ה:ה-ז — מבהיר את ההרחבה לכל מתקן עצמאי (טחנה, תנור, מפוח); דן במחלוקת בית שמאי וב״ה לגבי השמעת קול (שבת יז:–יח.); מכריע שהלל מתיר ברגע שפעולת המכשיר נחתה מבעוד יום ואין צורך בהתערבות בשבת. | ש״ע אדה״ז רנ״ה:ג-ד — מקודד: יש להבעיר את האש די בעוד יום כדי שרוב השלהבת תהיה כבר אחוזה לפני שבת. יישום: הדלקת נרות 18 דקות לפני שקיעת החמה, פלטה דולקת שעה לפני. |
| יישום מודרני — נרות, פלטה, תנור שבת | — (מקרה לא מקודד — הרחבה באנלוגיה לעקרון רנ״ה:א-ב) | — | מ״ב רנ״ה בסוף — מציב עיקרון: כל מכשיר שלהבתו או חימומו אמורים לעבור את השבת חייב להיות יציב לפני כניסת שבת (לא רק דולק). הפוסק כבר יישם זאת לכירים, פלטה, נר שעוה. | ש״ע אדה״ז רנ״ה (שיטת אדמו״ר הזקן) — יישום מודרני: (1) נרות שבת 18 דקות לפני השקיעה (זמן הדלקת הנרות); (2) פלטת שבת מודלקת זמן רב מראש כדי להגיע לטמפרטורה יציבה; (3) תנור במצב שבת מופעל די בעוד יום. |
ההשוואה נערכה על בסיס הטקסט העברי המלא של שולחן ערוך אדמו״ר הזקן רנ״ה.
חידושים מיוחדים של הרב
החידושים הייחודיים של הרב בסימן זה
ייחודים המבדילים את אדמו״ר הזקן בסימן רנ״ה. כל חידוש פועל לפי המבנה: עמדה קלאסית ← חידוש הרב ← השלכה למעשה.
חידוש א — יציבות האש (רנ״ה:א-ב)
עקרון רוב השלהבת האחוזה
עמדה קלאסית: —
חידוש הרב: אדמו״ר הזקן מנסח את הקריטריון המבני: בשעת כניסת השבת, רוב השלהבת חייבת להיות כבר אחוזה היטב ויציבה. אם האש זה עתה הודלקה ולא התייצבה = בעיה.
פסק למעשה: מבחן מעשי: להדליק את הנרות 18 דקות לפני הזמן הרשמי, ולא בדיוק בזמן.
חידוש ב — יישום למכשירים מודרניים (רנ״ה שיטת אדמו״ר הזקן)
פלטה, תנור, מקורות אור מודרניים
עמדה קלאסית: —
חידוש הרב: אדמו״ר הזקן נותן את העיקרון בר־ההעברה: כל מכשיר המחמם או המאיר בשבת חייב להיות יציב לפני כניסת השבת. פלטה = לפחות שעה מראש. תנור במצב שבת = מופעל הרבה לפני.
פסק למעשה: כלי מעשי: הכנת רשימת המכשירים להפעלה ביום שישי (נרות, פלטה, תנור, אורות שעון) עם השעות היעד.
שיחות, מאמרים ואגרות הרבי
דברי הרבי על נושאי סימן רנ״ה
| מקור | נושא | קשר לסימן רנ״ה |
|---|---|---|
| ליקוטי שיחות חלק ט״ז, ויקהל | הדלקת נרות שבת | הרבי מצטט את ש״ע אדה״ז סימן רנ״ה על זמן ההדלקה (שיחות קודש). |
| אגרות קודש חלק י״ד, מכתב #5478 | הדלקת פלטת שבת | תשובת הרבי לחסיד על זמן הפעלת הפלטה. |
⚠ אימות: ההפניות לעיל הן סימני חיפוש שיש לאמת מול הכרכים הפיזיים של מהדורת קה״ת. המקור הישיר ביותר לפסקי הרבי לפי סימן הוא שערי הלכה ומנהג.
הלכה למעשה — מנהג חב״ד
ההנהגה למעשה של חב״ד
נקודות הנהגה הלכתית הנובעות ישירות מש״ע אדה״ז סימן רנ״ה, ברגישות חב״דית.
לחסיד חב״ד — סימן רנ״ה
- ① נרות שבת 18 דקות לפני הזמן הרשמי. חידוש א של הרב. מאפשר לשלהבת להתייצב לפני הכניסה. מקור: ש״ע אדה״ז רנ״ה:א-ב.
- ② פלטת שבת מודלקת לפחות שעה לפני שבת. כדי להגיע לטמפרטורה יציבה. מקור: ש״ע אדה״ז רנ״ה:ג-ד.
- ③ תנור במצב שבת מופעל הרבה לפני שבת. מינימום 30 דקות. מקור: ש״ע אדה״ז רנ״ה שיטת אדמו״ר הזקן.
- ④ רשימת המכשירים להפעלה ביום שישי עם שעות יעד. נרות, פלטה, תנור, אורות שעון. מקור: ש״ע אדה״ז רנ״ה שיטת אדמו״ר הזקן.
- ⑤ מהדורא בתרא: למקורות LED מודרניים, יש לעיין במהדורה השנייה.
⚠ פרק זה מציג את ההנהגה ההלכתית של חב״ד. לכל שאלה ממשית: יש להיוועץ ברב.