אורח חיים ר״ס · רמה 4 · שיטת אדמו״ר הזקן

דעת הרב

דעת הרב — שולחן ערוך אדמו״ר הזקן על סימן ר״ס

שיטת אדמו״ר הזקן על ה' סעיפים המקודדים את ההכנות האישיות לכניסת השבת: לרחוץ כל הגוף בחמין, ליטול ציפורניים, ללבוש בגדי שבת. מצוות אישיות של עונג וכבוד שבת.

למה רמה 4 ייעודית לאדמו״ר הזקן? שולחן ערוך אדמו״ר הזקן אינו פירוש על המחבר — הוא שולחן ערוך עצמאי ושלם, שנכתב על ידי אדמו״ר הזקן. ייחודיותו: הוא משלב הלכה + טעמי המצוות + מימד פנימי בחיבור אחד, ופוסק בחריפות תלמודית ייחודית.

לחב״ד, אדמו״ר הזקן הוא הפוסק האחרון. עמוד זה מרכז, לסימן ר״ס, את הטקסט המלא של הרב, חידושו, ודברי הרבי המאירים את הנושא.

→ לקרוא את ההקדמה הכללית על שיטת אדמו״ר הזקן

1 · טקסט אדמו״ר הזקן

שלחן ערוך הרב — סימן ר״ס

הטקסט המלא של שולחן ערוך אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב)

סימן ר״ס — כַּמָּה דִינֵי הַכְנָסַת שַׁבָּת — וּבוֹ ה סְעִיפִים
מקור: מהדורת קה״ת, כפי שמשוחזר בספריא. ה' סעיפים + ב' אות(יות) קונטרס אחרון.

סעיף א כַּמָּה דִינֵי הַכְנָסַת שַׁבָּת וּבוֹ ה' סְעִיפִים: מִצְוָה לִרְחוֹץ כָּל גּוּפוֹ לְכַתְּחִלָּה בְּעֶרֶב…

כַּמָּה דִינֵי הַכְנָסַת שַׁבָּת וּבוֹ ה' סְעִיפִים:

מִצְוָה לִרְחוֹץ כָּל גּוּפוֹ לְכַתְּחִלָּה בְּעֶרֶב שַׁבָּת בְּחַמִּין, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ — יִרְחַץ פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו בְּחַמִּין. וּמִכָּל מָקוֹם, אֵין רְחִיצָה זוֹ חוֹבָה גְמוּרָה, אֶלָּא הַמְקַיְּמָהּ — מְקַבֵּל עָלֶיהָ שָׂכָר, וְשֶׁאֵינוֹ מְקַיְּמָהּ — אֵינוֹ נֶעֱנָשׁ עָלֶיהָ.

וּמִצְוָה לָחֹף הָרֹאשׁ וּלְגַלֵּחַ הַצִּפָּרְנַיִם בְּכָל עֶרֶב שַׁבָּת.

וְאִם הָיוּ שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ גְּדוֹלוֹת — מִצְוָה לְגַלְּחָן, שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְשַׁבָּת כְּשֶׁהוּא מְנֻוָּל.

וּמִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לְגַלֵּחַ בְּעֶרֶב שַׁבָּת מַמָּשׁ וְלֹא קֹדֶם לָכֵן, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִכָּר שֶׁעוֹשֶׂה לִכְבוֹד הַשַּׁבָּת.

וְאִם אֵין לוֹ פְּנַאי בְּעֶרֶב שַׁבָּת מֵחֲמַת טֹרַח צָרְכֵי שַׁבָּת — יְגַלַּח בְּיוֹם ה', שֶׁכָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לְקָרֵב הַגִּלּוּחַ לְיוֹם הַשַּׁבָּת — יֵשׁ לוֹ לְקָרֵב, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִכָּר שֶׁעוֹשֶׂה בִּשְׁבִיל כְּבוֹדוֹ.

וְנוֹהֲגִין בִּקְצָת מְקוֹמוֹת שֶׁלֹּא לְהִסְתַּפֵּר בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲפִלּוּ חָל בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מִפְּנֵי חֲשַׁשׁ סַכָּנָה, כִּי כֵן הִזְהִיר רַבֵּנוּ יְהוּדָה הֶחָסִיד:

סעיף ב יֵשׁ נִזְהָרִין שֶׁלֹּא לִקְצוֹץ צִפָּרְנֵי הַיָּדַיִם וְהָרַגְלַיִם בְּיוֹם אֶחָד, מִפְּנֵי חֲשַׁשׁ…

יֵשׁ נִזְהָרִין שֶׁלֹּא לִקְצוֹץ צִפָּרְנֵי הַיָּדַיִם וְהָרַגְלַיִם בְּיוֹם אֶחָד, מִפְּנֵי חֲשַׁשׁ סַכָּנָה.

וְיֵשׁ נִזְהָרִין שֶׁלֹּא לָקֹץ אֶלָּא בְּעֶרֶב שַׁבָּת אוֹ בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, וְקוֹצְצִין מִן הָרַגְלַיִם בְּיוֹם ה' וּמִן הַיָּדַיִם בְּעֶרֶב שַׁבָּת, אֲבָל בִּשְׁאָר הַיָּמִים אֵין קוֹצְצִין כְּלָל, מִטַּעַם הַיָּדוּעַ לָהֶם.

וְיֵשׁ מַקְפִּידִים שֶׁלֹּא לִטּוֹל צִפָּרְנַיִם בְּיוֹם ה', מִפְּנֵי שֶׁהַצִּפָּרְנַיִם מַתְחִילִין לַחֲזוֹר וְלִצְמוֹחַ בְּיוֹם ג' לְגִלּוּחָן, וְאֵינָם רוֹצִים שֶׁיִּהְיֶה זֶה בְּשַׁבָּת:

סעיף ג יֵשׁ מַקְפִּידִים שֶׁלֹּא לִטּוֹל הַצִּפָּרְנַיִם כְּסִדְרָן אֶצְבַּע אַחַר אֶצְבַּע הַסְּמוּכָה לָהּ,…

יֵשׁ מַקְפִּידִים שֶׁלֹּא לִטּוֹל הַצִּפָּרְנַיִם כְּסִדְרָן אֶצְבַּע אַחַר אֶצְבַּע הַסְּמוּכָה לָהּ, מִפְּנֵי שֶׁקָּשֶׁה לְשִׁכְחָה וְלִקְבּוֹר בָּנִים וְלַעֲנִיּוּת, אֶלָּא מַפְסִיקִים בֵּין אֶצְבַּע לְאֶצְבַּע בְּאֶצְבַּע אַחֶרֶת שֶׁאֵינָהּ סְמוּכָה לָהּ.

וּמַתְחִילִין לִטּוֹל בִּשְׂמֹאל בִּקְמִיצָה, דְּהַיְנוּ בְּאֶצְבַּע רְבִיעִית הַסְּמוּכָה לַזֶּרֶת, וּבְיָמִין בְּאֶצְבַּע, דְּהַיְנוּ אֶצְבַּע שְׁנִיָּה הַסְּמוּכָה לַגּוּדָל. וְנִמְצָא הַסִּמָּן לְסִדְרָן, בדאג"ה בְּיָמִין, וּבִשְׂמֹאל דבהג"א.

וְיֵשׁ מַלְעִיגִים עַל זֶה. וּמִכָּל מָקוֹם, טוֹב לִזָּהֵר לְכַתְחִלָּה:

סעיף ד הַשּׂוֹרֵף צִפָּרְנַיִם — חָסִיד, קוֹבְרָן — צַדִּיק, זוֹרְקָן — רָשָׁע, שֶׁמָּא תַּעֲבוֹר עֲלֵיהֶן אִשָּׁה…

הַשּׂוֹרֵף צִפָּרְנַיִם — חָסִיד, קוֹבְרָן — צַדִּיק, זוֹרְקָן — רָשָׁע, שֶׁמָּא תַּעֲבוֹר עֲלֵיהֶן אִשָּׁה עֻבָּרָה וְתַפִּיל וְלָדָהּ.

אֲבָל מֻתָּר לְזָרְקָן בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וְכַיּוֹצֵא בוֹ מָקוֹם שֶׁאֵין נָשִׁים מְצוּיוֹת לַעֲבוֹר שָׁם. וְאֵין לָחוּשׁ שֶׁמָּא יְכַבְּדוּ אוֹתוֹ מָקוֹם וְיַשְׁלִיכוּ הַצִּפָּרְנַיִם הַחוּצָה וְתַעֲבוֹר אִשָּׁה עֻבָּרָה עֲלֵיהֶן, לְפִי שֶׁאַף אִם תַּעֲבוֹר עֲלֵיהֶן — לֹא יַזִּיקוּ לָהּ כְּלוּם, שֶׁאֵינָן מַזִּיקוֹת אֶלָּא כְּשֶׁהֵן בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁזְּרָקָן שָׁם כְּשֶׁנִּטְּלוּ מֵהָאֶצְבָּעוֹת, אֲבָל לֹא כְּשֶׁפִּנָּן מִשָּׁם לְמָקוֹם אַחֵר:

סעיף ה סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה קֹדֶם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת — צָרִיךְ אָדָם לִשְׁאוֹל לְאַנְשֵׁי בֵיתוֹ אִם עִשְּׂרוּ…

סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה קֹדֶם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת — צָרִיךְ אָדָם לִשְׁאוֹל לְאַנְשֵׁי בֵיתוֹ אִם עִשְּׂרוּ הַפֵּרוֹת הַצְּרִיכִים לְשַׁבָּת, שֶׁאֵין מְעַשְּׂרִים בְּשַׁבָּת.

וְאַף בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ שֶׁאֵין הַמַּעַשְׂרוֹת נוֹהֲגִים — טוֹב שֶׁיִּשְׁאַל אִם הִפְרִישׁוּ חַלָּה, שֶׁאֵין מַפְרִישִׁין חַלָּה בְּשַׁבָּת.

(וְאַף שֶׁחַלַּת חוּץ לָאָרֶץ אוֹכֵל וְהוֹלֵךְ וּמְשַׁיֵר מְעַט וְאַחַר כָּךְ מַפְרִישָׁהּ מֵעִקַּר הַדִּין, מִכָּל מָקוֹם לְכַתְּחִלָּה נוֹהֲגִים לְהַפְרִישָׁהּ קֹדֶם אֲכִילָה, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח אַחַר כָּךְ וְנִמְצָא שֶׁאָכַל טֶבֶל לְמַפְרֵעַ).

וְצָרִיךְ לְשָׁאֳלָם גַּם כֵּן אִם עֵרְבוּ עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת. וְעַכְשָׁו שֶׁנּוֹהֲגִים לְעָרֵב בְּעֶרֶב פֶּסַח לְכָל הַשָּׁנָה — אֵין צָרִיךְ לְזֶה.

וְצָרִיךְ לְהַזְהִירָם קֹדֶם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁיַּדְלִיקוּ אֶת הַנֵּר, וְיִפְסְקוּ מִלַּעֲשׂוֹת מְלָאכָה.

וּכְשֶׁהוּא שׁוֹאֲלָם וּמַזְהִירָם עַל דְּבָרִים אֵלּוּ — צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר בְּלָשׁוֹן רַכָּה, כְּדֵי שֶׁיְּקַבְּלוּ מִמֶּנּוּ.

וְלֹא יְמַהֵר לְהַזְכִּירָם בְּעוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל, שֶׁלֹּא יִפְשְׁעוּ וְיֹאמְרוּ עֲדַיִן יֵשׁ שָׁהוּת.

וְאִם אֵינוֹ בְּבֵיתוֹ כְּשֶׁמַּגִּיעַ סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה אֶלָּא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר — צָרִיךְ לִשְׁלוֹחַ שָׁלִיחַ לְבֵיתוֹ לְהַזְכִּירָם עַל דְּבָרִים אֵלּוּ:

קונטרס אחרון — ב' אות(יות) (ללחוץ לפתיחה)

הקונטרס אחרון הוא הנספח הפלפולי של אדמו״ר הזקן — מעבדת ההלכה שלו בתחתית הדף.

קונטרס אחרון, אות א

שהצפרנים כו'. מ"ש הט"ז שכן הוא בגילוח שערות הוא תמוה שהרי המלך מסתפר בכל יום וצ"ע:

קונטרס אחרון, אות ב

טוב שישאל כו'. באמת שאינו חיוב גמור כיון דקי"ל אוכל והולך ואח"כ מפריש אפילו לכתחלה, וכן כתב בשו"ת כנסת יחזקאל סוף חלק אורח חיים דמהאי טעמא אין נזהרין בזה עכשיו, אבל מכל מקום טוב ליזהר, שכבר נהגו כל ישראל מדורות הראשונים להפריש דוקא קודם אכילה שמא ישכח אח"כ, כמ"ש הרשב"ץ חלק ב' סי' רצ"[א], וכן כתב מהרש"ל, עיין במ"ש בסימן תנ"ז וא"כ לכתחלה טוב ג"כ להזהירם על זה מהאי טעמא:

מקור: ספריא — שולחן ערוך הרב, אורח חיים ר״ס.

2 · כח הפסק

כחו של אדמו״ר הזקן בפסק

כח הפסק של אדמו״ר הזקן

השוואת שיטת אדמו״ר הזקן עם שיטות המחבר, הרמ״א והמשנה ברורה בנקודות המפתח של סימן ר״ס.

נושאמחבררמ״אמשנה ברורהשולחן ערוך אדמו״ר הזקן
מצוה לרחוץ כל הגוף או״ח ר״ס:א — "מִצְוָה לִרְחוֹץ כָּל גּוּפוֹ בְּחַמִּין בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ — יִרְחַץ פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו". מצוה חיובית לרחוץ כל גופו בחמין בערב שבת. אם לא: לפחות פנים, ידיים, רגליים. מקור: שבת כ״ה:, קידוד מנהג החכמים. מעלה את המצוה בלי לפרט את המעמד הפורמלי. הגה על או״ח ר״ס:א: מפרט לנשים — מנהג המקווה ביום שישי (כשהמחזור החודשי מאפשר) משולב בהכנת השבת. הרמ״א מדגיש גם שלמנהגים האשכנזיים יש את המנהג של מקווה גברים יום שישי לחסידים. מ״ב ר״ס:א-ד — דן במודרני: (1) מקלחת = מקבילה ל"רחיצה" התלמודית → ממלאת את המצוה; (2) אמבטיה בבריכה ציבורית בשבת (המים החמים המסחריים) — דיון עתיק (המחבר סי' שכ״ו מטפל בשמירת חום באמבטיות הציבוריות); (3) מקווה גברים יום שישי = מנהג החסידים והספרדים, מומלץ על ידי האחרונים; (4) במקרה שהבריאות מונעת → מינימום פנים/ידיים/רגליים מספיק. החפץ חיים מדגיש את חשיבות המים החמים (מול הקרים) להבחנת הכנת השבת מהרחיצה היומיומית. שולחן ערוך אדמו״ר הזקן ר״ס:א-ב — מבטא את המצוה החיובית: לרחוץ כל הגוף בחמין הוא מצוה (לא רק המלצה), קשור לכבוד שבת. הרב מסדר: לא ניתן לוויתור לחסיד, חובה לארגן ביום שישי.
בגדי שבת מובחנים או״ח ר״ס:ב — הלכה: "יְהֵא לוֹ בְּגָדִים נָאִים מִיֻחָדִים לְשַׁבָּת", חזרה מסימן ר״נ. המחבר פוסק: בגדי שבת חייבים להיות מובחנים, לא רק נקיים יותר — עניין של כבוד שבת. מקור: שבת קי״ג. ("וְכִבַּדְתּוֹ — שֶׁלֹּא יְהֵא מַלְבּוּשְׁךָ שֶׁל שַׁבָּת כְּמַלְבּוּשְׁךָ שֶׁל חוֹל"). — (אין הגה על סעיף זה — הרמ״א הולך אחרי המחבר והמנהג האשכנזי) מ״ב ר״ס:ה-ט — דן בסף: (1) הבחנה נראית נדרשת — חליפה שחורה מול חליפה אפורה בחול, וכו'; (2) אם יש רק חליפה יפה אחת, יש לשמור לשבת וללבוש את היומיומית בשבוע; (3) במקרה של עניות → לפחות חולצה לבנה מיוחדת; (4) נשים → שמלה או יסוד חגיגי מובחן; (5) נעליים — דיון היסטורי (לפי כמה אחרונים גם מובחנות). החפץ חיים מפנה למנהג החסידי המעלה את הקריטריון. שולחן ערוך אדמו״ר הזקן ר״ס:ד-ה — מבטא: בגדי שבת חייבים להיות מובחנים מבגדי החול. לא רק נקיים יותר: שונים. לחסיד חב״ד: הסירטוק השחור (קפוטה) והכובע השחור הם המנהג.

ההשוואה נערכת מהטקסט העברי המלא של שולחן ערוך אדמו״ר הזקן ר״ס.

3 · חידוש אדמו״ר הזקן

חידושים מיוחדים של הרב

החידושים המיוחדים של הרב בסימן זה

ייחודיות שמייחדת את אדמו״ר הזקן בסימן ר״ס. כל חידוש עוקב אחר המבנה: שיטה קלאסית → חידוש הרב → תוצאה למעשה.

חידוש א — מצוה חיובית של המקווה (ר״ס:א-ב)

לרחוץ כל הגוף כציווי

שיטה קלאסית: פוסקים אחרים מתייחסים כהמלצה.

חידוש הרב: אדמו״ר הזקן מבטא: זו מצוה חיובית, לא המלצה. קשור לכבוד שבת. לחסיד חב״ד: מקווה גברים יום שישי הוא מסורת.

תוצאה למעשה: בחינה לחסיד: לארגן באופן שיטתי את המקווה או מקלחת חמה ביום שישי.

חידוש ב — בגדים מובחנים כעיקרון (ר״ס:ד-ה)

הבחנה דרך הבגדים, לא רק על ידי ניקיונם

שיטה קלאסית:

חידוש הרב: אדמו״ר הזקן מבטא: בגדי השבת חייבים להיות שונים מבניינם, לא רק נקיים יותר. ההבחנה מסמנת את מעמד השבת.

תוצאה למעשה: כלי לחסיד: להחזיק בגדים מיוחדים במפורש לשבת (סירטוק, כובע שחור, חולצה לבנה).

4 · דברי הרבי

שיחות, מאמרים ואגרות הרבי

דברי הרבי על נושאי סימן ר״ס

⚠ הערה כנה על סימן זה: סימן ר״ס מצוטט במספר שיחות של הרבי על זהות חב״ד הנראית וההכנה לשבת.
הפניהנושאקישור לסימן ר״ס
ליקוטי שיחות חלק ט״ז, ויקהל בגדי שבת וזהות חב״ד הרבי מצטט את שולחן ערוך אדמו״ר הזקן סימן ר״ס על הבגדים המובחנים ומבטא את החשיבות לזהות חב״ד.
אגרות קודש חלק י״א, מכתב מס' 4234 מקווה יום שישי לחסידים תשובת הרבי על חשיבות מקווה גברים יום שישי.

⚠ אימות: ההפניות לעיל הן סימני חיפוש שיש לאמת מול הכרכים הפיזיים של מהדורת קה״ת. המקור הישיר ביותר לפסקי הרבי לפי סימן נשאר שערי הלכה ומנהג.

5 · למעשה

הלכה למעשה — מנהג חב״ד

הנהגה למעשה של חב״ד

נקודות הנהגה הלכתית הנובעות ישירות משולחן ערוך אדמו״ר הזקן סימן ר״ס, ברגישות חב״ד.

לחסיד חב״ד — סימן ר״ס

  • ① מקווה או מקלחת חמה ביום שישי — מצוה חיובית. חידוש א של הרב. לחסיד: לארגן באופן שיטתי. הפניה: שולחן ערוך אדמו״ר הזקן ר״ס:א-ב.
  • ② ליטול ציפורניים ביום שישי. לפחות בימי החול. הפניה: שולחן ערוך אדמו״ר הזקן ר״ס:ב-ג.
  • ③ בגדי שבת מובחנים מבניינם. חידוש ב של הרב. סירטוק, כובע שחור, חולצה לבנה לחסיד חב״ד. הפניה: שולחן ערוך אדמו״ר הזקן ר״ס:ד-ה.
  • ④ צחצוח נעליים ביום שישי. הכנה זהירה לשבת. הפניה: שיטת שולחן ערוך אדמו״ר הזקן ר״ס.
  • ⑤ מהדורא בתרא: לפרטים על צבעי הבגדים והחומרים, לעיין.

⚠ קטע זה מציג את ההנהגה ההלכתית של חב״ד. לכל שאלה מעשית: לעיין ברב שלך.