דעת הרב — שולחן ערוך אדמו"ר הזקן על סימן רע"ד

דִּינֵי בְּצִיעַת הַפַּת בְּשַׁבָּת וּבוֹ ח' סְעִיפִים:

שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת חַיָּב כָּל אָדָם לֶאֱכוֹל בְּשַׁבָּת. וְרֶמֶז לָזֶה, שֶׁשָּׁלֹשׁ פְּעָמִים "הַיּוֹם" נֶאֱמַר גַּבֵּי אֲכִילַת הַמָּן בְּשַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם, כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַה', הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ וְגוֹ'":

וְחַיָּב כָּל אָדָם לִבְצוֹעַ עַל שְׁתֵּי כִּכָּרוֹת שְׁלֵמוֹת, אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים, וּסְמַךְ לְזֶה, שֶׁנֶּאֱמַר "לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה וְגוֹ'".

וְאֵין צָרִיךְ שֶׁיִּבְצַע מִשְׁתֵּיהֶן, אֶלָּא שֶׁיֶּאֱחוֹז שְׁתֵּיהֶן בְּיָדוֹ וְיִבְצַע מֵאַחַת מֵהֶן, שֶׁהֲרֵי לֹא נֶאֱמַר "לֶחֶם מִשְׁנֶה" אֶלָּא בִּלְקִיטָה, דְּהַיְנוּ אֲחִיזָה.

(וְרַשַּׁאי לְהַשְׁמִיט הַשְּׁנִיָּה מִיָּדוֹ בִּשְׁעַת הַבְּצִיעָה, וְדַי בְּמַה שֶּׁאָחַז שְׁתֵּיהֶן בִּשְׁעַת בִּרְכַּת "הַמּוֹצִיא").

וְצָרִיךְ לִבְצוֹע מִן הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁאֵין מַעֲבִירִין עַל הַמִּצְוֹת.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, אוֹ בְּלֵיל יוֹם טוֹב, אֲבָל בְּלֵיל שַׁבָּת יֵשׁ נוֹהֲגִין מִטַּעַם הַיָּדוּעַ לָהֶם לִבְצוֹעַ עַל הַתַּחְתּוֹנָה, וּכְדֵי שֶׁלֹּא לַעֲבוֹר עַל הַמִּצְוֹת מַנִּיחִין הַתַּחְתּוֹנָה קָרוֹב אֶצְלָם יוֹתֵר מֵהָעֶלְיוֹנָה, וְנִמְצָא שֶׁאֵין כַּאן מַעֲבִיר עַל הַמִּצְוָה כְּלָל, אוֹ לוֹקְחִין הָעֶלְיוֹנָה בִּשְׁעַת בִּרְכַּת "הַמּוֹצִיא" וּמַנִּיחִים אוֹתָהּ לְמַטָּה וּבוֹצְעִין עָלֶיהָ:

מִצְוָה לִבְצוֹעַ בְּשַׁבָּת פְּרוּסָה גְדוֹלָה שֶׁתַּסְפִּיק לוֹ לְכָל הַסְּעֻדָּה, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כִּמְחַבֵּב סְעֻדַּת שַׁבָּת, שֶׁחָפֵץ לֶאֱכוֹל בָּהּ הַרְבֵּה. וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּחֹל אֵין לַעֲשׂוֹת כֵּן מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּרַעַבְתָן, מִכָּל מָקוֹם הוֹאִיל וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה כֵן כָּל יְמוֹת הַחֹל אֶלָּא בְּשַׁבָּת בִּלְבָד — נִכָּר הַדָּבָר שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה בִּשְׁבִיל רַעַבְתָנוּת, אֶלָּא בִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַשַּׁבָּת:

אֵין הַמְסֻבִּין רַשָּׁאִים לִטְעוֹם עַד שֶׁיִּטְעוֹם הַבּוֹצֵעַ אִם הֵם זְקוּקִים לְכִכָּרוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין לָהֶם לֶחֶם מִשְׁנֶה לִפְנֵי כָּל אֶחָד, וְהֵם יוֹצְאִים יְדֵי חוֹבָתָם בְּמַה שֶּׁשּׁוֹמְעִים מִמֶּנּוּ בִּרְכַּת "הַמּוֹצִיא" שֶׁמְּבָרֵךְ עַל לֶחֶם מִשְׁנֶה, וְאוֹכְלִים מֵאוֹתוֹ לֶחֶם מִשְׁנֶה.

אֲבָל אִם יֵשׁ לֶחֶם מִשְׁנֶה לִפְנֵי כָּל אֶחָד מֵהֶם, שֶׁאֵינָם זְקוּקִים לִטְעוֹם מִלֶּחֶם מִשְׁנֶה שֶׁלְּפָנָיו — יְכוֹלִים לִטְעוֹם מִמַּה שֶּׁלִּפְנֵיהֶם קֹדֶם שֶׁטָּעַם הוּא מִמַּה שֶּׁלְּפָנָיו:

אֲפִלּוּ אָכַל אָדָם כָּל מִינֵי מַעֲדַנִּים וּמִינֵי תַבְשִׁילִין הַרְבֵּה אַף עַל פִּי שֶׁהֵם מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים — אֵינוֹ יוֹצֵא יְדֵי חוֹבַת ג' סְעֻדּוֹת שֶׁחַיָּב אָדָם לִסְעוֹד בְּשַׁבָּת, עַד שֶׁיֹּאכַל לֶחֶם שֶׁמְּבָרְכִין עָלָיו "הַמּוֹצִיא" וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן (וְעוֹד שֶׁעִקָּר סְעֻדָּה הוּא הַלֶּחֶם שֶׁעָלָיו יִחְיֶה הָאָדָם), לְפִי שֶׁלְּגַבֵּי אֲכִילַת הַמָּן שֶׁמִּמֶּנָּה לָמְדוּ ג' סְעֻדּוֹת נֶאֶמַר בָּהּ לֶחֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן וְגוֹ'":

וְכֵיוָן שֶׁאָכַל יֶתֶר מְעַט מִכְּבֵיצָה — יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, אֲבָל כְּבֵיצָה בִּלְבָד נִקְרֵאת אֲכִילַת עֲרַאי, וְאֵינוֹ יוֹצֵא בָּהּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבִּכְזַיִת בִּלְבָד יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית אֵין צָרִיךְ לֶחֶם כְּלָל, וְיִתְבָּאֵר הַכֹּל בְּסִמָּן רצ"א:

טוֹב לְבָרֵךְ עַל ב' אֲגֻדּוֹת שֶׁל הֲדַס קֹדֶם קִדּוּשׁ שֶׁל לַיְלָה וְשֶׁל יוֹם, וּבְתוֹךְ סְעֻדָּה שְׁלִישִׁית:

אִם יֵשׁ קְצָת אֹנֶס שֶׁלֹּא יוּכַל לִסְעוֹד בַּלַּיְלָה — יָכוֹל לִדְחוֹת הַסְּעֻדָּה עַד לְמָחָר, שֶׁיֹּאכַל ג' סְעֻדּוֹת בַּיּוֹם. וּבִלְבָד שֶׁיְּקַדֵּשׁ בַּלַּיְלָה, וְיֹאכַל מִיָּד אַחַר הַקִּדּוּשׁ כְּזַיִת מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים, אוֹ שֶׁיִּשְׁתֶּה עוֹד רְבִיעִית יַיִן, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רע"ג.

אֲבָל אִם אֵין שָׁם אֹנֶס — אֵין לַעֲשׂוֹת כֵּן, שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ מִבְּעוֹד יוֹם מִצְוָה לִמְנוֹעַ מִלֶּאֱכוֹל כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל בַּלַּיְלָה לְתֵאָבוֹן, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רמ"ט: