למה רמה 4 מוקדשת לאדמו"ר הזקן? השולחן ערוך של אדמו"ר הזקן אינו פירוש על המחבר — הוא שולחן ערוך עצמאי ושלם, שנכתב על ידי אדמו"ר הזקן. ייחודו: הוא משלב הלכה + טעמי המצוות + הפנימיות בחיבור אחד, ופוסק בחומרת תלמודית מיוחדת.
לחב"ד, אדמו"ר הזקן הוא הפוסק האחרון. עמוד זה אוסף, עבור סימן רע"ד, את הטקסט המלא של הרב, את ייחודיותו, ואת דברי הרבי המאירים את הנושא.
שלחן ערוך הרב — סימן רע"ד
הטקסט המלא של שולחן ערוך אדמו"ר הזקן (שולחן ערוך הרב)
סימן רע"ד — דִּינֵי בְּצִיעַת הַפַּת בְּשַׁבָּת — וּבוֹ ח סְעִיפִים
מקור: מהדורת קה"ת, כפי שמשוחזר בספריא. ח' סעיפים + 0 סעיפים בקונטרס אחרון.
סעיף א דִּינֵי בְּצִיעַת הַפַּת בְּשַׁבָּת וּבוֹ ח' סְעִיפִים: שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת חַיָּב כָּל אָדָם לֶאֱכוֹל…
דִּינֵי בְּצִיעַת הַפַּת בְּשַׁבָּת וּבוֹ ח' סְעִיפִים:
שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת חַיָּב כָּל אָדָם לֶאֱכוֹל בְּשַׁבָּת. וְרֶמֶז לָזֶה, שֶׁשָּׁלֹשׁ פְּעָמִים "הַיּוֹם" נֶאֱמַר גַּבֵּי אֲכִילַת הַמָּן בְּשַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם, כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַה', הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ וְגוֹ'":
סעיף ב וְחַיָּב כָּל אָדָם לִבְצוֹעַ עַל שְׁתֵּי כִּכָּרוֹת שְׁלֵמוֹת, אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים, וּסְמַךְ…
וְחַיָּב כָּל אָדָם לִבְצוֹעַ עַל שְׁתֵּי כִּכָּרוֹת שְׁלֵמוֹת, אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים, וּסְמַךְ לְזֶה, שֶׁנֶּאֱמַר "לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה וְגוֹ'".
וְאֵין צָרִיךְ שֶׁיִּבְצַע מִשְׁתֵּיהֶן, אֶלָּא שֶׁיֶּאֱחוֹז שְׁתֵּיהֶן בְּיָדוֹ וְיִבְצַע מֵאַחַת מֵהֶן, שֶׁהֲרֵי לֹא נֶאֱמַר "לֶחֶם מִשְׁנֶה" אֶלָּא בִּלְקִיטָה, דְּהַיְנוּ אֲחִיזָה.
(וְרַשַּׁאי לְהַשְׁמִיט הַשְּׁנִיָּה מִיָּדוֹ בִּשְׁעַת הַבְּצִיעָה, וְדַי בְּמַה שֶּׁאָחַז שְׁתֵּיהֶן בִּשְׁעַת בִּרְכַּת "הַמּוֹצִיא").
וְצָרִיךְ לִבְצוֹע מִן הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁאֵין מַעֲבִירִין עַל הַמִּצְוֹת.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, אוֹ בְּלֵיל יוֹם טוֹב, אֲבָל בְּלֵיל שַׁבָּת יֵשׁ נוֹהֲגִין מִטַּעַם הַיָּדוּעַ לָהֶם לִבְצוֹעַ עַל הַתַּחְתּוֹנָה, וּכְדֵי שֶׁלֹּא לַעֲבוֹר עַל הַמִּצְוֹת מַנִּיחִין הַתַּחְתּוֹנָה קָרוֹב אֶצְלָם יוֹתֵר מֵהָעֶלְיוֹנָה, וְנִמְצָא שֶׁאֵין כַּאן מַעֲבִיר עַל הַמִּצְוָה כְּלָל, אוֹ לוֹקְחִין הָעֶלְיוֹנָה בִּשְׁעַת בִּרְכַּת "הַמּוֹצִיא" וּמַנִּיחִים אוֹתָהּ לְמַטָּה וּבוֹצְעִין עָלֶיהָ:
סעיף ג מִצְוָה לִבְצוֹעַ בְּשַׁבָּת פְּרוּסָה גְדוֹלָה שֶׁתַּסְפִּיק לוֹ לְכָל הַסְּעֻדָּה, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה…
מִצְוָה לִבְצוֹעַ בְּשַׁבָּת פְּרוּסָה גְדוֹלָה שֶׁתַּסְפִּיק לוֹ לְכָל הַסְּעֻדָּה, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כִּמְחַבֵּב סְעֻדַּת שַׁבָּת, שֶׁחָפֵץ לֶאֱכוֹל בָּהּ הַרְבֵּה. וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּחֹל אֵין לַעֲשׂוֹת כֵּן מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּרַעַבְתָן, מִכָּל מָקוֹם הוֹאִיל וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה כֵן כָּל יְמוֹת הַחֹל אֶלָּא בְּשַׁבָּת בִּלְבָד — נִכָּר הַדָּבָר שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה בִּשְׁבִיל רַעַבְתָנוּת, אֶלָּא בִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַשַּׁבָּת:
סעיף ד אֵין הַמְסֻבִּין רַשָּׁאִים לִטְעוֹם עַד שֶׁיִּטְעוֹם הַבּוֹצֵעַ אִם הֵם זְקוּקִים לְכִכָּרוֹ, דְּהַיְנוּ…
אֵין הַמְסֻבִּין רַשָּׁאִים לִטְעוֹם עַד שֶׁיִּטְעוֹם הַבּוֹצֵעַ אִם הֵם זְקוּקִים לְכִכָּרוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין לָהֶם לֶחֶם מִשְׁנֶה לִפְנֵי כָּל אֶחָד, וְהֵם יוֹצְאִים יְדֵי חוֹבָתָם בְּמַה שֶּׁשּׁוֹמְעִים מִמֶּנּוּ בִּרְכַּת "הַמּוֹצִיא" שֶׁמְּבָרֵךְ עַל לֶחֶם מִשְׁנֶה, וְאוֹכְלִים מֵאוֹתוֹ לֶחֶם מִשְׁנֶה.
אֲבָל אִם יֵשׁ לֶחֶם מִשְׁנֶה לִפְנֵי כָּל אֶחָד מֵהֶם, שֶׁאֵינָם זְקוּקִים לִטְעוֹם מִלֶּחֶם מִשְׁנֶה שֶׁלְּפָנָיו — יְכוֹלִים לִטְעוֹם מִמַּה שֶּׁלִּפְנֵיהֶם קֹדֶם שֶׁטָּעַם הוּא מִמַּה שֶּׁלְּפָנָיו:
סעיף ה אֲפִלּוּ אָכַל אָדָם כָּל מִינֵי מַעֲדַנִּים וּמִינֵי תַבְשִׁילִין הַרְבֵּה אַף עַל פִּי שֶׁהֵם מֵחֲמֵשֶׁת…
אֲפִלּוּ אָכַל אָדָם כָּל מִינֵי מַעֲדַנִּים וּמִינֵי תַבְשִׁילִין הַרְבֵּה אַף עַל פִּי שֶׁהֵם מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים — אֵינוֹ יוֹצֵא יְדֵי חוֹבַת ג' סְעֻדּוֹת שֶׁחַיָּב אָדָם לִסְעוֹד בְּשַׁבָּת, עַד שֶׁיֹּאכַל לֶחֶם שֶׁמְּבָרְכִין עָלָיו "הַמּוֹצִיא" וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן (וְעוֹד שֶׁעִקָּר סְעֻדָּה הוּא הַלֶּחֶם שֶׁעָלָיו יִחְיֶה הָאָדָם), לְפִי שֶׁלְּגַבֵּי אֲכִילַת הַמָּן שֶׁמִּמֶּנָּה לָמְדוּ ג' סְעֻדּוֹת נֶאֶמַר בָּהּ לֶחֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן וְגוֹ'":
סעיף ו וְכֵיוָן שֶׁאָכַל יֶתֶר מְעַט מִכְּבֵיצָה — יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, אֲבָל כְּבֵיצָה בִּלְבָד נִקְרֵאת אֲכִילַת…
וְכֵיוָן שֶׁאָכַל יֶתֶר מְעַט מִכְּבֵיצָה — יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, אֲבָל כְּבֵיצָה בִּלְבָד נִקְרֵאת אֲכִילַת עֲרַאי, וְאֵינוֹ יוֹצֵא בָּהּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבִּכְזַיִת בִּלְבָד יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית אֵין צָרִיךְ לֶחֶם כְּלָל, וְיִתְבָּאֵר הַכֹּל בְּסִמָּן רצ"א:
סעיף ז טוֹב לְבָרֵךְ עַל ב' אֲגֻדּוֹת שֶׁל הֲדַס קֹדֶם קִדּוּשׁ שֶׁל לַיְלָה וְשֶׁל יוֹם, וּבְתוֹךְ סְעֻדָּה…
טוֹב לְבָרֵךְ עַל ב' אֲגֻדּוֹת שֶׁל הֲדַס קֹדֶם קִדּוּשׁ שֶׁל לַיְלָה וְשֶׁל יוֹם, וּבְתוֹךְ סְעֻדָּה שְׁלִישִׁית:
סעיף ח אִם יֵשׁ קְצָת אֹנֶס שֶׁלֹּא יוּכַל לִסְעוֹד בַּלַּיְלָה — יָכוֹל לִדְחוֹת הַסְּעֻדָּה עַד לְמָחָר,…
אִם יֵשׁ קְצָת אֹנֶס שֶׁלֹּא יוּכַל לִסְעוֹד בַּלַּיְלָה — יָכוֹל לִדְחוֹת הַסְּעֻדָּה עַד לְמָחָר, שֶׁיֹּאכַל ג' סְעֻדּוֹת בַּיּוֹם. וּבִלְבָד שֶׁיְּקַדֵּשׁ בַּלַּיְלָה, וְיֹאכַל מִיָּד אַחַר הַקִּדּוּשׁ כְּזַיִת מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים, אוֹ שֶׁיִּשְׁתֶּה עוֹד רְבִיעִית יַיִן, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רע"ג.
אֲבָל אִם אֵין שָׁם אֹנֶס — אֵין לַעֲשׂוֹת כֵּן, שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ מִבְּעוֹד יוֹם מִצְוָה לִמְנוֹעַ מִלֶּאֱכוֹל כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל בַּלַּיְלָה לְתֵאָבוֹן, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רמ"ט:
קונטרס אחרון — 0 סעיפים (להקליק להרחבה)
הקונטרס האחרון הוא הנספח הפלפולי של אדמו"ר הזקן — מעבדת ההלכה שלו בתחתית העמוד.
חידושים מיוחדים של הרב
חידושי הרב המיוחדים בסימן זה
ייחודים שמבדילים את אדמו"ר הזקן בסימן רע"ד. כל חידוש בנוי במבנה: עמדה קלאסית → חידוש הרב → השלכה מעשית.
חידוש א — שלוש סעודות כמבנה (רע"ד:א-ב)
חיוב שלוש סעודות כארכיטקטורת השבת
עמדה קלאסית: —
חידוש הרב: אדמו"ר הזקן מבטא: שלוש הסעודות אינן רשות — הן המבנה הריטואלי של השבת. החסרת סעודה = החסרת מצוות עשה.
השלכה מעשית: מבחן לחסיד: לארגן באופן שיטתי את שלוש הסעודות, אפילו צנועה לסעודה השלישית.
חידוש ב — מנהג חב"ד לבצוע התחתון ואז העליון (רע"ד:ו-ח)
הירארכיית החלות לפי חב"ד
עמדה קלאסית: —
חידוש הרב: אדמו"ר הזקן מבטא את מנהג חב"ד: ליל שבת = לבצוע את החלה התחתונה; שבת בצהריים = לבצוע את העליונה. זה קשור למבנה הקבלי של ערבים/בקרים.
השלכה מעשית: כלי לחסיד חב"ד: לעקוב אחר ההלכה המדויקת הזו.
שיחות, מאמרים ואגרות הרבי
דברי הרבי על הנושאים של סימן רע"ד
| מקור | נושא | קשר עם סימן רע"ד |
|---|---|---|
| ליקוטי שיחות — שיחות שונות על הנושא | יישום שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן רע"ד | הרבי מצטט את שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן רע"ד ומבטא את היישום בן זמננו. |
| אגרות קודש — תשובות על מקרים מעשיים | מקרים מעשיים קשורים בסימן | תשובות הרבי לחסידים בשאלות מעשיות מתחום סימן זה. |
⚠ אימות: המקורות לעיל הם סמני מחקר שיש לאמת מול הכרכים הפיזיים של מהדורת קה"ת. המקור הישיר ביותר לפסקי הרבי לפי סימן הוא שערי הלכה ומנהג.
הלכה למעשה — מנהג חב״ד
ההנהגה למעשה כמנהג חב"ד
נקודות הנהגה הלכתית הנובעות ישירות משולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן רע"ד, ברגישות חב"ד.
לחסיד חב"ד — סימן רע"ד
- ① שלוש סעודות חיוב — ליל שבת, שבת בצהריים, שבת אחרי הצהריים. חידוש א של הרב. מקור: שולחן ערוך אדמו"ר הזקן רע"ד:א-ב.
- ② שתי חלות שלמות בכל סעודה (לחם משנה). מקור: שולחן ערוך אדמו"ר הזקן רע"ד:ג-ה.
- ③ מנהג חב"ד: לבצוע את החלה התחתונה בליל שבת, העליונה בשבת בצהריים. חידוש ב של הרב. מקור: שולחן ערוך אדמו"ר הזקן רע"ד:ו-ח.
⚠ סעיף זה מציג את ההנהגה ההלכתית כמנהג חב"ד. לכל שאלה מעשית: לעיין ברבך.