Daat HaRav — The Shulchan Aruch HaRav of the Alter Rebbe on Siman רע"ד

דִּינֵי בְּצִיעַת הַפַּת בְּשַׁבָּת וּבוֹ ח' סְעִיפִים:

שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת חַיָּב כָּל אָדָם לֶאֱכוֹל בְּשַׁבָּת. וְרֶמֶז לָזֶה, שֶׁשָּׁלֹשׁ פְּעָמִים "הַיּוֹם" נֶאֱמַר גַּבֵּי אֲכִילַת הַמָּן בְּשַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם, כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַה', הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ וְגוֹ'":

Laws of the betziah (breaking of bread) on Shabbos — containing 8 se'ifim:

Every person is obligated to eat three meals on Shabbos. An allusion to this: the word "hayom" ("today") is mentioned three times regarding the eating of the man on Shabbos, as it is said: "Vayomer Moshe: ichluhu hayom, ki Shabbos hayom la-Shem, hayom lo timtza'uhu…" ("And Moshe said: Eat it today, for today is Shabbos to the L-rd, today you shall not find it…"):

וְחַיָּב כָּל אָדָם לִבְצוֹעַ עַל שְׁתֵּי כִּכָּרוֹת שְׁלֵמוֹת, אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים, וּסְמַךְ לְזֶה, שֶׁנֶּאֱמַר "לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה וְגוֹ'".

וְאֵין צָרִיךְ שֶׁיִּבְצַע מִשְׁתֵּיהֶן, אֶלָּא שֶׁיֶּאֱחוֹז שְׁתֵּיהֶן בְּיָדוֹ וְיִבְצַע מֵאַחַת מֵהֶן, שֶׁהֲרֵי לֹא נֶאֱמַר "לֶחֶם מִשְׁנֶה" אֶלָּא בִּלְקִיטָה, דְּהַיְנוּ אֲחִיזָה.

(וְרַשַּׁאי לְהַשְׁמִיט הַשְּׁנִיָּה מִיָּדוֹ בִּשְׁעַת הַבְּצִיעָה, וְדַי בְּמַה שֶּׁאָחַז שְׁתֵּיהֶן בִּשְׁעַת בִּרְכַּת "הַמּוֹצִיא").

וְצָרִיךְ לִבְצוֹע מִן הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁאֵין מַעֲבִירִין עַל הַמִּצְוֹת.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, אוֹ בְּלֵיל יוֹם טוֹב, אֲבָל בְּלֵיל שַׁבָּת יֵשׁ נוֹהֲגִין מִטַּעַם הַיָּדוּעַ לָהֶם לִבְצוֹעַ עַל הַתַּחְתּוֹנָה, וּכְדֵי שֶׁלֹּא לַעֲבוֹר עַל הַמִּצְוֹת מַנִּיחִין הַתַּחְתּוֹנָה קָרוֹב אֶצְלָם יוֹתֵר מֵהָעֶלְיוֹנָה, וְנִמְצָא שֶׁאֵין כַּאן מַעֲבִיר עַל הַמִּצְוָה כְּלָל, אוֹ לוֹקְחִין הָעֶלְיוֹנָה בִּשְׁעַת בִּרְכַּת "הַמּוֹצִיא" וּמַנִּיחִים אוֹתָהּ לְמַטָּה וּבוֹצְעִין עָלֶיהָ:

And every person is obligated to break (livtzoa) over two whole loaves — men and women alike — and the allusion for this is the verse "liktu lechem mishneh" ("they gathered a double portion of bread").

One need not break both: it suffices to hold them both in the hand and break only one of them, for the verse speaks of "lechem mishneh" only in connection with the gathering, that is, the holding.

(One may release the second loaf from his hand at the moment of the betziah; it suffices that he held both during the berachah of "HaMotzi".)

And one must break the upper one, for ein ma'avirin al hamitzvos (one does not pass over mitzvos).

In what case is this said? On Shabbos day, or on the night of Yom Tov. But on Shabbos night, some have the custom — for a reason known to them — to break over the lower loaf. And in order not to "pass over" the mitzvah, they place the lower loaf closer to themselves than the upper one, so that no mitzvah is being passed over at all; or they take the upper loaf at the moment of the berachah of "HaMotzi", set it down beneath, and break upon it:

מִצְוָה לִבְצוֹעַ בְּשַׁבָּת פְּרוּסָה גְדוֹלָה שֶׁתַּסְפִּיק לוֹ לְכָל הַסְּעֻדָּה, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כִּמְחַבֵּב סְעֻדַּת שַׁבָּת, שֶׁחָפֵץ לֶאֱכוֹל בָּהּ הַרְבֵּה. וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּחֹל אֵין לַעֲשׂוֹת כֵּן מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּרַעַבְתָן, מִכָּל מָקוֹם הוֹאִיל וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה כֵן כָּל יְמוֹת הַחֹל אֶלָּא בְּשַׁבָּת בִּלְבָד — נִכָּר הַדָּבָר שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה בִּשְׁבִיל רַעַבְתָנוּת, אֶלָּא בִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַשַּׁבָּת:

It is a mitzvah on Shabbos to break a large perosah (slice) that will suffice him for the whole meal, since this shows that one cherishes the Shabbos meal — like one who wishes to eat much of it. And although on weekdays one should not do so, since it would make one appear gluttonous (ra'avtan) — nevertheless, since he does not do so on any weekday but only on Shabbos, it is plain that he does not do it out of gluttony but for the honor of Shabbos:

אֵין הַמְסֻבִּין רַשָּׁאִים לִטְעוֹם עַד שֶׁיִּטְעוֹם הַבּוֹצֵעַ אִם הֵם זְקוּקִים לְכִכָּרוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין לָהֶם לֶחֶם מִשְׁנֶה לִפְנֵי כָּל אֶחָד, וְהֵם יוֹצְאִים יְדֵי חוֹבָתָם בְּמַה שֶּׁשּׁוֹמְעִים מִמֶּנּוּ בִּרְכַּת "הַמּוֹצִיא" שֶׁמְּבָרֵךְ עַל לֶחֶם מִשְׁנֶה, וְאוֹכְלִים מֵאוֹתוֹ לֶחֶם מִשְׁנֶה.

אֲבָל אִם יֵשׁ לֶחֶם מִשְׁנֶה לִפְנֵי כָּל אֶחָד מֵהֶם, שֶׁאֵינָם זְקוּקִים לִטְעוֹם מִלֶּחֶם מִשְׁנֶה שֶׁלְּפָנָיו — יְכוֹלִים לִטְעוֹם מִמַּה שֶּׁלִּפְנֵיהֶם קֹדֶם שֶׁטָּעַם הוּא מִמַּה שֶּׁלְּפָנָיו:

The mesubin (those reclining at the meal) may not taste before the botzeia (the one breaking the bread) has tasted, if they are dependent upon his loaf — that is, when they do not each have lechem mishneh before them, but fulfill their obligation by hearing him recite the berachah of "HaMotzi" over lechem mishneh, and then eat from that same lechem mishneh.

But if each of them has lechem mishneh before him, so that they are not dependent on tasting from the lechem mishneh in front of the botzeia — they may taste from what is before them even before he has tasted from what is before him:

אֲפִלּוּ אָכַל אָדָם כָּל מִינֵי מַעֲדַנִּים וּמִינֵי תַבְשִׁילִין הַרְבֵּה אַף עַל פִּי שֶׁהֵם מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים — אֵינוֹ יוֹצֵא יְדֵי חוֹבַת ג' סְעֻדּוֹת שֶׁחַיָּב אָדָם לִסְעוֹד בְּשַׁבָּת, עַד שֶׁיֹּאכַל לֶחֶם שֶׁמְּבָרְכִין עָלָיו "הַמּוֹצִיא" וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן (וְעוֹד שֶׁעִקָּר סְעֻדָּה הוּא הַלֶּחֶם שֶׁעָלָיו יִחְיֶה הָאָדָם), לְפִי שֶׁלְּגַבֵּי אֲכִילַת הַמָּן שֶׁמִּמֶּנָּה לָמְדוּ ג' סְעֻדּוֹת נֶאֶמַר בָּהּ לֶחֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן וְגוֹ'":

Even if a person has eaten all sorts of delicacies and many cooked dishes — even of the five grains — he does not fulfill the obligation of the three meals he is required to eat on Shabbos, until he has eaten bread over which "HaMotzi" and Birkas HaMazon are recited (and moreover, the essence of a meal is the bread "by which a man shall live"). For regarding the eating of the man, from which the three meals are learned, it is written "lechem" (bread), as it is said: "Vayomer aleihem Moshe: hu halechem asher nasan…" ("And Moshe said to them: This is the bread which… has given…"):

וְכֵיוָן שֶׁאָכַל יֶתֶר מְעַט מִכְּבֵיצָה — יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, אֲבָל כְּבֵיצָה בִּלְבָד נִקְרֵאת אֲכִילַת עֲרַאי, וְאֵינוֹ יוֹצֵא בָּהּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבִּכְזַיִת בִּלְבָד יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית אֵין צָרִיךְ לֶחֶם כְּלָל, וְיִתְבָּאֵר הַכֹּל בְּסִמָּן רצ"א:

And once one has eaten slightly more than a kabeitzah (the volume of an egg) — he has fulfilled his obligation. But a kabeitzah alone is called achilas arai (an incidental eating), and he is not yotzei thereby. Some hold that with a kezayis alone one fulfills his obligation.

And some hold that for seudah shlishis one needs no bread at all. All this will be explained in siman 291:

טוֹב לְבָרֵךְ עַל ב' אֲגֻדּוֹת שֶׁל הֲדַס קֹדֶם קִדּוּשׁ שֶׁל לַיְלָה וְשֶׁל יוֹם, וּבְתוֹךְ סְעֻדָּה שְׁלִישִׁית:

It is good to bless over two bundles of hadassim (myrtle) before the Kiddush of the night and of the day, and during seudah shlishis:

אִם יֵשׁ קְצָת אֹנֶס שֶׁלֹּא יוּכַל לִסְעוֹד בַּלַּיְלָה — יָכוֹל לִדְחוֹת הַסְּעֻדָּה עַד לְמָחָר, שֶׁיֹּאכַל ג' סְעֻדּוֹת בַּיּוֹם. וּבִלְבָד שֶׁיְּקַדֵּשׁ בַּלַּיְלָה, וְיֹאכַל מִיָּד אַחַר הַקִּדּוּשׁ כְּזַיִת מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים, אוֹ שֶׁיִּשְׁתֶּה עוֹד רְבִיעִית יַיִן, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רע"ג.

אֲבָל אִם אֵין שָׁם אֹנֶס — אֵין לַעֲשׂוֹת כֵּן, שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ מִבְּעוֹד יוֹם מִצְוָה לִמְנוֹעַ מִלֶּאֱכוֹל כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל בַּלַּיְלָה לְתֵאָבוֹן, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רמ"ט:

If there is some ones (unavoidable circumstance) preventing him from eating at night — he may postpone the meal until the next day, so that he eats three meals during the day. Provided that he makes Kiddush at night, and immediately after the Kiddush eats a kezayis of one of the five grains, or drinks an additional revi'is of wine, as is explained in siman 273.

But if there is no ones, one should not do so: for even from while it is still day it is a mitzvah to refrain from eating so that one will eat at night with appetite, as is explained in siman 249: