דעת הרב — שולחן ערוך אדמו"ר הזקן על סימן רע"ג

שֶׁיִּהְיֶה הַקִּדּוּשׁ בִּמְקוֹם סְעֻדָּה וּבוֹ י"ב סְעִיפִים:

אֵין קִדּוּשׁ אֶלָּא בִּמְקוֹם סְעֻדָּה, שֶׁאִם קִדֵּשׁ בְּבַיִת זֶה וְאָכַל בְּבַיִת אַחֵר, בֵּין שֶׁהָיָה דַעְתּוֹ מִתְּחִלָּה לֶאֱכוֹל בַּבַּיִת הָאַחֵר, בֵּין שֶׁקִּדֵּשׁ עַל דַּעַת לֶאֱכוֹל בְּבַיִת זֶה וְאַחַר כָּךְ נִמְלַךְ לֶאֱכוֹל בְּבַיִת אַחֵר — לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּקִּדּוּשׁ הָרִאשׁוֹן, וְצָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְקַדֵּשׁ קֹדֶם שֶׁיֹּאכַל בַּבַּיִת הָאַחֵר, בֵּין בַּקִּדּוּשׁ שֶׁל לַיְלָה וּבֵין בַּקִּדּוּשׁ שֶׁל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג", וְדָרְשׁוּ חֲכָמִים: בִּמְקוֹם עֹנֶג סְעֻדַּת שַׁבָּת — שָׁם תְּהֵא קְרִיאַת הַקִּדּוּשׁ.

וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאִם קִדֵּשׁ וְלֹא סָעַד אַחֲרָיו כְּלָל שֶׁלֹּא יָצָא יְדֵי חוֹבַת קִדּוּשׁ:

וַאֲפִלּוּ בְּבַיִת אֶחָד מֵחֶדֶר לְחֶדֶר, שֶׁקִּדֵּשׁ בְּחֶדֶר אֶחָד עַל דַּעַת לֶאֱכוֹל בְּחֶדֶר זֶה, וְאַחַר כָּךְ נִמְלַךְ לֶאֱכוֹל בְּחֶדֶר אַחֵר, וְכֵן מִבַּיִת לָעֲלִיָּה, אוֹ מֵעֲלִיָּה לַבַּיִת — צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְקַדֵּשׁ.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּנִמְלַךְ, אֲבָל אִם כְּשֶׁקִּדֵּשׁ הָיָה דַעְתּוֹ לֶאֱכוֹל בְּחֶדֶר אַחֵר — אֵין צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְקַדֵּשׁ אִם שְׁנֵי הַחֲדָרִים הֵם בְּבַיִת אֶחָד. וְכֵן מִבַּיִת לָעֲלִיָּה, אוֹ מֵעֲלִיָה לַבַּיִת (וּמִכָּל מָקוֹם, לְכַתְּחִלָּה טוֹב שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כֵּן, שֶׁיֵּשׁ חוֹלְקִים עַל זֶה).

אֲבָל מִבַּיִת לְבַיִת, אוֹ מִבַּיִת לֶחָצֵר — אֵינוֹ מוֹעִיל מַה שֶּׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ מִתְּחִלָּה עַל כָּךְ, וְצָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְקַדֵּשׁ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.

וּמִכָּל מָקוֹם, אִם בִּשְׁעַת אֲכִילָתוֹ שָׁם יָכוֹל הוּא לִרְאוֹת מִשָּׁם אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁקִּדֵּשׁ בּוֹ, אֲפִלּוּ דֶּרֶךְ חַלּוֹן, וַאֲפִלּוּ מִקְצָת מְקוֹמוֹ — יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁזֶּה נִקְרָא קִדּוּשׁ בִּמְקוֹם סְעֻדָּה, שֶׁשְּׁנֵי מְקוֹמוֹת אֵלּוּ כְּמָקוֹם אֶחָד לְעִנְיַן קִדּוּשׁ, כְּמוֹ שֶׁהֵן כְּמָקוֹם אֶחָד לְעִנְיַן צֵרוּף לְזִמּוּן, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן קצ"ה. וְיֵשׁ לִסְמוֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶם בִּשְׁעַת הַדְּחָק:

מִפִּנָּה לְפִנָּה בְּבַיִת אֶחָד, שֶׁקִּדֵּשׁ בְּזָוִית זוֹ עַל דַּעַת לֶאֱכוֹל כַּאן וְאַחַר כָּךְ נִמְלַךְ לֶאֱכוֹל בְּזָוִית אַחֶרֶת בְּאוֹתוֹ בַיִת וְאוֹתוֹ חֶדֶר, וַאֲפִלּוּ הוּא טְרַקְלִין גָּדוֹל — אֵין צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְקַדֵּשׁ, שֶׁכָּל הַחֶדֶר נֶחְשָׁב מָקוֹם אֶחָד. וּמִכָּל מָקוֹם, לְכַתְּחִלָּה טוֹב שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כֵּן, שֶׁיֵּשׁ חוֹלְקִים עַל זֶה:

וְסֻכָּה שֶׁהִיא בְּתוֹךְ הַבַּיִת אַף עַל פִּי שֶׁמְּחִצּוֹת הַסֻּכָּה מַפְסִיקוֹת בֵּין חֲלַל הַסֻּכָּה לַחֲלַל הַבַּיִת — אֵינָהּ כְּחֶדֶר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כֵּיוָן שֶׁאֵין מְחִצּוֹת עֲשׂוּיוֹת לְתַשְׁמִישׁ אֶלָּא לְשֵׁם מִצְוַת סֻכָּה, וּלְפִיכָךְ אִם קִדֵּשׁ בַּבַּיִת וְאַחַר כָּךְ נִמְלַךְ לֶאֱכוֹל בַּסֻּכָּה, אוֹ לְהֵפֶךְ — אֵין צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְקַדֵּשׁ, שֶׁהֲרֵי זֶה כְּמוֹ מִפִּנָּה לְפִנָּה.

אֲבָל אִם מְחִצּוֹת הַבַּיִת מַפְסִיקוֹת בֵּין חֲלַל הַבַּיִת לַחֲלַל הַסֻּכָּה אַף עַל פִּי שֶׁפֶּתַח הַבַּיִת פָּתוּחַ לַסֻּכָּה — הֲרֵי זֶה כְּמֵחֶדֶר לְחֶדֶר.

(וְאִם אֵין הַסֻּכָּה סְמוּכָה לַבַּיִת אֶלָּא אֲוִיר הֶחָצֵר מַפְסִיק בֵּינֵיהֶם — הֲרֵי זֶה כְּמִבַּיִת לְבַיִת אוֹ מִבַּיִת לֶחָצֵר):

צָרִיךְ לֶאֱכוֹל בִּמְקוֹם הַקִּדּוּשׁ לְאַלְתַּר אַחַר הַקִּדּוּשׁ, אֲבָל אִם לֹא אָכַל עַד לְאַחַר זְמַן — לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְצָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְקַדֵּשׁ קֹדֶם שֶׁיֹּאכַל. וְאֵין חִלּוּק בֵּין זְמַן קָצָר לִזְמַן אָרֹךְ.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁמִתְּחִלָּה כְּשֶׁקִּדֵּשׁ לֹא הָיָה בְּדַעְתּוֹ לֶאֱכוֹל מִיָּד, אֲבָל אִם הָיָה בְּדַעְתּוֹ לֶאֱכוֹל מִיָּד, אֶלָּא שֶׁאֵרְעוֹ אֹנֶס שֶׁלֹּא אָכַל עַד לְאַחַר זְמַן — יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְקַדֵּשׁ כְּשֶׁאוֹכֵל בִּמְקוֹם הַקִּדּוּשׁ. וְהוּא שֶׁלֹּא יָצָא מִמָּקוֹם זֶה מִשֶּׁקִּדֵּשׁ עַד שֶׁיֹּאכַל, אֲבָל אִם יָצָא בֵּינְתַיִם — צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְקַדֵּשׁ.

וְאִם מִתְּחִלָּה כְּשֶׁקִּדֵּשׁ הָיָה בְדַעְתּוֹ שֶׁלֹּא לֶאֱכוֹל עַד לְאַחַר זְמַן, וַאֲפִלּוּ הָיָה בְדַעְתּוֹ גַּם כֵּן שֶׁלֹּא יֹאכַל בְּבַיִת זֶה אֶלָּא בְּבַיִת אַחֵר, וְאַחַר כָּךְ נִמְלַךְ וְאָכַל מִיָּד בִּמְקוֹם הַקִּדּוּשׁ — אֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְקַדֵּשׁ:

יָכוֹל אָדָם לְקַדֵּשׁ לַאֲחֵרִים אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל עִמָּהֶם, וְאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם קִדּוּשׁ שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם סְעֻדָּה, כֵּיוָן שֶׁלְּהַשּׁוֹמְעִים הַיּוֹצְאִים יְדֵי חוֹבָתָן הוּא מְקוֹם סְעֻדָּה.

וּמִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁהוּא אֵינוֹ יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּקִדּוּשׁ זֶה, וְכֵן אִם כְּבָר קִדֵּשׁ לְעַצְמוֹ בִּמְקוֹם סְעֻדָּתוֹ, כֵּיוָן שֶׁהוּא אֵינוֹ צָרִיךְ לְקִדּוּשׁ זֶה — אֵין לוֹ לְקַדֵּשׁ לַאֲחֵרִים לְכַתְּחִלָּה, אֶלָּא אִם כֵּן הֵם אֵינָם יוֹדְעִים לְקַדֵּשׁ בְּעַצְמָם.

וּכְשֶׁעֲדַיִן לֹא קִדֵּשׁ לְעַצְמוֹ — צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִטְעוֹם כְּלוּם מִכּוֹס שֶׁל קִדּוּשׁ זֶה, שֶׁאָסוּר לוֹ לִטְעוֹם עַד שֶׁיְּקַדֵּשׁ בִּמְקוֹם סְעֻדָּתוֹ. וְאַף עַל פִּי כֵן יָכוֹל לְבָרֵךְ לָהֶם "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" שֶׁבְּקִדּוּשׁ זֶה.

אַף עַל פִּי שֶׁבִּרְכַּת הַנֶהֱנִּין אֵין מִי שֶׁאֵינוֹ נֶהֱנֶה יָכוֹל לְהוֹצִיא אֲחֵרִים אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן יוֹדְעִים לְבָרֵךְ, מִכָּל מָקוֹם בִּרְכַּת "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" שֶׁל קִדּוּשׁ, בֵּין שֶׁל לַיְלָה בֵּין שֶׁל יוֹם, וְכֵן בִּרְכַּת "הַמּוֹצִיא" כְּשֶׁמְּקַדֵּשׁ עַל הַפַּת — אֵינָן דּוֹמוֹת לִשְׁאָר בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין, הוֹאִיל וְהֵן חוֹבָה, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן קס"ז:

הוֹרוּ הַגְּאוֹנִים שֶׁזֶּה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים: אֵין קִדּוּשׁ אֶלָּא בִּמְקוֹם סְעֻדָּה — אֵין צָרִיךְ שֶׁיִּגְמוֹר שָׁם כָּל סְעֻדָּתוֹ, אֶלָּא אֲפִלּוּ אִם אָכַל כְּזַיִת, אוֹ אֲפִלּוּ כְּזַיִת מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים שֶׁמְּבָרְכִים עֲלֵיהֶם "בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת", אוֹ שֶׁשָּׁתָה רְבִיעִית יַיִן מִלְּבַד כּוֹס הַקִּדּוּשׁ — יוֹצֵא בָזֶה יְדֵי קִדּוּשׁ בִּמְקוֹם סְעֻדָּה.

וְיָכוֹל לֶאֱכוֹל אַחַר כָּךְ הַסְּעֻדָּה בְּמָקוֹם אַחֵר, בֵּין מִיָּד בֵּין לְאַחַר זְמַן. וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל הַכּוֹס קֹדֶם אוֹתָהּ סְעֻדָּה, בֵּין בַּלַּיְלָה בֵּין בַּיּוֹם, שֶׁכֵּיוָן שֶׁכְּבָר יָצָא יְדֵי קִדּוּשׁ בִּמְקוֹם סְעֻדָּה — הֲרֵי סְעֻדָּה זוֹ הָאַחֶרֶת דּוֹמָה לִסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית שֶׁל שַׁבָּת שֶׁאֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל הַכּוֹס לְפָנֶיהָ:

אֲבָל אִם אָכַל פֵּרוֹת, אֲפִלּוּ הַרְבֵּה, וְכֵן אִם שָׁתָה שְׁאָר מַשְׁקִים, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם "חֲמַר מְדִינָה" — אֵינוֹ יוֹצֵא יְדֵי קִדּוּשׁ בִּמְקוֹם סְעֻדָּה, לְפִי שֶׁהַיַּיִן סוֹעֵד הַלֵּב, וַחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים נִקְרָאִים מָזוֹן, לְכָךְ הֵם רְאוּיִים לְהִקָּרֵא עֲלֵיהֶם שֵׁם סְעֻדָּה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּשְׁאָר מַשְׁקִים וּפֵרוֹת:

יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ שָׁתָה רְבִיעִית יַיִן מִכּוֹס הַקִּדּוּשׁ — יוֹצֵא בָזֶה יְדֵי קִדּוּשׁ בִּמְקוֹם סְעֻדָּה, וְלֹא הִצְרִיכוּ סְעֻדָּה בִּמְקוֹם קִדּוּשׁ אֶלָּא כְּשֶׁלֹּא שָׁתָה רְבִיעִית שְׁלֵמָה אֶלָּא רֹב רְבִיעִית. וְיֵשׁ לִסְמוֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶם לְעֵת הַצֹּרֶךְ, כְּגוֹן בְּקִדּוּשׁ שֶׁבְּבֵית הַכְּנֶסֶת, אוֹ מִילָה, וְאֵין שָׁם קָטָן לְהַשְׁקוֹתוֹ מִכּוֹס שֶׁל בְּרָכָה — יִשְׁתֶּה גָדוֹל רְבִיעִית שְׁלֵמָה וְיִתְכַּוֵּן לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רס"ט.

(וּמִכָּל מָקוֹם, אִם אֶפְשָׁר טוֹב שֶׁיִּשְׁתֶּה עוֹד רְבִיעִית שְׁלֵמָה מִלְּבַד רֹב רְבִיעִית שֶׁיּוֹצֵא בוֹ יְדֵי חוֹבַת קִדּוּשׁ, כְּדֵי לָצֵאת לְדִבְרֵי הַכֹּל):

אִם קִדֵּשׁ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְשָׁמַע שְׁכֵנוֹ הַקִּדּוּשׁ מִמֶּנּוּ כְּשֶׁהוּא בְּתוֹךְ בַּיִת שֶׁלּוֹ וְשֻׁלְחָנוֹ עָרוּךְ לְפָנָיו לֶאֱכוֹל מִיָּד בְּאוֹתוֹ מָקוֹם — יוֹצֵא בוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ, שֶׁהֲרֵי הוּא שׁוֹמֵעַ בִּמְקוֹם סְעֻדָּתוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַמְקַדֵּשׁ הוּא בְּמָקוֹם אַחֵר — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. וְהוּא שֶׁיִּתְכַּוֵּן הַמְקַדֵּשׁ לְהוֹצִיאוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְיִתְכַּוֵּן הוּא לָצֵאת בִּשְׁמִיעָה זוֹ.

וַאֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה יָכוֹל אָדָם לְקַדֵּשׁ בְּבֵיתוֹ כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ שְׁכֵנָיו וְיֵצְאוּ יְדֵי חוֹבָתָן, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא אֵינוֹ אוֹכֵל עֲדַיִן וְאֵינוֹ יוֹצֵא בְּקִדּוּשׁ זֶה, אֶלָּא שֶׁמְּקַדֵּשׁ בִּשְׁבִיל שְׁכֵנָיו שֶׁאֵינָן יוֹדְעִים לְקַדֵּשׁ:

מִי שֶׁבֵּיתוֹ סָמוּךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְשָׁמַע הַקִּדּוּשׁ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ מֵהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁמְּקַדֵּשׁ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, אַף עַל פִּי שֶׁמִּתְכַּוֵּן לָצֵאת בּוֹ — לֹא יָצָא, לְפִי שֶׁבִּזְמַן הַזֶּה שֶׁאֵין לָנוּ אוֹרְחִים הַשּׁוֹבְתִים אֵצֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת — אֵין הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר מִתְכַּוֵּן כְּלָל לְהוֹצִיא שׁוּם אָדָם בְּקִדּוּשׁ זֶה, וְאֵינוֹ מְקַדֵּשׁ אֶלָּא מֵחֲמַת הַמִּנְהָג:

לְכַתְּחִלָּה צָרִיךְ לֶאֱכוֹל סְעֻדַּת הַלַּיְלָה בְּמָקוֹם שֶׁהַנֵּרוֹת דּוֹלְקוֹת. וְאַף אִם אוֹכְלָהּ מִבְּעוֹד יוֹם — אֵין לוֹ לֶאֱכוֹל בֶּחָצֵר, אַף אִם נֶהֱנֶה שָׁם יוֹתֵר מִפְּנֵי הָאֲוִיר, אוֹ מִפְּנֵי הַזְּבוּבִים.

אֲבָל אִם הוּא מִצְטַעֵר הַרְבֵּה בַּבַּיִת מִפְּנֵי הַשָּׁרָב אוֹ מִפְּנֵי הַזְּבוּבִים — יָכוֹל לְקַדֵּשׁ וְלֶאֱכוֹל בֶּחָצֵר אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה הַנֵּרוֹת, שֶׁהַנֵּרוֹת לְעֹנֶג נִצְטַוּוּ וְלֹא לְצַעַר. רַק שֶׁיִּזָּהֵר שֶׁיִּהְיוּ הַנֵּרוֹת אֲרֻכִּים שֶׁיִּדְלְקוּ עַד הַלַּיְלָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רס"ג, עַיֵּן שָׁם: