Daat HaRav — The Alter Rebbe's Shulchan Aruch on Siman רע"ו

דִּינֵי נֵר שֶׁהִדְלִיק הַנָּכְרִי בְּשַׁבָּת וּבוֹ י"ז סְעִיפִים:

נָכְרִי שֶׁהִדְלִיק אֶת הַנֵּר בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל — אָסוּר לְכָל אָדָם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרוֹ בְּשַׁבָּת, אֲפִלּוּ לְמִי שֶׁלֹּא הֻדְלַק בִּשְׁבִילוֹ, שֶׁהֶחֱמִירוּ בְּזֶה חֲכָמִים, הוֹאִיל וְנַעֲשֵׂית מְלָאכָה גְמוּרָה שֶׁל תּוֹרָה בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל בְּשַׁבָּת. וְכֵן אִם הִבְעִיר מְדוּרַת עֵצִים בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל — אָסוּר לְכָל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל לְהִתְחַמֵּם כְּנֶגְדָּהּ בְּשַׁבָּת.

וַאֲפִלּוּ אִם הַנָּכְרִי נִתְכַּוֵּן לְטוֹבַת עַצְמוֹ, כְּגוֹן שֶׁשְּׂכָרוֹ הַיִּשְׂרָאֵל וְקָצַץ לוֹ שָׂכָר כָּךְ וְכָךְ בְּעַד כָּל יוֹם וְיוֹם שֶׁיַּדְלִיק לוֹ נֵרוֹת וְיַבְעִיר לוֹ מְדוּרָה, אוֹ שֶׁקָּצַץ לוֹ בְּעַד כָּל הַדְלָקָה וְהַדְלָקָה וְהַבְעָרָה וְהַבְעָרָה, וְלֹא צִוָּהוּ לְהַדְלִיק וּלְהַבְעִיר בְּשַׁבָּת, אֶלָּא הוּא עוֹשֶׂה מֵעַצְמוֹ כְּדֵי לְהַרְבּוֹת בִּשְׂכָרוֹ — אַף עַל פִּי כֵן אָסוּר לֵהָנוֹת מִמְּלַאכְתּוֹ בְּשַׁבָּת, שֶׁהוֹאִיל וְגוּף הַיִּשְׂרָאֵל יְהֵא נֶהֱנֶה בְּשַׁבָּת מִגּוּף הַמְּלָאכָה — הֲרֵי עִקַּר הַמְּלָאכָה נַעֲשֵׂית בְּשַׁבָּת בִּשְׁבִילוֹ, שֶׁהֲרֵי הַנָּכְרִי אֵינוֹ נֶהֱנֶה מִגּוּף הַמְּלָאכָה אֶלָּא מִשְּׂכָרָהּ, וְהוּא מִתְכַּוֵּן בַּעֲשִׂיַּת גּוּף הַמְּלָאכָה בְּשַׁבָּת בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּהָנֶה הַיִּשְׂרָאֵל מִמֶּנָּה בְּשַׁבָּת, נִמְצָא שֶׁעֲשִׂיַּת מְלֶאכֶת הַשַּׁבָּת הִיא בִּשְׁבִילוֹ כְּשֶׁיֵּהָנֶה מִמֶּנָּה בְּשַׁבָּת, וְיֵשׁ לִגְזוֹר גְּזֵרָה שֶׁמָּא יֹאמַר לוֹ לַעֲשׂוֹתָהּ בְּשַׁבָּת בִּשְׁבִיל הֲנָאָתוֹ אִם יִהְיֶה מֻתָּר לוֹ לֵהָנוֹת מִמֶּנָּה כְּשֶׁעִקַּר עֲשִׂיָּתָהּ בִּשְׁבִיל הֲנָאָתוֹ:

Laws of a ner that an akum (non-Jew) kindled on Shabbos — and it contains 17 seifim:

An akum who kindled the ner for a Yisrael — it is forbidden for any person to use its light on Shabbos, even for one for whose sake it was not kindled, for the Chachamim were stringent in this, since a complete melachah of the Torah (melachah gemurah) was performed on Shabbos for the sake of a Yisrael. Likewise, if he kindled a bonfire (medurah) of wood for the sake of a Yisrael — it is forbidden for any Yisrael to warm himself by it on Shabbos.

And even if the akum intended for his own benefit — for example the Yisrael hired him and fixed for him such-and-such wages for each day that he would kindle nerot for him and light a medurah, or fixed him a price for each kindling and each lighting (hav'arah), and did not command him to kindle and light on Shabbos, but rather he acts of his own accord in order to increase his wages — even so it is forbidden to derive benefit from his melachah on Shabbos. For since the very body of the Yisrael will derive benefit on Shabbos from the body of the melachah, the essential melachah is performed on Shabbos for his sake: the akum does not derive benefit from the body of the melachah but only from its wage, and he intends in performing the body of the melachah on Shabbos in order that the Yisrael may derive benefit from it on Shabbos. It turns out that the performance of the Shabbos melachah is for him when he derives benefit from it on Shabbos; and there is room to issue a decree lest he say to him to do it on Shabbos for his benefit, if it were permitted to him to derive benefit from it when its essential performance is for his benefit:

וּמִכָּל מָקוֹם, לֹא הִטְרִיחוּ עַל הַיִּשְׂרַאֵל לָצֵאת מִבֵּיתוֹ כְּשֶׁמַּדְלִיק בּוֹ הַנָּכְרִי נֵר בִּשְׁבִילוֹ מִדַּעַת עַצְמוֹ אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הֲנָאָה מֵאוֹר הַנֵּר, רַק שֶׁלֹּא יִשְׁתַּמֵּשׁ כְּלוּם לְאוֹרוֹ, וְכֵן בַּמְּדוּרָה.

וְהוּא הַדִּין אִם הוּא שׁוֹבֵת בְּמָלוֹן בְּבֵית הַנָּכְרִי — אֵינוֹ צָרִיךְ לָצֵאת מִמֶּנּוּ כְּשֶׁמַּדְלִיק הַנָּכְרִי נֵר בִּשְׁבִילוֹ, דְּכֵיוָן שֶׁהוּא שׁוֹבֵת בּוֹ — נַעֲשָׂה כְּבֵיתוֹ וְטֹרַח לוֹ לָצֵאת מִמֶּנּוּ. וְאִם רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת מִדַּת חֲסִידוּת — יַהֲפוֹךְ פָּנָיו מֵאוֹר הַנֵּר לְהַרְאוֹת שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ בּוֹ:

In any event, they did not impose on the Yisrael to leave his house when the akum kindles a ner for him of his own accord, even though he has benefit from the light of the ner — only that he shall not make any use of its light; and likewise for the medurah.

And the same applies if he is lodging at an inn (malon) in an akum's house — he does not need to leave it when the akum kindles a ner for him: since he is staying there — it becomes like his house and it is a bother for him to leave it. And if he wishes to perform a middas chassidus — let him turn his face away from the light of the ner to show that he does not desire it:

וּמִכָּל מָקוֹם, אִם הַנֵּר הוּא שֶׁל יִשְׂרָאֵל — צָרִיךְ הוּא לִמְחוֹת בְּיָדוֹ לְכַתְּחִלָּה שֶׁלֹּא יַדְלִיקֶנּוּ בִּשְׁבִילוֹ, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רנ"ב, וְכֵן בִּמְדוּרָה מֵעֵצִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

(וְאִם לֹא הִשְׁגִּיחַ בּוֹ וְהִדְלִיקוֹ — מֻתָּר לוֹ לֵהָנוֹת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרוֹ, וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יַעֲרִים בִּמְחָאָתוֹ).

וְאִם מִחָה בַּנָּכְרִי הַמְשָׁרְתו בְּבֵיתוֹ וְלֹא הִשְׁגִּיחַ בּוֹ (אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹר הַנֵּר שֶׁמִּחָה בּוֹ, מִכָּל מָקוֹם) חַיָּב הוּא לְגָרֵשׁ מִבֵּיתוֹ אֶת הַנָּכְרִי הַזֶּה שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לוֹ וּמַדְלִיק אוֹ מַבְעִיר בִּשְׁבִילוֹ בְּשַׁבָּת.

In any event, if the ner belongs to the Yisrael — he must protest him a priori so that he not kindle for him, for the reason explained in siman 252, and likewise for a medurah from wood of the Yisrael.

(And if he did not take heed and kindled it — it is permitted for him to derive benefit and to use its light, provided that he not act with ha'aramah in his protest.)

And if he protested against the akum who serves in his house and he did not heed (even though it is permitted for him to use the light of the ner against which he has protested, nevertheless) — he is obligated to expel from his house this akum who does not listen to him and who kindles or lights for his sake on Shabbos.

And although he intends for his own benefit in order to increase the wages fixed for him for each kindling and lighting, and thus he is like a contractor (kablan) whom one does not need to protest, even when he performs melachah with the Yisrael's objects, as has been explained there — nevertheless it is forbidden to allow him to do it in his house, because of mar'is ayin, as has been explained there:

אֲבָל אִם הַנֵּר אוֹ הָעֵצִים שֶׁל הַנָּכְרִי — אֵינוֹ צָרִיךְ לִמְחוֹת בּוֹ כְּשֶׁעוֹשֶׂה מִדַּעַת עַצְמוֹ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קָצַץ לוֹ שָׂכָר, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם.

וַאֲפִלּוּ בְּתוֹךְ בֵּית יִשְׂרָאֵל אֵין חוֹשְׁשִׁים לְמַרְאִית הָעַיִן כְּשֶׁהַמְּלָאכָה נַעֲשֵׂית בַּחֲפָצִים שֶׁל נָכְרִי, מִטַּעַם שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שכ"ה:

But if the ner or the wood belong to the akum — he need not protest him when he acts of his own accord, even though he did not fix him wages, for the reason explained there.

And even within the house of the Yisrael, we do not suspect mar'is ayin when the melachah is performed with the akum's objects, for the reason that will be explained in siman 325:

וּמִכָּל מָקוֹם, מֻתָּר לוֹ לִמְחוֹת בּוֹ. וְכֵן מֻתָּר לִמְחוֹת בְּנָכְרִי שֶׁבָּא לְהוֹסִיף שֶׁמֶן שֶׁלּוֹ בְּנֵר הַדּוֹלֵק, וְאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם כִּבּוּי שֶׁעַל יְדֵי מְחָאָתוֹ גּוֹרֵם מְהִירוּת הַכִּבּוּי. וּכְשֶׁמִּחָה בְּנָכְרִי הַמַּדְלִיק מִשֶּׁלּוֹ, בֵּין בְּבֵיתוֹ בֵּין בְּבֵית הַנָּכְרִי וְלֹא הִשְׁגִּיחַ בּוֹ — מֻתָּר לוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרוֹ, וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יַעֲרִים בִּמְחָאָתוֹ:

In any event, it is permitted for him to protest against him. Likewise it is permitted to protest against an akum who comes to add his own oil into the burning ner, and there is no concern of extinguishing on the grounds that his protest brings about a swifter extinguishing. And when he has protested against an akum who is kindling with his own — whether in his house or in the akum's house — and he did not heed: it is permitted for him to use its light, provided that he not act with ha'aramah in his protest:

וְכָל זֶה כְּשֶׁהִדְלִיק בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, אֲבָל אִם הִדְלִיק בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ אוֹ בִּשְׁבִיל נָכְרִי אַחֵר — מֻתָּר לְכָל יִשְׂרָאֵל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרוֹ אֲפִלּוּ הַנֵּר שֶׁל הַיִּשְׂרָאֵל, שֶׁאֵין גּוֹזְרִים שֶׁמָּא יֹאמַר לַנָּכְרִי שֶׁיַּדְלִיק בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ אוֹ בִּשְׁבִיל נָכְרִי אַחֵר.

וְכֵן אִם הִדְלִיק לְצֹרֶךְ חוֹלֶה אֲפִלּוּ שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה, אוֹ לְצֹרֶךְ קְטַנִּים שֶׁדִּינָם כְּחוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה לְכָל דָּבָר — מֻתָּר לַבְּרִיאִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרוֹ, שֶׁאֵין כַּאן גְּזֵרָה שֶׁמָּא יֹאמַר לַנָּכְרִי לְהַדְלִיק בִּשְׁבִיל הַחוֹלֶה, שֶׁהֲרֵי דָּבָר מֻתָּר הוּא אֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה:

And all this is when he kindled for the sake of a Yisrael. But if he kindled for his own sake or for the sake of another akum — it is permitted for any Yisrael to use its light even if the ner belongs to a Yisrael, for we do not decree lest one say to the akum to kindle for himself or for another akum.

Likewise, if he kindled for the need of a sick person — even one not in danger — or for the need of small children (whose law is like that of a sick person not in danger in every respect) — it is permitted for the healthy to use its light, since there is no decree here lest one say to the akum to kindle for the sick, because that is a thing permitted even a priori:

יִשְׂרְאֵלִים וְנָכְרִים שֶׁהֵסֵבּוּ יַחַד וּבָא נָכְרִי וְהִדְלִיק לָהֶם נֵר, אִם רֹב הַמְּסִבָּה נָכְרִים — מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרוֹ. וְאִם רֻבָּהּ יִשְׂרָאֵל — אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרוֹ, שֶׁמִּן הַסְּתָם מִתְכַּוֵּן הַמַּדְלִיק לְצֹרֶךְ הָרֹב. וְאִם מֶחֱצָה יִשְׂרָאֵל וּמֶחֱצָה נָכְרִים — גַּם כֵּן אָסוּר, שֶׁמִּן הַסְּתָם הוּא מְכַוֵּן לְצֹרֶךְ שְׁנֵיהֶם.

Yisraelim and akumim seated together, and an akum came and kindled a ner for them: if the majority of the company are akumim — it is permitted to use its light. And if the majority are Yisraelim — it is forbidden to use its light, for ordinarily the one who kindles intends for the majority. And if half are Yisraelim and half akumim — it is also forbidden, for ordinarily he intends for the need of both.

בִּקְצָת מְקוֹמוֹת נָהֲגוּ רַבִּים לְהָקֵל בַּאֲמִירָה לְהַנָּכְרִי לְהַדְלִיק נֵרוֹת לְצֹרֶךְ סְעֻדָּה כְּשֶׁנִּכְבּוּ הַנֵּרוֹת וְאִי אֶפְשָׁר לֶאֱכוֹל בַּחֹשֶׁךְ. וְיֵשׁ שֶׁלִּמְּדוּ זְכוּת עַל שֶׁלֹּא מִחוּ בְּיָדָם חֲכָמִים, לְפִי שֶׁסּוֹמְכִין עַל מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁלֹּא גָזְרוּ עַל שְׁבוּת שֶׁל אֲמִירָה לְנָכְרִי בִּמְקוֹם מִצְוָה אֲפִלּוּ לוֹמַר לוֹ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה גְמוּרָה שֶׁל תּוֹרָה.

In some places many have the custom to be lenient regarding amirah le-akum (saying to a non-Jew) to kindle nerot for the need of a meal when the nerot have gone out and it is impossible to eat in the dark. And some have sought a defense for them — that since the Chachamim did not protest in their hand — they rely on the one who says that they did not decree concerning the shvus of amirah le-akum in the case of a mitzvah, even to tell him to perform a complete melachah of the Torah.

אֲבָל לוֹמַר לַנָּכְרִי שֶׁיָּבִיא לוֹ נֵר הַדָּלוּק כְּבָר בְּמָקוֹם אַחֵר — יֵשׁ מַתִּירִים אֲפִלּוּ אִם אֶפְשָׁר לוֹ בִּלְעָדוֹ, בֵּין נֵר שֶׁל שַׁעֲוָה וְחֵלֶב, בֵּין נֵר שֶׁל שֶׁמֶן, לְפִי שֶׁטִּלְטוּל הַנֵּר אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֻקְצֶה.

But to tell the akum to bring him a ner already kindled elsewhere — some permit even if it is possible to manage without it, whether of wax-tallow or of oil, since the moving (tiltul) of the ner is forbidden only because it is muktzeh.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁמְּבִיאוֹ לְכַאן כְּדֵי לֵהָנוֹת כַּאן לְאוֹרוֹ, אוֹ מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ לַמָּקוֹם שֶׁהָיָה הַנֵּר עוֹמֵד שָׁם, אֲבָל אָסוּר לְטַלְטֵל עַל יְדֵי נָכְרִי כְּדֵי לְהַצְנִיעוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִגָּנֵב.

In what does this apply? When he brings it here in order to derive benefit here from its light, or because he needs the place where the ner was standing; but it is forbidden to have it moved by an akum in order to put it away so that it not be stolen.

אִם אוֹמֵר אָדָם לְעַבְדּוֹ וּלְשִׁפְחָתוֹ לֵילֵךְ עִמּוֹ לַחוּץ בַּלַּיְלָה וּמַדְלִיקִים הַנֵּר מֵעַצְמָן, אַף עַל פִּי שֶׁגַּם הֵם צְרִיכִין לְנֵר זֶה וּמִתְכַּוְּנִים לְצֹרֶךְ עַצְמָן בִּלְבָד — אֵין זֶה נִקְרָא לְצֹרֶךְ נָכְרִי, כֵּיוָן שֶׁעִקַּר הַהֲלִיכָה הִיא לְצֹרֶךְ יִשְׂרָאֵל וּבִשְׁבִילוֹ.

If a person says to his manservant or maidservant to go with him outside at night, and they kindle the ner of their own accord — even though they too need this ner and intend solely for their own need — this is not called "for the akum's sake," since the essential going is for the Yisrael's sake and for him.

אֲבָל נֵר שֶׁמַּדְלֶקֶת הַשִּׁפְחָה לְהָדִיחַ כְּלֵי אֲכִילָה לְאוֹרוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהֲדָחָה זוֹ הִיא לְצֹרֶךְ הַיִּשְׂרָאֵל — אֵין הַדְלָקָה זוֹ נִקְרָא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, הוֹאִיל וְאֵין גּוּף הַיִּשְׂרָאֵל נֶהֱנֶה (מִנֵּר זֶה) (מֵהֲדָחָה זוֹ), אֶלָּא שֶׁכֵּלִים שֶׁלּוֹ מוּדָחִים וְהִיא חַיֶּבֶת לַהֲדִיחָם — לְצָרְכָּהּ הִיא מַדְלֶקֶת, וְאֵין צָרִיךְ לִמְחוֹת בָּהּ, וּמֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹר נֵר זֶה:

But a ner that the maidservant kindles in order to wash eating utensils by its light: even though this washing is for the Yisrael's sake — this kindling is not called "for the sake of a Yisrael," since the body of the Yisrael does not derive benefit (from this ner) (from this washing), but only that his utensils are washed and she is obligated to wash them — she is kindling for her own need; and one need not protest her, and it is permitted to use the light of this ner:

וְכָל זֶה בְּנֵר, אֲבָל בִּמְדוּרָה שֶׁעֲשָׂאָהּ נָכְרִי אֲפִלּוּ לְצָרְכּוֹ בִּלְבָד, אוֹ לְצֹרֶךְ חוֹלֶה אֲפִלּוּ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה — אָסוּר לְבָרִיא לְהִתְחַמֵּם כְּנֶגְדָּהּ, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַרְבֶּה הַנָּכְרִי עֵצִים בִּשְׁבִילוֹ.

And all this is regarding a ner. But regarding a medurah that an akum made — even for his sole need, or for the need of a sick person even one in danger — it is forbidden for a healthy person to warm himself by it, by decree lest the akum add wood for his sake.

וּמִכָּל מָקוֹם, אִם כְּבָר כָּלוּ עֵצִים שֶׁהֻדְלְקוּ מִבְּעוֹד יוֹם אוֹ לְצֹרֶךְ נָכְרִי אוֹ לְצֹרֶךְ חוֹלֶה, וְאֵין דּוֹלְקִים בִּמְדוּרָה זוֹ אֶלָּא הָעֵצִים שֶׁהוֹסִיף בְּשַׁבָּת בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל — אָסוּר לְהִתְחַמֵּם כְּנֶגְדָּהּ.

In any event, if the wood that was kindled while it was still day, or for the need of an akum or sick person, has already been consumed, and only the wood that was added on Shabbos for the sake of a Yisrael is burning in this medurah — it is forbidden to warm oneself by it.

וְכָל הָאִסּוּרִים שֶׁנִּתְבָּאֲרוּ בְּחִמּוּם כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה אוֹ בֵּית הַחֹרֶף אֵינָן אֶלָּא בָּאֲרָצוֹת שֶׁאֵינָן קָרוֹת, אֲבָל בָּאֲרָצוֹת הַקָּרוֹת כְּמוֹ בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ — מֻתָּר לוֹמַר לְנָכְרִי לַעֲשׂוֹת מְדוּרָה בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל בְּיוֹם שֶׁהַקֹּר גָּדוֹל.

All the prohibitions explained regarding warming oneself by a medurah or in a winter-house apply only in lands that are not cold; but in cold lands such as our countries — it is permitted to say to an akum to make a medurah for the sake of a Yisrael on a day of great cold.

אִם שָׂכַר הַנָּכְרִי שֶׁיַּסִּיקֶנּוּ לוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם כָּל יְמוֹת הַחֹרֶף, וְהִסִּיקוֹ גַּם בְּשַׁבָּת כְּשֶׁאֵין הַקֹּר גָּדוֹל — הֲרֵי זֶה כְּעוֹשֶׂה מֵעַצְמוֹ וְאֵין צָרִיךְ לָצֵאת מִבֵּיתוֹ, אֶלָּא שֶׁלְּכַתְּחִלָּה צָרִיךְ לִמְחוֹת בּוֹ:

If he hired the akum to heat for him each and every day of the winter, and he heated also on Shabbos when the cold is not great — this is as if he acted of his own accord and he does not need to leave his house; only that a priori he must protest him:

וְהַנּוֹהֲגִים הֶתֵּר אַף בְּיוֹם שֶׁאֵין הַקֹּר גָּדוֹל, מִכָּל מָקוֹם אֵין מוֹחִין בְּיָדָם, שֶׁמּוּטָב שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹגְגִים וְאַל יִהְיוּ מְזִידִים. וּמִכָּל מָקוֹם, הַכֹּל לְפִי הַקֹּר וּלְפִי בֵּית הַחֹרֶף אִם מַמְשִׁיךְ הַחֹם זְמַן מְרֻבֶּה, וְהֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ:

And those who have the custom to be lenient even on a day when the cold is not great — in any event we do not protest in their hand, for it is better that they be unintentional transgressors than intentional ones. And in any event, all is according to the cold and according to the winter-house — if it sustains the heat for a long time — and the wise has his eyes in his head: