Daat HaRav — The Shulchan Aruch HaRav on Siman רע"ה

דְּבָרִים הָאֲסוּרִים לַעֲשׂוֹת בְּשַׁבָּת לְאוֹר הַנֵּר וּבוֹ י"ג סְעִיפִים:

אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹר הַנֵּר בְּשַׁבָּת כָּל דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ עִיּוּן הַרְבֵּה, כְּגוֹן לִפְלוֹת בְּגָדָיו, אוֹ לִבְדּוֹק צִיצִית, אוֹ לִקְרוֹת בַּסֵּפֶר לְאוֹר הַנֵּר שֶׁל שֶׁמֶן, וַאֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ מוֹצִיא בְּפִיו מַה שֶּׁהוּא קוֹרֵא, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיַטֶּה הַנֵּר לְקָרֵב הַשֶּׁמֶן אֶל הַפְּתִילָה כְּדֵי שֶׁתִּדְלַק יוֹתֵר יָפֶה, וְיִתְחַיֵּב מִשּׁוּם מַבְעִיר.

אֲבָל בְּנֵר שֶׁל שַׁעֲוָה אוֹ שֶׁל חֵלֶב הַכָּרוּךְ סְבִיב הַפְּתִילָה, שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לְהַטּוֹתוֹ כְּשֶׁהַפְּתִילָה הִיא כְּשֵׁרָה (עַיֵּן סִמָּן רס"ד) — יֵשׁ מַתִּירִים. וְיֵשׁ אוֹסְרִים, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִמְחוֹט רֹאשׁ הַפְּתִילָה, וְיֵשׁ בְּזֶה מִשּׁוּם מְכַבֶּה. וּלְעֵת הַצֹּרֶךְ יֵשׁ לִסְמוֹךְ עַל סְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה:

Things forbidden to do on Shabbos by the light of the ner Shabbos — and it contains 13 seifim:

It is forbidden to use the light of the ner on Shabbos for anything that requires much careful examination (iyun harbeh) — such as picking lice from one's garments, inspecting tzitzis, or reading from a book by the light of an oil ner — even if one does not pronounce aloud what he is reading — by decree lest he forget and tilt the ner (shema yateh) to bring the oil closer to the wick so that it burn more brightly, and thereby become liable on account of mav'ir (kindler).

But for a ner of wax or tallow (shaavah or chelev) wound around the wick, where it is not the way to tilt it so long as the wick is fit (see siman 264) — some permit. And some forbid, by decree lest one trim (yimchot) the head of the wick, in which there is a problem of mechabeh (extinguisher). And in pressing circumstances one may rely upon the first opinion:

אֲפִלּוּ אִם הַנֵּר קָבוּעַ בַּחוֹר שֶׁבַּכֹּתֶל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַטּוֹתוֹ, וַאֲפִלּוּ הוּא גָּבוֹהַּ עֶשֶׂר קוֹמוֹת שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִגַּע אֵלָיו כְּלָל, וַאֲפִלּוּ הוּא סָגוּר בַּעֲשָׁשִׁית — אָסוּר בְּכָל עִנְיָן, שֶׁלֹּא חִלְּקוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר, שֶׁהַנֵּר שֶׁאָסְרוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרוֹ תַּשְׁמִישׁ שֶׁצָּרִיךְ עִיּוּן — אֲסָרוּהוּ בְּכָל עִנְיָן:

Even if the ner is fixed in a hole in the wall such that one cannot tilt it, and even if it is ten komos high so that one cannot reach it at all, and even if it is enclosed within a lantern — it is forbidden in every case, for the Sages did not differentiate in this matter: the ner whose light they forbade to be used for a purpose requiring careful examination — they forbade it in every case:

וּמִכָּל מָקוֹם, לֹא אָסְרוּ אֶלָּא לְאָדָם אֶחָד בִּלְבָד, אֲבָל שְׁנַיִם קוֹרִין בְּיַחַד, שֶׁאִם יָבֹא הָאֶחָד לְהַטּוֹת יַזְכִּירֶנּוּ חֲבֵרוֹ. וְהוּא שֶׁקּוֹרִין בְּעִנְיָן אֶחָד, שֶׁאָז מַשְׁגִּיחַ הָאֶחָד בְּמַה שֶּׁחֲבֵרוֹ עוֹשֶׂה, אֲבָל אִם זֶה קוֹרֵא בְּעִנְיָן זֶה וְזֶה קוֹרֵא בְּעִנְיָן זֶה, אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵי הָעִנְיָנִים הֵם בְּדַף אֶחָד — הֲרֵי כָּל אֶחָד וְאֶחָד טָרוּד בְּעִנְיָנוֹ וְאֵין מַשְׁגִּיחַ בְּמַעֲשֵׂה חֲבֵרוֹ, וּלְפִיכָךְ אֲסוּרִים לִקְרוֹת.

וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁקּוֹרִין עִנְיָן אֶחָד אֶלָּא שֶׁזֶּה קוֹרֵהוּ בְּסֵפֶר אֶחָד וְזֶה קוֹרֵהוּ בְּסֵפֶר אַחֵר — הֲרֵי כָּל אֶחָד טָרוּד בְּסִפְרוֹ וְאֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ בְּמַעֲשֵׂה חֲבֵרוֹ, וּלְכָךְ אֲסוּרִים לִקְרוֹת. וְלָכֵן אָסוּר לוֹמַר פִּיּוּטִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּלֵילֵי יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, לְפִי שֶׁכָּל אֶחָד קוֹרֵא מִסִּפְרוֹ.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין חִלּוּק בֵּין סֵפֶר אֶחָד לִסְפָרִים הַרְבֵּה, כֹּל שֶׁקּוֹרִין בְּעִנְיָן אֶחָד — מֻתָּר. וְהַמִּנְהָג כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה:

Nevertheless, they only forbade it to a single person; but two who read together — if one comes to tilt, his fellow will remind him. And that is when they read on a single subject (inyan echad), for then one pays attention to what the other does. But if this one reads on this subject and that one on another subject, even if both subjects are on the same page — each one is occupied with his own subject and does not pay attention to what his fellow is doing, and therefore they are forbidden to read.

And even when they read on a single subject, if this one reads it in one book and that one in another book — each one is occupied with his own book and does not pay attention to what his fellow does, and therefore they are forbidden to read. Therefore it is forbidden to say piyutim in the synagogue on the nights of Yom Tov that falls on Shabbos, since each one reads from his own book.

And some say that there is no distinction between one book and many books: whenever they read on a single subject — it is permitted. The custom follows the first opinion:

הָרוֹצֶה לִקְרוֹת וְאוֹמֵר לְאַחֵר שֶׁעִמּוֹ שֶׁאֵינוֹ קוֹרֵא "תֵּן דַּעְתְּךָ עָלַי שֶׁלֹּא אַטֶּה הַנֵּר" — הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִקְרוֹת. וְהוּא הַדִּין אִם אוֹמֵר כֵּן לְאִשְׁתּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁדַּעְתָּהּ קְרוֹבָה אֶצְלוֹ — לֹא תַנִּיחֵהוּ לְהַטּוֹת. וְכֵן אִם מַפְלֶה אֶת בְּגָדָיו וְהִיא מְשַׁמַּרְתּוֹ שֶׁלֹּא יַטֶּה — הֲרֵי זֶה מֻתָּר.

אֲבָל אִם הִיא אוֹ אַחֵר גַּם כֵּן מַפְלֶה עִמּוֹ — אָסוּר, שֶׁהֲרֵי כָּל אֶחָד בּוֹדֵק בְּמָקוֹם אַחֵר, וְכָל אֶחָד טָרוּד בִּבְדִיקָתוֹ וְאֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ בְּמַעֲשֵׂה חֲבֵרוֹ:

One who wishes to read and says to another with him who is not reading, "Put your mind upon me so that I do not tilt the ner" — this one is permitted to read. The same applies if he says so to his wife: although her mind is close to his (daatah krovah etzlo) — she will not let him tilt. Likewise, if he is picking lice from his garments and she watches him so that he not tilt — this is permitted.

But if she or another is also picking lice with him — it is forbidden, for each one is inspecting in a different place, each one is occupied with his own inspection and does not pay attention to what the other is doing:

אָדָם חָשׁוּב שֶׁבָּרוּר לוֹ שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהַטּוֹת הַנֵּר בְּעַצְמוֹ כָּל יְמוֹת הַחֹל — מֻתָּר לוֹ לִקְרוֹת בְּשַׁבָּת, וַאֲפִלּוּ יְחִידִי וְאֵין אַחֵר מְשַׁמְּרוֹ:

A distinguished person (adam chashuv) of whom it is clear that it is not his way to tilt the ner himself during all the weekdays — it is permitted for him to read on Shabbos, even alone with no other watching him:

לֹא הִתִּירוּ לִשְׁנַיִם שֶׁיִּקְרְאוּ בְּעִנְיָן אֶחָד אֲפִלּוּ בְּסֵפֶר אֶחָד אֶלָּא לְאוֹר הַנֵּר, אֲבָל אֵצֶל הַמְּדוּרָה אֲפִלּוּ עֲשָׂרָה כְּאֶחָד אֵין קוֹרִין, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁזַּנְבוֹת הָאוּדִים סְמוּכִים לָהֶם — יוּכַל אֶחָד לַחְתּוֹת בָּהֶם בְּקַל וּבִמְהִירוּת כָּל כָּךְ קֹדֶם שֶׁיַּרְגִּישׁ בּוֹ חֲבֵרוֹ, וּמַה יּוֹעִיל שֶׁיַּזְכִּירֶנּוּ חֲבֵרוֹ אַחַר שֶׁחָתָה כְּבָר.

(וּמִטַּעַם זֶה אַף כְּשֶׁמִּתְחַמְּמִים אֶצְלָהּ לֹא יֵשְׁבוּ בְּסָמוּךְ לְזַנְבוֹת הָאוּדִים):

They only permitted two to read on a single subject — even from a single book — by the light of the ner. But at the bonfire (medurah), even ten as one do not read, since the ends of the firebrands (zanvos ha-udim) are close at hand — one could stir them with such ease and speed before his fellow notices, and what good will it do that his fellow remind him after he has already stirred them?

(And for this same reason, even when they are warming themselves by it, they do not sit close to the ends of the firebrands):

תִּינוֹק[וֹ]ת שֶׁל בֵּית רַבָּן קוֹרִין לְאוֹר הַנֵּר אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בִּפְנֵי רַבָּן, מִפְּנֵי שֶׁאֵימַת רַבָּן עֲלֵיהֶן, וְאֵין פּוֹשְׁטִין יָד לְשׁוּם דָּבָר אַף בְּחֹל אֶלָּא עַל פִּי רַבָּן, וּלְפִיכָךְ לֹא יָבֹאוּ לְהַטּוֹת:

Schoolchildren (tinokos shel beis raban) read by the light of the ner even when not in their teacher's presence, because the dread of their teacher is upon them — they do not stretch out their hand to any matter even on weekdays except by their teacher's leave, and therefore they will not come to tilt:

מֻתָּר לִקְרוֹת פֶּרֶק "בַּמֶּה מַדְלִיקִין" לְאוֹר הַנֵּר, שֶׁהֲרֵי הוּא מַזְכִּיר אִסּוּר שַׁבָּת וְאֵיךְ יִשְׁכַּח וְיַטֶּה:

It is permitted to read the chapter "Bameh madlikin" by the light of the ner, since it itself mentions the prohibitions of Shabbos — how then would he forget and tilt?

נוֹהֲגִים לִקְרוֹת בְּלֵיל יוֹם הַכִּפּוּרִים בְּמַחְזוֹרִים, מִפְּנֵי שֶׁאֵימַת יוֹם הַכִּפּוּרִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יַטּוּ:

It is customary to read from the machzorim on the night of Yom Kippur, because the dread of Yom Kippur is upon them and they will not tilt:

הָרַב יָכוֹל לִרְאוֹת לְאוֹר הַנֵּר מֵהֵיכָן יִקְרְאוּ הַתִּינוֹקוֹת, וּלְסַדֵּר רָאשֵׁי הַפָּרָשִׁיּוֹת בְּפִיו מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר לְאוֹר הַנֵּר, וְהַשְּׁאָר קוֹרֵא בְּעַל פֶּה לְסַיֵּעַ אֶת הַתִּינוֹקוֹת. וְלֹא רָאשֵׁי פָּרָשִׁיּוֹת בִּלְבָד, אֶלָּא כֹּל שֶׁיּוֹדֵעַ קְצָת הַפָּרָשָׁה בְּעַל פֶּה וּבִקְצָת צָרִיךְ לִרְאוֹת בַּסֵּפֶר אֲפִלּוּ בְּאֶמְצַע הַפָּרָשָׁה — הֲרֵי זֶה מֻתָּר, שֶׁמֵּאַחַר שֶׁאֵינוֹ מְעַיֵּן בַּסֵּפֶר תָּמִיד — יֵשׁ לוֹ הֶכֵּר בָּזֶה וְלֹא יָבֹא לִשְׁכּוֹחַ וּלְהַטּוֹת.

לְפִיכָךְ, לֵיל פֶּסַח שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת — מֻתָּר לִקְרוֹת הַהַגָּדָה בַּסֵּפֶר לְאוֹר הַנֵּר, לְפִי שֶׁאֵין עַם הָאָרֶץ שֶׁלֹּא תְהֵא שְׁגוּרָה בְּפִיו קְצָת, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְעַיֵּן בַּסֵּפֶר אֶלָּא לִפְרָקִים.

(וְאַף כְּשֶׁקּוֹרֵא כֻּלָּהּ בַּסֵּפֶר — מֻתָּר, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לָזֶה).

וְהוּא הַדִּין הַזְּמִירוֹת שֶׁאוֹמְרִים בְּכָל שַׁבָּת עַל הַשֻּׁלְחָן, מִשֶּׁיַּרְגִּיל בָּהֶן קְצָת בְּעַל פֶּה — יָכוֹל לְאָמְרָן מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר.

וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁהַמַּשְׁכִּים בְּשַׁבָּת לְבֵית הַכְּנֶסֶת — מִתְפַּלֵּל שָׁם לְאוֹר הַנֵּר הַדּוֹלֵק מִבְּעוֹד יוֹם, שֶׁזֶּהוּ מֻתָּר, שֶׁהַתְּפִלָּה וּשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁהוּא רָגִיל לְאָמְרָם הֵם שְׁגוּרִים בְּפִיו יוֹתֵר מֵהַהַגָּדָה.

אֲבָל לִלְמוֹד אָסוּר אֲפִלּוּ הוּא יוֹם, אִם הַחֶדֶר אָפֵל עֲדַיִן בְּעִנְיָן שֶׁצָּרִיךְ לְנֵר:

The teacher may look by the light of the ner to see from where the children should read, and arrange the openings of the parashiyos (rashei ha-parashiyos) by his mouth from within the book by the light of the ner, while the rest he recites by heart to assist the children. And not only the openings of the parashiyos, but whatever a person partially knows by heart and partially needs to see in the book — even in the middle of a parashah — this is permitted. Since he does not study the book continually, there is a reminder (hekker) in this and he will not come to forget and tilt.

Therefore, on the night of Pesach that falls on Shabbos, it is permitted to read the Haggadah from the book by the light of the ner, for there is no am ha-aretz to whom it is not somewhat familiar, and he only needs to look at the book occasionally.

(And even when he reads it all from the book — it is permitted, since he does not need this).

The same applies to the zemiros said every Shabbos at the table: once he has gotten somewhat accustomed to them by heart — he may say them from within the book.

How much more so for one who rises early on Shabbos to the synagogue — he may pray there by the light of the ner that has been kindled from while it is still day; this is permitted, since prayer and the other texts that he is accustomed to say are more familiar to him than the Haggadah.

But to learn is forbidden even by day, if the room is still dark such that he needs a ner:

כֵּלִים הַדּוֹמִין זֶה לָזֶה וְצָרִיךְ עִיּוּן רַב לְהַבְחִין (בֵּין זֶה לָזֶה) בֵּינֵיהֶם — אָסוּר לְבָדְקָן לְאוֹר הַנֵּר. וַאֲפִלּוּ לְהַבְחִין בֵּין בְּגָדָיו לְבִגְדֵי אִשְׁתּוֹ אָסוּר אִם הֵם דּוֹמִים זֶה לְזֶה.

אֲבָל מִסְתַּכֵּל הוּא מַה שֶּׁבְּכוֹס וּמַה שֶּׁבִּקְעָרָה לְאוֹר הַנֵּר, שֶׁהִתִּירוּ לוֹ מִפְּנֵי הַנְּקִיּוּת וּמִפְּנֵי הַסַּכָּנָה. וְהוּא הַדִּין לִבְרוֹר יָרָק, הָאֹכֶל מִתּוֹךְ הַפְּסֹלֶת, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָזֶה:

Vessels that resemble one another and require great careful examination to distinguish (between them) — it is forbidden to inspect them by the light of the ner. And even to distinguish between his garments and the garments of his wife is forbidden if they resemble one another.

But he may look at what is in the cup and what is on the dish by the light of the ner, since they permitted it for the sake of cleanliness and because of danger. The same applies to selecting vegetables — taking the edible from amid the refuse (okhel mi-toch ha-pesoles) — and likewise any case similar to these:

שַׁמָּשׁ שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ אָסוּר לוֹ לִבְדּוֹק כּוֹסוֹת אוֹ קְעָרוֹת הַדּוֹמִין וּלְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם לְאוֹר הַנֵּר, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ מַכִּירָן וְצָרִיךְ הוּא לְעַיֵּן בָּהֶם הַרְבֵּה עַד שֶׁיַּבְחִין בֵּינֵיהֶם, וְשֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיַטֶּה.

אֲבָל הַשַּׁמָּשׁ הַקָּבוּעַ, הוֹאִיל וּמַכִּירָן — אֵינוֹ צָרִיךְ עִיּוּן הַרְבֵּה לְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם, לְפִיכָךְ אִם בָּא לִבְדּוֹק — אֵין מוֹנְעִים אוֹתוֹ. אֲבָל אֵין מוֹרִין לוֹ לְכַתְּחִלָּה לִבְדּוֹק אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מֻתָּר, דְּכֵיוָן שֶׁמְּקָרֵב יָדָיו לַנֵּר לְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם — חוֹשְׁשִׁים שֶׁמָּא יִסְתַּפֵּק מֵהַשֶּׁמֶן שֶׁבַּנֵּר.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּנֵר שֶׁל שֶׁמֶן, אֲבָל נֵר שֶׁל נֵפְטְ כֵּיוָן שֶׁהוּא מָאוּס — אֵין חוֹשְׁשִׁים שֶׁיִּסְתַּפֵּק מִמֶּנּוּ, וּמוֹרִין לוֹ לְכַתְּחִלָּה.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבְּנֵר שֶׁל נֵפְטְ אֲפִלּוּ שַׁמָּשׁ שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ מֻתָּר לִבְדּוֹק לְאוֹרוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאוֹרוֹ רַב וְלֹא יִצְטָרֵךְ לְהַטּוֹת. וְיֵשׁ לִסְמוֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶם לְהָקֵל בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים:

A waiter (shamash) who is not a regular fixture (kavua) — it is forbidden for him to inspect similar cups or dishes and distinguish between them by the light of the ner, because he does not know them and he needs to examine them long until he can distinguish between them — and there is concern lest he forget and tilt.

But the regular waiter, since he knows them — he does not need much examination to distinguish between them; therefore if he comes to inspect — they do not prevent him. But one does not instruct him at the outset to inspect, even though it is permitted, since by bringing his hands close to the ner to distinguish between them, there is concern lest he take some of the oil from the ner.

To what does this apply? To an oil ner. But to a ner of naphtha (nefet), since it is repulsive — there is no concern lest he take some of it, and one may instruct him at the outset.

And some say that with a naphtha ner, even a non-regular waiter may inspect by its light, since its light is abundant and he will not need to tilt. One may rely upon their words to be lenient in divrei sofrim (melachah de-rabbanan):

נָהֲגוּ לְכַסּוֹת הַקְּטַנִּים שֶׁלֹּא יִהְיוּ עֲרֻמִּים בִּפְנֵי הַנֵּרוֹת, מִשּׁוּם בִּזּוּי מִצְוָה (וְגַם בְּחֹל יֵשׁ סַכָּנָה לַעֲמוֹד בִּפְנֵי הַנֵּר עָרֹם):

It became customary to cover small children so that they not be naked before the nerot Shabbos, because of the disgrace of the mitzvah (bizuy mitzvah) — and even on weekdays there is a danger in standing naked before a ner: