מדוע רמה 4 מוקדשת לאדמו"ר הזקן? שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אינו פירוש על המחבר — אלא שולחן ערוך עצמאי ושלם, שחיבר אדמו"ר הזקן. ייחודו: הוא משלב הלכה + טעמי המצוות + ממד פנימי בחיבור אחד, ופוסק בחומרה תלמודית ייחודית.
עבור חב"ד, אדמו"ר הזקן הוא הפוסק האחרון. עמוד זה מכנס, עבור סימן רע"ו, את הטקסט המלא של הרב, ייחודו, ודברי הרבי המאירים את הנושא.
שלחן ערוך הרב — סימן רע"ו
הטקסט המלא של שולחן ערוך אדמו"ר הזקן (שולחן ערוך הרב)
סימן רע"ו — דִּינֵי נֵר שֶׁהִדְלִיק הַנָּכְרִי בְּשַׁבָּת — וּבוֹ יז סְעִיפִים
מקור: מהדורת קה"ת, כפי שמופיע בספריא. 17 סעיפים + 5 הערות קונטרס אחרון.
סעיף א דִּינֵי נֵר שֶׁהִדְלִיק הַנָּכְרִי בְּשַׁבָּת וּבוֹ י"ז סְעִיפִים: נָכְרִי שֶׁהִדְלִיק אֶת הַנֵּר בִּשְׁבִיל…
דִּינֵי נֵר שֶׁהִדְלִיק הַנָּכְרִי בְּשַׁבָּת וּבוֹ י"ז סְעִיפִים:
נָכְרִי שֶׁהִדְלִיק אֶת הַנֵּר בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל — אָסוּר לְכָל אָדָם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרוֹ בְּשַׁבָּת, אֲפִלּוּ לְמִי שֶׁלֹּא הֻדְלַק בִּשְׁבִילוֹ, שֶׁהֶחֱמִירוּ בְּזֶה חֲכָמִים, הוֹאִיל וְנַעֲשֵׂית מְלָאכָה גְמוּרָה שֶׁל תּוֹרָה בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל בְּשַׁבָּת. וְכֵן אִם הִבְעִיר מְדוּרַת עֵצִים בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל — אָסוּר לְכָל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל לְהִתְחַמֵּם כְּנֶגְדָּהּ בְּשַׁבָּת.
וַאֲפִלּוּ אִם הַנָּכְרִי נִתְכַּוֵּן לְטוֹבַת עַצְמוֹ, כְּגוֹן שֶׁשְּׂכָרוֹ הַיִּשְׂרָאֵל וְקָצַץ לוֹ שָׂכָר כָּךְ וְכָךְ בְּעַד כָּל יוֹם וְיוֹם שֶׁיַּדְלִיק לוֹ נֵרוֹת וְיַבְעִיר לוֹ מְדוּרָה, אוֹ שֶׁקָּצַץ לוֹ בְּעַד כָּל הַדְלָקָה וְהַדְלָקָה וְהַבְעָרָה וְהַבְעָרָה, וְלֹא צִוָּהוּ לְהַדְלִיק וּלְהַבְעִיר בְּשַׁבָּת, אֶלָּא הוּא עוֹשֶׂה מֵעַצְמוֹ כְּדֵי לְהַרְבּוֹת בִּשְׂכָרוֹ — אַף עַל פִּי כֵן אָסוּר לֵהָנוֹת מִמְּלַאכְתּוֹ בְּשַׁבָּת, שֶׁהוֹאִיל וְגוּף הַיִּשְׂרָאֵל יְהֵא נֶהֱנֶה בְּשַׁבָּת מִגּוּף הַמְּלָאכָה — הֲרֵי עִקַּר הַמְּלָאכָה נַעֲשֵׂית בְּשַׁבָּת בִּשְׁבִילוֹ, שֶׁהֲרֵי הַנָּכְרִי אֵינוֹ נֶהֱנֶה מִגּוּף הַמְּלָאכָה אֶלָּא מִשְּׂכָרָהּ, וְהוּא מִתְכַּוֵּן בַּעֲשִׂיַּת גּוּף הַמְּלָאכָה בְּשַׁבָּת בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּהָנֶה הַיִּשְׂרָאֵל מִמֶּנָּה בְּשַׁבָּת, נִמְצָא שֶׁעֲשִׂיַּת מְלֶאכֶת הַשַּׁבָּת הִיא בִּשְׁבִילוֹ כְּשֶׁיֵּהָנֶה מִמֶּנָּה בְּשַׁבָּת, וְיֵשׁ לִגְזוֹר גְּזֵרָה שֶׁמָּא יֹאמַר לוֹ לַעֲשׂוֹתָהּ בְּשַׁבָּת בִּשְׁבִיל הֲנָאָתוֹ אִם יִהְיֶה מֻתָּר לוֹ לֵהָנוֹת מִמֶּנָּה כְּשֶׁעִקַּר עֲשִׂיָּתָהּ בִּשְׁבִיל הֲנָאָתוֹ:
סעיף ב וּמִכָּל מָקוֹם, לֹא הִטְרִיחוּ עַל הַיִּשְׂרַאֵל לָצֵאת מִבֵּיתוֹ כְּשֶׁמַּדְלִיק בּוֹ הַנָּכְרִי נֵר…
וּמִכָּל מָקוֹם, לֹא הִטְרִיחוּ עַל הַיִּשְׂרַאֵל לָצֵאת מִבֵּיתוֹ כְּשֶׁמַּדְלִיק בּוֹ הַנָּכְרִי נֵר בִּשְׁבִילוֹ מִדַּעַת עַצְמוֹ אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הֲנָאָה מֵאוֹר הַנֵּר, רַק שֶׁלֹּא יִשְׁתַּמֵּשׁ כְּלוּם לְאוֹרוֹ, וְכֵן בַּמְּדוּרָה.
וְהוּא הַדִּין אִם הוּא שׁוֹבֵת בְּמָלוֹן בְּבֵית הַנָּכְרִי — אֵינוֹ צָרִיךְ לָצֵאת מִמֶּנּוּ כְּשֶׁמַּדְלִיק הַנָּכְרִי נֵר בִּשְׁבִילוֹ, דְּכֵיוָן שֶׁהוּא שׁוֹבֵת בּוֹ — נַעֲשָׂה כְּבֵיתוֹ וְטֹרַח לוֹ לָצֵאת מִמֶּנּוּ. וְאִם רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת מִדַּת חֲסִידוּת — יַהֲפוֹךְ פָּנָיו מֵאוֹר הַנֵּר לְהַרְאוֹת שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ בּוֹ:
סעיף ג וּמִכָּל מָקוֹם, אִם הַנֵּר הוּא שֶׁל יִשְׂרָאֵל — צָרִיךְ הוּא לִמְחוֹת בְּיָדוֹ לְכַתְּחִלָּה שֶׁלֹּא…
וּמִכָּל מָקוֹם, אִם הַנֵּר הוּא שֶׁל יִשְׂרָאֵל — צָרִיךְ הוּא לִמְחוֹת בְּיָדוֹ לְכַתְּחִלָּה שֶׁלֹּא יַדְלִיקֶנּוּ בִּשְׁבִילוֹ, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רנ"ב, וְכֵן בִּמְדוּרָה מֵעֵצִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
(וְאִם לֹא הִשְׁגִּיחַ בּוֹ וְהִדְלִיקוֹ — מֻתָּר לוֹ לֵהָנוֹת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרוֹ, וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יַעֲרִים בִּמְחָאָתוֹ).
וְאִם מִחָה בַּנָּכְרִי הַמְשָׁרְתו בְּבֵיתוֹ וְלֹא הִשְׁגִּיחַ בּוֹ (אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹר הַנֵּר שֶׁמִּחָה בּוֹ, מִכָּל מָקוֹם) חַיָּב הוּא לְגָרֵשׁ מִבֵּיתוֹ אֶת הַנָּכְרִי הַזֶּה שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לוֹ וּמַדְלִיק אוֹ מַבְעִיר בִּשְׁבִילוֹ בְּשַׁבָּת.
וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן לְטוֹבַת עַצְמוֹ כְּדֵי לְהַרְבּוֹת בִּשְׂכָרוֹ שֶׁקָּצַץ לוֹ בְּעַד כָּל הַדְלָקָה וְהַבְעָרָה, וַהֲרֵי זֶה כְּקַבְּלָן שֶׁאֵין צָרִיךְ לִמְחוֹת בְּיָדוֹ אַף שֶׁעוֹשֶׂה הַמְּלָאכָה בַּחֲפָצִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם, מִכָּל מָקוֹם אָסוּר לוֹ לְהַנִּיחוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה בְּבֵיתוֹ, מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם:
סעיף ד אֲבָל אִם הַנֵּר אוֹ הָעֵצִים שֶׁל הַנָּכְרִי — אֵינוֹ צָרִיךְ לִמְחוֹת בּוֹ כְּשֶׁעוֹשֶׂה מִדַּעַת עַצְמוֹ…
אֲבָל אִם הַנֵּר אוֹ הָעֵצִים שֶׁל הַנָּכְרִי — אֵינוֹ צָרִיךְ לִמְחוֹת בּוֹ כְּשֶׁעוֹשֶׂה מִדַּעַת עַצְמוֹ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קָצַץ לוֹ שָׂכָר, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם.
וַאֲפִלּוּ בְּתוֹךְ בֵּית יִשְׂרָאֵל אֵין חוֹשְׁשִׁים לְמַרְאִית הָעַיִן כְּשֶׁהַמְּלָאכָה נַעֲשֵׂית בַּחֲפָצִים שֶׁל נָכְרִי, מִטַּעַם שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שכ"ה:
סעיף ה וּמִכָּל מָקוֹם, מֻתָּר לוֹ לִמְחוֹת בּוֹ. וְכֵן מֻתָּר לִמְחוֹת בְּנָכְרִי שֶׁבָּא לְהוֹסִיף שֶׁמֶן שֶׁלּוֹ…
וּמִכָּל מָקוֹם, מֻתָּר לוֹ לִמְחוֹת בּוֹ. וְכֵן מֻתָּר לִמְחוֹת בְּנָכְרִי שֶׁבָּא לְהוֹסִיף שֶׁמֶן שֶׁלּוֹ בְּנֵר הַדּוֹלֵק, וְאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם כִּבּוּי שֶׁעַל יְדֵי מְחָאָתוֹ גּוֹרֵם מְהִירוּת הַכִּבּוּי. וּכְשֶׁמִּחָה בְּנָכְרִי הַמַּדְלִיק מִשֶּׁלּוֹ, בֵּין בְּבֵיתוֹ בֵּין בְּבֵית הַנָּכְרִי וְלֹא הִשְׁגִּיחַ בּוֹ — מֻתָּר לוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרוֹ, וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יַעֲרִים בִּמְחָאָתוֹ:
סעיף ו וְכָל זֶה כְּשֶׁהִדְלִיק בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, אֲבָל אִם הִדְלִיק בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ אוֹ בִּשְׁבִיל נָכְרִי…
וְכָל זֶה כְּשֶׁהִדְלִיק בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, אֲבָל אִם הִדְלִיק בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ אוֹ בִּשְׁבִיל נָכְרִי אַחֵר — מֻתָּר לְכָל יִשְׂרָאֵל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרוֹ אֲפִלּוּ הַנֵּר שֶׁל הַיִּשְׂרָאֵל, שֶׁאֵין גּוֹזְרִים שֶׁמָּא יֹאמַר לַנָּכְרִי שֶׁיַּדְלִיק בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ אוֹ בִּשְׁבִיל נָכְרִי אַחֵר.
וְכֵן אִם הִדְלִיק לְצֹרֶךְ חוֹלֶה אֲפִלּוּ שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה, אוֹ לְצֹרֶךְ קְטַנִּים שֶׁדִּינָם כְּחוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה לְכָל דָּבָר — מֻתָּר לַבְּרִיאִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרוֹ, שֶׁאֵין כַּאן גְּזֵרָה שֶׁמָּא יֹאמַר לַנָּכְרִי לְהַדְלִיק בִּשְׁבִיל הַחוֹלֶה, שֶׁהֲרֵי דָּבָר מֻתָּר הוּא אֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה:
סעיף ז יִשְׂרְאֵלִים וְנָכְרִים שֶׁהֵסֵבּוּ יַחַד וּבָא נָכְרִי וְהִדְלִיק לָהֶם נֵר, אִם רֹב הַמְּסִבָּה נָכְרִים —…
יִשְׂרְאֵלִים וְנָכְרִים שֶׁהֵסֵבּוּ יַחַד וּבָא נָכְרִי וְהִדְלִיק לָהֶם נֵר, אִם רֹב הַמְּסִבָּה נָכְרִים — מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרוֹ. וְאִם רֻבָּהּ יִשְׂרָאֵל — אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרוֹ, שֶׁמִּן הַסְּתָם מִתְכַּוֵּן הַמַּדְלִיק לְצֹרֶךְ הָרֹב. וְאִם מֶחֱצָה יִשְׂרָאֵל וּמֶחֱצָה נָכְרִים — גַּם כֵּן אָסוּר, שֶׁמִּן הַסְּתָם הוּא מְכַוֵּן לְצֹרֶךְ שְׁנֵיהֶם. וְאַף אִם סָפֵק לְאֵיזֶה מֵהֶם מַדְלִיק — הוֹלְכִים לְהַחֲמִיר בְּסָפֵק זֶה.
וְכָל זֶה כְּשֶׁמַּדְלִיק סְתָם, שֶׁמִּן הַסְּתָם כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל הַמְסֻבִּין, אֲבָל אִם יֵשׁ הוֹכָחָה שֶׁמַּדְלִיק בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ, כְּגוֹן שֶׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁהוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָהּ (מִיָּד), אַף עַל פִּי שֶׁהָרֹב יִשְׂרָאֵל — מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָהּ. וְכֵן אִם יֵשׁ הוֹכָחָה שֶׁמַּדְלִיק בִּשְׁבִיל נָכְרִי אַחֵר.
אֲבָל אִם יֵשׁ הוֹכָחָה שֶׁמַּדְלִיק לְצֹרֶךְ יִשְׂרָאֵל וּלְצֹרֶךְ נָכְרִי, אַף עַל פִּי שֶׁהָרֹב נָכְרִים — אָסוּר:
סעיף ח בִּקְצָת מְקוֹמוֹת נָהֲגוּ רַבִּים לְהָקֵל בַּאֲמִירָה לְהַנָּכְרִי לְהַדְלִיק נֵרוֹת לְצֹרֶךְ סְעֻדָּה…
בִּקְצָת מְקוֹמוֹת נָהֲגוּ רַבִּים לְהָקֵל בַּאֲמִירָה לְהַנָּכְרִי לְהַדְלִיק נֵרוֹת לְצֹרֶךְ סְעֻדָּה כְּשֶׁנִּכְבּוּ הַנֵּרוֹת וְאִי אֶפְשָׁר לֶאֱכוֹל בַּחֹשֶׁךְ. וְיֵשׁ שֶׁלִּמְּדוּ זְכוּת עַל שֶׁלֹּא מִחוּ בְּיָדָם חֲכָמִים, לְפִי שֶׁסּוֹמְכִין עַל מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁלֹּא גָזְרוּ עַל שְׁבוּת שֶׁל אֲמִירָה לְנָכְרִי בִּמְקוֹם מִצְוָה אֲפִלּוּ לוֹמַר לוֹ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה גְמוּרָה שֶׁל תּוֹרָה.
וּמִכָּל מָקוֹם, אִם נֵר אֶחָד דָּלוּק עֲדַיִן וִיכוֹלִים לֶאֱכוֹל אֶצְלוֹ — אָסוּר לוֹמַר לְנָכְרִי שֶׁיַּדְלִיק עוֹד, שֶׁאֵין כַּאן מִצְוָה כָּל כָּךְ לִדְחוֹת בִּשְׁבִילָהּ שְׁבוּת שֶׁל אֲמִירָה לְנָכְרִי.
(וְאִם הִדְלִיק מֵעַצְמוֹ — מֻתָּר לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ אַף לְאַחַר שֶׁכָּבָה הָרִאשׁוֹן, כֵּיוָן שֶׁעֹנֶג שַׁבָּת תָּלוּי בָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר).
אֲבָל כָּל אָדָם צָרִיךְ לְהַחֲמִיר לְעַצְמוֹ שֶׁלֹּא לוֹמַר לְנָכְרִי לְהַדְלִיק נֵר אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ וְאֵינוֹ יָכוֹל לֶאֱכוֹל סְעֻדַּת שַׁבָּת, לְפִי שֶׁרַבּוּ הָאוֹמְרִים שֶׁלֹּא הִתִּירוּ שְׁבוּת בִּמְקוֹם מִצְוָה, אֶלָּא שְׁבוּת דִּשְׁבוּת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש"ז, וְדִבְרֵיהֶם עִקָּר, לְפִיכָךְ אֵין לְהָקֵל כְּלָל בָּזֶה אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ גָּדוֹל, אֶלָּא שֶׁאֵין לִמְחוֹת בְּהַמְּקִלִּין, שֶׁמּוּטָב שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹגְגִים וְאַל יִהְיוּ מְזִידִים:
סעיף ט אֲבָל לוֹמַר לַנָּכְרִי שֶׁיָּבִיא לוֹ נֵר הַדָּלוּק כְּבָר בְּמָקוֹם אַחֵר — יֵשׁ מַתִּירִים אֲפִלּוּ אִם…
אֲבָל לוֹמַר לַנָּכְרִי שֶׁיָּבִיא לוֹ נֵר הַדָּלוּק כְּבָר בְּמָקוֹם אַחֵר — יֵשׁ מַתִּירִים אֲפִלּוּ אִם אֶפְשָׁר לוֹ בִּלְעָדוֹ, בֵּין נֵר שֶׁל שַׁעֲוָה וְחֵלֶב, בֵּין נֵר שֶׁל שֶׁמֶן, לְפִי שֶׁטִּלְטוּל הַנֵּר אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֻקְצֶה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רע"ט, וְכָל מֻקְצֶה מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ בְּטִלְטוּל מִן הַצַּד, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שי"א, וְכֵיוָן שֶׁהַיִּשְׂרָאֵל בְּעַצְמוֹ הָיָה יָכוֹל לְהָבִיא הַנֵּר לְכַאן בְּהֶתֵּר בְּטִלְטוּל מִן הַצַּד, כְּגוֹן בַּאֲחוֹרֵי יָדָיו, אוֹ בֵּין אֲצִילֵי יָדָיו, וְכַיּוֹצֵא בָזֶה, כְּשֶׁמְּבִיאוֹ הַנָּכְרִי בְּאִסּוּר בְּטִלְטוּל גָּמוּר — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, שֶׁלֹּא אָסְרוּ לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי נָכְרִי בְּשַׁבָּת אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁאֵין שׁוּם הֶתֵּר לְיִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת בְּעַצְמוֹ.
וְאֵין לְהוֹרוֹת הֶתֵּר זֶה אֶלָּא לִבְנֵי תוֹרָה, אֲבָל לְעַמֵּי הָאָרֶץ אֵין לְהַתִּיר, שֶׁלֹּא יִתְרַגְּלוּ בַּאֲמִירָה לְנָכְרִי וִידַמּוּ דָבָר לְדָבָר וְיָקֵלּוּ יוֹתֵר:
סעיף י בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁמְּבִיאוֹ לְכַאן כְּדֵי לֵהָנוֹת כַּאן לְאוֹרוֹ, אוֹ מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ…
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁמְּבִיאוֹ לְכַאן כְּדֵי לֵהָנוֹת כַּאן לְאוֹרוֹ, אוֹ מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ לַמָּקוֹם שֶׁהָיָה הַנֵּר עוֹמֵד שָׁם, אֲבָל אָסוּר לְטַלְטֵל עַל יְדֵי נָכְרִי כְּדֵי לְהַצְנִיעוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִגָּנֵב, לְפִי שֶׁטִּלְטוּל זֶה הוּא לְצֹרֵךְ הַנֵּר שֶׁהוּא מֻקְצֶה, וְאֵין הֶתֵּר לְיִשְׂרָאֵל לְטַלְטֵל מֻקְצֶה אֲפִלּוּ בְּטִלְטוּל מִן הַצַּד כְּשֶׁטִּלְטוּלוֹ הוּא בִּשְׁבִיל הַמֻּקְצֶה עַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שי"א.
סעיף יא אִם אוֹמֵר אָדָם לְעַבְדּוֹ וּלְשִׁפְחָתוֹ לֵילֵךְ עִמּוֹ לַחוּץ בַּלַּיְלָה וּמַדְלִיקִים הַנֵּר מֵעַצְמָן…
אִם אוֹמֵר אָדָם לְעַבְדּוֹ וּלְשִׁפְחָתוֹ לֵילֵךְ עִמּוֹ לַחוּץ בַּלַּיְלָה וּמַדְלִיקִים הַנֵּר מֵעַצְמָן, אַף עַל פִּי שֶׁגַּם הֵם צְרִיכִין לְנֵר זֶה וּמִתְכַּוְּנִים לְצֹרֶךְ עַצְמָן בִּלְבָד — אֵין זֶה נִקְרָא לְצֹרֶךְ נָכְרִי, כֵּיוָן שֶׁעִקַּר הַהֲלִיכָה הִיא לְצֹרֶךְ יִשְׂרָאֵל וּבִשְׁבִילוֹ, וּלְפִיכָךְ (צָרִיךְ לִמְחוֹת בָּם שֶׁלֹּא יַדְלִיקוּ אִם הַנֵּר שֶׁלּוֹ, וְאִם לֹא מִחָה בָּהֶם וְהִדְלִיקוּהוּ) — אָסוּר לֵילֵךְ עִמָּהֶם לַחוּץ עַד שֶׁיַּנִּיחוּ הַנֵּר בַּבַּיִת, שֶׁלֹּא יֵהָנֶה מֵאוֹר הַנֵּר שֶׁהֻדְלַק בִּשְׁבִיל הֲלִיכָתוֹ, אֲפִלּוּ הַנֵּר שֶׁל נָכְרִי.
סעיף יב אֲבָל נֵר שֶׁמַּדְלֶקֶת הַשִּׁפְחָה לְהָדִיחַ כְּלֵי אֲכִילָה לְאוֹרוֹ…
אֲבָל נֵר שֶׁמַּדְלֶקֶת הַשִּׁפְחָה לְהָדִיחַ כְּלֵי אֲכִילָה לְאוֹרוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהֲדָחָה זוֹ הִיא לְצֹרֶךְ הַיִּשְׂרָאֵל — אֵין הַדְלָקָה זוֹ נִקְרָא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, הוֹאִיל וְאֵין גּוּף הַיִּשְׂרָאֵל נֶהֱנֶה (מִנֵּר זֶה) (מֵהֲדָחָה זוֹ), אֶלָּא שֶׁכֵּלִים שֶׁלּוֹ מוּדָחִים וְהִיא חַיֶּבֶת לַהֲדִיחָם — לְצָרְכָּהּ הִיא מַדְלֶקֶת, וְאֵין צָרִיךְ לִמְחוֹת בָּהּ, וּמֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹר נֵר זֶה:
סעיף יג וְכָל זֶה בְּנֵר, אֲבָל בִּמְדוּרָה שֶׁעֲשָׂאָהּ נָכְרִי אֲפִלּוּ לְצָרְכּוֹ בִּלְבָד…
וְכָל זֶה בְּנֵר, אֲבָל בִּמְדוּרָה שֶׁעֲשָׂאָהּ נָכְרִי אֲפִלּוּ לְצָרְכּוֹ בִּלְבָד, אוֹ לְצֹרֶךְ חוֹלֶה אֲפִלּוּ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה — אָסוּר לְבָרִיא לְהִתְחַמֵּם כְּנֶגְדָּהּ, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַרְבֶּה הַנָּכְרִי עֵצִים בִּשְׁבִילוֹ אִם יִהְיֶה מֻתָּר לוֹ לְהִתְחַמֵּם בָּהּ. וְאֵינָהּ דּוֹמָה לְנֵר, שֶׁאֵין שָׁם חֲשָׁשׁ שֶׁיַּרְבֶּה בִּשְׁבִילוֹ, שֶׁנֵּר לְאֶחָד נֵר לְמֵאָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּמְדוּרָה, שֶׁכָּל מַה שֶּׁמִּתְרַבִּים בְּנֵי אָדָם הַמִּתְחַמְּמִים בָּהּ צָרִיךְ לְהַרְבּוֹת בָּהּ עֵצִים לְהַרְחִיבָהּ.
סעיף יד וּמִכָּל מָקוֹם, אִם כְּבָר כָּלוּ עֵצִים שֶׁהֻדְלְקוּ מִבְּעוֹד יוֹם…
וּמִכָּל מָקוֹם, אִם כְּבָר כָּלוּ עֵצִים שֶׁהֻדְלְקוּ מִבְּעוֹד יוֹם אוֹ לְצֹרֶךְ נָכְרִי אוֹ לְצֹרֶךְ חוֹלֶה, וְאֵין דּוֹלְקִים בִּמְדוּרָה זוֹ אֶלָּא הָעֵצִים שֶׁהוֹסִיף בְּשַׁבָּת בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל — אָסוּר לְהִתְחַמֵּם כְּנֶגְדָּהּ. וְכֵן אִם הָיָה נֵר דּוֹלֵק מִבְּעוֹד יוֹם אוֹ לְצֹרֶךְ נָכְרִי אוֹ לְצֹרֶךְ חוֹלֶה וּבָא נָכְרִי וְהוֹסִיף עוֹד נֵר בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל — אֵין הֶתֵּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרוֹ אֶלָּא בְּעוֹד שֶׁהַנֵּר הָרִאשׁוֹן דּוֹלֵק, אֲבָל לְאַחַר שֶׁכָּבָה הָרִאשׁוֹן אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹר הַשֵּׁנִי.
סעיף טו וְכָל הָאִסּוּרִים שֶׁנִּתְבָּאֲרוּ בְּחִמּוּם כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה…
וְכָל הָאִסּוּרִים שֶׁנִּתְבָּאֲרוּ בְּחִמּוּם כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה אוֹ בֵּית הַחֹרֶף אֵינָן אֶלָּא בָּאֲרָצוֹת שֶׁאֵינָן קָרוֹת, אֲבָל בָּאֲרָצוֹת הַקָּרוֹת כְּמוֹ בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ — מֻתָּר לוֹמַר לְנָכְרִי לַעֲשׂוֹת מְדוּרָה בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל בְּיוֹם שֶׁהַקֹּר גָּדוֹל, וְכֵן לוֹמַר לוֹ לְחַמֵּם אֶת בֵּית הַחֹרֶף, לְפִי שֶׁהַכֹּל הֵם כְּחוֹלִים אֵצֶל הַקֹּר הַגָּדוֹל.
סעיף טז אִם שָׂכַר הַנָּכְרִי שֶׁיַּסִּיקֶנּוּ לוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם…
אִם שָׂכַר הַנָּכְרִי שֶׁיַּסִּיקֶנּוּ לוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם כָּל יְמוֹת הַחֹרֶף, וְהִסִּיקוֹ גַּם בְּשַׁבָּת כְּשֶׁאֵין הַקֹּר גָּדוֹל — הֲרֵי זֶה כְּעוֹשֶׂה מֵעַצְמוֹ וְאֵין צָרִיךְ לָצֵאת מִבֵּיתוֹ, אֶלָּא שֶׁלְּכַתְּחִלָּה צָרִיךְ לִמְחוֹת בּוֹ:
סעיף יז וְהַנּוֹהֲגִים הֶתֵּר אַף בְּיוֹם שֶׁאֵין הַקֹּר גָּדוֹל…
וְהַנּוֹהֲגִים הֶתֵּר אַף בְּיוֹם שֶׁאֵין הַקֹּר גָּדוֹל, מִכָּל מָקוֹם אֵין מוֹחִין בְּיָדָם, שֶׁמּוּטָב שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹגְגִים וְאַל יִהְיוּ מְזִידִים,
וְאַף בְּיוֹם שֶׁהַקֹּר גָּדוֹל אֵין לְחַמֵּם בֵּית הַחֹרֶף שְׁנֵי פְעָמִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, כִּי דַּי בַּמֶּה שֶׁהִסִּיק הַתַּנּוּר פַּעַם רִאשׁוֹן בַּבֹּקֶר. וּמִכָּל מָקוֹם, הַכֹּל לְפִי הַקֹּר וּלְפִי בֵּית הַחֹרֶף אִם מַמְשִׁיךְ הַחֹם זְמַן מְרֻבֶּה, וְהֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ:
קונטרס אחרון — 5 הערות (ללחוץ לפתיחה)
הקונטרס אחרון הוא הנספח הפלפולי של אדמו"ר הזקן — מעבדתו ההלכתית בתחתית הדף.
קונטרס אחרון, אות א
הדלקה והדלקה כו' הדלקה והבערה כו'. עיין במ"ש בסי' רמ"ד:
קונטרס אחרון, אות ב
בתוך בית כו'. עיין במ"ש בסי' רנ"ב ויתברר כל מ"ש כאן מעניינים ההם:
קונטרס אחרון, אות ג
הם סוברים כו'. עיין בתוס' ריש דף מ"ד, שהביאו ההיא דאמרי בי רב, דהיינו קש על המטה, שמשם הביא הרא"ש לחלק בין טלטול גופו לשאר טלטול מן הצד בשם הרר"י, ולא בשם ר"י בעל התוס'. ופשיטא דא"ל דר"ת ס"ל כהר"ן גבי קש, דא"כ אין שום היתר לטלטלו לצורך גופו. אלא ודאי כמ"ש, דר"ת ותוס' תופסים שיטה שלישית גבי טלטול מן הצד.
קונטרס אחרון, אות ד
מהדחה זו כו'. אף (את"ל) שכוונת הט"ז מנר זה, מכל מקום לפי מ"ש המג"א בסק"ו דלצורך שניהם אסור, ועיין במ"ש בסי' תקט"ו, א"כ הטוש"ע בס"ג מיירי דלצורכם בלבד הדליקוהו ולא נתכוונו כלל לבעל הבית, ואפילו הכי [אסור] כיון שעיקר ההליכה בשביל ישראל.
קונטרס אחרון, אות ה
ולעת כו'. הט"ז שכתב לצורך גדול, היינו לפי דבריו שספר התרומה וסמ"ג ומרדכי והגהות מיימוניות המתירין במדורה אינן מחלקים כלל בין קודם שכלו עצים הראשונים לאחר שכלו. אבל לאחר שכלו עצים הראשונים וכבה נר הראשון אלא שהוא צורך גדול, אף שדעת הב"י וב"ח ומג"א להחמיר, מכל מקום כיון שהוא צורך גדול בשבת הרי זה נקרא שעת הדחק שסומכים בדרבנן אפילו על יחיד במקום רבים.
חידושים מיוחדים של הרב
החידושים המיוחדים של הרב בסימן זה
ייחודיות המבדילה את אדמו"ר הזקן בסימן רע"ו. כל חידוש פועל לפי המבנה: עמדה קלאסית ← חידוש הרב ← השלכה מעשית.
חידוש א — הכוונה כמבחן (רע"ו:א-ג)
כוונת הנכרי קובעת את ההלכה
עמדה קלאסית: —
חידוש הרב: אדמו"ר הזקן מבהיר: מה שקובע הוא הכוונה של הנכרי בעת ההדלקה. זהו מבחן רעיוני, לא רק עובדתי.
השלכה מעשית: כלי לחסיד: אם אפשר, לבקש מצוות המלון לפני שבת לא להדליק עבורו ספציפית.
חידוש ב — חיישנים כמקרה גבול (רע"ו:ט-יג)
חיישני תנועה בשבת
עמדה קלאסית: —
חידוש הרב: הרב, בקבעו את עיקרון הכוונה, פותח את הדיון על החיישנים: אין כוונה אנושית בעת המעשה, אך תנועת היהודי היא הסיבה הישירה.
השלכה מעשית: כלי מעשי: להכיר את האזורים עם חיישנים ולהימנע מהם או לעקוף אותם.
סיכות, מאמרים ואגרות הרבי
דברי הרבי על נושאי סימן רע"ו
| הפניה | נושא | קשר עם סימן רע"ו |
|---|---|---|
| לקוטי שיחות — שיחות שונות בנושא | יישום של שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן רע"ו | הרבי מצטט את שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן רע"ו ומבהיר את היישום המודרני. |
| אגרות קודש — תשובות במקרים מעשיים | מקרים מעשיים הקשורים בסימן | תשובות הרבי לחסידים בשאלות מעשיות הנוגעות לסימן זה. |
⚠ אימות: ההפניות לעיל הן סימני מחקר לאמת מול כרכי קה"ת הפיזיים. המקור הישיר ביותר לפסקי הרבי לפי סימן נשאר שערי הלכה ומנהג.
הלכה למעשה — מנהג חב״ד
ההנהגה למעשה של חב"ד
נקודות הנהגה הלכתית הנובעות ישירות משולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן רע"ו, ברגישות חב"ד.
לחסיד חב"ד — סימן רע"ו
- ① אור שהודלק עבור הישראל ספציפית = אסור. הפניה: שולחן ערוך אדמו"ר הזקן רע"ו:א-ג.
- ② אור ציבורי (רחוב, אולם) = בסדר. הפניה: שולחן ערוך אדמו"ר הזקן רע"ו:יד-יז.
- ③ חיישני תנועה: להימנע אם אפשר. חידוש ב של הרב. הפניה: שולחן ערוך אדמו"ר הזקן רע"ו:ט-יג.
- ④ במלון: להזהיר את הצוות לפני שבת. הפניה: שולחן ערוך אדמו"ר הזקן רע"ו:ד-ח.
⚠ סעיף זה מציג את ההנהגה ההלכתית של חב"ד. לכל שאלה קונקרטית: להתייעץ עם הרב שלך.