מדוע רמה 4 ייעודית לאדמו"ר הזקן? שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אינו פירוש על המחבר — זהו שולחן ערוך עצמאי ושלם, שנכתב על ידי אדמו"ר הזקן. ייחודו: הוא משלב הלכה + טעמי המצוות + הממד הפנימי ביצירה אחת, ופוסק בחומרה תלמודית ייחודית.
לחב"ד, אדמו"ר הזקן הוא הפוסק האחרון. עמוד זה מקבץ, לסימן רע"ח, את הטקסט השלם של הרב, את חידושו, ואת דברי הרבי המאירים את הנושא.
שלחן ערוך הרב — סימן רע"ח
הטקסט השלם של שולחן ערוך אדמו"ר הזקן (שולחן ערוך הרב)
סימן רע"ח — שֶׁיָּכוֹל לְכַבּוֹת הַנֵּר בִּשְׁבִיל הַחוֹלֶה — וּבוֹ ד סְעִיפִים
מקור: הוצאת קה"ת, כפי שמופיע ב-Sefaria. 4 סעיפים + 0 סעיפי קונטרס אחרון.
סעיף א שֶׁיָּכוֹל לְכַבּוֹת הַנֵּר בִּשְׁבִיל הַחוֹלֶה וּבוֹ ד' סְעִיפִים: מֻתָּר לְכַבּוֹת אֶת הַנֵּר בִּשְׁבִיל…
שֶׁיָּכוֹל לְכַבּוֹת הַנֵּר בִּשְׁבִיל הַחוֹלֶה וּבוֹ ד' סְעִיפִים:
מֻתָּר לְכַבּוֹת אֶת הַנֵּר בִּשְׁבִיל הַחוֹלֶה שֶׁיִּישַׁן, אִם הוּא חוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֲשַׁשׁ סַכָּנָה אִם לֹא יִישַׁן. וְכֵן מִי שֶׁמִּתְיָרֵא מִפְּנֵי לִסְטִים שֶׁלֹּא יַהַרְגוּהוּ — מֻתָּר לְכַבּוֹת הַנֵּר שֶׁלֹּא יִרְאוּהוּ, שֶׁפִּקּוּחַ נֶפֶשׁ דּוֹחֶה שַׁבָּת אֲפִלּוּ בַּחֲשַׁשׁ סְפֵק סַכָּנָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שכ"ח.
אֲבָל אִם אֵין שָׁם חֲשַׁשׁ סַכָּנַת נְפָשׁוֹת אֶלָּא סַכָּנַת מָמוֹן, וְכֵן בִּשְׁבִיל חוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה — אָסוּר לְכַבּוֹת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, וְאִם כִּבָּה — פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁאֵין אִסּוּר מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא בִּמְלָאכָה הַצְּרִיכָה לְגוּפָהּ, כְּלוֹמַר שֶׁהַמְּלָאכָה צְרִיכָה לוֹ בִּשְׁבִיל גּוּפָהּ, דְּהַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לוֹ גּוּף הַדָּבָר שֶׁגּוּף הַמְּלָאכָה נַעֲשֵׂית בּוֹ, כְּגוֹן שֶׁמְּכַבֶּה עֵצִים דּוֹלְקִים בִּשְׁבִיל הַפֶּחָמִים, שֶׁהֵם רְאוּיִים לְצוֹרְפִים, שֶׁגּוּף מְלֶאכֶת הַכִּבּוּי נַעֲשֶׂה בְּגוּף הַפֶּחָמִים שֶׁהֵם צְרִיכִים לוֹ, אֲבָל מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ הִיא כְּשֶׁהִיא צְרִיכָה לוֹ בִּשְׁבִיל דָּבָר אַחֵר שֶׁאֵין גּוּף הַמְּלָאכָה נַעֲשֵׂית בּוֹ, כְּגוֹן שֶׁמְּכַבֶּה אֶת הַנֵּר מִפְּנֵי שֶׁחָס עַל הַשֶּׁמֶן שֶׁלֹּא יִדְלַק כֻּלּוֹ עַכְשָׁו, אוֹ מִפְּנֵי שֶׁחָס עַל חֶרֶס הַנֵּר שֶׁלֹּא יִבָּקַע כְּשֶׁהַפְּתִילָה דּוֹלֶקֶת עָלָיו, שֶׁגּוּף מְלֶאכֶת הַכִּבּוּי נַעֲשֶׂה בַּפְּתִילָה, וְהוּא מִתְכַּוֵּן בִּמְלַאכְתּוֹ מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ לַשֶּׁמֶן אוֹ לַנֵּר, וְכֵן הַמְכַבֶּה אֶת הַדְּלֵקָה מִפְּנֵי שֶׁחָס עַל מָמוֹנוֹ, וְכֵן הַמְכַבֶּה גַּחֶלֶת בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִזּוֹקוּ בָּהּ רַבִּים, וְכֵן זֶה שֶׁמְּכַבֶּה בִּשְׁבִיל הַחוֹלֶה אוֹ מִפְּנֵי הַלִּסְטִים — הַרֵי זֶה מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן בִּשְׁבִיל צֹרֶךְ הַפֶּחָמִים אוֹ הַפְּתִילָה שֶׁהַכִּבּוּי נַעֲשֶׂה בָּהֶן.
וַאֲפִלּוּ אִם מְכַבֶּה בִּשְׁבִיל שֶׁצָּרִיךְ לַפְּתִילָה — אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אִם כֵּן צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְהַדְלִיקָהּ אַחַר זְמַן, וְגַם הִיא פְּתִילָה חֲדָשָׁה, שֶׁזֶּהוּ פַּעַם רִאשׁוֹן שֶׁהֻדְלְקָה, וְגַם לֹא הֻבְהֲבָה קֹדֶם שֶׁהֻדְלְקָה, שֶׁעַל יְדֵי כִּבּוּי זֶה הִיא מִתַּקֶּנֶת לְהַדְלָקָה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיְתָה בַּתְּחִלָּה.
אֲבָל אִם אֵין צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְהַדְלִיקָהּ לְאַחַר זְמַן, וַאֲפִלּוּ אִם צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְהַדְלִיקָהּ אֶלָּא שֶׁהִיא פְּתִילָה יְשָׁנָה שֶׁכְּבָר הֻדְלְקָה פַּעַם אַחַת, וַאֲפִלּוּ הִיא פְּתִילָה חֲדָשָׁה שֶׁלֹּא הֻדְלְקָה מִקֹּדֶם כְּלָל אֶלָּא שֶׁהֻבְהֲבָה קֹדֶם שֶׁהֻדְלְקָה, שֶׁעַל יְדֵי כִּבּוּי זֶה אֵינָהּ מִתַּקֶּנֶת לְהַדְלָקָה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיְתָה בַּתְּחִלָּה — הֲרֵי זֶה מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ, שֶׁאַף שֶׁהוּא צָרִיךְ לְגוּף הַדָּבָר שֶׁהַמְּלָאכָה נַעֲשֵׂית בּוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁהַפֶּחָם שֶׁבְּרֹאשָׁהּ שֶׁהַכִּבּוּי נַעֲשֶׂה בּוֹ הוּא צָרִיךְ לוֹ שֶׁיְּהֵא נוֹחַ לַחֲזוֹר וּלְהַדְלִיקָהּ, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהַדָּבָר שֶׁהַמְּלָאכָה נַעֲשָׂה בּוֹ אֵינוֹ מִתְתַּקֵּן כְּלוּם עַל יְדֵי הַמְּלָאכָה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיָה בַּתְּחִלָּה — הֲרֵי אֵין הַמְּלָאכָה צְרִיכָה לְגוּפָהּ שֶׁל אוֹתוֹ דָבָר כְּלָל, כֵּיוָן שֶׁאֵין מְתַקֶּנֶת אוֹתוֹ כְּלוּם, וְאֵינָהּ נִקְרֵאת מְלָאכָה הַצְּרִיכָה לְגוּפָהּ אֶלָּא אִם כֵּן שֶׁהַמְּלָאכָה מְתַקֶּנֶת אֶת גּוּף הַדָּבָר שֶׁנַּעֲשֵׂית בּוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיָה בַּתְּחִלָּה, שֶׁאָז הִיא צְרִיכָה לְגוּפָהּ, וְגַם שֶׁיְּהֵא צֹרֶךְ לָאָדָם בְּגוּף הַדָּבָר שֶׁהַמְּלָאכָה נַעֲשֵׂית בּוֹ וּמְתַקֶּנֶת אוֹתוֹ:
סעיף ב בַּמֶה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּכִבּוּי, שֶׁהִיא מְלֶאכֶת קִלְקוּל, שֶׁמְּקַלְקֵל הַהַבְעָרָה, לְפִיכָךְ…
בַּמֶה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּכִבּוּי, שֶׁהִיא מְלֶאכֶת קִלְקוּל, שֶׁמְּקַלְקֵל הַהַבְעָרָה, לְפִיכָךְ אֵינָהּ חֲשׁוּבָה צְרִיכָה לְגוּפָהּ בְּזֶה בִּלְבָד מַה שֶּׁגּוּף הַדָּבָר שֶׁנַּעֲשֵׂית בּוֹ צָרִיךְ לְהָאָדָם, אֶלָּא עַד שֶׁגּוּף הַדָּבָר מִתְתַּקֵּן עַל יְדֵי הַמְּלָאכָה שֶׁנַּעֲשֵׂית בּוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיָה בַּתְּחִלָּה.
וְכֵן הַסּוֹתֵר בִּנְיָן עַל מְנָת לַחֲזוֹר וְלִבְנוֹתוֹ, אוֹ הַקּוֹרֵעַ עַל מְנָת לַחֲזוֹר וְלִתְפּוֹר — אֵין אָסוּר מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא אִם כֵּן אִם דַּעְתּוֹ שֶׁיְּהֵא בִּנְיָן הָאַחֲרוֹן יוֹתֵר טוֹב מִן הָרִאשׁוֹן, וְכֵן בִּתְפִירַת הַבֶּגֶד, שֶׁנִּמְצְאוּ הַסְּתִירָה וְהַקְּרִיעָה הֵן מְתַקְּנִים הַבִּנְיָן וְהַבֶּגֶד שֶׁיִּהְיוּ יוֹתֵר טוֹב מִבַּתְּחִלָּה, שֶׁמִּבִּלְעֲדֵי הַסְּתִירָה וְהַקְּרִיעָה אִי אֶפְשָׁר כְּלָל לְתַקֵּן הַבִּנְיָן וְהַבֶּגֶד שֶׁיִּהְיוּ יוֹתֵר טוֹבִים.
אֲבָל שְׁאָר מְלָאכוֹת שֶׁאֵינָן מְלָאכוֹת הַקִּלְקוּל, אַף [אִם] אֵינָן מְתַקְּנוֹת אֶת גּוּף הַדָּבָר שֶׁנַּעֲשֵׂית בּוֹ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁגּוּף הַדָּבָר שֶׁנַּעֲשֵׂית בּוֹ הוּא צָרִיךְ לְהָאָדָם — הֲרֵי זֶה הַמְּלָאכָה הַצְּרִיכָה לְגוּפָהּ, כְּגוֹן הַמּוֹצִיא קַרְדֹּם מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת כְּדֵי לַחְתּוֹךְ בּוֹ, שֶׁאַף שֶׁאֵין הַקַּרְדֹּם מִתְתַּקֵּן כְּלָל בְּהוֹצָאָה זוֹ — הֲרֵי זֶה חַיָּב, הוֹאִיל וְהוּא צָרִיךְ לְגוּף הַדָּבָר שֶׁהוֹצִיא.
אֲבָל אִם אֵינוֹ צָרִיךְ לְגוּף הַדָּבָר שֶׁהוֹצִיא, כְּגוֹן הַמּוֹצִיא מֵת לִקְבוּרָה, שֶׁגּוּף הַמֵּת אֵין לוֹ בּוֹ שׁוּם צֹרֶךְ כְּלָל — הֲרֵי זֶה מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בְזֶה.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ מְלֶאכֶת הַקִּלְקוּל אֵין צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַתִּקּוּן יוֹתֵר טוֹב מִבַּתְּחִלָּה. חוּץ מִמְּכַבֶּה הַנֵּר, שֶׁאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אִם כֵּן נִתְכַּוֵּן לְהַבְהֵב הַפְּתִילָה עַל יְדֵי כִּבּוּי זֶה שֶׁתְּהֵא נוֹחָה לַחֲזוֹר וּלְהַדְלִיקָהּ. אֲבָל אִם אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ עַל הִבְהוּבָהּ, אֶלָּא שֶׁמִּתְכַּוֵּן בְּכִבּוּיוֹ לָחוּס עָלֶיהָ שֶׁלֹּא תִדְלַק כֻּלּוֹ עַכְשָׁו, אַף עַל פִּי שֶׁמִּתְכַּוֵּן כְּדֵי לַחֲזוֹר וּלְהַדְלִיקָהּ לְאַחַר זְמַן, מִכָּל מָקוֹם עִקַּר גּוּף הַדָּבָר שֶׁמְּלֶאכֶת הַכִּבּוּי נַעֲשֶׂה בּוֹ הוּא הַפֶּחָם שֶׁבְּרֹאשָׁהּ שֶׁהָאוּר אָחַז בּוֹ, וְכֵיוָן שֶׁאֵין כַּוָּנָתוֹ בְּכִבּוּיוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁצָּרִיךְ לְפֶחָם זֶה אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁאָר הַפְּתִילָה שֶׁלֹּא אָחַז בָּהּ הָאוּר — הֲרֵי זֶה מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָה אֶלָּא לְדָבָר אַחֵר שֶׁאֵין הַמְּלָאכָה נַעֲשֵׂית בּוֹ:
סעיף ג וְכָל זֶה לְהָאוֹמְרִים שֶׁמְּלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ פָּטוּר עָלֶיהָ וְאֵינָהּ אֲסוּרָה אֶלָּא…
וְכָל זֶה לְהָאוֹמְרִים שֶׁמְּלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ פָּטוּר עָלֶיהָ וְאֵינָהּ אֲסוּרָה אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. אֲבָל יֵשׁ חוֹלְקִין עַל זֶה וְאוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ מְלָאכָה שֶׁאֵין צְרִיכָה לְגוּפָהּ חַיָּב עָלֶיהָ מִן הַתּוֹרָה. וּמִכָּל מָקוֹם, אַף לְפִי דִבְרֵיהֶם מֻתָּר לְכַבּוֹת הַנֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁיִּישַׁן הַחוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה. וְכֵן מִי שֶׁמִּתְיָרֵא מִפְּנֵי הַלִּסְטִים, וְיֵשׁ חֲשַׁשׁ (סַכָּנָה בְּדָבָר) סַכָּנוֹת נְפָשׁוֹת. אֲבָל אִם אֵין שָׁם אֶלָּא חֲשַׁש צַעַר הַגּוּף בִּלְבָד בְּעִנְיָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָבֹא לְעוֹלָם לִידֵי חֲשַׁשׁ סַכָּנָה מִצַּעַר הַהוּא — אָסוּר לְכַבּוֹת. וְאִם כִּבָּה — חַיָּב לְפִי דִבְרֵיהֶם.
וְהַחִלּוּקִים שֶׁבֵּין ב' הַסְּבָרוֹת אֵלּוּ לַהֲלָכָה וּלְמַעֲשֶׂה יִתְבָּאֲרוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד עַל מְקוֹמוֹ.
וְיֵשׁ דְּבָרִים הַרְבֵּה שֶׁהַכֹּל מוֹדִים שֶׁאֵין בָּהֶם אִסּוּר מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא אִם כֵּן צָרִיךְ לְגוּפָן. וְיֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהַכֹּל מוֹדִים בָּהֶם שֶׁחַיָּב עֲלֵיהֶם מִן הַתּוֹרָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין צָרִיךְ לְגוּפָן. וְיִתְבָּאֵר גַּם כֵּן כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּמְקוֹמוֹ:
סעיף ד וְהַכֹּל מוֹדִים בִּ"פְסִיק רֵישֵׁהּ וְלֹא יָמוּת" שֶׁחַיָּב עָלָיו מִן הַתּוֹרָה לִפְעָמִים. וְכֵיצַד…
וְהַכֹּל מוֹדִים בִּ"פְסִיק רֵישֵׁהּ וְלֹא יָמוּת" שֶׁחַיָּב עָלָיו מִן הַתּוֹרָה לִפְעָמִים. וְכֵיצַד מָצִינוּ זֶה? וַהֲלֹא כְּשֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לִמְלָאכָה — בְּוַדַּאי אֵין צָרִיךְ לְגוּפָהּ כְּלָל.
מָצִינוּ בִּכְגוֹן שֶׁהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁנּוֹחַ לוֹ בִּמְלָאכָה שֶׁנַּעֲשֵׂית בְּלֹא כַוָּנָתוֹ וְחָפֵץ הוּא בָּהּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לָהּ, וַהֲרֵי הִיא צְרִיכָה לוֹ עַכְשָׁו שֶׁכְּבָר נַעֲשֵׂית מֵאֵלֶיהָ בְּלֹא כַוָּנָתוֹ. כֵּיצַד? כְּגוֹן נֶקֶב שֶׁבְּחָבִית שֶׁמּוֹצִיאִין בּוֹ הַיַּיִן שֶׁפָּקוּק בִּנְעֹרֶת שֶׁל פִּשְׁתָּן, שֶׁהַנְּעֹרֶת בְּלוּעָה מִיַּיִן הַרְבֵּה, וּכְשֶׁמּוֹצִיאָהּ וְחוֹזֵר וּפוֹקֵק בָּהּ וּמְהַדְּקָהּ בְּחֹזֶק — אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִסְחוֹט יַיִן מִמֶּנָּה, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן אֶלָּא לִסְתּוֹם הַנֶּקֶב — הֲרֵי זֶה "פְּסִיק רֵישֵׁהּ", וְאִם יֵשׁ כְּלִי תַּחַת פְּקִיקַת הַנְּעֹרֶת שֶׁהַיַּיִן הַנִּסְחָט מִמֶּנָּה נוֹטֵף לְתוֹכוֹ — הֲרֵי זֶה חַיָּב עַל פְּקִיקָה זוֹ, שֶׁהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁנּוֹחַ לוֹ בַּיַּיִן הַנִּסְחָט מֵהַנְּעֹרֶת לְתוֹךְ הַכְּלִי שֶׁיּוּכַל לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ כְּשֶׁיִּהְיֶה בַּכְּלִי, אֲבָל כְּשֶׁיִּהְיֶה בָּלוּעַ בִּנְעֹרֶת — אֵין לוֹ בָּהּ הֲנָאָה שֶׁל כְּלוּם, וַהֲרֵי זוֹ מְלָאכָה הַצְּרִיכָה לְגוּפָהּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לָהּ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָזֶה:
קונטרס אחרון — 0 סעיפים (לחץ לפתוח)
הקונטרס אחרון הוא הנספח הפלפולי של אדמו"ר הזקן — מעבדת ההלכה שלו בתחתית העמוד.
חידושים מיוחדים של הרב
החידושים הייחודיים של הרב על סימן זה
ייחודים המבדילים את אדמו"ר הזקן בסימן רע"ח. כל חידוש בנוי לפי המבנה: שיטה קלאסית → חידוש הרב → תוצאה מעשית.
חידוש א — שלום החולה כקובע (רע"ח:1-2)
החולה דוחה את השבותים
שיטה קלאסית: —
חידוש הרב: אדמו"ר הזקן מבטא: נוכחות חולה דוחה את השבותים (איסורי דרבנן) — לא רק חיובי לא תעשה, אלא גם חיובי עשה.
תוצאה מעשית: כלי למעשה: אם בן משפחה חולה וצריך לישון, אפשר לכבות את האור (לפי מידת החומרה).
סיכות, מאמרים ואגרות הרבי
דברי הרבי על נושאי סימן רע"ח
| הפניה | נושא | קשר עם סימן רע"ח |
|---|---|---|
| ליקוטי שיחות — שיחות שונות בנושא | יישום שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן רע"ח | הרבי מצטט את שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן רע"ח ומבטא את היישום המודרני. |
| אגרות קודש — תשובות במקרים מעשיים | מקרים מעשיים הקשורים לסימן | תשובות הרבי לחסידים בשאלות מעשיות בסימן זה. |
⚠ אימות: ההפניות שלעיל הן רמזים למחקר לאימות מול כרכי קה"ת הפיזיים. המקור הישיר ביותר לפסקי הרבי לפי סימן נותר שערי הלכה ומנהג.
הלכה למעשה — מנהג חב״ד
ההנהגה למעשה של חב"ד
נקודות הנהגה הלכתית הנובעות ישירות משולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן רע"ח, ברגישות חב"ד.
לחסיד חב"ד — סימן רע"ח
- ① כיבוי הנר לאפשר לחולה לישון = מותר. חידוש א של הרב. הפניה: שולחן ערוך אדמו"ר הזקן רע"ח:1-2.
- ② להבחין בין חולה חמור לקל לעניין כיבוי ישיר. הפניה: שולחן ערוך אדמו"ר הזקן רע"ח:3-4.
⚠ פרק זה מציג את ההנהגה ההלכתית של חב"ד. לכל שאלה קונקרטית: פנה לרב שלך.