אורח חיים רע״ט · רמה 4 · שיטת אדמו״ר הזקן

דעת הרב

דעת הרב — שולחן ערוך אדמו״ר הזקן על סימן רע״ט

שיטת אדמו״ר הזקן בט׳ הסעיפים המקבצים את מעמד נר השבת: מוקצה לפי מה שהיה בבין השמשות, חילוק המנורה. מסגרת מושגית: מוקצה מחמת איסור, מוקצה מחמת מיאוס.

מדוע רמה 4 ייחודית לאדמו״ר הזקן? שולחן ערוך אדמו״ר הזקן אינו פירוש על המחבר — הוא שולחן ערוך עצמאי ושלם, שנכתב על ידי אדמו״ר הזקן. ייחודיותו: הוא משלב הלכה + טעמי המצוות + פנימיות התורה בחיבור אחד, ופוסק בקפדנות תלמודית מיוחדת.

עבור חב״ד, אדמו״ר הזקן הוא הפוסק האחרון. עמוד זה מקבץ, עבור סימן רע״ט, את הטקסט המלא של הרב, מקוריותו, ודברי הרבי המאירים את הנושא.

→ לקרוא את ההקדמה הכללית על שיטת אדמו״ר הזקן

1 · טקסט אדמו״ר הזקן

שלחן ערוך הרב — סימן רע״ט

הטקסט המלא של שולחן ערוך אדמו״ר הזקן

סימן רע״ט — דִּינֵי טִלְטוּל הַנֵּר בְּשַׁבָּת — וּבוֹ ט סְעִיפִים
מקור: מהדורת קה״ת, כפי שמובאת בספריא. ט' סעיפים + א' קונטרס אחרון.

סעיף א דִּינֵי טִלְטוּל הַנֵּר בְּשַׁבָּת וּבוֹ ט' סְעִיפִים: נֵר שֶׁהִדְלִיקוּ בּוֹ מִבְּעוֹד יוֹם וְדָלַק עַד…

דִּינֵי טִלְטוּל הַנֵּר בְּשַׁבָּת וּבוֹ ט' סְעִיפִים:

נֵר שֶׁהִדְלִיקוּ בּוֹ מִבְּעוֹד יוֹם וְדָלַק עַד לְאַחַר שֶׁחָשֵׁכָה אַף עַל פִּי שֶׁכָּבָה אַחַר כָּךְ אָסוּר לְטַלְטְלוֹ כָּל הַשַּׁבָּת כֻּלָּהּ אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ גּוּפוֹ אוֹ לְצֹרֶךְ מְקוֹמוֹ וְאֵינוֹ דוֹמֶה לִשְׁאָר כְּלִי שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְאִסּוּר שֶׁמֻּתָּר לְטַלְטְלוֹ לְצֹרֶךְ גּוּפוֹ אוֹ לְצֹרֶךְ מְקוֹמוֹ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש״ח לְפִי שֶׁבְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת כְּשֶׁהָיָה הַנֵּר דּוֹלֵק הָיָה אָסוּר בְּטִלְטוּל אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ גּוּפוֹ וּמְקוֹמוֹ מִפְּנֵי שֶׁהָיָה בָּסִיס לְשַׁלְהֶבֶת הַדּוֹלֶקֶת בּוֹ שֶׁהִיא מֻקְצֶה וְנַעֲשָׂה הַנֵּר מֻקְצֶה כָּמוֹהָ וּמִתּוֹךְ שֶׁבְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁהוּא תְּחִלַּת כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת הָיָה מֻקְצֶה מִדַּעַת הָאָדָם שֶׁהִקְצָהוּ מִדַּעְתּוֹ כְּשֶׁהִדְלִיק בּוֹ וַעֲשָׂאוֹ בָּסִיס לְדָבָר (הָאָסוּר) הַמֻּקְצֶה הֻקְצָה לְכָל הַשַּׁבָּת כֻּלָּהּ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש״י.

וַאֲפִלּוּ מְנוֹרָה גְדוֹלָה שֶׁדָּלַק עָלֶיהָ נֵר אֶחָד מִבְּעוֹד יוֹם נַעֲשֵׂית כֻּלָּהּ בָּסִיס לוֹ וְנֶאֶסְרָה בְּטִלְטוּל לְכָל הַשַּׁבָּת אֲפִלּוּ לְאַחַר שֶׁכָּבָה הַנֵּר (אֲפִלּוּ אִם אֵינָהּ שֶׁל פְּרָקִים) אֲבָל בַּשַּׁבָּת הָאַחֶרֶת מֻתָּר לְטַלְטֵל הַנֵּר וְהַמְּנוֹרָה לְצֹרֶךְ גּוּפָן אוֹ מְקוֹמָן כֵּיוָן שֶׁלֹּא דָלְקוּ בָּהֶן בִּתְחִלַּת כְּנִיסַת אוֹתָהּ הַשַּׁבָּת:

סעיף ב וְכֵן הַשֶּׁמֶן שֶׁנִּשְׁאַר בַּנֵּר אַחַר שֶׁכָּבָה מִשֶּׁחָשֵׁכָה אָסוּר לְטַלְטֵל וְכָל שֶׁכֵּן…

וְכֵן הַשֶּׁמֶן שֶׁנִּשְׁאַר בַּנֵּר אַחַר שֶׁכָּבָה מִשֶּׁחָשֵׁכָה אָסוּר לְטַלְטֵל וְכָל שֶׁכֵּן לְהִסְתַּפֵּק מִמֶּנּוּ כָּל אוֹתָהּ הַשַּׁבָּת הוֹאִיל וְהֻקְצָה בִּתְחִלַּת כְּנִיסָתָהּ דְּהַיְנוּ שֶׁבְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת כְּשֶׁהָיָה דוֹלֵק הָיָה אָסוּר לְהִסְתַּפֵּק מִמֶּנּוּ מִשּׁוּם אִסּוּר כִּבּוּי כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רס״ה נֶאֱסַֹר לְהִסְתַּפֵּק מִמֶּנּוּ בְּכָל אוֹתָהּ הַשַּׁבָּת וְכֵיוָן שֶׁאָסוּר לְהִסְתַּפֵּק וְלֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ בְּשַׁבָּת אָסוּר גַּם כֵּן לְטַלְטְלוֹ הוֹאִיל וְאֵינוֹ רָאוּי לִכְלוּם בּוֹ בַיּוֹם וְעוֹד שֶׁגַּם בְּטִלְטוּל הֻקְצָה בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת כְּשֶׁהָיָה דוֹלֵק מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשָׂה בָּסִיס לַשַּׁלְהֶבֶת שֶׁהוּא מֻקְצֶה וְכֵן הַפְּתִילָה נַעֲשֵׂית גַּם כֵּן בָּסִיס לַשַּׁלְהֶבֶת וְאָסוּר לְטַלְטֵל מַה שֶּׁנִּשְׁתַּיֵּר מִמֶּנָּה כָּל אוֹתָהּ הַשַּׁבָּת.

סעיף ג אַף עַל פִּי שֶׁהַנֵּר שֶׁהִדְלִיקוּ בּוֹ בְּאוֹתוֹ שַׁבָּת אָסוּר לְטַלְטְלוֹ כָּל הַשַּׁבָּת כֻּלָּהּ…

אַף עַל פִּי שֶׁהַנֵּר שֶׁהִדְלִיקוּ בּוֹ בְּאוֹתוֹ שַׁבָּת אָסוּר לְטַלְטְלוֹ כָּל הַשַּׁבָּת כֻּלָּהּ אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ גּוּפוֹ וּמְקוֹמוֹ מִכָּל מָקוֹם מִי שֶׁהוּא אִסְטְנִיס וְהַנֵּר הוּא מָאוּס עָלָיו בְּשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לוֹ דְּהַיְנוּ (לְאַחַר שֶׁכָּבָה אוֹ) לְמָחָר בַּיּוֹם וְאֵינוֹ יָכוֹל לִסְבּוֹל שֶׁיְּהֵא מֻנָּח אֶצְלוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ מֵעָלָיו לְמָקוֹם אַחֵר מִפְּנֵי שֶׁהֲרֵי נֵר זֶה לוֹ כִּגְרָף שֶׁל רְעִי לְכָל אָדָם שֶׁהִתִּירוּ לְטַלְטְלוֹ לְהוֹצִיאוֹ מִבַּיִת כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש״ח (וּמִכָּל מָקוֹם אֵין כָּל אָדָם יָכוֹל לוֹמַר אִסְטְנִיס אֲנִי אֶלָּא מִי שֶׁיָּדוּעַ שֶׁהוּא אִסְטְנִיס):

סעיף ד אַף עַל פִּי שֶׁטִּלְטוּל הַנֵּר אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשָׂה בָּסִיס לְדָבָר הָאָסוּר…

אַף עַל פִּי שֶׁטִּלְטוּל הַנֵּר אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשָׂה בָּסִיס לְדָבָר הָאָסוּר דְּהַיְנוּ הַשַּׁלְהֶבֶת אֵין הֶתֵּר שֶׁיַּנִּיחַ עַל הַנֵּר מִבְּעוֹד יוֹם מְעַט לֶחֶם אוֹ שְׁאָר דָּבָר הַמֻּתָּר בְּטִלְטוּל כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַנֵּר בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת בָּסִיס לְאִסּוּר וּלְהֶתֵּר לְפִי שֶׁהַנֵּר הוּא עָשׂוּי בִּשְׁבִיל הַשַּׁלְהֶבֶת לְכָךְ הוּא טָפֵל אֵלֶיהָ וְלֹא לְהַלֶּחֶם אוֹ שְׁאָר דָּבָר אַף שֶׁאוֹתוֹ דָבָר חָשׁוּב מֵהַשַּׁלְהֶבֶת וְכֵן הַדִּין בִּמְנוֹרָה:

סעיף ה אִם הִתְנָה מִבְּעוֹד יוֹם עַל נֵר זֶה שֶׁיְּטַלְטְלֶנּוּ בְּשַּׁבָּת לִכְשֶׁיִּכְבֶּה מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ…

אִם הִתְנָה מִבְּעוֹד יוֹם עַל נֵר זֶה שֶׁיְּטַלְטְלֶנּוּ בְּשַּׁבָּת לִכְשֶׁיִּכְבֶּה מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ אַחַר שֶׁכָּבָה וְאֵין אוֹמְרִים מִתּוֹךְ שֶׁהֻקְצָה בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת הֻקְצָה לְכָל הַשַּׁבָּת הוֹאִיל וְאַף בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת לֹא הֻקְצָה מִדַּעְתּוֹ לְכָל הַשַּׁבָּת שֶׁהֲרֵי הָיָה דַעְתּוֹ עָלָיו לְטַלְטְלוֹ לִכְשֶׁיִּכְבֶּה וַהֲרֵי בְּוַדַּאי יִכְבֶּה בְּשַׁבָּת כְּשֶׁיִּכְלֶה הַשֶּׁמֶן.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין הַתְּנַאי מוֹעִיל כְּלוּם שֶׁהוֹאִיל וְהִקְצָהוּ מִדַּעְתּוֹ לְבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת דְּהַיְנוּ שֶׁכְּשֶׁהִדְלִיק בּוֹ הָיָה בְדַעְתּוֹ שֶׁיְּהֵא הַשֶּׁמֶן דּוֹלֵק בּוֹ בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת וִיהֵא הַנֵּר בָּסִיס לְכָךְ הֻקְצָה לְכָל הַשַּׁבָּת כֻּלָּהּ וְכֵן נוֹהֲגִים בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ.

וְנוֹהֲגִין לְטַלְטְלוֹ עַל יְדֵי נָכְרִי אֲפִלּוּ לְהַצְנִיעוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִגָּנֵב שֶׁאָסוּר כָּל זְמַן שֶׁהוּא דוֹלֵק כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רע״ו אַף עַל פִּי כֵן אַחַר שֶׁכָּבָה אֵין בְּזֶה אִסּוּר שֶׁמֵּאַחַר שֶׁהַמִּנְהָג כָּךְ הֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ הִתְנָה עָלָיו מִתְּחִלָּה לְטַלְטְלוֹ עַל יְדֵי נָכְרִי לִכְשֶׁיִּכְבֶּה וּלְעִנְיַן טִלְטוּל עַל יְדֵי נָכְרִי סוֹמְכִין עַל סְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהַתְּנַאי מוֹעִיל לִכְשֶׁיִּכְבֶּה וְטוֹב לְהַתְנוֹת כָּךְ בְּפֵרוּשׁ:

סעיף ו וְכָל זֶה בְּנֵר שֶׁהֻדְלַק מִבְּעוֹד יוֹם אֲבָל אִם הֻדְלַק אַחַר כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת דְּהַיְנוּ…

וְכָל זֶה בְּנֵר שֶׁהֻדְלַק מִבְּעוֹד יוֹם אֲבָל אִם הֻדְלַק אַחַר כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת דְּהַיְנוּ מִשֶּׁחָשֵׁכָה עַל יְדֵי נָכְרִי לְצֹרֶךְ קְטַנִּים אוֹ לְצֹרֶךְ חוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה אוֹ שֶׁעָבַר יִשְׂרָאֵל וְהִדְלִיקוֹ בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ אַחַר שֶׁכָּבָה לְצֹרֶךְ גּוּפוֹ אוֹ מְקוֹמוֹ הוֹאִיל וְלֹא הָיָה מֻקְצֶה בִּתְחִלַּת כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת אֶלָּא בְּאֶמְצַע הַשַּׁבָּת כְּשֶׁהָיָה דוֹלֵק לֹא נַעֲשָׂה עַל יְדֵי זֶה מֻקְצֶה לְכָל הַשַּׁבָּת כֻּלָּהּ אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהוּא דוֹלֵק בִּלְבָד.

וַאֲפִלּוּ אִם הִדְלִיקוֹ מִבְּעוֹד יוֹם אִם הָיָה מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת כְּגוֹן נֵר שֶׁל חַיָּה וְשֶׁל חוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה אַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱסַר אַחַר כָּךְ בְּטִלְטוּל כְּגוֹן שֶׁיָּלְדָה הַחַיָּה וְאֵינָהּ צְרִיכָה לַנֵּר וְנִתְרַפֵּא הַחוֹלֶה מִכָּל מָקוֹם כְּשֶׁיִּכְבֶּה הַנֵּר מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ לְצֹרֶךְ גּוּפוֹ אוֹ מְקוֹמוֹ הוֹאִיל וְלֹא הָיָה אָסוּר בְּטִלְטוּל בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת:

סעיף ז נֵר שֶׁלֹּא הִדְלִיקוּ בּוֹ בְּאוֹתָהּ שַׁבָּת אֲפִלּוּ הוּא שֶׁל חֶרֶס שֶׁהוּא מָאוּס כְּשֶׁהִדְלִיקוּ בּוֹ…

נֵר שֶׁלֹּא הִדְלִיקוּ בּוֹ בְּאוֹתָהּ שַׁבָּת אֲפִלּוּ הוּא שֶׁל חֶרֶס שֶׁהוּא מָאוּס כְּשֶׁהִדְלִיקוּ בּוֹ כְּבָר וַאֲפִלּוּ הִדְלִיקוּ בּוֹ נֵפְטְ שֶׁהוּא מַסְרִיחַ מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ בֵּשַּׁבָּת לְצֹרֶךְ גּוּפוֹ וּמְקוֹמוֹ שֶׁאֵינוֹ מֻקְצֶה מֵחֲמַת מִאוּס הוֹאִיל וְהוּא רָאוּי לְכַסּוֹת בּוֹ כֵּלִים וְאֵינוֹ דוֹמֶה לִצְרוֹרוֹת וַאֲבָנִים שֶׁאַף שֶׁרְאוּיִים לְכַסּוֹת בָּהֶם כֵּלִים אֲסוּרִים בְּטִלְטוּל לְפִי שֶׁאֵין עֲלֵיהֶם תּוֹרַת כְּלִי כְּלָל אֲבָל נֵר זֶה יֵשׁ עָלָיו תּוֹרַת כְּלִי:

סעיף ח מְנוֹרָה בֵּין גְּדוֹלָה בֵּין קְטַנָּה אִם הִיא שֶׁל פְּרָקִים אָסוּר לְטַלְטְלָהּ אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ…

מְנוֹרָה בֵּין גְּדוֹלָה בֵּין קְטַנָּה אִם הִיא שֶׁל פְּרָקִים אָסוּר לְטַלְטְלָהּ אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ גּוּפָהּ וּמְקוֹמָהּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִדְלִיקוּ בָּהּ בְּאוֹתוֹ שַׁבָּת שֶׁחוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא תִּפּוֹל מִיָּדוֹ וְתִתְפָּרֵק וְיַחֲזִיר פְּרָקֶיהָ וְיִתְקָעֵם וִיהַדְּקֵם בְּחֹזֶק וְיִתְחַיֵּב מִשּׁוּם בּוֹנֶה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שי״ג.

וַאֲפִלּוּ אִם אֵינָם שֶׁל פְּרָקִים אֶלָּא יֵשׁ בָּהּ חֲרִיצִים סָבִיב וְדוֹמָה לְשֶׁל פְּרָקִים אָסוּר לְטַלְטְלָהּ גְּזֵרָה שֶׁמָּא יֹאמַר הָרוֹאֶה שֶׁהִיא שֶׁל פְּרָקִים וְיָבֹא לְהַתִּיר אַף שֶׁל פְּרָקִים וְאַף אִם הִיא קְטַנָּה מְאֹד שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹתָהּ שֶׁל פְּרָקִים כְּלָל וְהַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁהֵם חֲרִיצִים בִּלְבָד וְלֹא פְּרָקִים אַף עַל פִּי כֵן לֹא רָצוּ חֲכָמִים לְחַלֵּק בִּגְזֵרָתָם בֵּין גְּדוֹלָה לִקְטַנָּה:

סעיף ט וְכָל זֶה בִּמְנוֹרָה וְכַיּוֹצֵא בָהּ מֵהַכֵּלִים שֶׁדַּרְכָּן לְהִתְפָּרֵק כְּשֶׁנּוֹפְלִים אֲבָל כֵּלִים…

וְכָל זֶה בִּמְנוֹרָה וְכַיּוֹצֵא בָהּ מֵהַכֵּלִים שֶׁדַּרְכָּן לְהִתְפָּרֵק כְּשֶׁנּוֹפְלִים אֲבָל כֵּלִים שֶׁאֵין דַּרְכָּם לְהִתְפָּרֵק כְּשֶׁנּוֹפְלִים כְּגוֹן כּוֹסוֹת וְכַיּוֹצֵא בָהֶם מֻתָּר לְטַלְטְלָם אַף שֶׁהֵם בְּעִנְיָן שֶׁאָסוּר לְהַחֲזִיר פִּרְקֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שי״ג וַאֲפִלּוּ מְנוֹרָה שֶׁל פְּרָקִים אִם פְּרָקֶיהָ רְפוּיִים לְעוֹלָם שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לְהַדְּקָם בְּחֹזֶק מֻתָּר לְטַלְטְלָהּ וְאַף לְהַחֲזִיר פְּרָקֶיהָ אִם נָפְלוּ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר שָׁם עַיֵּן שָׁם הַטַּעַם:

קונטרס אחרון — א' רשומה (ללחוץ לפתיחה)

קונטרס אחרון הוא נספח הפלפול של אדמו״ר הזקן — מעבדתו ההלכתית שבתחתית העמוד.

קונטרס אחרון, אות א

איסטניס כו'. לפי הגהת הב״ח במרדכי צריך לומר דאאסטניס קאי שבודאי אינו סותר דברי עצמו תוך כדי דיבור, וכן דעת רמ״א לחלק בין איסטניס לאינו איסטניס, וכן דעת ט״ז שלא להקל באינו איסטניס, אבל על האיסטניס אין לו ראיה מנר ישן של נפט דמיירי בסתם כל אדם, וכיון שדעת רמ״א וט״ז והמרדכי להחמיר באינו איסטניס עכ״פ אין להקל נגדם:

מקור: ספריא — שולחן ערוך הרב, אורח חיים רע״ט.

2 · חידוש אדמו״ר הזקן

חידושים מיוחדים של הרב

החידושים הייחודיים של הרב בסימן זה

לעת עתה לא הובא חידוש לסימן זה; להלן הדין כפי שכתבו אדמו״ר הזקן.

א — המעמד נקבע בבין השמשות (רע״ט:א-ג, ה-ו)

הקובע הוא בין השמשות — לא הכיבוי

דברי הרב: אדמו״ר הזקן תולה את דין הנר במה שהיה בבין השמשות, «תְּחִלַּת כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת». נר שהדליקו בו מבעוד יום ודלק עד לאחר שחשכה — «אַף עַל פִּי שֶׁכָּבָה אַחַר כָּךְ אָסוּר לְטַלְטְלוֹ כָּל הַשַּׁבָּת כֻּלָּהּ», אפילו לצורך גופו או לצורך מקומו (רע״ט:א); וכן השמן והפתילה שנשתיירו (רע״ט:ב). לאחר שכבה מותר לטלטלו בין השאר במקרים אלו: איסטניס הידוע כאיסטניס, שהנר מאוס עליו, יכול להוציאו מעליו למקום אחר (רע״ט:ג); נוהגים לטלטלו על ידי נכרי לאחר שכבה, אפילו להצניעו כדי שלא יגנב (רע״ט:ה); ונר שלא היה אסור בטלטול בבין השמשות — שהודלק משחשכה, או שהודלק מבעוד יום כגון לחיה או לחולה שיש בו סכנה — מותר לטלטלו לאחר שכבה לצורך גופו או מקומו (רע״ט:ו).

תוצאה מעשית: הכיבוי אינו מתיר את טלטול הנר שדלק בבין השמשות: נר השבת שהודלק מבעוד יום ודלק עד לאחר שחשכה אסור בטלטול כל השבת כולה (רע״ט:א). ולענין תנאי מבעוד יום, אדמו״ר הזקן מביא שתי דעות, ואחר הדעה השנייה (שאין התנאי מועיל) הוא כותב «וְכֵן נוֹהֲגִים בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ». ולענין טלטול על ידי נכרי סומכים על הסברא הראשונה, «וְטוֹב לְהַתְנוֹת כָּךְ בְּפֵרוּשׁ» (רע״ט:ה).

מה שמוסיף המשנה ברורה (ואין זה לשון הרב): על סעיף א בשולחן ערוך כותב המשנה ברורה שאם יש עליו אימת נכרים על ידי הנר, «מותר לטלטלו לאחר שכבה» (משנה ברורה רע״ט ס״ק א), בשם השלטי גבורים, וכן הסכים בספר תוספת שבת, דלא כמגן אברהם; ומוסיף שמן הפרי מגדים משמע שאם ירא שיכוהו, או שאר הפסד ממון, לכל הדעות מותר. ועל הגהת הרמ״א, שנוהגין לטלטל את הנר על ידי נכרי והמנהג הוי כאילו התנה, הוא כותב שאם העמיד עששית על השולחן ודעתו שתדלק כל היום כולו, «כמו יא״צ וכדומה» (משנה ברורה רע״ט ס״ק יד), וכבתה, בזה לא שייך לומר שהוא כאילו התנה, ואפשר שאסור לטלטלה אף על ידי נכרי (פרי מגדים); והיינו דווקא כדי שלא תיגנב, אבל לצורך גופה ומקומה מותר על ידי נכרי בכל גווני.

3 · דברי הרבי

שיחות, מאמרים ואגרות הרבי

דברי הרבי בנושאי סימן רע״ט

אין הפניה מאומתת נכון לעכשיו.
אנו מייחסים לרבי אך ורק מקורות ראשוניים הניתנים לאימות (מכתב, שיחה או פסק מזוהה, עם קישור). בשלב זה לא ניתן היה לאמת מול Sefaria או Chabad.org דבר מקור של הרבי המתייחס ישירות לסימן זה — מוטב שלא להציג דבר מאשר הפניה לא מאומתת.
כיוון חיפוש מועדף לפסקי הרבי לפי סימן: שערי הלכה ומנהג (מהדורת קה״ת). כל הפניה שתאומת תתווסף עם קישורה.
4 · למעשה

הלכה למעשה — מנהג חב״ד

הנהגה למעשה לחב״ד

נקודות הנהגה הלכתית הנובעות במישרין משולחן ערוך הרב סימן רע״ט, ברגישות חב״ד.

לחסיד חב״ד — סימן רע״ט

  • ① נר שדלק בבין השמשות — אסור בטלטול כל השבת, אף לאחר שכבה. אפילו לצורך גופו או מקומו; וכן השמן והפתילה שנשתיירו. ציון: שולחן ערוך הרב רע״ט:א-ב.
  • ② לאחר שכבה — מותר לטלטלו בין השאר במקרים אלו. איסטניס הידוע כאיסטניס יכול להוציאו מעליו (רע״ט:ג); על ידי נכרי, כמנהג (רע״ט:ה); ואם לא היה אסור בבין השמשות — שהודלק משחשכה, או מבעוד יום כגון לחיה או לחולה שיש בו סכנה — לצורך גופו או מקומו (רע״ט:ו). ציון: שולחן ערוך הרב רע״ט:ג, ה-ו.
  • ③ המנורה. מנורה שדלק עליה נר מבעוד יום «נַעֲשֵׂית כֻּלָּהּ בָּסִיס לוֹ» ונאסרה בטלטול לכל השבת, אף לאחר שכבה הנר (רע״ט:א); אין היתר בהנחת לחם על הנר מבעוד יום, וכן הדין במנורה (רע״ט:ד); מנורה של פרקים, או שיש בה חריצים ודומה לשל פרקים, אסור לטלטלה אף על פי שלא הדליקו בה באותו שבת (רע״ט:ח), אלא אם כן פרקיה רפויים לעולם (רע״ט:ט). ציון: שולחן ערוך הרב רע״ט:א, ד, ח-ט.

⚠ מדור זה מציג את ההנהגה ההלכתית לחב״ד. לכל שאלה ממשית: לפנות לרב שלך.