סימן רע"ט · ז' סעיפים

📑 תכנית הלימוד

1. טקסט השולחן ערוך

סימן רע"ט כולל ז' סעיפים של המחבר (רבי יוסף קארו) המקבצים את ההלכות בעניין טלטול נר שבת (מוקצה).

סעיף א — נר שהדליקו בשבת: מוקצה גם לאחר שכבה

דיני טלטול הנר בשבת. ובו ז סעיפים:
נֵר שֶׁהִדְלִיקוּ בּוֹ בְּאוֹתוֹ שַׁבָּת — אַף עַל פִּי שֶׁכָּבָה — אָסוּר לְטַלְטְלוֹ. וְכֵן מוֹתַר הַשֶּׁמֶן שֶׁבַּנֵּר שֶׁהִדְלִיקוּ בּוֹ בְּאוֹתוֹ שַׁבָּת — אָסוּר לְטַלְטְלוֹ לְהִסְתַּפֵּק מִמֶּנּוּ בְּאוֹתוֹ שַׁבָּת.

סעיף ב — אין מטלטלין גם לצורך מקומו

נֵר זֶה שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁאָסוּר לְטַלְטְלוֹ — אֲפִילוּ לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ וּלְצוֹרֶךְ מְקוֹמוֹ אָסוּר. וְיֵשׁ מִי שֶׁהִתִּיר, וְלֹא נִרְאֶה דְּבָרָיו. הגה: ויש אומרים דמי שהוא איסטניס והנר מאוס עליו — מותר להוציאו, דהוי לדידיה כגרף של רעי. והמחמיר לא הפסיד.

סעיף ג — להניח עליו פת כדי לטלטלו

לְטַלְטֵל נֵר עַל יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִין עָלָיו לֶחֶם בְּשַׁבָּת — אָסוּר. וְאִם נָתַן עָלָיו הַלֶּחֶם מִבְּעוֹד יוֹם — יֵשׁ מִי שֶׁמַּתִּיר לְטַלְטְלוֹ בְּשַׁבָּת עַל יְדֵי לֶחֶם זֶה, וְאֵין לִסְמוֹךְ עָלָיו.

סעיף ד — תנאי מערב שבת

אִם הִתְנָה מֵעֶרֶב שַׁבָּת עַל נֵר זֶה שֶׁיְּטַלְטְלֶנּוּ מִשֶּׁיִּכְבֶּה — מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ אַחַר שֶׁכָּבָה. הגה: ויש אומרים דלא מהני תנאי וכן נוהגין במדינות אלו, ודין התנאי ע"ל סי' תרל"ח (הגהות אשירי פ' כירה ור"י ח"ב כל בו). ונוהגין לטלטלו על ידי עכו"ם, ואין בזה משום איסור אמירה לעכו"ם הואיל והמנהג כך — הוי כאילו התנה עליו מתחלה ושרי, כנ"ל.

סעיף ה — נר שהודלק בשבת לחולה: חוזר להיתר

נֵר שֶׁהִדְלִיקוּ בְּשַׁבָּת לְחַיָּה וּלְחוֹלֶה, וְיָלְדָה הַחַיָּה וְנִתְרַפֵּא הַחוֹלֶה — מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ אִם כָּבָה. וְהוּא הַדִּין לְמַדְלִיק בְּשַׁבָּת בְּשׁוֹגֵג, וְכָבָה — שֶׁמֻּתָּר לְטַלְטְלוֹ.

סעיף ו — נר שלא הודלק בשבת זו: אינו מוקצה

נֵר שֶׁלֹּא הִדְלִיקוּ בּוֹ בְּאוֹתוֹ שַׁבָּת — אֲפִילוּ הוּא שֶׁל חֶרֶס דְּמָאִיס, וַאֲפִילוּ הוּא שֶׁל נֵפְט דְּמַסְרִיחַ — מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ, דְּמוּקְצֶה מֵחֲמַת מִיאוּס — מֻתָּר.

סעיף ז — מנורה של פרקים

מְנוֹרָה בֵּין גְּדוֹלָה בֵּין קְטַנָּה — אִם הִיא שֶׁל פְּרָקִים — אֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָהּ. דְּחָיְישִׁינַן שֶׁמָּא תִּפּוֹל וְתִתְפָּרֵק וְיַחֲזִירֶנָּה — וְנִמְצָא עוֹשֶׂה כְּלִי. וַאֲפִילוּ אִם אֵינָהּ שֶׁל פְּרָקִים, אֶלָּא יֵשׁ בָּהּ חֲרִיצִים סְבִיב וְדוֹמָה לְשֶׁל פְּרָקִים — אָסוּר לְטַלְטְלָהּ.

2. הרקע הכללי

מוקצה הנר

סימן רע"ט מקבץ את יישום דיני מוקצה (חפצים האסורים בטלטול בשבת) במקרה הפרטי של נר השבת. כשהנר דולק — הוא בָּסִיס לְשַׁלְהֶבֶת (בסיס ללהבה — שהיא מוקצה). וגם לאחר שכבה, הוא נשאר מוקצה לשארית השבת (היסוד "מִיגוֹ דְּאִתְקְצָאֵי לְבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת — אִתְקְצָאֵי לְכוּלֵי יוֹמָא").

מקומו בהלכות שבת

סימן רע"ט מסיים את רצף "הנרות" בשולחן ערוך (סימן רס"ג עד רע"ט). הוא בא לאחר סימן רע"ח (כיבוי לחולה) ולפני סימן ר"פ (חימום אוכל בשבת).

3. מושגי היסוד ההלכתיים

4. סקירה סינופטית של ז' סעיפים

5. המשנה ברורה — סעיפים ראשונים

המשנה ברורה של רבי ישראל מאיר הכהן (החפץ חיים) מונה 23 סעיפים על סימן זה. להלן הראשונים — להבנה טובה יותר של משמעות הסעיפים:

לטקסט המלא של כ"ג הסעיפים, ראה ספריא: משנה ברורה רע"ט.

6. שיטת הרמ"א — ב' הגהות עיקריות

1. הגהה על סעיף ב (איסטניס): "ויש אומרים דמי שהוא איסטניס והנר מאוס עליו — מותר להוציאו, דהוי לדידיה כגרף של רעי. והמחמיר לא הפסיד" (מרדכי). המקרה: אדם רגיש מאוד, נגעל מהנר/הריח — יכול לטלטלו (כגרף של רעי). אך "המחמיר לא הפסיד".
2. הגהה על סעיף ד (תנאי): "ויש אומרים דלא מהני תנאי, וכן נוהגין במדינות אלו" — התנאי אינו מועיל לפי אשכנז. עצה: "נוהגין לטלטלו ע"י עכו"ם" — טלטול על ידי נכרי, שמותר כיון שהמנהג יוצר "תנאי מכללא".

7. מקרים מעשיים מודרניים

8. סיכום מעשי של הסימן

9. שאלות הבנה

להעמיק יותר